בס"ד
פרשת לך-לך – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"א.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת לך-לך. היא הפרשה שעוסקת בגילוי הראשון שהתגלה הקב"ה לאברהם אבינו.
אומרת התורה - {א} וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: {ב} וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה.
אומר רש"י - ואעשך לגוי גדול. לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה, וממעטת את הממון, וממעטת את השם, לכך הזקק לשלש ברכות הללו שהבטיחו על הבנים, ועל הממון, ועל השם.
אנחנו החל מהפרשה הזאת, מתחילים לעסוק באבות הקדושים, בפרשה הזאת, פרשת לך-לך, ופרשת שבוע הבא, פרשת וירא, אלה הפרשיות שעוסקות באברהם אבינו. משם ואילך פרשת חיי שרה, מתחילה התורה לעסוק ביצחק אבינו.
רבותינו אומרים לנו, כך כתוב בתנא דבי אליהו – חייב אדם לומר, מתי יגיעו מעשי למעשיי אבותי, אברהם יצחק ויעקב.
וכותב לנו הרמח"ל (מסילת ישרים) – כל אדם חייב להתבודד שעה אחת ביום, ולחשוב מה עשו האבות הקדושים, שבחר בהם הקב"ה.
אנחנו היום בע"ה, רוצים לעסוק בבחירתו של אברהם אבינו, וקצת להרחיב בדברי רבותינו, בענין הזה.
המשנה באבות (פרק ה, ג) אומרת - עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם.
המשנה לא מביאה מה היו הניסיונות, לעומת זה, הגמרא במסכת ערכין, כשהיא אומרת – עשרה ניסיונות ניסו אבותינו את הקב"ה, היא מונה את הניסיונות...
כאן לעומת זאת, המשנה לא אומרת מה היו הניסיונות.
היות והמשנה לא מונה, באים הראשונים ואומרים מהם הניסיונות.
רש"י סובר, שהניסיון הראשון של אברהם אבינו, היה, שהוא נחבא בקרקע י"ג שנים, הניסיון השני – השליכו נמרוד לכבשן האש, הניסיון השלישי – לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ.
לשיטת רש"י, יש לה מקור מדברי מדרש (פרקי דרבי אליעזר, פרק כו) – עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן הנס הראשון כשנולד אברהם בקשו כל גדולי מלכות והקוסמים להרגו ונחבא בבית הרן שלש עשרה שנה ולא ראה השמש ולא הירח ולאחר שלש עשרה שנה יצא מבית הרן מדבר בלשון הקדש ומאס באלילים ומשקץ את הפסילים ובטח בשם יוצרו ואמר אשרי אדם בוטח בך הנס השני נחבש בבית האסורים עשרה שנים שלשה בכותי ושלשה בבי דרי ולאחר עשר שנים שלחו והביאו אותו אצלו והשליכוהו לתוך כבשן האש ומלך הכבוד פשט יד ימינו והצילו מכבשן האש שנ' ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים הנס השלישי טלטולו מבית אביו ומארץ מולדתו והביאו לחרן ושם מת תרח אביו ואמתליי אמו והטלטול קשה לאדם יותר מכל ומניין טלטולו שנ' ויאמר ה' אל אברם לך לך (מכאן הראיה לדברי רש"י)...
רבינו יונה, שם במשנה באבות, כותב לא כך - ניסיון ראשון – אור כשדים, וניסיון שני - לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ.
הרמב"ם בפרקי אבות, וכך כותב גם רבינו בחיי, שהניסיון הראשון הוא לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ.
הם לא מביאים מקור, אבל יש לזה מקור מדברי המדרש שאומר – ניסיון ראשון ב- לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, וניסיון אחרון ב- וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה.
לאחר ההקדמה הנפלאה הזאת, צריכים רק לעבור על דברי רבותינו, שאני בטוח שכולם מכירים אותם, אני אזכיר אותם, רק בגלל הקטע האחרון במדרש.
כולם מכירים את דברי המדרש, שחז"ל מספרים לנו, כיצד אברהם אבינו שיבר את הצלמים של אביו.
תרח אבי אברהם, לא רק שהיה עובד עבודה זרה, אלא היה יצרן של פסלים, כמו שכתוב בחז"ל, ויום אחד שהוא לא יכל להיות בחנות שלו, אז הוא השאיר את אברהם אבינו.
אברהם אבינו נשאר בחנות, וכל מי שרצה לקנות פסל, היה שואל אותו אברהם – בן כמה אתה?
והאיש היה משיב לו את גילו, והיה שואל אותו אברהם – איזה פסל אתה רוצה לעבוד?
היה מצביע על פסל... והיה אברהם אומר לו – את זה אתה הולך לעבוד?! רק הבוקר סיימו לעשות לו פוליש, הוא עוד רטוב מווקסJ תן לו להתייבש שלושה ימים, לפני שתיקח אותו הביתה...
וכל גירש אברהם אבינו את כולם מהחנות, ולא מכר לאף אחד שום פסל.
חוזר תרח אחרי יום שהיה במס הכנסה... היה בטוח שהפדיון היומי יהיה גדול...
שואל את אברהם – כמה הפדיון היום?
היום על הפנים, אף אחד לא קנה היום.
למחרת, שוב השאיר תרח את אברהם אבינו בחנות... נכנסה אישה אחת עם צלחת סולת, כפי שמובא במדרש...
שאל אותה אברהם – למי הסולת הזאת?
"תתן אותה לאחד הפסלים שיאכלו"
אמר אברהם – אוו מזה אפשר לעשות 'פרנסה'... לקח את הפטיש שהיה לתרח בחנות, ושבר את כל הפסלים, ושם ביד הפסל הגדול את הפטיש ואת צלחת הסולת ויצא מהחנות.
תרח חוזר לחנות.... ורואה שהכל שבור ורק הפסל הגדול עומד עם הפטיש וצלחת הסולת.... מה קרה???
אמר לו אברהם – מה אני יכל לעשות?! נכנסה לכאן אישה עם צלחת סולת, אחד קפץ על השני.. אזה אלימות היתה פה, אל תשאל! אז ברחתי מהחנות... חזרתי... ראיתי מה שאתה ראית... זה הפסל הגדול הזה, אלים חבל על הזמן...
אמר לו תרח - הרי אתה יודע שהם לא יכולים לזוז, אז איך הם יכולים להרביץ אחד לשני?!
אמר לו אברהם – אם הם לא יכולים לעשות כלום, אז מה אתה עובד אותם?!
כתוב במדרש, כך מביא גם הרשב"ם (מסכת ב"ב צא) – הלך תרח ומסר אותו לנמרוד והכניס אותו לכלא.
אומר הרשב"ם – הכניס אותו לכלא, בגלל ששבר את הפסלים של אבא שלו.
למה באמת אברהם שיבר את הפסלים של אביו? תכף אנחנו נראה....
מספרת הגמרא (מסכת פסחים קי"ח), שלאחר שיצא מן הכלא עשר שנים, בא נמרוד וניהל איתו ויכוח, האם הוא נשבר, אחרי עשר שנים בכלא והוא מוכן לעבוד עבודה זרה..
אמר לו נמרוד – אני מאמין באלוהי האש, האם אתה מוכן להאמין בו?
אמר לו אברהם – למה לעבוד לאש, הרי המים הרבה יותר חזקים מהאש, הם יכולים לכבות את האש!
אמר לו נמרוד – בסדר, אז בֹא ונעבוד למים.
אמר לו אברהם – למה לעבוד למים?! בֹא ונעבוד לעננים שמביאים את המים.
אמר לו נמרוד – בסדר, בֹא ונעבוד לעננים.
אמר לו אברהם – למה לעננים? בֹא ונעבוד לרוח, שמביאה את העננים.
אמר לו נמרוד - בסדר, נעבוד לרוח, העיקר לעבוד למשהו.
לקח אותו נמרוד, ואמר לו – תשמע, אני מאמין באלוהי האש, אתה מאמין באלוהים שנמצא בשמים.. בֹא ונזרוק אותך לאש, ונראה מה יהיה...
