בס"ד
פרשת תרומה – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ג.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת תרומה שנת תשע"ג. עוסקת הפרשה בציווי הקב"ה, לבנות משכן.
אומרת התורה - {א} וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {ב} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: {ג} וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: {ד} וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: {ה} וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים: {ו} שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: {ז} אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן: {ח} וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם...
אלו הפסוקים בתחילת הפרש ה, שעוסקים בחומרים, שנצטווינו להביא למלאכת המשכן.
רבותינו עומדים, על התרומה של זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת...
אומרים רבותינו, שְ- זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת, זה לא רק המתכות שנצטווינו להביא למלאכת המשכן, אלא זה גם סוגים של נתינה...
הדברים כתובים בשם רבותינו האחרונים, וראיתי באזנים לתורה, שהוא מביא את זה בשם מדרש אותיות דרבי עקיבא...
עומד על כך האזנים לתורה, ושואל על כך, שאלה מאוד יפה:
אומרים חז"ל {פרשת פקודי}, שישראל נתנו תרומות של זהב, לעשיית העגל... והקב"ה מצוה להביא תרומה של זהב, לכפר על הנתינה של הזהב...
אומר הירושלמי {מסכת שקלים ב, ב} - נתבעין לעגל ונותנין נתבעין למשכן ונותנין...
אומר המדרש {תנחומא פרשת תרומה, אות ח} - אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא זָהָב שֶׁבַּמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זָהָב שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב וְגוֹ'(שמות לב, ג). וּלְכָךְ מִתְכַּפְּרִין בַּזָּהָב, וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ(ירמיה ל, יז).
שואל האזנים לתורה – למה בתרומות למשכן, יש גם כסף, גם זהב וגם נחושת...ובתרומות לעגל, נתנו רק דבר אחד, זהב... שנאמר {הושע ב, י} וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל... למה ?
הוא רוצה ללמוד את זה, לזכות עם ישראל... לימוד מאוד מענין שלו...
הוא מביא את דברי המדרש {אותיות דרבי עקיבא} שאומר, ששלושת התרומות של זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת, מסמלים גם, את סוג הנתינה שהאדם נותן...
זהב – זה הנותן בריא...כסף – כשיש סכנה פודה... נחֹשת – נמצא חולה שאמר תנו...
מסביר האזנים לתורה, בשם המדרש – זהב – זה הנותן בריא... ב"ה האדם בשיא כוחו... יש לו כסף... פותח את ידו, נותן ביד רחבה...
כסף... זו נתינה פחותה יותר... כשיש סכנה פודה... הוא כבר מרגיש לא טוב יומיים... הולך לרופא... "תשכב בבקשה..."... לוחץ על הבטן מימין, לוחץ על הבטן משמאל.... "באמת אני מרגיש נפיחות... אני מפנה אותך לעשות MRI...ואחר כך CT..."
פעם ראשונה שהוא שומע את המילים האלה..."מה זה ???"
מסביר לו הרופא "תשמע, מכניסים אותך לתוך מכונה... בצורה של קבר... ואתה מתנועע בפנים..."
הוא רק שומע את הדברים האלה "מה אפשר לעשות ???"
"בבקשה... יש קופת העיר...1800... חייג... תרום... יתפללו עליך הרבנים... ותצא בע"ה מהצרה..."
יש תרומה של נחֹשת...כאן זה כבר אחרי הכאבים... כאן כבר יש את התוצאות של ה-MRI ...וה' ירחם... כל הגוף מלא... "מה עושים דוקטור ???"
"שום דבר... תבחר חלקה... מה כבר יש לעשות..." J מה הוא עושה ?
יש לו כסף... הוא תכנן לחיות מאה שנה... הוא אפילו לא הגיע לחצי..."מה אני ישאיר את זה לילדים שלי ?!"
מיד הוא מתחיל לחלק את הכסף לצדקה...
אמרתי את זה שבוע שעבר בשיעור... אז סיפר לי איזה עו"ד אחד, שהוא כתב צוואה, שבה הוריש מיליון דולר לקרן גמ"ח, שתקרא על שמו...
שאלתי אותו "למה אתה נותן את זה לגמ"ח ?"
הוא אמר לי "הקמתי את הקרן... אבל כתבתי שם, שאם אני חוזר בחזרה בתחיית המתים... אני לוקח הכסף בחזרה" J
אומר האזנים לתורה – לעגל לא נתנו כסף ונחֹשת... אלא רק זהב... למה ?
עגל, זה }דברים לב, טו} וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט... אדם מגיע למצב הזה, אז הוא נותן בעיטה! זה הענין בעגל...
עגל, זה רק בן-אדם שמרגיש בריא... זהב – זה הנותן בריא... אדם בריא, עושה חיים... מסתובב בכל מיני מקומות... את הנתינה של זהב, הוא נותן ל"עגל"...
אבל כשיש סכנה... כבר אף אחד לא נותן לבעל...
אם הוא קצת מרגיש לא טוב... הוא לא הולך ונותן תרומה, לתיאטרון ירושלים... על מה הוא נותן תרומה ?!
מיד הוא נותן תרומה לדבר שהוא יודע שזה האמת... לבתי מדרש ולבתי כנסת...
אדרבא, הוא אומר, כי רק הבריא... הוא המסוגל לתת ל"עגל"... למה ?!
}דברים לב, טו} וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט..."ברוך ה' הכל בסדר... מי יכל עליי ?!"... עשה עכשיו בדיקות דם...הכל באמצע... לחץ דם תקין... יש לו עודף של ברזל... גם אוכל גזר, גם חסה... אם משאית לא תעלה עליו, אף אחד לא יכל לקחת אותו J
אז הוא מרגיש בטוח בעצמו... אז למה שיתרום ?! אז הוא "תורם לבעל"...
אבל כשיש סכנה... אם רק כואב לו הבטן... הוא כבר רץ לתת תרומה לישיבות...
שמעתי מהרב גלינסקי... שהיה לו שכן חילוני גמור... היה לו תפקיד בכיר בהסתדרות...
תמיד הרב גלינסקי היה מתריע בו "תניח תפילין...תניח תפילין..." שום דבר לא עזר... דבר אל הקיר...
"אנחנו מהדור החדש"
"מה אכפת לך להניח... כמה זמן זה לוקח... חמש דקות ?! "
יום אחד... מספר הרב גלינסקי... אני עובר ברחוב, ואני רואה אותו במרפסת עם תפילין... "חשבתי אולי זה אחיו התאום, הגיע מארה"ב"...
אחרי יומיים, מספר הרב, פגשתי אותו ברחוב "דוד... לפני יומיים, זה אתה היית עם תפילין במרפסת ???"
