בס"ד
פרשת תצוה – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ד.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת תצוה שנת תשע"ד.
היא הפרשה שעוסקת בעיקר בבגדי הכוהנים... הן בבגדי כהן הדיוט, והן בבגדי כהן גדול.
בד"כ פרשת תצוה, היא הפרשה שמקדימה את ימי הפורים, ובשנה פשוטה, קוראים פרשת זכור...השנה, בס"ד, אנחנו בשנה מעוברת, אז יש לנו את האפשרות לעמוד על כמה וכמה נקודות בפרשה...ועיקר הדברים שנעסוק בהם היום, בס"ד, הם שני הפסוקים הראשונים בפרשה.
אומרת התורה, בתחילת פרשת השבוע- {כ} וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד {כא} בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
הפסוק הבא...
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן
אלה שלושת הפסוקים, שאנחנו בע"ה, נעסוק בהם, בשיעור היום...
אני לא יכל למנות לכם, כמה מהראשונים והאחרונים, שואלים שאלות על שני הפסוקים הראשונים בפרשה... אם אני נזכר ברפרוף, מה שראיתי השבוע, שאלות ששואלים על הפסוקים הראשונים... למעלה מחמישים שאלות, ראיתי על הפסוקים האלה...
אם תפחתו את האלשיך הקדוש, על תחילת הפרשה...15 שאלות... אם תפתחו את האברבנאל – 10 שאלות לפחות... תפתחו כלי יקר... 10 שאלות.
רבותינו מאוד מתקשים, בהסבר שני הפסוקים הראשונים שבפרשה, לכאורה, פסוקים מאוד פשוטים... אין פסוק פשוט, אבל לא פסוק שצריך לשאול עליו הרבה שאלות...אבל השאלה היא, לא סביב המילים שבפסוקים האלה... השאלות של רבותינו, בעיקר, על מיקומה של הסוגיה הזאת, בפרשת תצוה... אלו רוב השאלות שרבותינו עוסקים, בתחילת הפרשה.
אני את השאלות הראשונות, מצאתי באברבנאל... הוא המקור הראשון לכל השאלות, ולכן אני אקריא ממנו, למרות שגם קודמים, שאלו את השאלות, ואחריו שאלו את השאלות, היות ואת רוב השאלות ראיתי לראשונה אצלו, אני מזכיר אותו.
השאלה הראשונה שהוא שואל – מה פתאום התורה מצוה כאן על ענין הנרות?
בפרשיות האלה,עוסקת התורה בבניית המשכן... פרשת תרומה מצוה הקב"ה, איזה תרומות להביא למלאכת המשכן... לאחר מכן, מצוה הקב"ה, איזה כלים לעשות למשכן...
אז ממילא הוא אומר, כרגע התורה עוסקת בבניית המשכן.
בפרשת תצוה, עוסקת התורה בבגדי הכוהנים... מה נכנס כאן ענין הדלקת המנורה?
לאחר שיסיימו את המלאכה, תדבר על זה... שיגמרו להכין את הכלים...ואת הבגדים והמשכן יחנך... שם תצוה אותנו וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, כרגע עוסקים בבניית המשכן, ובהכשרת הבגדים לעבודת הכוהנים.
שאלה מספר 2 – למה כתוב וְאַתָּה תְּצַוֶּה ולא, וְאַתָּה צַוֶּה?
כמו שנאמר, בפרשת אמור, שם התורה מדברת על הציווי של השמן... אומרת התורה שם {ויקרא כד, ב} צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
שאלה מספר 3 – למה כתוב בשתי נוכחיות וְאַתָּה תְּצַוֶּה, היה צריך לומר וְאַתָּה צַוֶּה?
שאלה מספר 4 – מיד אחרי שהקב"ה אומר למשה רבינו, להביא שמן למנורה, אומר לו וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ... הפסוק הזה היה צריך להקדים, את הציווי של השמן... מי ידליק את המנורה?
אומרת התורה בפסוק השני יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר.
קודם תמנה אותו להיות הכהן, ואחרי זה תכתוב, שמי שמדליק את המנורה, זה אהרון הכהן...למה אתה כותב, שמי שמדליק את המנורה, זה אהרון הכהן? מאיפה אתה יודע שהוא התכהן?
אומרת התורה בפסוק אחרי זה - וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ.