זרק אותו לאש, כפי שידוע לכולם... וכתוב בספר הישר, ש-12 אנשים, סחבו אותו ואת הרן, וכשהם זרקו אותם לתוך האש, אותם אנשים נשרפו, מהאש שהיתה בתוך הכבשן.
כתוב בחז"ל (מסכת פסחים קיח-א, מדרש שמות רבה, פרשה יח, אות ה'), יש שתי גרסאות – בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש אמר גבריאל לפני הקדוש ברוך הוא רבש''ע ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש אמר לו הקב''ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את היחיד ולפי שהקב''ה אינו מקפח שכר כל בריה אמר תזכה ותציל שלשה מבני בניו חנניה מישאל ועזריה.
אותו דבר מביא המדרש - כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לֵירֵד לְהַצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אָמְרוּ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל לְפָנָיו אָנוּ יוֹרְדִין לְהַצִּיל אוֹתוֹ, אָמַר לָהֶם אִלּוּ יָרַד לְשֵׁם אֶחָד מִכֶּם לַכִּבְשָׁן אַתֶּם הֱיִיתֶם מַצִּילִין אוֹתוֹ, אֶלָּא לִשְׁמִי יָרַד וַאֲנִי יוֹרֵד וּמַצִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ז): אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, אֶלָּא אֶתֵּן לָכֶם זְמַן אֵימָתַי תֵּרְדוּ עַל שֶׁנִּזְדַּקַּקְתֶּם לְהַצִּילוֹ לִכְבוֹד שְׁמִי, אַתָּה מִיכָאֵל עַל מַחֲנֵה אַשּׁוּר, וְאַתָּה גַּבְרִיאֵל עַל מַחֲנֵה כַּשְׂדִּים.
בא המהר"ל, ושואל שאלה עצומה – מה זה משנה מי מציל אותו? הרי כל דבר, זה בדבר ה'. אם אתה הולך לצנן את הכבשן, אז זה גם בדבר ה', אז מה זה משנה מי הולך?
כדי להבין מה הולך כאן, אנחנו צריכים עוד נקודה אחת :
כתוב בחז"ל (ספר הישר), שלאחר שנמרוד ראה שאברהם שלושה ימים בכבשן האש ולא קורה לו כלום, הוא שלח אנשים להוציא את אברהם מן הכבשן.
שמונה אנשים הולכים להוציא את אברהם מהכבשן... איך שהם מתקרבים לכבשן, הם נשרפים... יש כבר 20 הרוגיםJ
רואה נמרוד שאף אחד לא יכל לגשת לכבשן, אמר נמרוד לאברהם – יצא אברהם עבד האלוקים אשר בשמים, מתוך האש, ובֹא הנה. וישמע אברהם בקול המלך, ויצא אברהם מתוך האש, ויבא ויעמוד לפני המלך. ויהי כאשר יצא אברהם, ויראו המלך ועבדיו את אברהם בא, ומכנסיים עליו, ורק חבל מאסרו נשרף.
ויאמר המלך אל אברהם – איך לא נשרפת באש?
ויאמר אברהם אל המלך – אלוקי השמים והארץ אשר בטחתי בו, ואשר הכל בידו, הוא אשר הצילני מן האש ואשר נתנני בו.
ויראו המלך והשרים וכל יושבי הארץ, כי ניצל אברהם, ויבואו כולם וישתחוו לאברהם.
ויאמר אליהם אברהם – אל תשתחוו אלי, השתחוו לאלוקי העולם, אשר עשה אתכם ועבדוהו ולכו בדרכיו, כי הוא אשר הצילני מן האש הזאת, והוא ברא את נפש כל האדם ואת רוחו, ויצר האדם בבטן אמו, ויוציאהו לארץ והוא יציל כל בוטח בו, מכל מחלה. ויפלא הדבר הזה בעיני המלך והשרים, כי הרן נשרף ואברהם ניצל, ויתן המלך לאברהם מתנות רבות, ויתן לו שתי עבדים גדולים בבית המלך, שם האחד עוני ושם השני אליעזר, וידבקו באברהם 300 איש.
עד כאן, דברים נפלאים של רבותינו בספר הישר, מדרש רבה.... כולם מדברים על הנס של אור כשדים.
רבותי, בתורה לא מסופר שום דבר, מנס אור כשדים... בתורה כתוב הניסיון הראשון - לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ...
בא רבינו בחיי, בסוף פרשת נח, ושואל שאלה עצומה :
בפרשת נח, פותחת התורה, ומספרת לנו מי היה נח - אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ... וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים...
אז התורה מספרת לך, שהיה אדם בשם נח, וכל הדור שלו היה מושחת... יש סיפור!
אברהם אבינו, שואל רבינו בחיי – אף אחד לא יודע מי הוא! תספר שהיה אברהם העברי, והוא היה מן העבר האחד, וכל העם מן העבר השני, בגיל שלוש התחיל אברהם אבינו לשוטט בדעתו והתחיל לחפש מה נעשה בעולם, ובגיל 40-48 הכיר את בוראו.... לא מספרים שום דבר על אברהם... וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ...
למה? מי זה אברהם? מי זה ה'?! לאן הוא הולך? למה צריך ללכת? מה קרה???
שום מילה, מי זה היה אברהם, התורה לא כותבת... מה הולך כאן, שואל רבינו בחיי.
אני אקרא את לשונו במשפט האחרון - איך יתכן להיות דיבור ה' יתברך לאדם, ולא הודיעוני תחילה מי הוא.
אותה שאלה, רק במילים אחרות, ברמב"ן – והנה זאת הפרשה לא בארה כל הענין כי מה טעם שיאמר לו הקב"ה עזוב ארצך והטיבה עמך טובה שלא היתה כמוהו בעולם מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלהים או צדיק תמים או שיאמר טעם לעזיבת הארץ...
אם אתה אוחז, שפה אסור לו להיות, תגיד למה?! תגיד כמו בנח 'כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ', לכן תעשה תיבה!
תגיד לו שפה הוא לא יכל לגדול, כי כאן אנשים מושחתים... התורה לא אומרת למה...
אתה רוצה לתת לי ממון, תן לי פה.. אתה רוצה לתת לי פרסום, תן לי פה...
אם תגיד לי, כמו שכתוב אצל נח, שהמקום היה מושחת, אנשים מושחתים, אז מובן, אבל התורה לא כותבת שום דבר! משפט אחד - לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ...
השאלה מתעצמת והולכת – למה התורה מעלימה את ישיבתו של אברהם בכלא? למה התורה מעלימה את ניסיון אור כשדים?
הכל ידוע לנו מדברי חז"ל, כמו שאומר לנו הרמב"ן, אבל בתורה אין שום משפט, שאברהם מסר את נפשו על קידוש ה', התורה לא מספרת...למה התורה מעלימה את זה?
כדי להבין מה נעשה כאן, אולי נשאל עוד שאלה, שלא ראיתי ששואלים, אבל היא מתבקשת מאליה :
כשהקב"ה בחר במשה רבינו להיות נותן התורה, התורה מספרת על משה רבינו שלושה סיפורים, ועסקנו בזה פעם, בשיעור בפרקי אבות, בהרחבה גדולה.
התורה מספרת, שביום שיצא משה רבינו מבית פרעה, הוא יוצא לראות בסבלות אחיו, ואז הוא רואה איש מצרי מכה איש עברי... אז ביום הראשון הוא פוגש מכות. J
ביום השני הוא יוצא, הוא רואה איש עברי מכה איש עברי... שוב פעם מכות.
הוא נאלץ לברוח, כי הולכים להלשין עליו לפרעה, והוא מגיע למדין, ומה הוא פוגש שם? מכות J רועים במדין, מכים את בנות יתרו...
למה התורה מספרת לך את שלושת הסיפורים האלה, ובמדרש יש סיפור נוסף – משה רבינו רעה את הצאן של יתרו, ואז גדי אחד ברח, ולקח אותו משה רבינו על הכתף...