"כן"
"מה קרה לך ???"
"אל תשאל הרב... כבר שלושה ימים יש לי כאבי בטן, פחד אלוקים! הרופא שלח אותי ל CT... אמרתי רק שאני לא יהיה קרקפתא דלא מנח תפלין... מהר שמתי על הראש "
אמר הרב גלינסקי "עמדתי בסלון בבית, הרמתי ידיים ואמרתי "ריבונו של עולם... אין יהודי שלא אוהב אותך, כולם רוצים להניח תפילין... רק חסר להם כאבי בטן" J
זה המצב של זה הנותן בריא... וזה המצב של כשיש סכנה פודה...
אומר האזנים לתורה – זה ההבדל שיש כאן... לעגל, נותנים זהב... אדם שיוצא ומסתובב במקומות, מחוץ לאוהלי התורה, זה אדם שמרגיש שהוא בריא, ואף אחד לא יכל עליו...
אבל אדם שמרגיש סכנה... נמצא חולה, הוא מיד נותן את כל התרומות שלו למשכן... מיד הוא נותן את כל התרומות שלו, לבתי הכנסיות ולבתי המדרשות.
אלה הדברים שמביא האזנים לתורה.
מי שיפתח את דברי רש"י בפרשה... כמה סוגי תרומות נדבו למשכן ?
כותב רש"י -תקחו את תרומתי. אמרו רבותינו שלש תרומות אמורות כאן, אחת תרומת בקע לגלגלת, שנעשו מהם האדנים, כמו שמפורש באלה פקודי(שמות לח כו. כז), ואחת תרומת המזבח בקע לגלגלת לקפות לקנות מהן קרבנות צבור, ואחת תרומת המשכן נדבת כל אחד ואחד. שלשה עשר דברים האמורים בענין כלם הצרכו למלאכת המשכן או לבגדי כהנה, כשתדקדק בהם.
למה אתה צריך לדקדק בהם... הרי יש שלוש-עשרה ?
אבל זה לשונו של רש"י... פירוש הדבר, שאם לא תדקדק, אז יהיה פחות או יותר...השלוש-עשרה, זה רק אם תדקדק...
אז כבר מיד במקום, השפתי חכמים... הגור אריה...ראשונים... בעלי התוספות... כולם דנים, כמה תרומות נדבו למלאכת המשכן...
מי שיספור את התרומות, ימצא חמש-עשרה תרומות... רש"י כותב שלוש-עשרה... כשתדקדק... למה רש"י מוציא החוצה ואומר "כשתדקדק תמצא שלוש-עשרה " ? מה לחץ לרש"י ?
אז על זה עומדים כל המפרשים... כבר הזכרנו את זה לפני כמה שנים... אני רק רוצה להגיע מתוך דברי רש"י, אל תוך דברי רבינו בחיי...
רש"י מוציא החוצה...עפ"י דברי המהר"ל {גור אריה}... עפ"י מה שכותב השפתי חכמים... עפ"י מה שכותב הדברי דוד... אומרת התורה - וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם....
מה זה מֵאִתָּם ?
הכוונה לכל כלל ישראל... יש תרומות, אומר רש"י, שעם ישראל לא יכל לתת, גם אם הוא רוצה...
צריכים להביא עצי שיטים... עם ישראל לא יכל לתרום עצי שיטים... אין עצי שיטים במדבר... יעקב אבינו הביא... אז זה שלו...
אומר רש"י, שהתורה אומרת וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם... הכוונה, מכולם...
כתוב {ז} אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן... גם אם אני רוצה לתת את זה, אני לא יכל לתת... למה ?
כי כתוב, שהנשיאים הביאו, שנאמר {שמות לב, כז} וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹֽשֶׁן... אומרים חז"ל, שהעננים הביאו את זה לנשיאים...
אז אם העננים הביאו, אני יכל לתת את זה תרומה ?!
אז אם ככה, אומר רש"י "יש תרומות, שגם אם אני רוצה לתת, אני לא יכל לתת..."...
לכן אומר רש"י – כשתדקדק בהם, תמצא שלוש-עשרה.
בא רבינו בחיי ואומר – חמש-עשרה תרומות נאמרו כאן בפרשה...
מה זה המספר חמש-עשרה ?
אומר רבינו בחיי – כי המשכן, דוגמת בריאת העולם. וטעם הדבר, בבריאת העולם ובבריאת המשכן, כדי לרמוז מה שנאמר {ישעיה כו, ד} כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים
הקב"ה ברא את העולם בְּיָהּ... באות יו"ד, הוא ברא את העולם הבא... ובאות ה"י, הוא ברא את העולם הזה...
כמו שאומרת הגמרא {מסכת מנחות כט, ב}- {בראשית ב-ד} אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא בה''י בראם
אז יש לך יו"ד וה"י... יוצא חמש-עשרה... העולם הזה נברא בחמש-עשרה.
כשם שהעולם הזה נברא, העליון ביו"ד, והתחתון בה"י... ציוה הקב"ה להביא, חמש-עשרה תרומות למלאכת המשכן...
אנחנו לא מתייחסים למה שהביאו הנשיאים, ולמה שהביא יעקב אבינו... המשכן בכללותו, נבנה מחמש-עשרה פריטים... למה חמש-עשרה ?
כי המשכן הוא דוגמת העולם... וכמו שהעולם נבנה בחמש-עשרה, כך גם המשכן!
ממשיך רבינו בחיי ואומר – וכנגדם תמצא, חמש-עשרה פעמים חמש-מאות ברקיעים...
הרקיעים, כמו שאומרת הגמרא {מסכת חגיגה יג. מדרש תנחומא, תרומה, אות יא} – שֶׁעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה... וּבֵין רָקִיעַ לְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.
והנה תמצא חמש-עשרה פעמים חמש-מאות, בשבעה רקיעים, כי כל רקיע ורקיע, חמש-מאות. ובין רקיע לרקיע, חמש-מאות... הרי י"ג פעמים ת"ק. ויש למעלה מראשי החיות רקיע, הרי י"ד. ורגלי החיות ת"ק, הרי הוא ת"ו, וזהו שרמז בפסוק {יחזקאל א, ז} וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה...
הוא לא מסביר, אבל אם אני מבין מה שהוא אומר... יְשָׁרָה – יו"ד בתחילתו וה"י בסופו... ובאמצע ש"ר=500... אז יש לך חמש-עשרה פעמים חמש-מאות.
עד כאן דבריו.
מצאתי, כתוספת לדברי רבינו בחיי...