היה לו לומר קודם הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ... קודם ממנים אותו, ואחרי שממנים אותו... אומרת התורה לצוות על ענין ההדלקה.
שואלה מספר 5 – מה זה וְאַתָּה תְּצַוֶּה?
בפרשת אמור כתוב {ויקרא כד, ב} צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ.
כותב רש"י - - צו את בני ישראל. זו פרשת מצות הנרות, ופרשת ואתה תצוה לא נאמרה אלא על סדר מלאכת המשכן, לפרש צורך המנורה, וכן משמע ואתה סופך לצוות את בני ישראל על כך.
שואל האברבנאל - מה זה שונה מכל המקומות כולם? למה אתה לא אומר"ואתה עתיד לצוות על הענין של השולחן"?"ואתה עתיד לצוות על העניין של הקרבנות"?
מה שונה ענין הדלקת המנורה, שבה נאמר וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?
אנחנו נראה אחרי זה, שחלק מהשאלות חוזר עליהם הכלי יקר...
מצאתי ישוב נפלא, בספר שנקרא סוכת דוד, לר' דוד קוויאט, ואחרי זה ראיתי שגם החתם סופר אומר את אותה תשובה... קדמו לשניהם – הספורנו והרשב"ם, אבל קודם כל נאמר את התירוץ. (הספורנו והרשב"ם לא מביאים את ההקדמה, לא של החתם סופר ולא של הסוכת דוד)
נעמוד קודם על ההקדמה הנפלאה שלהם:
בדעת זקנים מבעלי התוספות, בפרשת שבוע שעבר, פרשת תרומה, שואל שאלה נפלאה :
הקב"ה מצוה להביא תרומות למלאכת המשכן - וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת {ד} וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים {ה} וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים...
מביאה התורה רשימה של פריטים שצריך להביא...
שואל הדעת זקנים מבעלי התוספות – שלושה פריטים שנצטוו ישראל להביא, לא קשורים לבניית המשכן - שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים...זה לא קשור לבניית המשכן, זה קשור לתפעול של המשכן!
כשהקב"ה מבקש תרומות למלאכת המשכן, זה לא תרומות לתפעול המשכן, זה לבניית המשכן... כל אלה נועדו לבניית המשכן ולא לתפעולו...אם ככה, למה התורה כותבת - שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים?
כותב הדעת זקנים מבעלי התוספות – ויש לומר ששלושתם הם צורך הבנין...זה לא נוגע לתפעול של המשכן.
עוד לפני שהקב"ה מצוה על תפעול המשכן, במזבח הקטורת ובמנורה, מצוה הקב"ה להביא שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, למה?
ויש לומר ששלושתם צורך הבנין הם – שמן המשחה שבו נמשכו ונתקדשו כל כלי המשכן, וקטורת שכן דרך מלכים שמבשמים להם את הבית, קודם שייכנסו לתוכו, וכל שכן לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מצינו שע"י הקטורת שכינה נראית, דכתיב {ויקרא טז, יג} וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת, וכתיב {ויקרא טז, ב}כִּי בֶּֽעָנָן אֵרָאֶה.
ושמן למאור, שכן דרך מלכים להדליק נר לפניהם, קודם שייכנסו לבית, ואעפ"י לאורה הוא צריך, מכל מקום הוא כבוד של מעלה.
נתרגם את דבריו לשפה שלנו – גם בלי שהקב"ה יצווה על הדלקת המנורה... גם בלי שהוא יצווה על מזבח הקטורת, צריכים להביא את הפריטים האלה לחנוכת הבית.
כמו שאתה מייצר בית, אתה צריך שיהיה לך אור בבית... צריכים לכבד את המלך לפני שהוא נכנס, לכבד את המקום באורות... יהיה מנורה, או לא יהיה, זה לא נ"מ כרגע... צריך שמן שיהיה אור במקום הזה.
מצוה הקב"ה שמן למאור, גם בלי הכלים"תביאו שמן למאור, כדי להאיר את המקום"...
בשמים – אתה גומר את העבודה, כדי שלא יהיה שם ריח רע... תעמיד קטורת, שיהיה ריח טוב.
ממילא, אומר לנו הדעת זקנים מבעלי התוספות, זה לא שזה נוגע לעבודה כרגע...אלא זה מהכלים שנועדו להכנת הכניסה של הקב"ה למשכן, ולכן הוא אומר שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.