באה התורה ואומרת לך – החל מהפרשיות הבאות, שהוא בחר במשה רבינו, להיות זה שיוציא את עם ישראל ממצרים. הוא בחר במשה רבינו, כאדם שיתן את התורה, הוא יהיה הסרסור בין הקב"ה לישראל.
תשאל אותי – למה???
באה התורה ומורידה שלושה סיפורים על משה רבינו, שהמהרח"ו, בספרו שערי קדושה כותב את המשפט הבא – ולא זכה משה לכל מעלותיו, אלא שהיה אוהב ישראל ומצטער בצרתם, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק (שמות ב, יא) וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם...
באה התורה ומספרת לך – אתה יודע למה בחרתי בו? בֹא ותלמד למה...
אז היא מספרת לך, שהוא נשא בעול של יהודי, שהוכה ע"י מצרי, והיא מספרת לך מה קרה עם יהודי שהיכה יהודי, והיא מספרת לך שמשה רבינו התערב, כאשר גוי הכה גוי ומשה רבינו גם לוקח על הכתף שלו גדי.
למה הוא לוקח גדי?
כי משה רבינו חשב, מה אני הייתי עושה, כאשר אני הייתי רץ 6 ק"מ, לשתות מים...לא הייתי רוצה שמישהו אחר יקח אותי?!
אומר הקב"ה – אדם כזה, הוא יהיה מושיען של ישראל.
שואל אותך רבינו בחיי – בחר הקב"ה באברהם אבינו, למה התורה לא כותבת, למה בחר בו?
השאלה היותר קשה, שמעיר אותה המהר"ל (נצח ישראל) – אנחנו אומרים בכל בוקר, פסוקים מספר נחמיה (ט, ז) אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם {ח} וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ...
היה צריך להיות כתוב הפוך אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר מָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם...
קודם תגיד שהוא בסדר, שבחנת אותו...
הרי הקב"ה לא סתם בחר בו... הוא הכניס אותו לכבשן האש, ראה שהוא נכנס בפנים, ואז הציל אותו...
אז קודם כל תכתוב, שבסדר, הוא אדם אמין, הוא מוכן למות בשבילך, ואחרי זה בחרת בו!
לא... הנביא אומר אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם {ח} וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ... בסוף כתוב מצאת!
היית צריך לכתוב בהתחלה שמצאת את לבבו, ולאחר מכן, לכן הוצאתו מאור כשדים...
בא המהר"ל (נצח ישראל, פרק יא) ומבאר יסוד נפלא, על המשנה באבות שאומרת (ה, טז) כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה.
יש הבדל בין בחירת נח, לבין בחירת אברהם. נח נבחר כבחירה פרטית ואברהם נבחר כבחירה כללית. מה הכוונה?
נח נבחר להיות הבן-אדם, שהקב"ה בחר בו מכל העם, שהיה באותו דור, להיות האיש שימשיך את השושלת של העולם, לאחר שכל העולם קלקל את אורחותיו.
אילו נח לא היה צדיק, ובמקומו היה אלכס צדיק, אז הוא היה לוקח את אלכס.
הקב"ה לא בחר בנח מששת ימי בראשית, כבן-אדם שאם יהיה מבול, הוא יהיה הבן-אדם הנבחר.
באותו דור, כולם היו מושחתים... מתושלח, כבר נגזר דינו למות, חיכו לשבעה שלו שתסתיים, ואז הגיע המבול. בכל דור המבול לא מצאו, אלא רק את נח, בניו ונשותיהם – שמונה אנשים שהיו בסדר.
באה התורה ואומרת לך – אתה יודע למה בחרתי בנח, ולא בחרתי באלכס?? כי אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק... בכל הדור הזה לא היו אנשים צדיקים, כולם היו מושחתים. נח, אחד היה, שהיה בסדר, הוא היה צדיק. לקחתי אותו ולא את אלכס, כי אלכס לא היה בסדר... אם הוא היה בסדר, הייתי מציל גם אותו.
זאת אומרת, כל היסוד הזה, על מה בנוי?
כל היסוד הזה בנוי, למה בחר הקב"ה בנח, כבחירה פרטית.
אבל אברהם אבינו, לא נבחר בבחירה פרטית, אברהם אבינו, זו בחירה כללית, שהקב"ה בחר באברהם, עוד בששת ימי בראשית, שהוא יהיה האיש שממנו יתחיל עם ישראל.
איפה זה מופיע?
(בראשית ב, ד) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּֽרְאָם... אל תקרי בְּהִבָּֽרְאָם אלא באברהם.
זאת אומרת, שהקב"ה בששת ימי בראשית, עוד לפני שברא את אדם הראשון, אמר הקב"ה - בעוד עשרים דורות, יבוא אברהם אבינו, והוא יהיה הראשון, שממנו אני מתחיל את עם ישראל.
אומר המהר"ל – עפ"י זה תבין מה שאומר המדרש (בראשית רבה, פרשה יד, ו) - אָמַר רַבִּי לֵוִי (יהושע יד, טו): הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים, זֶה אַבְרָהָם. לָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ גָּדוֹל, שֶׁהָיָה רָאוּי לְהִבָּרְאוֹת קֹדֶם לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמָּא יְקַלְקֵל וְאֵין מִי שֶׁיָּבוֹא לְתַקֵּן תַּחְתָּיו, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אֶת הָאָדָם תְּחִלָּה, שֶׁאִם יְקַלְקֵל יָבוֹא אַבְרָהָם וִיתַקֵּן תַּחְתָּיו.
איפה אברהם תיקן, את מה שקלקל אדם הראשון?
מי שזוכר, דיברנו לפני ראש השנה, על מה שהגמרא במסכת סנהדרין אומרת, שאדם הראשון – כופר היה.
מה זאת אומרת 'כופר בעיקר '?
הבאנו את מה שמביא התורת חיים (מסכת חולין, מסכת ב"ק) – בא הנחש, ואמר לחוה – את יודעת למה אסור לאכל מעץ הדעת? כי הקב"ה, מן העץ הזה אכל וברא עולמות. והיות והקב"ה לא רוצה קונקורנציה, לכן אם אתם תאכלו מהעץ הזה, 'והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע'. ואת זה הקב"ה לא רוצה.
על זה לבד, זה לא עבודה זרה. איפה העבודה זרה?
אומר התורת חיים – אם האישה אמינה למה שאומר הנחש, זאת אומרת, שלדעתה הדבר הראשון שהיה בבריאה, היה העץ, לפני הקב"ה. כשהקב"ה הגיע, הוא מצא כאן עץ, הוא אכל ממנו, וממנו הוא ברא עולמות – זה נקרא כופר בעיקר!
זאת אומרת שאדם הראשון, היה עובד עבודה זרה.
זה לא שזה עבודה זרה, הוא לא השתחווה לעץ, אלא זה שהוא האמין, שהעץ היה כאן קודם, זה עבודה שהיא זרה לעבודת ה'.
אומר המדרש, שאברהם בא לתקן, את מה שעשה האדם הראשון. איפה אברהם מתקן?
הוא נמצא בבית של תרח אביו, ולוקח את הפטיש שלו ושובר את כל הפסלים. למה?
לתקן את מה שחטא אדם הראשון, שעבד עבודה זרה.
כותב הזוהר הקדוש (פרשת בהר) – הולך אברהם אבינו, וזורק את עצמו לכבשן האש, למה?
כי כתוב בפסוק (דברים יב, ג) וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹֽהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם מִן-הַמָּקוֹם הַהֽוּא.
איפה אדם מטהר את עצמו?
בכבשן האש.
הלך אברהם אבינו, ותיקן את מה שעשה אדם הראשון.
כותב המהר"ל יסוד נפלא – אברהם אבינו לא נבחר, כיון שזרק את עצמו לכבשן האש, ולא בגלל שהוא ישב בכלא עשר שנים.... אברהם כבר נבחר בתחילת היצירה, ולכן אין לכך שום קשר למעשים שלו.
אומר המהר"ל – היות ואברהם אבינו לא נבחר, כיון שעשה איזה מעשה מסוים, לכן התורה לא כותבת לך שום מעשה שעשה אברהם אבינו, לפני שהקב"ה נגלה אליו.