אומר במדרש {במדבר רבה, פרשת יח, אות כא} - יְמֵי אַבְרָהָם מֵאָה שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, יִצְחָק מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, יַעֲקֹב מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנָה, כְּשֶׁאַתָּה כּוֹלְלָן נִמְצָא חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה יש לך שתים ספייר וּשְׁתֵּי שָׁנִים, וְכֵן מַהֲלַךְ שָׁמַיִם לָאָרֶץ(דברים יא, כא): כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.
אומר הילקוט שמעוני {פרשת עקב, אות תתע"א}- כתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ מהלך ת"ק שנה יש מן השמים עד לארץ(כך יחיו ישראל) כשני האבות. אברהם קע"ה, יצחק ק"פ, יעקב קמ"ז, סך הכל תק"ב, והשתי שנים שהותירו היו שתי שנים של אברהם שלא הכיר את בוראו עד שהיה בן שלש לכך לא נמנו עם שאר שני האבות.
אומר כאן המדרש, שיוצא ששנתיים אברהם אל הכיר בכלל את בוראו, ובשנה השלישית הוא הכיר...אז אתה לא מחשב את השנתיים, שאברהם לא הכיר את בוראו... ואם אתה מוריד את השנתיים האלה, נישאר לך בדיוק חמש-מאות שנה!
ממשיך רבינו בחיי – וכנגדם תיקנו חכמי האמת ב"יִשְׁתַּבַּח " שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאות... כמה יש עד פה ?
שלוש-עשרה...
אז איך אתה אומר שיש חמש-עשרה ?
אומר רבינו בחיי – ובסוף אומרים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ... יוצא חמש-עשרה שבחים.
מי חיבר את הפיוט שנקרא יִשְׁתַּבַּח ?
ר' חיים ויטאל כותב {שער הכוונות} - את הפרק הזה חיבר אברהם אבינו... ואברהם אבינו חתם את שמו, בסוף הברכה... איפה זה מופיע ?
אֶל הַהוֹדָאות, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, בּוֹרֵא כָל הַנְּשָׁמוֹת, רִבּון כָּל הַמַּעֲשִׂים, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ, אֶל, חַי הָעולָמִים...
ודרך אגב... כותב ר' חיים ויטאל שם – ודבר זה, לא שמעתי מפי מורי ורבי... את זה שמעתי מפי זקן אחד...
בנו, ר' שמואל ויטאל כותב – שלמה המלך כתב את הפיוט יִשְׁתַּבַּח... מאיפה הוא לוקח את זה ?
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל
השבוע שלמדתי את זה, חשבתי לעצמי... אבא שלו אומר "אברהם אבינו"... הבן שלו אומר "שלמה המלך"...איך זה מסתדר ?
אני רוצה לומר תירוץ... יתכן שזה סתם דיבורים בעלמא... אבל יתכן שיש כאן תשובה...
יש מדרש {שמות רבה, פרשה טו, אות כו } שאומר - כָּךְ יִשְׂרָאֵל חֲמִשָּׁה עָשָׂר דוֹר מִן אַבְרָהָם וְעַד שְׁלֹמֹה. אַבְרָהָם הִתְחִיל לְהָאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר(ישעיה מא, ב): מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, בָּא יִצְחָק אַף הוּא הֵאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר(תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק. בָּא יַעֲקֹב וְהוֹסִיף אוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר(ישעיה י, יז): וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ, וְאַחַר כָּךְ יְהוּדָה, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עֲמִינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַּׁי, דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה נִתְמַלֵּא דִסְקוֹס שֶׁל לְבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר(דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ, וְכִי יוּכַל אָדָם לֵישֵׁב בְּכִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ(דניאל ז, ט): כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר. אֶלָּא מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְשׁוֹלֵט בְּכָל הַמְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר(תהלים קלח, ד): יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ, כֵּן שָׁלַט שְׁלֹמֹה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר(דברי הימים ב ט, כג כד): וְכֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ מְבַקְּשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה וגו' וְהֵמָּה מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ.
יוצא, שמאברהם עד שלמה – חמש-עשרה.
חשבתי לומר...
אם רבינו בחיי כותב, שיש חמש-עשרה שבחים בְ- יִשְׁתַּבַּח...
אמרתי לעצמי, פשוט מאוד...אברהם אבינו, זה ההתחלה של החמש-עשרה... שלמה המלך, זה הסוף של החמש-עשרה...
אז אברהם התחיל בברכה, והיות והגיע שלמה המלך, שהוא הדור החמש-עשרה, אז הוא הוסיף את ההתחלה של יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, עוד לפני הברכה! אז ממילא, יש לך חמש-עשרה...
יכל להיות שכן... יכל להיות שלא... רק נתתי אפשרות...
רבותי, בואו נתקדם הלאה:
ממשיך רבינו בחיי – וכנגדם חמש-עשרה ו"ו בְ- וְיַצִּיב- וְנָכוֹן...
וְיַצִּיב, וְנָכוֹן, וְקַיָּם, וְיָשָׁר, וְנֶאֱמָן, וְאָהוּב, וְחָבִיב, וְנֶחְמָד, וְנָעִים, וְנוֹרָא, וְאַדִּיר, וּמְתוּקָן, וּמְקֻבָּל, וְטוֹב, וְיָפֶה...
דרך אגב, זה מה שמברכים חתן וכלה בשבע ברכות... מה אומרים להם ?
"שהזיווג יעלה יָפֶה"... כי יָפֶה הוא החמש-עשרה...
מה החיבור בין איש ואשה ?
יה = חמש-עשרה.
בואו ונלך הלאה... ממשיך רבינו בחיי - וכנגדם תמצא, בְ-וַיְבָרֶךְ דָּוִד, חמש-עשרה שבחים... לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה, וְהַגְּבוּרָה, וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כָל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכָל לְרֹאשׁ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל...
כשאתה פותח דבר כזה, אתה כולך נעשה נמס... אתה שואל מישהו "כמה תיבות יש כאן ?"
"לא יודע... עד שנגמר..." J
עומדים ראשונים... והם סופרים כמה תשבחות הם מוציאים מהפה...! כל דבר מחושב אצלהם!
ממשיך רבינו בחיי – וכנגדם אמר דוד המלך, חמש-עשרה שיר למעלות{מזמור ק"כ-קל"ד}...
יש מחלוקת מי חיבר את זה... אם דוד המלך, או יעקב אבינו...
אומרת בגמרא {מסכת סוכה נג, א} - מי אמרם דוד א''ל הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן.
אבל אם תפתחו מדרש... אומרים חז"ל, שיעקב אבינו אמר את חמש-עשרה שיר למעלות האלה... הם נשכחו מאיתנו, ודוד המלך החזירם...