לאחר תשובתו של הדעת זקנים מבעלי התוספות... אולי עפ"י זה, יהיה ניתן להבין, למה התורה חזרה לפרש את הענין של וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ...
אומר הספר סוכת דוד – היה לך הווה אמינה, היות וכל הציווי של שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, נאמר בתרומות לנדבת המשכן, להקמת המשכן... אז היינו אומרים, שכמו שזָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי תרמו פעם אחת, בשעת בניית המשכן... אז הייתי אומר שגם שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, תורמים רק פעם אחת, בשעה שתרמו למלאכת המשכן... זה לא נוגע לתפעול...
הקב"ה אמר, כמו שזָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי תרמו פעם אחת... ביומיים – י"ב וי"ג בתשרי, ככה- שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, תורמים פעם אחת.
אין תרומות של זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי... פעם אחת אמר הקב"ה לתרום את זה, לבניית המשכן וזהו... היתה לך הווה אמינה, שזאת אולי תהיה תרומה גם לשמן המאור...באה התורה, בפרשת השבוע ואומרת – לא ולא, משה רבינו תגיד להם...
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, מה שאמרתי שֶׁמֶן לַמָּאֹר, זה לא תרומה חד-פעמית, כמו זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן... זו תרומה תמידית, שכל שנה ושנה צריך לתרום אותה, עבור המשכן בהדלקת הנרות... ולכן באה התורה להחריג את ה- שֶׁמֶן לַמָּאֹר, היות וכתבתי לך, את ה-שֶׁמֶן לַמָּאֹר, בפרשת תרומה, שלא תחשוב שזה תרומה חד-פעמית, באה התורה, וכותבת את זה פעם נוספת... אלה הדברים שכותב הרב דוד קוויאט, בספרו סוכת דוד, ואותה תשובה ממש כותב, החתם סופר.
האמת היא, שבלי ההקדמה של הדעת זקנים מבעלי התוספות... ובלי ההקדמה שמביא החתם סופר, אלה דברים מפורשים שכותבים הספורנו והרשב"ם... שניהם כותבים את אותו דבר בלי הקדמה:
כותב הספורנו - ויקחו אליך. כשיצטרך, וזה יהיה בכלות השמן למאור שהתנדבו עתה בנדבת המשכן, שלא יחשבו שתהיה מצות הדלקת המנורה מצות שעה, בשמן ההוא שהתנדבו בלבד.
אומר הספורנו - שלא תחשוב, שהתרומה שנתת אז, זו תרומה חד-פעמית ואין יותר, לא!
ויקחו אליך – כשיגמר השמן שהביאו אז, צריך להביא עוד פעם תרומה למלאכת המשכן, שצריך עכשיו לעשות את המנורה, צריכים להמשיך הלאה לעשות את זה, בכל שנה ושנה...
אותם דברים כותב הרשב"ם - ואתה תצוה. למעלה הוא אומר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה – לפי שעה, לצורך המשכן, אבל כאן ציווה לכל הדורות לתת שמן למאור, בכל שנה ושנה.
באה התורה ומצוה אותך, שלא תטעה ותאמר שציוויתי אותך בפרשת תרומה שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים – שמא תחשוב, שזה תרומה חד-פעמית?
לא! זו תרומה קבועה בכל שנה ושנה.
דברים נפלאים, שכותבים לנו רבותינו, להסביר, מדוע התורה פותחת ב- וְאַתָּה תְּצַוֶּה.
אבל... עד כמה שהתשובה יפה, היא לא עונה על הכל.
היא אומרת למה התורה כותבת שֶׁמֶן לַמָּאֹר...
אומרת התורה"שלא תחשוב שְשֶׁמֶן לַמָּאֹר, זה פעם אחת, שמן צריך לתת בכל שנה ושנה בשביל המנורה".
אז למה התורה כותבת בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, גם זה לא תרומה חד-פעמית?
קטורת, גם מביאים בכל שנה ושנה... אז גם על קטורת תצוה! למה הציווי מופיע דוקא על השמן?
על זה הם לא עונים... מספיקה להם התשובה על השמן.
אנחנו רוצים בס"ד, ללכת לכיוון אחר לגמרי... לביאורו של הכלי יקר.