זה לא שאברהם היה צדיק תמים, ואחרי שהוא היה צדיק תמים, הקב"ה בחר בו.
אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם עוד לפני ש מָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ!
אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם מתי???? עוד בששת ימי בראשית!
מתי ש- מָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, זה אחרי שהוא קרא לו כבר אברהם.
הוא בחר בו למה???
זה כבר השגחה עליונה של הקב"ה... למה הוא בחר בו ולא במישהו אחר???
יש לכך סיבות אחרות, אבל זה לא תלוי במעשיו של אברהם אבינו, אמר המהר"ל. לכן התורה לא מספרת עליו שום סיפור.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ... מי זה אברהם?
מה אכפת לך מי זה?! אני לא בחרתי בו, בגלל סיבה פרטית, שאני צריך להסביר לך מיהו היה.... בחרתי בו עוד לפני שבחרתי בעם.
כותב המהר"ל – לכן זה ההבדל בין מה שהקב"ה אומר לאומות העולם, למה שהוא אומר לעם ישראל:
אצל ישראל כתיב וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים והמה היו לי לעם. ואצל הגוים כתיב להיות לי לעם ואני אהיה להם לאלהים (ילקוט שמעוני, ירמיה אות שי"ב).
אומר המהר"ל – הקב"ה אומר לעם ישראל, אני בחרתי בכם, זה לא משנה אם אתם רוצים או לא רוצים, זאת בחירה שלי שבחרתי בכם, לכן אני לכם לאלהים ואתם לי לעם! תרצו או לא תרצו.
אצל הגוים, זה בדיוק ההיפך, אתם קודם תחליטו שאתם רוצים אותי, ואם תחליטו שאתם רוצים אותי, אני אהיה האלהים שלכם.
בא המהר"ל, ואומר יסוד נפלא להבנת הענין הזה – המשנה באבות אומרת- חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד.
מה זה חמישה קנינים? כל העולם שלו!
אלא, פירוש הדבר – ישנם דברים, שהקב"ה החליט עליהם, וזה לא תלוי אם נרצה או לא נרצה לקבל אותם.
הקב"ה ברא עולם, שהעולם הזה עומד רק עפ"י התורה. יש תורה, העולם עומד, אין תורה, העולם לא עומד! ממתי?
ממתן תורה.
אם צריך תורה, צריך מישהו שילמד תורה!
אז חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, דבר ראשון של התורה. בלי תורה, אין עולם!
אחרי שיש תורה, יש שמים וארץ.
כדי להחזיק את שמים וארץ, צריך את ישראל, שילמדו תורה!
מי תחילת היצירה של עם ישראל???
אברהם. אברהם זה ישראל!
אם ככה, אלו חמישה קנינים, שהקב"ה ברא בעולם, הוא לא שואל אותך, אם לברוא אותם או לא.
לכן הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית. למה הוא כפה? הרי אמרנו 'נעשה ונשמע'?!
אומר המהר"ל – הוא כפה עלינו הר כגיגית, כדי להגיד לנו שהוא לא שואל אותנו, אם אנחנו מקבלים את התורה או לא.
אתם חייבים לקבל, תרצו או לא תרצו!
כמו שבחרתי באברהם, ירצה או לא ירצה – הוא הבחירה!... ובחרתי בישראל, ירצו או לא ירצו... בחרתי בתורה, ירצו או לא ירצו!
אלו חמישה קנינים שחייבים, כדי לקיים את העולם.
אם ככה, נוכל עכשיו להבין למה הקב"ה, לא נותן לגבריאל ולמיכאל להוציא את אברהם אבינו מכבשן האש:
בליל הסדר, כולנו יושבים סביב השולחן ואומרים וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם. בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדוֹל. וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים...
וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם, לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמו.
מה אכפת לך שילך שרף? שילך שליח?
התשובה פשוטה מאוד – כשצריך להציל יחידים, ילך גבריאל, אבל שצריכים להציל את עם ישראל, אומר הקב"ה – חמישה קנינים בעולמי – בקניינים שלי, אני הולך! עם ישראל זה קנין שלי!
פירוש הדבר, כמו שהקב"ה הלך להוציא את עם ישראל ממצרים,כשצריכים להתחיל את תחילת ההוויה של עם ישראל, שזה אברהם אבינו, אומר הקב"ה למיכאל ולגבריאל – לא אתם, אני הולך!
עד כאן ההקדמה הנפלאה של המהר"ל, בקיצור דברים.
רבותי, אחרי ההקדמה הזאת, מתחיל השיעור:
יש מדרש, שמדבר על ענין ה' צַדִּיק יִבְחָן– הקב"ה בוחן צדיקים לפני שהוא נותן להם תפקיד.
אומר המדרש – אמר ר' יונתן, יש לך יוצר שמייצר קדים. לאחר שהוא מייצר אותם ומוציא אותם מהתנור, אם הוא רואה שיש בהם סדק, הוא זורק אותם מיד, אבל אם הוא רואה שהכלי מבחינה חיצונית נראה בסדר, אז מה הוא עושה?
הוא בא ודופק עליו עם פטיש, לראות אם הוא לא ישבר, כי יש כאלה שרק תשים אותם על השולחן, ישר ישבר... אז הוא בוחן אותם, דופק עליהם מסביב....
כך הקב"ה בוחן את הצדיקים. רשעים אין לו מה לבחון אותם, מה ידפוק עליהם?! הם גם ככה שבורים... הוא זורק אותם מיד.
לשון המדרש (בראשית רבה, פרשה לב, אות ג') - ה' צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ (תהלים יא, ה): אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן הַיּוֹצֵר הַזֶּה אֵינוֹ בּוֹדֵק קַנְקַנִּים מְרוֹעָעִים, שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לָקוּשׁ עֲלֵיהֶם אַחַת עַד שֶׁהוּא שׁוֹבְרָם, וּמִי הוּא בּוֹדֵק בְּקַנְקַנִּים יָפִים, אֲפִלּוּ מֵקִישׁ עֲלֵיהֶם כַּמָּה פְעָמִים אֵינָם נִשְׁבָּרִים, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת הָרְשָׁעִים אֶלָּא אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן, וּכְתִיב (בראשית כב, א): וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַפִּשְׁתָּן שֶׁלּוֹ יָפָה כָּל שֶׁהוּא כּוֹתְשָׁהּ הִיא מִשְׁתַּבַּחַת וְכָל זְמַן שֶׁהוּא מַקִּישׁ עָלֶיהָ הִיא מִשְׁתַּמֶּנֶת, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַפִּשְׁתָּן שֶׁלּוֹ רָעָה, אֵינוֹ מַסְפִּיק לָקוּשׁ עָלֶיהָ אַחַת עַד שֶׁהִיא פּוֹקַעַת, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת הָרְשָׁעִים אֶלָּא אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָשָׁל לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה לוֹ שְׁתֵּי פָּרוֹת אַחַת כֹּחָהּ יָפֶה וְאַחַת כֹּחָהּ רַע, עַל מִי הוּא נוֹתֵן אֶת הָעֹל לֹא עַל זֹאת שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן, ה' צַדִּיק יִבְחָן זֶה נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ. כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי...
עד כאן דברי המדרש תואמים לדברי המהר"ל.
את מי הקב"ה בדק?
בדק את נח, כי רצה לבחון אותו, אם הוא יכל לשים עליו את 'החבילה'.
את אברהם לכאורה, הוא לא בדק....
אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם מתי?? בבראשית.
אותו מדרש, פרשת שבוע הבא - אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן הַיּוֹצֵר הַזֶּה אֵינוֹ בּוֹדֵק קַנְקַנִּים מְרוֹעָעִים, שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לָקוּשׁ עֲלֵיהֶם אַחַת עַד שֶׁהוּא שׁוֹבְרָם, וּמִי הוּא בּוֹדֵק בְּקַנְקַנִּים יָפִים, אֲפִלּוּ מֵקִישׁ עֲלֵיהֶם כַּמָּה פְעָמִים אֵינָם נִשְׁבָּרִים, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת הָרְשָׁעִים אֶלָּא אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן, וּכְתִיב (בראשית כב, א): וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם...