ממשיך רבינו בחיי – וכנגדם חמש-עשרה תיבות, בפסוק {דברים כו, יז}אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ, וכנגדם חמש-עשרה תיבות בברכת כהנים... שלוש בפסוק ראשון, חמש בפסוק שני, ושבע בשלישי... למה חמש-עשרה... יש שש-עשרה ?
כיון שהשראת השכינה,באה דרך י-ה, והיות שבשעה שהכהנים נושאים את כפיהם, אז נאמר במדרש {פרשת נשֹא}, שבין האוויר שבאצבעות שלהם, ישנה השראת שכינה... וזאת הסיבה גם, שאסור להסתכל על הכהנים, בשעה שהם נושאים את כפיהם.
היום אמר לי מישהו, שהוא כהן... שכשהוא נושא את כפיו, הוא שם אותם על-יד האזנים... כך אמר לי מישהו... וחידוש נוסף הוא, שהוא לא מכסה גם את הידיים... כך הוא אמר לי, שזה המנהג אצלהם...
עד כאן דברי רבינו בחיי...
בואו נמשיך הלאה...
וַיְבָרֶךְ דָּוִד אֶת ה' לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל. וַיֹּאמֶר דָּוִד בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם... שואלים רבותינו, למה דוד המלך, כשהוא מברך את הקהל... לפני שהוא אומר את החמש-עשרה תשבחות לקב"ה... וַיֹּאמֶר דָּוִד בָּרוּךְ אַתָּה ה'... הרי הוא מברך את ה' לעיני כל הקהל, ואומר להם חמש-עשרה תשבחות...
למה הוא מזכיר רק את יעקב אבינו... שנאמר שם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם ?
התשובה היא - כל הפרק הזה, של וַיְבָרֶךְ דָּוִד, אלו פסוקים מספר דברי-הימים {כט}... הפסוק שמקדים את וַיְבָרֶךְ דָּוִד, נאמר בדברי הימים א' {כט, ט} וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ לַה' וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה: {י} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה' לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל...
מתי הוא בירך אותם ???
לאחר שכולם הביאו תרומות, למקדש שתכנן דוד המלך לבנות...
אומר דוד המלך בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ... מה זה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ ?
הכוונה ליעקב אבינו, שהוא האדם שתרם את התרומה הראשונה למלאכת המקדש... איפה ?
הוא לקח את האבן ואמר {בראשית כח, כב} וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים...
את אבן היסוד של בית המקדש, בנה יעקב אבינו... והיות והוא תרם את התרומה הראשונה גם למקדש וגם למשכן... למשכן הרי, הוא לקח את הקרשים, שנאמר {שמות כו, טו} עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִֽים...
היות והוא נתן את התרומה הראשונה, לכן פותח דוד המלך... אחרי שהוא מברך את הקהל, על התרומות שהביאו למקדש... הוא פותח ב- אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם הוא חיבור את שתי העולמות, העולם הזה והעולם הבא... איפה הוא חיבר אותם ?
אומרים חז"ל- יעקב אבינו היה הראשון שראה, שמקום בית המקדש, הוא החיבור של העולם הזה והעולם הבא, שנאמר {בראשית כח, יב} וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה הוא ידע לחבר, את העולם הזה עם העולם הבא.
בא המהר"ל {גבורות ה', נט} – והנה תמצא, שיש הבדל בין עזרת ישראל לעזרת נשים, חמש-עשרה מדרגות, ועליהם היו הלויים שרים חמש-עשרה שיר למעלות... מה זה החמש-עשרה הזה ?
והנה תמצא, שמהדרגה הנחותה ביותר, ועד בית המקדש, תמצא חמש-עשרה... איפה תמצא את זה?
בע"ה בעוד כמה שבועות, נחוג את חג הפסח... בפיוט דַּיֵינוּ, אומר המהר"ל, נשיר חמש-עשרה בתים של דַּיֵינוּ... איך זה מחולק ?
הדרגה הכי נמוכה – היינו עבדים במצרים... והשיא הכי גדול, שקיבלנו את בית הבחירה...
שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִצְרַים, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם... דרגה יותר גבוהה... וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבֵירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַע צַרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן... דרגה ותר גבוהה... וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנַתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה...
אומר המהר"ל – מתחילים מהעבדות, מהחלק הכי נמוך... וממשיכים לחלק הכי גבוה... חמש-עשרה - בֵּית הַבְּחִירָה.
אומר המהר"ל – ותמצא חמש-עשרה, מהתחלה של עם ישראל, מאברהם אבינו... ועד השיא, בבנין בית הבחירה, עד שלמה המלך...
ולכן אנחנו אומרים בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם... פירוש הדבר, הוא חיבר את שני העולמות.
אם ככה, אומר המהר"ל – המדרגה שבין עזרת ישראל לעזרת נשים, הוא חמש-עשרה... מהדרגה הגבוהה ועד הנמוכה, חמש-עשר.
עפ"י זה, היה אולי אפשר להסביר...
היות ויעקב אבינו, הוא זה שתרם את התרומה הראשונה למלאכת המשכן והמקדש, והוא זה שגילה את החיבור, בין העולם הזה והעולם הבא... אולי זה הפירוש בְ - יְהִי כְבוֹד... מה אנחנו אומרים שם ?
כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ – יעקב נבחר להיות, זה שגילה את מקום החיבור, של יָהּ.
אם ככה רבותי, נוכל בע"ה, להתחיל להבין יסוד נפלא, שמביא המהר"ל:
מביא המהר"ל את הגמרא {מסכת סוכה נא, ב}- הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו ר' יהודה אומר היו שונין ואומרין אנו ליה וליה עינינו.
אומר המהר"ל – הזכירו את השם יָהּ, כלומר, אבותינו היו הולכים אחר דברים שפלים ומשתחווים לחמה, ולכיוצא מן הדברים הגשמיים, ואנו ליה עינינו שאנו הולכים אחר הקב"ה, שהוא המתעלה על כל המעלות, ועליון על הכל.
עד כאן דברי רבינו בחיי והמהר"ל.
רבותי, אני רוצה להיכנס לנושא נוסף, שעסקנו בו לפני שלוש שנים, במבט אחד... ואני רוצה לעסוק בו במבט אחר:
הכלי יקר {פרשת נח} מגלה תגלית נפלאה ביותר... כל תיבת נח, בנויה על היסוד "חמש-עשרה"...
אם אמרנו עד עכשיו, שהתרומות למשכן, היו חמש-עשרה... והעולם נברא ב- יָהּ... העולם הזה בה"י, ואת העולם הבא ביו"ד... והרקיעים בחמש-עשרה... אומר הכלי יקר – כל התיבה בנויה על "חמש-עשרה"... איפה מצאת ?