הכלי יקר, כמובן, פותח בסדרה של שאלות, כמו שכולם שואלים, נקריא את שאלותיו ונגיע לתירוצו:
ואתה תצוה את בני ישראל וגו'. יש לדקדק מהו ואתה תצוה שני נוכחיות ואתה צוה מבעי ליה למימר, גם מלת ואתה כולה מיותרת כי היה לו לומר צו את בני ישראל כי בלשון זה נאמר בפר' אמור (כד. ב) על הנרות הללו,
ומה שכתב הרמב"ן לומר שהקפיד שלא יעשה זה ע"י שליח כו' – אתה לא יכל לעשות שליח, שיצווה לעשות את המנורה הציווי הוא שלך, ולא של אף אחד אחר. (רמב"ן)
חוץ מזה, ויקחו אליך שמן זית זך, כותב הרמב"ן – שיביאוהו לפניו והוא יראה, אם הוא זך וכתית כראוי - רק הוא יכל לבדוק את השמן, אם הוא זך כמו שצריך.
ממשיך הכלי יקר - מ"מ היא גופא קשיא למה הקפיד במצוה זו יותר מבכל המצות – למה לא מביאים למשה רבינו את החיטים, שמהם עושים את לחם הפנים? למה לא מביאים למשה רבינו את העצים למערכה? ולמה לא מביאים למשה רבינו את הכבשים לתמידים?
אם מביאים למשה רבינו את השמן, אז שהכל יביאו אליו!
עוד הקשו המפרשים - מה ענין מצוה זו לכאן... מה התורה מצוה אותנו כאן על ענין הדלקת המנורה?
כי עיקר מקומה אחר עשיית המשכן והנחת המנורה – תגמור פרשת תרומה, תגמור פרשת תצוה, תגמור פרשת ויקהל, תגמור פרשת פקודי, הגעת לפרשת שמיני – מתחילה העבודה במשכן, תצוה את משה רבינו וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר – שָם מקומה.
מה אתה כותב לי כאן, על ענין הדלקת המנורה, כשעדיין לא סיימת את בניית המשכן?!
להבדיל, אם אתה רוצה לקחת את המשל איך זה נשמע – הבנין עוד לא קם...עשו בקושי את היציקה... נותנים לך תכניות יסודיות, ואומרים לך תשמע, יש לי תוכניות במטבח לעשות ספגטי.
עוד אין לך מטבח, אתה לא יודע איזה תנור יהיה שם, אתה כבר מתכנן את הספגטי?!
עוד לא גמרו להקים את המשכן, עדיין עובדים עליו, עדיין תופרים את הכלים..." רגע! שכחתי להגיד לך וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר... את השמן, אתה אחראי עליו"... מה זה נכנס לכאן? שאלתו של הכלי יקר.
ומהר"י אברבנאל פירש כי עיקר מצוה זו בפר' אמור וכאן נאמר תצוה ר"ל אתה עתיד לצוות את בני ישראל כו'... הדברים האלה כתובים ברש"י, פרשת אמור.
רש"י, בפרשת אמור שואל – כאן נאמר צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כבר נאמר בפרשת תצוה?
לא... פירוש הדבר, שאתה עתיד לצוות על ענין השמן.
ועוד קשה... שואל כאן הכלי יקר- תימא וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד? וכי מדליקים נר אחד? והלא שבעה נרות מדליקים, שנאמר בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת...אז מה זה לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד...היה צריך לומר לְהַעֲלֹת נֵרות תָּמִיד...
שאלה נוספת שואל הכלי יקר - ועוד קשה, באמרו באהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות כל מראה מקום ארוך זה הוא נראה ללא צורך, כי היה לו לומר על המנורה יערוך אותו, וכבר ידענו מקום המנורה היכן היא... מדוע התורה אומרת לנו את מיקום המנורה - בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו....יודעים כולם את מיקום המנורה, למה צריך לכתוב את זה כאן?
שאלה נוספת הוא שואל – יש שוני בין מה שנאמר כאן, לבין מה שנאמר בפרשת אמור...
בפרשת אמור כתוב {כד, ד} יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת... ואילו כאן נאמר בְּאֹהֶל מוֹעֵד ואח"כ מִחוּץ לַפָּרֹכֶת... ובפרשת אמור מוחלפת השיטה, שנאמר {כד, ג} מִחוּץ לְפָרֹכֶת... ורק אח"כ בְּאֹהֶל מוֹעֵד...