זאת אומרת, שמה שכתוב כאן, שמה שהקב"ה עשה לאברהם ניסיונות, זה כדי לראות אם 'הקנקן' בסדר.
את אברהם אבינו צריך לבדוק אם הוא בסדר??
הרי אומר לנו המהר"ל, שהקב"ה בחר באברהם אבינו, עוד בששת ימי בראשית, עוד לפני שאברהם נולד, אז מה שייך לבדוק אותו???
זוהי שאלה, שלכאורה צריכה להישאל...
רבותי, אני רוצה לומר נקודה, שתפתח לנו פתח ושער, לכל הנושא הזה של אברהם אבינו.
הרעיון עצמו, נמצא בפרקי אבות, פרק ה', עומד עליו ר' חיים מוולוז'ין בספרו רוח חיים.
במשנה באבות, מקבל אברהם אבינו 'שדרוג', ממשנה אחת לחברתה.
במשנה אחת כתוב עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ... ובהמשך כתוב עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם...
עוברים למשנה הבאה, אברהם עולה בדירוג - עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם...
שואל ר' חיים מוולוז'ין – למה לא היה ניתן להגיד את התואר הזה, גם במשנה הקודמת?
עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ... עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם אבינו...
מקודם, הוא היה רק אברהם... ירדת משנה - אַבְרָהָם אָבִינוּ... מה קרה פתאום???
כותב ר' חיים מוולוז'ין – מרגע שנתנסה אברהם אבינו בעשרה נסיונות, הוא הפך להיות אבא של כלל ישראל, שנאמר (משלי כ, ז) מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו...
ברגע שהאבא הולך בדרך מסוימת, הבן השלו ילך בדרך הזאת בקלות. לא בטוח שהוא ילך, אבל אם הוא יחליט ללכת בדרך הזו, הוא ילך בקלות.
כשהבן רואה את האבא, לומד 22 שעות ביממה, לילד יהיה קל לעשות את זה, כי הוא ראה דוגמא.
אבל אדם שמתחיל דבר חדש, זה קשה לו.
אברהם אבינו, אחרי עשרה ניסיונות, כבר הנחיל את הדרך הזאת לבניו.
אומר ר' חיים מוולוז'ין בתחילת דבריו – זה שאתה רואה יהודים תמימים, מוכנים למסור את הנפש ולהיכנס לכבשן האש, כל זה בא לנו, מאברהם אבינו!
זה שאתה רואה אנשים, עוזבים את ארץ נכר, ובאים לארץ ישראל, הכל בא לנו, מאברהם אבינו.
עד כאן דבריו, של ר' חיים מוולוז'ין.
בא ר' צדוק הכהן מלובלין (רסיסי לילה אות נ"ז –נ"ח) ושואל שאלה – האם אבא שכותב ביד שמאל, גם בניו יכתבו ביד שמאל?
יכל להיות שכן ויכל להיות שלא, זה לא בהכרח.
אם האבא זמר, האם הבן שלו יהיה זמר? לא חייב...
אז מה עובר בתורשה, ומה לא עובר בתורשה?
ישנה משנה במסכת עדויות (ב, משנה ט) - הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן, בַּנּוֹי, וּבַכֹּחַ, וּבָעֹשֶׁר, וּבַחָכְמָה, וּבַשָּׁנִים, וּבְמִסְפַּר הַדּוֹרוֹת לְפָנָיו
אם האבא גיבור, זה אומר שהבן גם יהיה גיבור?
לא חייב להיות... ראיתי הרבה הורים גדולים, והילדים שלהם, חסרי חוט שדרה – חסרי כוח.
אז מה עובר בירושה ומה לא עובר?
כותב ר' צדוק הכהן מלובלין משפט אחד, אני מסכם את המשפט שלו – תכונה, איננה עוברת בהכרח בירושה. מהות, עוברת בירושה. מה הכוונה 'מהות עוברת בירושה'?
אומר ר' צדוק – לעולם אדם יוליד אדם, ולהבדיל, לעולם סוס יוליד סוס, ולעולם חתול ימליט חתול. לא יהיה מצב כזה, שאדם ימליט סוס, למה?
כי זו לא תכונה. מהות, עוברת בירושה. תכונה, לא חייבת לעבור בירושה.
אומר ר' צדוק הכהן דבר נורא – אברהם אבינו, בעשרה ניסיונות שהוא התנסה, הפך להיות המאמין, שמשריש בילדים הבאים אחריו, אמונה, וכל יהודי שנולד מזרע אברהם, נולד עם אמונה בתוך ליבו.
יכל לעבור עליו, כל התלאות שבעולם, אבל בנקודה הפנימית שנמצאת בלב, יהודי אעפ"י שחטא, ישראל הוא.
בכל מצב, בנקודה הפנימית האמיתית שלו, הוא ישאר יהודי!
זוהי הנקודה, שאומר לנו ר' צדוק הכהן מלובלין.
אומר לנו ר' חיים מוולוז'ין – ממתי אברהם נקרא 'אבינו'???
ברגע שהוא מעביר לילדים, את הכוחות שיש לו. אברהם אבינו, לאחר העשרה ניסיונות שלו, העביר לנו את הכוח, להתמודד עם העשרה ניסיונות, וחוץ מזה, כל יהודי שנולד מצאצאיו, הופך להיות יהודי מאמין.
רבותי, אני רוצה להביא דוגמא:
קראתי באחד הספרים על השואה – יום אחד הגיעו הגרמנים לאיזה עיר אחת, שרח"ל ראש העיר שם, היה יהודי מומר. המיר את דתו, כבר 50 שנה חיי כגוי, נשוי לגויה, אוכל בכיפור, הילדים שלו עם שמות של גוים, אפילו הוא לא זוכר שהוא יהודי.
נכנסו הגרמנים, והאחים של אשתו אמרו להם "אתם כתבתם שאחד שיחביא יהודי, יהרגו אותו", אז אנחנו רוצים לבשר לכם בשורה טובה – ראש העיר שלנו, יהודי!
באים אליו הגרמנים "אתה יהודי???"
"אני?! חמישים שנה אני גוי, מחלל שבת, אוכל חמץ בפסח, יש לי אישה גויה, ילדים גוים...
אמרו לו - תשמע, אנחנו יש לנו בדיקות משלנו, לדעת אם אתה יהודי או לא...
לקחו אותו לבית הכנסת, הוציאו ספר תורה מההיכל... פרסו את הספר תורה, על רחבת בית הכנסת, ואמרו לו – עכשיו תדרוך הלוך חזור על היריעות, אם לא, אנחנו יורים בך!
פתח אותו יהודי מומר את החולצה ואמר – תנו ירייה! על ספר תורה אני לא דורך!!!
נתנו ירייה, והרגו אותו....
איך????
חמישים שנה, היהודי לא יודע מה זה יהדות!
אומר לנו הרוח חיים – אברהם הפך להיות אבא שלנו, בכניסה לאור כשדים - 'זרוק, אני ניכנס לכבשן האש! '
מה אתה נכנס?!?
'אני נכנס, כי בזה אני משריש בילדים שלי, את המהות שנקראת אמונה!'
רק לאחר עשרה ניסיונות שנתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולם, הוא מקבל את התואר 'אבינו'.