{בראשית ז, כ} חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים... {כד} וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם... הגעת למאה חמישים... חסר לך 1500, ו – 15,000...
{טו} וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ...
שלוש-מאות אמה אורך, וחמישים אמה רוחב... כמה זה יוצא ???
15,000!
חמישים אמה רוחב, ושלושים אמה גובה... כמה זה ???
1500!
אז יש לך 15...150...1500... 15,000... יוצא שהמשטח של התיבה, היה כל קומה, 15,000 אמה.
אלה הדברים שכותב הכלי יקר, והוא מנסה לחפש, מה סודה של תיבה, שבנויה בסוד החמש-עשרה...
אם רוצים להצטרף לדברי הכלי-יקר... מבול בגימטריא קטנה, גם זה יוצא "חמש-עשרה"...
יוצא, שהכל מסביב למבול, הולך מסביב לחמש-עשרה...
הכלי יקר, לוקח את זה למחוזות אחרים לגמרי...
הוא לוקח את זה לענין של איש ואשה זכו, שכינה שרויה ביניהם... ולכן חזקיה, שלא התחתן, רצו להרוג אותו... וברגע שהוא הסכים להתחתן, הוסיפו לו חמש-עשרה שנה...
מי שרוצה, יעיין שם בכלי יקר, דברים נפלאים ביותר.
אנחנו רוצים להיכנס לתוך התיבה, ומשם להגיע לימי הפורים, הבאים עלינו לטובה:
בואו ננסה למצוא, איפה נח נמצא במגילה, ובע"ה נראה איך הם מתחברים לנו, אל המשכן ואל תיבת נח... ונראה עד כמה הדברים נפלאים...!
רבותינו שואלים שאלה – המשכן נבנה, באמצעות הקרשים של יעקב אבינו... נח, כשהוא בנה את התיבה, הוא לא הלך לכרות עצים, אצל "איציק וצורי"... הוא לבד נטע את הארזים... הוא לבד גידל אותם, השקה אותם, עד שהם גדלו, ועשה מהם תיבה...
אומר העץ יוסף – למה הוא גידל לבד ?
כיון שאנשים היו משתחווים לארזים, והיו עושים אותם עבודה זרה... והיות וכך, הוא לא רצה לעשות את התיבה, מדבר של עבודה זרה.
רבותי, שימו לב...
בשלושה מקומות, הקב"ה נותן מידות – המשכן והמקדש, ותיבת נח... חוץ מזה, הקב"ה לא אומר איך לבנות... "תעשה מה שאתה רוצה"
כאן, הקב"ה נותן לך מידות, איך אתה עושה את המשכן בפרשת השבוע, ואיך אתה עושה את תיבת נח... שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ... חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ... הקב"ה נותן לנח הוראות, גם איך לשים את הזפת, מסביב לתיבה, שנאמר {טז} צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ...
כל המפרשים שואלים – למה צריך הקב"ה, לתת לנח את הדיוק, איך לבנות את התיבה ?
שאלה נוספת:
כתוב במדרש {פרקי דרבי אליעזר מח} - ר' ישמעאל אומ' חמשה אצבעות של יד ימינו של הקב"ה כלם יסוד גאולות אצבע קטנה הראה לנח מה לעשות בתיבה שנ' וזה אשר תעשה אותה אצבע שנייה לקטנה בה הכה את מצרים שנ' ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא וכמה לקו באצבע עשר אצבע שלישית לקטנה בה כתב את הלוחות שנ' לוחות אבן כתובים באצבע אלהים אצבע רביעית שהיא שנייה לבוהן בה הראה למשה מה יתנו בני ישראל פדיון נפשם שנ' זה יתנו הבוהן וכל היד כולה עתיד הקב"ה להכות בהם את בני עשו שהם צריו ואת בני ישמעאל שהם אויביו שנ' תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו.
באצבע הקטנה, הראה הקב"ה לנח, איך עושים תיבה... למה זה שווה ?
דיברנו בשבוע שעבר – שלושה דברים נתקשה משה רבינו – מנורה, קידוש החודש ושרצים...
הקב"ה מראה לנח כיצד לעשות את התיבה... וזה אשר תעשה... משה רבינו לא יודע כיצד לעשות את המנורה... וזה אשר תעשה... מה מונח כאן ?
כותב בעל הטורים - ותנח. ב' במסורה ותנח התיבה. ותנח עליהם הרוח. לומר שרוח הקודש נחה על אותם אשר נשארו בתיבה וזה הוא ותנח עליהם הרוח.
פעמים בתנ"ך, אומר בעל הטורים, נאמרה המילה ותנח...
נשאלת השאלה – מה הקשר להשארת רוח הקודש ולתיבת נח ?!
רבותינו מגלים לנו, שסיים נח לבנות את התיבה, הוא לא נכנס אליה, עד שהקב"ה לא אמר לו "בֹא"... הוא גם לא יצא מן התיבה, עד שהקב"ה לא אמר לו "צא"...
שאלה נוספת ששואלים רבותינו:
כותב הרמב"ן, שכל מעשה התיבה, בנס היה... איך אתה יכל להכניס, כמות כזאת של חיות, בהמות ועופות, לתוך תיבה, באורך שלוש-מאות אמה ?
איך יכל להיות, שנכנס אוכל, לכל-כך הרבה אנשים וכל-כך הרבה בעלי חיים, בתוך מדור אחד... איך יכל להיות שהאוכל לא התעפש במשך שנה שלמה!?
שנה שלמה בתיבה... ואף אחד מבעלי החיים, לא הולך מכות עם החבר שלו...
בעצם אני לא יכל להגיד "אף אחד"... כי השנה בס"ד, מצאתי מדרש שמביא, ששתי בעלי חיים הלכו מכות בתיבה... ואחד מהם נפצע... רשמתי לי, בע"ה בשנה הבאה נטפל בזה J
בכל אופן... אלו השאלות שרבותינו דנים, לגבי התיבה...
נפתח בדברי הזוהר הקדוש, בתחילת פרשת נח...
שואל הזוהר הקדוש – למה קוראים לתיבה, בשם תיבה ? למה לא אוניה ?
אז תגידו לי, שאוניה זה המצאה של הדור האחרון ?
בשום פנים ואופן לא...
אוניה, כתוב בתורה, עפ"י זיכרוני פעמיים... אחד מופיע, בברכת יעקב לזבולון, שנאמר {בראשית מט, יג} זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן...
ועוד אחד מצאנו, בפשרת כי-תבוא, שנאמר {דברים כח, סח} וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת...
"אז למה אתה קורא לזה תיבה"... שואל הזוהר ?
אומר הזוהר הקדוש {בראשית נט, ב} - מָאן תֵּיבָה. דָּא אֲרוֹן הַבְּרִית.
תיבת נח היתה ארון הברית... כמו שאומרת הגמרא {מסכת תענית טו, א} - מוציאין את התיבה לרחובה של עיר...
הגימטריא(עם הכולל) של "תיבת נח"... ושל "ארון הברית"... אותו דבר, פחות אחד...
ארון הברית = 869
תיבת נח = 870
מה כתוב כאן ?
אומר הזוהר – הקב"ה לא ציוה לבנות אוניה... הקב"ה ציוה לבנות תיבה... שם היתה השראת השכינה...!
אם ככה, אנחנו מבינים טוב מאוד...
בשלושה מקומו, הקב"ה נותן מידות... איפה ?
במשכן, במקדש ובתיבת נח... למה הוא נותן מידות ?
זה הופך להיות ארון הברית... זה הופך להיות, מקום משכנו של הקב"ה... לכן הוא נותן מידות!
אומר המדרש {בראשית רבה, פרשה כו, אות ב} - כְּתִיב(תהלים צב, יד): שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ, שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', זֶה נֹחַ שֶׁשְּׁתָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתֵּבָה. בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ, וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת.
אומר הרד"ל, בביאור המדרש - בְּבֵית ה' ? כן!
כי הקב"ה נתן מידות... כמה האורך של התיבה, כמה רוחבה, כמה גובהה... כל זה קשור, לענין של בֵית ה'.
אם ככה, נוכל להבין יסוד נפלא ביותר:
אם זה בֵית ה', אז כמו שהמשכן נבנה מהקרשים של יעקב אבינו... הולך נח, ונוטע ארזים לבדו...
אם המשכן נבנה עפ"י המידות שנתן הקב"ה... אז גם התיבה נבנתה אותו דבר...
אם במשכן, משה רבינו לא מבין... אומר לו הקב"ה וזה מעשה המנורה... מראה לו באצבע... נח גם כן לא מבין, אומר לו הקב"ה וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ... כי המשכן, ותיבת נח אותו דבר!
כתוב בגמרא {מסכת סנהדרין קח, ב} - מנא ידע מאיפה ידע נח את מי להכניס ואת מי לא ? אמר רב חסדא שהעבירן לפני התיבה כל שהתיבה קולטתו בידוע שלא נעבדה בהם עבירה וכל שאין התיבה קולטתו בידוע שנעבדה בה עבירה...
שואל הספר המאור שבתורה – איה מין פטנט זה ?
אלא, אותו דבר מצאת, גם בארון הקודש... כשדוד המלך נידרש לתת, שבע מהילדים של שאול לגבעונים... הוא לא ידע איזה שבע, הוא צריך לגבעונים... מה הוא עשה ?
אומרת הגמרא {מסכת יבמות עט, א} - {שמואל ב כא-ב} ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת ה' ויאמרו לו הגבעונים אין לנו כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש וגו' יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לה' וגו' מיפייס ולא פייסינהו אמר שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים רחמנים דכתיב {דברים יג-יח} ונתן לך רחמים ורחמך והרבך ביישנין דכתיב {שמות כ-כ} בעבור תהיה יראתו על פניכם גומלי חסדים דכתיב {בראשית יח-יט} למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו' כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו {שמואל ב כא-ח} ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמוני ואת מפיבושת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזילי המחולתי מאי שנא הני אמר רב הונא העבירום לפני ארון כל שארון קולטו למיתה כל שאין ארון קולטו לחיים.... למה לפני הארון ???
כי זה בית ה'... דָּא אֲרוֹן הַבְּרִית!
אם ככה רבותי, נוכל להבין דבר נפלא:
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה... אומרים חז"ל – אילו היה משה, נכנס למשכן ללא רשות, נבלה טובה המנו...
אותו דבר נח... הוא לא נכנס לתיבה... זה בית ה'!
"אני בניתי... אבל רק אם נותן לי הקב"ה רשות, אני ניכנס בפנים"
רבותי, עוד סנסן אחד, ובזה בע"ה, נוכל להבין:
אומרת המשנה באבות {ה, ה} - עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם
אתה רואה, שבמקום שיש שכינה, כמה ניסים יש...!
שואל הרמב"ן – איך יכל להיות, כל-כך הרבה ניסים בתיבת נח... כל-כך הרבה בעלי חיים... לא צפוף ?! כל הרבה אוכל ולא מתעפש ?!
התשובה פשוטה מאוד – במקום שיש השראת השכינה, האוכל לא מתעפש... יש מספיק מקום לכולם... במקום שיש השראת שכינה, אף אחד לא רק עם השני...
המקום שנקרא "תיבת נח" נקרא בית ה', שנאמר שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ...
במקום אחר נאמר במדרש {בראשית רבה, פרשה לו, אות ז} - אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא חָם וְכֶלֶב שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה, לְפִיכָךְ יָצָא חָם מְפֻחָם, וְכֶלֶב מְפֻרְסָם בְּתַשְׁמִישׁוֹ.
אָמַר רַבִּי לֵוִי לְאֶחָד שֶׁקָּבַע מוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ גּוֹזֵר אֲנִי שֶׁיִּתְפַּחֲמוּ פָנָיו וְיִפָּסֵל מַטְבֵּעוֹ, כָּךְ חָם וְכֶלֶב שִׁמְשׁוּ בַּתֵּבָה, לְפִיכָךְ יָצָא חָם מְפֻחָם וְכֶלֶב מְפֻרְסָם בְּתַשְׁמִישׁוֹ.
תיבת נח, זה האוהל של הקב"ה... שם חטאת, כל ילדך יהיו שרופים!
אם ככה רבותי, נוכל להבין דבר נפלא ביותר:
אם אמרנו, שאוהלו של הקב"ה, נבנה במספר חמש-עשרה...
חמש-עשרה תרומות למלאכת המשכן... זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת... וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים... וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים...
אומר רבינו בחיי – למה חמש-עשרה ?
כי העולמות נבראים בחמש-עשרה... וכשם שהעולם נברא בחמש-עשרה... המשכן הוא דוגמת העולם, גם הוא בחמש-עשרה...
אם ככה, נחזור בחזרה לתיבת נח...
אומר רבינו בחיי – תיבת נח, כולה בחמש-עשרה... מבול בגימטריא חמש-עשרה... למה ?
כי המקום של השראת השכינה, בזמן המבול, שרתה השכינה בתוך התיבה... לכן, המספר שלה הוא חמש-עשרה, בדיוק כמו המשכן... בדיוק כמו המידות שנעשו, בין רקיע לרקיע... החיבור של השראת השכינה... הכל נעשה בחמש-עשרה.