רבותי, אני רוצה להקריא לפניכם מדרש, שאומר בדיוק ההיפך מדברי המהר"ל:
אומר המדרש (תנחומא, פרשת לך-לך, אות ב) - רַבִּי בְּרַכְיָה פָּתַח, אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ וְגוֹ' (שה"ש ח, ח). בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּאַבְרָהָם כְּשֶׁהִשְׁלִיכוֹ נִמְרוֹד לְתוֹךְ הַכִּבְשָׁן. קְטַנָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִסִּים. וְלָמָּה נִקְרֵאת אָחוֹת? שֶׁאִחָה אֶת הָעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּאָדָם הַזֶּה שֶׁקּוֹרֵעַ וּמְאַחֶה, לְפִיכָךְ נִקְרָא אָחוֹת אברהם קירב את העולם לקב"ה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים. מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ (שה"ש ח, ח), בַּיּוֹם שֶׁאָמַר נִמְרוֹד לְהַשְׁלִיכוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף (שה"ש ח, ט), אִם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ כְּחוֹמָה זוֹ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי מִלְחָמוֹת הַרְבֵּה וְיִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁקְּרָאָם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף (תהלים סח, יד). וְאִם דֶּלֶת הִיא (שה"ש ח, ט), אִם דַּל הוּא מִלִּמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז (תהלים סח, יד), מַה צּוּרָה שֶׁבְּלוּחַ אֶרֶז נוֹחָה לְהִתְטַשְׁטֵשׁ, כָּךְ אַבְרָהָם אֵינִי מַשְׁגִּיחַ עָלָיו.
רבותי, בדיוק להיפך ממה שאומר המהר"ל!
אומר לנו המהר"ל – אברהם אבינו נבחר בששת ימי בראשית, זה לא משנה מה הוא יעשה...
בא המדרש כאן, ואומר – בֹא ונראה, אם הוא כחומה ימסור את הנפש על קידוש ה', אני יעמיד ממנו את עם ישראל, ואם לא, הוא כמו לוח ארז- מַה צּוּרָה שֶׁבְּלוּחַ אֶרֶז נוֹחָה לְהִתְטַשְׁטֵשׁ, כָּךְ אַבְרָהָם אֵינִי מַשְׁגִּיחַ עָלָיו.
אָמַר אַבְרָהָם, אֲנִי חוֹמָה (תהלים סח, י), לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ. וְלֹא אֲנִי בִּלְבַד, אֶלָּא וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת (תהלים סח, י), בְּנֵי בָנָיו חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנַנְיָה בֶן תְּרַדְיוֹן וַחֲבֵרָיו, שֶׁיִּתְּנוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ. לְפִיכָךְ אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם (תהלים סח, י), שֶׁיָּצָא שָׁלוֹם מִן הַכִּבְשָׁן.
עד כאן דברי המדרש.
רבותי, אני רוצה לתת לך ביאור, בדברי המדרש הזה, פתח חדש בהבנת הענין:
בניסיון אור כשדים, עומד אברהם בפני דילמה, מהי?
בעולם, אין אף אחד שמאמין בקב"ה. נכון, שם בן נח עדין היה חי, אבל הוא היה סגור במקום מסוים, הוא לא הפיץ את דבר ה'.
אברהם יוצא לעולם, וכל מי שרואה, מנסה לקרב אותו לה'.
בא נמרוד ואומר לו – תשמע, אתה משתחווה לאש? או שאני זורק אותך לכבשן.
עושה אברהם אבינו חשבון בעצמו – מה יקרה עכשיו? נגיד שאני נכנס לכבשן האש, הקב"ה עד היום, לא נגלה אלי אפילו פעם אחת, והוא גם לא אמר לי, שהוא הולך להציל אותי, אם ככה, בעוד 5 דקות אני כבר לא פה.
אז מה יהיה?
כל הספרים שכתבתי וחילקתי נשרפים, לא יהיה אף אחד שיפיץ את דבר ה' בעולם. כל התורה שלי נמחקה.
אילו היה לי בנים, אז היה מי שימשיך את הדרך, אבל אין לי! אז מי ימשיך את הדרך?
אז לא יותר טוב, שאני עכשיו ישתחווה לאש, ואני יעזוב את המקום פה, ואלך לסינגפור, ושמה אני יתחיל את ההפצה של הקב"ה בעולם?! לא יותר טוב?!
אמר אברהם – כבר היה מישהו שהסתפק בשאלה הזאת – אהרון הכהן.
תפתחו גמרא, במסכת סנהדרין... עומד אהרון ליד הגופה של חוּר... אומרים לו הערב-רב – תשמע אדוני, אתה מוכן לעשות לנו עגל? או מחר אתה כמוהו?
אומרת הגמרא – עשה אהרון חשבון מה עושים – אם אני לא עושה עגל, הם הורגים אותי, ואז מה תהיה התוצאה?
יקוים בהם מה שנאמר בנביא (איכה ב, כ) אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא ואז אין תקומה לעם ישראל, או, שאני מושך את הזמן, מקסימום אני יעשה עגל, אבל הוא לא יהיה עבודה זרה, אלא אני יחשוב, שזה הדבר המקשר בין עם ישראל לקב"ה..
מה עושים? מה החליט אהרון בסוף?
עושים עגל...
אומר אברהם – אם אהרון ככה החליט, למה שאני לא יחליט אחרת? עדיף לעבוד פעם אחת עבודה זרה, בפני נמרוד, ולהמשיך להפיץ את דבר ה' בעולם...
חושב אברהם וחושב – אדוני, אני לא חושב עכשיו, מה יהיה הלאה... אני הולך למסור את הנפש, על קדושת ה'!
אהה, אבל אין לך המשך?! לא יהיה לך המשך לכלל ישראל?! מ י ימשיך???
"מה אכפת לי מי ימשיך?! אני מוסר את הנפש שלי על קידוש ה' "
רצה הקב"ה, לבדוק את אברהם אבינו, מהו? האם הוא כחומה, או כדלת...
מה זה דלת?
דלת, פעם נפתחת ופעם נסגרת... או האם הוא יהיה חומה – האם הוא יקבל החלטה, אם לקפוץ או לא...
למה זה נפקא מינא?
זה לא נפקא מינא לאברהם אבינו, כי אותו, כבר הקב"ה כבר בחר.
הנפקא מינא היא, לגבי הילדים שלו, האם הוא ישריש בהם אמונה או לא!
אמר הקב"ה – אם הוא כחומה... אז זה כמו שאברהם אומר – אני כחומה, ולא רק אני - וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת - גם חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנַנְיָה בֶן תְּרַדְיוֹן וַחֲבֵרָיו!
הלך אברהם אבינו, ובמעשה שלו, השריש בילדיו אמונה!
רבותי, אם אלה הם פני הדברים, נוכל בע"ה ללכת לניסיון לך-לך :
בא אור-החיים הקדוש ושואל – מה זה לך-לך? אפילו קל שבקלים היה הולך...
הקב"ה מבטיח לו ברכה, ילדים, פרנסה והפצת שמו...
אדם שאין לו ילדים, אומרים לו – אתה לנסוע לסינגפור, צריך לנסוע לזימבבואה... היה נוסע???
בטח שהיה נוסע!
מה יש שמה???
הוא יזכה שם לילדים בס"ד.
אז מה הניסיון הגדול, שואל אור-החיים?
אומר האור-החיים הקדוש – הניסיון הוא, שהקב"ה רצה לבחון למה הוא ילך.
אם הוא ילך לארץ ישראל, כי הקב"ה הבטיח לו ממון, הבטיח לו ברכה וילדים...
אברהם אבינו הלך - וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' – כי הקב"ה אמר לו ללכת. הוא לא הלך בגלל המתנות שטמונות בדבר. זה היה הניסיון, אומר האור-החיים הקדוש!
רבותי, אני רוצה ללכת בקו אחר:
אני רוצה לומר, שהקב"ה ניסה אותו, בגלל ההבטחות...
אומרים לבן-אדם – תלך לשם, ושם יהיה לך ילדים, פרנסה, פרסום...
בואו ונראה, איזה פרסום יש לאברהם אבינו:
אברהם אבינו ויצא מבית הוריו, והולך לארץ הבלתי נודעת... הוא מגיע... והיה בטוח שהשם שלו יהיה מפורסם כבר, כי הקב"ה הבטיח לו וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ...איך השם שלו יהיה מפורסם?
בואו ונראה, מה כתוב בחז"ל, על יעקב אבינו:
כאשר יעקב אבינו מגיע לחרן, כתוב בחז"ל, שעד אז, לא היו מים לשתות... היו שמים אבן גדולה על פי הבאר, ורק אם היו באים רק כמה וכמה אנשים, היה אפשר לגלגל את האבן, למה?