אם אלה הדברים, נוכל להבין בע"ה, דבר נפלא:
החיבור של חמש-עשרה, ניתן לנו... אנחנו בני האדם בעולם הזה, יכולים לחבר עולמות... את העולם הזה ואת העולם הבא...
המתים, לא יכולים... כך אנחנו אומרים בכל ראש חודש {תהילים קטו, יז} לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ...
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ רק אנחנו יכולים!
איך אנחנו נְבָרֵךְ יָהּ ? איך אנחנו מחברים עולמות ?
אומר הנביא {ישעיה נה, י} כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל... מה קרה כאן ?
הגשם והשלג יורד מן השמים... הוא כבר ירד, הוא לא חוזר... הוא יכל לחזור דרך הים... אבל מה שירד כבר לאדמה, כבר לא חוזר...
כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ אחרי זה הוא כן חוזר... מתי ?!
אחרי שְ הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל חוזרים חזרה השלג והגשם חזרה לשמים... איך הוא חוזר ???
כשאתה לוקח פרוסת לחם, ומברך "ברוך אתה ה'...המוצא לחם מן הארץ"... אתה מחזיר את הגשם והשלג, חזרה לבורא!
אומר דוד המלך בתהילים לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ הם לא יכולים כבר לחבר את העולמות... אבל אנחנו יכולים... איך???
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ אם נברך... נדע להכיר כל דבר בברכה, ככה נחבר את העולמות!
רבותי, מקום החיבור של העולם הזה, עם העולם הבא, הוא בית המקדש...
מלמדים אותנו חז"ל, שבית המקדש נקרא בשם צוואר... שלמה המלך אומר כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ...
בשעה שיוסף נפגש עם בנימין...
אומרת התורה - {בראשית מה, יד} וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו...
אומרת הגמרא {מסכת מגילה טז, ב} - {בראשית מה-יד} ויפול על צוארי בנימן אחיו כמה צוארין הוו ליה לבנימין אמר רבי אלעזר בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב ובנימין בכה על צואריו בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב.
המשכן נקרא בשם צוואר... למה ?
כי הוא המחבר את הראש עם הגוף... הראש זה הקב"ה, והגוף זו כנסת ישראל.
בית המקדש הוא הצוואר... הוא מרכז החיים של ישראל...
אנחנו אומרים את זה, בברכת ההפטרות של שבת קודש - רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ...
אומרים את זה האשכנזים, בשני וחמישי - לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ. וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ...
אומר המדרש {בראשית רבה, פרשה יט, אות ז} - וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם(בראשית ג, ח), אָמַר רַבִּי חַלְּפוֹן שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ הִלּוּךְ לַקּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, וְהִלּוּךְ לָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר(שמות ט, כג): וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מְהַלֵּךְ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מִתְהַלֵּךְ, מְקַפֵּץ וְעוֹלֶה. עִקַּר שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים הָיְתָה, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, חָטָא קַיִן נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי, דּוֹר אֱנוֹשׁ לַשְׁלִישִׁי, דּוֹר הַמַּבּוּל לָרְבִיעִי, דּוֹר הַפְלָגָה לַחֲמִישִׁי, סְדוֹמִיִּים לַשִּׁשִּׁי, וּמִצְרִיִּים בִּימֵי אַבְרָהָם לַשְּׁבִיעִי. וּכְנֶגְדָן עָמְדוּ שִׁבְעָה צַדִּיקִים, וְאֵלּוּ הֵן, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵוִי קְהָת עַמְרָם משֶׁה, עָמַד אַבְרָהָם וְהוֹרִידָהּ לַשִּׁשִּׁי, עָמַד יִצְחָק וְהוֹרִידָהּ מִן שִׁשִּׁי לַחֲמִישִׁי, עָמַד יַעֲקֹב וְהוֹרִידָהּ מִן הַחֲמִישִׁי לָרְבִיעִי, עָמַד לֵוִי וְהוֹרִידָהּ מִן הָרְבִיעִי לַשְּׁלִישִׁי, עָמַד קְהָת וְהוֹרִידָהּ מִן הַשְּׁלִישִׁי לַשֵּׁנִי, עָמַד עַמְרָם וְהוֹרִידָהּ מִן הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן, עָמַד משֶׁה וְהוֹרִידָהּ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה.
אומרים חז"ל בפרשת פקודי – כנגד המקדש של מעלה, יש מקדש של מטה.
אומרת הגמרא {מסכת תענית ה, א} - {הושע יא-ט} בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר א''ל הכי א''ר יוחנן אמר הקב''ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה.
העם שנבנה להיות מתנגד לבית המקדש, הוא עם אחד... העם הזה, קוראים לו עמלק... עמלק זה העם שינהל מלחמה, כנגד בית המקדש...
עד כדי כך... שהגמרא {מסכת סנהדרין כ, ב} אומרת - היה רבי יהודה אומר ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה... מה זה הסדר הזה ?
אי אפשר לבנות את בית הבחירה, כל זמן שעמלק נמצא... למה ?
כי עמלק מתנגד לאפשרות, שתהיה השראת השכינה, כאן בתחתונים...
הרים הקב"ה את ידו, כמו שאומרת התורה, בסוף פרשת בשלח {יז, טז} כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר... אין שמו של הקב"ה שלם, ואין כיסאו שלם... עד שימחק שמו של עמלק מן העולם הזה...
אם אלה הדברים רבותי, נוכל בע"ה להתחבר, לבין המשכן, תיבת נח ופורים:
אומרים חז"ל {מסכת מגילה. אסתר רבה, פרשה ז, אות יב} - וַיֹאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד(אסתר ג, ח), אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ(דברים ו, ד): ה' אֶחָד, יָשֵׁן לוֹ מֵעַמּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אֵין לְפָנַי שֵׁנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה אָמַרְתָּ יֵשׁ לְפָנַי שֵׁנָה, חַיֶּיךָ שֶׁמִּתּוֹךְ שֵׁנָה אֲנִי מִתְעוֹרֵר עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ וּמְאַבְּדוֹ מִן הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(תהלים עח, סה): וַיִּקַּץ כְּיָשֵׁן ה' וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר.
אחד האנשים, שניהלו מלחמה, כנגד בנין הבית השני, היה המן בן המדתה האגגי...
מובא במדרשי חז"ל, שהמן ועשרת בניו שנתלו על העץ, ניהלו מלחמה, כנגד בנין הבית השני... לאחר מכן הצטרפה ושתי, ולאחר מכן גם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הסכים להם... אחרי ששכנעו אותו, שזה הדבר שחוצץ, בינו לבין המלכות שלו... עד כדי כך, שבמשתה של אסתר הוא אומר לה {אסתר ה, ג} מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ...
עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת אל תבקשי על בית המקדש...
לא ניכנס כרגע להסביר, מה פתאום עלה לו בראש בית המקדש... הוא הרי לא ידע אם היא יהודיה או לא... נשאיר את זה למועד אחר...
אבל בכל אופן, הסבירו לו שאם יהיה בית המקדש, לא יהיה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ...
המן עמד בראש הקנוניה... ואליו הצטרפו כל עשרת בניו שנתלו על העץ... הצטרפו לכתב השטנה, כנגד בית המקדש...
רבותי, חז"ל במדרש שואלים שאלה – למה הקב"ה לא חיסל את המן, ברגע שהוא ניהל את המערכה כנגד בית המקדש ?
אומר המדרש {אסתר רבה, פרשה ז, אות ב} - דָּבָר אַחֵר, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמַר רַבִּי לֵוִי זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב(תהלים צב, ח): בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, מַה כְּתִיב בְּסוֹף קְרָיָיה: לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד, לֹא נִתְגַּדֵּל הָמָן אֶלָּא לְרָעָתוֹ, וְלָמָה גִדְּלוֹ, מָשָׁל לְגוּלְיָיר שֶׁקִּלֵּל לִבְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ הַכֹּל אוֹמְרִים גּוּלְיָיר הָרַג, עָשָׂה אוֹתוֹ טְרִיכוֹנוּס, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אוֹתוֹ הֶגְמוֹן, וְאַחַר כָּךְ הִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִלּוּ נֶהֱרַג הָמָן כְּשֶׁיָּרַד וְיָעַץ לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְבַטֵּל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא הָיָה מִי יוֹדְעוֹ, אֶלָּא יִתְגַּדֵּל וְאַחַר כָּךְ יִתָּלֶה, לְפִיכָךְ וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְּאוֹ מֵעַל כָּל הַשָֹּׂרִים, וְאַחַר כָּךְ וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן, הֲרֵי אוֹיְבֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַפַּלְתָּן הֵן מִתְגַּדְּלִין, וּכְתִיב(איוב יב, כג): מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם.
אם ככה, נוכל בע"ה לסגור את הקצוות:
את המן תלו על העץ... איזה עץ ?
אומרים חז"ל – על אותו עץ, שהוא הכין למרדכי...
המן יושב עם אשתו ועם כל אוהביו... {אסתר ה, יב} וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי וְגַם לְמָחָר אֲנִי קָרוּא לָהּ עִם הַמֶּלֶךְ {יג} וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוֶֹה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ: {יד} וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל אֹהֲבָיו יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת מָרְדֳּכַי עָלָיו וּבֹא עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הָמָן וַיַּעַשׂ הָעֵץ...
חז"ל, בשתי מקומות שואלים – מאיפה היה עץ של חמישים אמה ?
עץ של חמישים אמה, זה עץ בגובה של שלושים מטר...
תלך איפה שמוכרים את העצים לסוכות... העץ הכי ארוך, זה מקסימום שש מטר... מי מחזיק בבית שלו עץ של שלושים מטר ?!
חז"ל במדרש {ילקוט שמעוני, פרשת בשלח, רמז רנ"ו} – והיה המן מבקש קורה של חמשים אמה ולא מצאה אלא קורה שהיתה בביתו שהיה בנו פרשנדתא הגמון בקדרוניא ונטל נסר א' מתיבתו של נח שעשה הקב"ה זכרון לעולם שידעו דורות עולם שהביא מבול לעולם.
דעה נוספת במדרש {פרקי דרבי אליעזר, פרק נ} - באותה שעה מה עשה אליהו ז"ל נדמה לחרבונא אחד מסריסי המלך, אמ' לו אדני המלך יש עץ בביתו של המן מבית קדשי הקדשים, שנאמר ויבן את בית יער הלבנון ויעש את אולם העמודים חמשים אמה ארכו ושלש אמות רחבו, מיד צוה המלך לתלותו, וכתי' ויתלו את המן.
שתי דעות מובאות במדרש, מאיפה לקחו את הקרש... דעה אחת מתיבת נח, והדעה השניה, מבית קדש הקדשים... למה מחפשים דוקא את המקום הזה ?
תיבת נח ובית המקדש, שתיהם בית ה'... כל מי שהתנגד לחיבור של בית המקדש... שהקב"ה לא תהיה לו השראת השכינה... מי היה היוזם ??
המן היה היוזם, שלא יבנה בית המקדש...
כל אלה שהתנגדו לבית המקדש... את כולם תלו על העץ... איזה עץ ???
מבית קדשי הקדשים!
אם ככה, התחברנו למשכן, ולתיבת נח... חיפשנו את נח במגילה... התשובה פשוטה מאוד, שתלו את המן על העץ, שנלקח מתיבת נח... כך יש לנו את המקור, לענין תיבת נח, בתוך מגילת אסתר.
אם ככה רבותי, כשנכנס אדר מרבין בשמחה... אבל זה לא מתחיל כך...
אומרת הגמרא {מסכת תענית כט, א} - כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה
מה זה ה- כשם הזה ?
יש על זה עשרות פירושים... אבל עפ"י מה שאמרנו, זה פשוט מאוד...
כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כי נחרב בית המקדש כך משנכנס אדר מרבין בשמחה החל מהשבת הזאת, ועד סוף חודש אדר, בפרשת ויקהל-פקודי, נעסוק במלאכת המשכן...
מתחילים בתשעה באב... כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כי נחרב הבית, אבל כך משנכנס אדר לקחו את אותה קורה שנלקחה מבית קדשי הקדשים, את אותה קורה מתיבת נח... ושם היה קידוש שם שמים הכי גדול, שהקב"ה הראה, שהוא מחובר לעולם הזה...
אתה המן, אמרת יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ(דברים ו, ד): ה' אֶחָד, יָשֵׁן לוֹ מֵעַמּוֹ... אמר לו הקב"ה וַיִּקַּץ כְּיָשֵׁן ה' וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר אני לא ישן...
רבותי, הצרה הגדולה שיש על עם ישראל, בגזירת הגיוס, שכ"כ הרבה גדולי ישראל בצער גדול... אבל כולנו יודעים, שהחודש הזה, שכל מי שחשב רעה, כנגד עולם התורה, וכנגד עם ישראל, הכל נעשה בט ומבוטל...
יהפוך לנו הקב"ה, את החודש הזה לששון ולשמחה, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן ואמן!!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.