כי היו מעט מים, פחדו שיגנבו.
ברגע שיעקב אבינו הגיע, הכל התמלא במים!
אחרי שהוא היה הרבה זמן בחרן.... הוא מתחתן.... אומר לבן לאנשים – אתם יודעים מה תהיה התוצאה שהוא ילך מפה??
שוב פעם לא יהיה לנו מים!
בואו ונשקר אותו, תשתפו איתי פעולה, והוא נשאר במקום!
זה פרסום! מגיע יעקב, מים עולים לקראתו, יש ברכה... כולם אומרים אחד לשני – ראית איזה חתן יש ללבן?! בן פורת יוסף, רק מתקרב, נהיה פה מזרקה J
מגיע אברהם אבינו לארץ ישראל, הוא היה בטוח שיש פרסום, בואו ונראה:
אברהם אבינו בטוח, שהקב"ה כבר פרסם את שמו בארץ ישראל... פרסום שהברכות שלו מתקיימות...
מה קורה לאברהם?
הוא מגיע לארץ ישראל... מה כתוב בפסוק?
{י} וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ....
הוא מגיע, רואה אנשים ששואלים אותו – סליחה, יש לך סנדויץ'?
מה קרה, למה אתה צריך סנדויץ'?
אין מה לאכל! אתה הצדיק שהגיע מחרן???
......
תדע לך, מאז שהגעת, אין מה לאכל!!!
אברהם אבינו, הוא היחיד בעולם, שאומר שהקב"ה מנהיג את העולם... הגיע נציג שמאמין בקב"ה, הם משתחווים לשמש ולירח....
איזה קבלת פנים לאברהם אבינו - "רק הגעת, אין מה לאכל!!! "
מה עושים???
הולכים למצרים - וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ...
הוא מגיע למצרים, הוא יודע שהאנשים האלה שטופי זימה... הוא אומר לשרה – בבקשה, כנסי לארגז.. סוגר את הארגז..."אם ישאלו אותך מי אני – אנחנו אחים"....
מגיע למעבר הגבול... מה יש לך בתיבה???
מה אכפת לכם?! כמה עולה להעביר?? אשלם כל מחיר!
פותחים את הארגז... מי זאת???
אחותי...
אז למה היא בארגז??? מה היא לא יכולה ללכת על הרגלים???
היא אוהבת לישון בתוך ארגזים J
אומר ספר הישר – שרה היתה מאירה כשמש!!!
זאת רק למלך!
לוקחים אותה לפני פרעה.... מי אתה?
אני אח שלה..
כל טוב, למטה!
נשארים אברהם ולוט למטה... מסדרים להם צימר....
עומד אברהם אבינו בתפילה – ריבונו של עולם, הבטחת לי ילדים! איך יהיו לי ילדים, אם שרה...פרעה... ואני אח שלה.... איך יהיו לי ילדים???
הגעתי לפה, גם לא פרסום וגם לא ילדים????
אפשר לדעת למה הבאת אותי לפה?? אני היחיד שמאמין בך, ריבונו של עולם!!!
אני ביקשתי ממך הבטחות?! אתה הבטחת! אז למה אתה עושה לי את זה???
אומר רש"י על הפסוק - רעב בארץ. באותה ארץ לבדה, לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקדוש ברוך הוא שאמר לו ללכת אל ארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת ממנה.
הקב"ה יכל להגיד לו – לך! בלי סיבה.
אבל הקב"ה מבטיח לו הבטחות – אני יפרסם אותך, יתן לך ילדים, יתן לך ממון! כל זה נועד לנסות אותו!
אני חושב, שהקב"ה ניסה אותו, במה שהוא הבטיח לו, עשה לו בדיוק ההיפך! לראות אם הוא יאמין בזה.
אומרת הגמרא (מסכת סנהדרין קיא, א) – בשעה שמשה רבינו יוצא מפרעה, מחכים לו דתן ואבירם, ואומרים לו – מאז שהגעת, רק צרות יש.
הולך משה, ואומר לקב"ה - וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה...
אמר לו הקב''ה - חבל על דאבדין ולא משתכחין – איפה הם האבות הקדושים?! אברהם אבינו, איזה ניסיונות עבר, ואף פעם לא ערער על מידותיי.
הוא יצא מארץ ישראל, ואף פעם לא חשב "ריבונו של עולם, איפה ההבטחות"... הוא לא מערער אחר מידותיי, זה אברהם אבינו!
רבותי, איפה יצא ה - וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ הכי גדול?
מזה ששרה נלקחה לבית פרעה, זה תחילת וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ!
תסתכלו ברש"י, כתוב במדרשים בהרחבה – בבוקר, שולח הקב"ה מלאך לבית פרעה. נסתמו כל הנקבים של האנשים בבית פרעה. לא יכולים לבכות, לא יכולים להוציא נזלת, קטנים, גדולים...
מגיע המלאך לשרה אמנו – תגידי, מי עשה לך כאן משהו, בואי ונעבור אחד אחד....
חוטפים מכות על דבר שרה אמנו... כולם בפחד...
יוצאים מהארמון.... וכולם אומרים – אתם יודעים מי זה אברהם?! את אשתו מלווים מלאכים! פחד אלוקים!
אברהם לא שואל איפה שרה, הוא לא שואל שאלות!
{טז} וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים – עכשיו יש לו ממון, יש לו מפרסום, כבר כולם יודעים ממנו...
זה הניסיון הגדול של אברהם!
הלך אברהם אבינו, ונטע בליבנו אמונה. האמונה השורשית, שנמצאת בליבו של כל אדם.
רבותי, אני רוצה לספר סיפור, שאולי סיפרתי אותו כבר בעבר:
ישנו סיפור נפלא, שסיפר אותו האדמו"ר מסלונים זצ"ל - ביום הכיפורים, היתה הפסקה קצרה, בין מוסף למנחה, ולתפילת מנחה של יום הכיפורים, פתאום נכנסים לבית המדרש עשרה חיילים יהודים, שנלקחו מחיק אמותיהם לצבא, ואין להם שום קשר ליהדות, הם מסרו את עצמם למען הצבא – לא מתחתנים, לא מקימים משפחות...
הגבאי ניגש, נותן להם מחזורים... הם אפילו לא יודעים איך להחזיק את זה....
תפילת נעילה, עולה האדמו"ר לדבר, בסוף האולם עשרת החיילים, ואומר – רבותי, אני רוצה לספר לכם סיפור.
לפני כמה עשרות שנים, כאן בסלונים, היה יהודי אחד שקנה תרנגול יפהפה, שהיה שר יפה, וחוץ מזה, היו לו צבעים כמו טווס...
שלוש-ארבע שנים, הוא גדל אצל הצדיק... עד שפעם אחת, רח"ל, איזה יהודי, חמד את העוף הזה "אני צריך את העוף הזה אצלי"....
אבל הוא ידע, שאם הוא יגנוב אותו, והציפור תתחיל לשיר, מיד יזהו השכנים, הרי כל השכונה מכירה את העוף הזה.... הוא החליט, שהוא ייכנס באישון לילה, אבל לפני זה הוא בדק, איך מנתקים את המיתרים של התרנגולות... פתח ספר על תרנגולים, למד איך מנתקים... נכנס בלילה.. וגנב את התרנגול... הכניס אותו הביתה, חתך לו את המיתרים... ווידא שהוא לא משמיע שום רעש.... יפה מאוד...
בבוקר התרנגול פותח את הכנפיים, תמונה מרהיבה, צבעים מדהימים... ממש בוקר נהדר...
ככה שנה – שנתיים... התרנגול הזדקן... כל יום שעבר, הוא הרים יותר נמוך את הכנפיים, עד שבוקר אחד, הוא סגר כנף.. לא מרים כנפיים יותר...
ניסה לתת לו ויטמינים... שום דבר לא עוזר...
אמר לעצמו – לא שר, לא פותח כנפיים... מה נעשה? ניקח אותו לשוחט... אבל רגע, אם הוא יקח אותו לשוחט, יזהו שהוא הגנב.. מה עשה?
ישב כל הלילה, ומרט לו נוצה, נוצה.... לא נשאר ממנו שום זכר, שום נוצה לא נשארה על גוף התרנגול...
קשר לה את הרגליים שלא תברח, והלך לשוחט...
כולם מסתכלים... איזה תרנגול גדול.... פתאום מגיע למשחטה גם בעל התרנגול!
מגיש את התרנגול לשחיטה.... הלו!!! התרנגול שלי!!!
חחחח... מה שלך? לך היה תרנגול זמר.. כנפיים... זה שלך!? הוא אפילו לא משמיע קולות! תראה איך הוא נראה?
אמר לו – אדוני, אני מזהה אותו לפי הכרבולת, ולפי צבע העיניים! בֹא איתי לרב!
הולכים לרב... כבוד הרב, אתה זוכר את התרנגול שהיה לי, לפני כמה שנים?!?! הוא גנב לי אותו! זה!
כבוד הרב, אני לא גנבתי לו כלום!
אמר הרב – אין שום בעיה, אפשר לדעת תוך דקה. נשחרר את התרנגול במרכז העיירה... נראה לאן הוא ילך... אם ילך לבית שלך – הוא שלך... אם לשלך – אז הוא שלך....
שחררו את התרנגול... והלך לבית של הבעל הבית.... הראשון!
אמר האדמו"ר מסלונים לגנב – אתה גנבת לו את התרנגול, בבקשה לשלם לו את הפיצויים.
אמר האדמו"ר מסלונים – ישנה משנה, במסכת כלים (פרק יז, משנה י"ג )– כֹּל שֶׁבַּיָּם טָהוֹר, חוּץ מִכֶּלֶב הַמַּיִם
אתה יכל לעשות כלי מכריש, כלי מדולפין – הכלי טהור. אם אתה עושה כלי מכלב הים, הכלי טמא! למה?
מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹרֵחַ לַיַּבָּשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא
למה הוא טמא??
יכל להיות כלב ים, שיהיה בים עשר שנים, ולא יצא אפילו פעם אחת. ברגע שיגידו ציידים לים, הכלב ים יפחד וירוץ מהר ליבשה! שם הוא מרגיש בטוח.
יוצא, שאם שם הוא מרגיש בטוח, אז הוא שייך ליבשה.
הדולפין לא הולך ליבשה, הוא ניכנס יותר עמוק במים.
אם כלב הים יוצא ליבשה בשעת סכנה, אומר ר' עקיבא – לשם הוא שייך!
אמר האדמו"ר מסלונים – אם אתה רואה, שהתרנגול הזה חוזר אחרי חמש שנים, לבעל הבית הראשון שלו... כלב הים שהוא נמצא בסכנה, לאיפה הוא חוזר???
הוא חוזר בחזרה ליבשה! שמה הוא מרגיש בטוח!
אמר האדמו"ר מסלונים – בֹא ותראה מה החיילים האלה... עומדים כאן עשרה חיילים יהודים, ש-25 שנה לא יודעים ה זה סידור. לקחו אותם לתוך הצבא, אמרו להם אתם לא יוצאים מפה. יום אחד, אמרו להם 'היום חופש, לכו לאיפה שאתם רוצים! '.... לאיפה הם הולכים???
לבית הכנסת... זה סימן שלשם הם שייכים. ניתקת אותו מהבעל הבית הראשון שלו,25 שנה... רק שחררת לו את הרגלים, לאיפה הוא הולך???
לבית הכנסת.
צעק האדמו"ר מסלונים - אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה – אתה רק משחרר לו את הרגלים, לאיפה הוא הולך???
הוא חוזר לבית הכנסת. זה אותם חיילים כנטוריסטים, 25 שנה לא ידעו שהם יהודים, הגיע יום כיפור, לאיפה הם הולכים???
לבית הכנסת!
רבותי, בואו נראה כל יהודי, מהו :
סיפר הגאון ר' יעקב גלינסקי, שהיה לו שכן בבני-ברק, יהודי אתאיסט – שום דבר לא!
אמר לו הרב גלינסקי – אולי כבודו יניח כל יום תפילין? עשר דקות רק?
אני לא מניח...
מנסה לדבר איתו... שום דבר לא עוזר...
יום אחד חוזר הרב גלינסקי מתפילה, הוא רואה את היהודי הזה עם תפילין על הראש, וטלית במרפסת...
הוא לא האמין!
הוא לא רצה להפריע לו באמצע התפילה... בצהריים ירד אליו הרב, דופק בדלת... אדון משה, אתה היום בבוקר הנחת תפילין???
כן.
מה קרה???
כבוד הרב, אני יגיד לך את האמת... כבר שלושה ימים יש לי כאבי בטן נוראים, פחד אלוהים!
הייתי אצל רופא, הוא בדק אותי... ואמר לי – אדון משה, אני חושש.... שזה...
הוא רק אמר לי ממה הוא חושש שיש לי, התחלתי גם אני לחשוש!
אמר לי הרופא – אתה הולך עכשיו לעשות CT בבילינסון, ואם לא יראו, אתה הולך לעשות MRI...
אני נבהלתי כל כך... אמרתי דבר ראשון, אני יניח תפילין!
יצא הרב גלינסקי מביתו ואמר – ריבונו של עולם, אין אדם בעולם, שלא אוהב אותך! רק חסר להם, כאבי בטן J
אין יהודי שלא מאמין! כל יהודי מאמין!
רבותי, ישנו יהודי שחי ארבעים שנה בתל-אביב. כל היום שלו זה מסעדות-תיאטרונים-עבודה...
יום אחד הוא לא מרגיש טוב... מה קורה???
הוא פוגש איזה אדם דתי... "סליחה, אולי אתה יודע איפה עושים פדיון נפש"?
למה? מה קרה????
אני לא כל כך מרגיש טוב... אתם הדתיים לוקחים על זה כסף, אני מוכן לשלם! כמה???
מה קרה אדון דוד??? אתה ארבעים שנה בתיאטרון, לך לתיאטרון! תתרום להם! מה אתה רץ לרבנים פתאום?
מה התשובה?
כֹּל שֶׁבַּיָּם טָהוֹר, חוּץ מִכֶּלֶב הַמַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹרֵחַ לַיַּבָּשָׁה...
ארבעים שנה הוא בים, אף פעם לא יצא, אבל שהוא הרגיש מצוקה, הוא ברח ליבשה, כי שם הוא מרגיש בטוח...
יהודי, שארבעים שנה יכל ל היות מנותק, מכל זיק של יהדות, ברגע שהוא מרגיש סכנה, הוא בא לבית הכנסת, הוא בא לרבנים, הוא בא לבקש... לשם הוא שייך!
מאיפה קיבלנו את זה?? מאיפה הושרשה בנו האמונה הזאת???
אומר לנו ר' חיים מוולוז'ין - עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ – כאן הוא נהיה אבא שלנו!
אומר ר' צדוק הכהן מלובלין – אברהם אבינו, בניסיונות שלו, הפך אותנו ליהודים מאמינים, במהות, ולא בתכונה. תכונה לא עוברת בירושה, מהות עוברת בירושה!
המהות, שאברהם אבינו, בעשרה נסיונות, הפך להיות מאמין.
העשרה ניסיונות לא היו בשביל אברהם אבינו. אברהם אבינו, הקב"ה בחר בו, עוד בששת ימי בראשית. חמישה קנינים ברא הקב"ה בעולמו, ואחד מהם זה אברהם.
אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, עוד לפני שמצאת את לבבו נאמן לפניך... למה??
כי הקב"ה בחר בו!
אז למה הניסיונות???
הניסיונות הם, כדי להיות אבא שלנו, ולאפשר לנו להיות יהודים מאמינים. זה מה שאנחנו מבקשים, בכל תפילה בסליחות - רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵיהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא.
שהקב"ה יזכור לנו, את מעשיו הגדולים של אברהם אבינו, וישלח לנו גואל צדק, במהרה בימנו אמן ואמן!!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.