אלה השאלות בתמצות, ששואל הכלי יקר.
אומר הכלי יקר, תשובה נפלאה ביותר... נאמר בקצרה, רק את היסוד המרכזי שלו :
כותב הכלי יקר, שהרמב"ן כותב לנו, שפרשת תצוה, לא עוסקת בהדלקת המנורה... פרשת אמור עוסקת בהדלקה של נר אחד, מתוך כל הנרות של המנורה.
פרשת תצוה, עוסקת אך ורק בנר המערבי שדלק מערב ועד ערב...
הדלקת המנורה של הנרות, נמצאת בפרשת אמור ובפרשת בהעלותך... שם התורה מדברת על הדלקת המנורה...כאן הפרשה עוסקת רק בנר אחד, בנר המערבי.
עם דברי הרמב"ן הקדושים האלה, אומר הכלי יקר - הכל מסודר... רצה הקב"ה שיהיה סימן לכל יהודי, שבמשכן יש השראת שכינה.
אומר הכלי יקר – כל מי שהתבונן בלוחות, ראה את השראת השכינה, למה?
כי אומרת הגמרא {מסכת מגילה ב, ב. ג, א}– דא''ר ירמיה מנצפ''ך צופים אמרום...
שואלת הגמרא- איך יכל להיות שְ-מנצפ"ך, צופים אמרום?!
הרי הגמרא אומרת שְמ"ם וְסמ"ך שבלוחות, בנס היו עומדים... מ"ם סופית, אין לה כיסוי מסביב, היא צריכה להיות חלולה... הסמ"ך, גם אין לה כיסוי... אז היא עומדת באוויר.
אומרת הגמרא – מ"ם סופית וְסמ"ך שבלוחות, בנס היו עומדים... אז איך אתה אומר לי שצופים אמרום?
הם אמרו לנו את המנצפ"ך... והאות מ"ם היא האות הראשונה במנצפ"ך... אז איך אתה אומר שצופים אמרום, אם אתה אומר שהמ"ם סופית שבלוחות, היתה עומדת בנס?!
אומר הכלי יקר – דע לך, שהיית רוצה לראות את השראת השכינה, היית נכנס לקדש הקדשים ורואה את השראת השכינה...הלוחות – היית מסתכל על מ"ם וסמ"ך, שהיו עומדות באוויר, היית רואה שיש השראת השכינה.
אבל מה לעשות, שאף אחד לא יכל להיכנס לשם... כי למקום הזה יש כניסה רק לכהן הגדול, פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים... אז אף אחד לא יכל להיכנס.
אם היינו יכולים להיכנס, היית רואה את השראת השכינה בְמ"ם וְסמ"ך.
אמר הקב"ה"צריך לעשות ארון, ובתוך הארון להכניס את הלוחות... שלוש ארונות אחד בתוך השני, זה מכוסה, ולא רק... אלא, יש לך פרוכת שמבדילה בין הקדש, לבין קדש הקדשים.
אומר הכלי יקר – עוד יכל להגיד בן אדם"הרוצה לשקר ירחיק עדותו"... הוא שָׂם את זה מאחורה, כדי שאף אחד לא יראה.
אמר הקב"ה – אני ייתן לך במקום שכולם יכולים לראות, איפה?
הנר המערבי... הולך אהרון, ומדליק אותם בין הערביים, הוא שָׂם בכל אחד מהם חצי לוג שמן, שהשמן הזה מספיק עד למחרת בבוקר... ונר אחד לא דולק רק עד הבוקר, אלא עד למחרת, כאשר מטיבים את הנרות... מכבים אותו ומדליקים אותו מחדש.
מטיבים את אותם גביעים שהדליקו בהם את הנרות – מנקים אותם,ומדליקים אותם מחדש... היו צריכים לכבות את הנר המערבי, להיטיב את הנרות, ולהדליק אותו מחדש.
אם אתה רוצה לראות את השראת השכינה, אתה יכל לראות אותה ע"י המנורה.
אז אחד יש לנו בקדש, ואחד בקדש הקדשים... ועפ"י שנים עדים יקום דבר – עפ"י שני הדברים האלה, יש לנו הוראה, שהשכינה שורה בישראל. עד כאן הרעיון הראשון שכותב הכלי יקר.
ממשיך הכלי יקר ואומר – אז למה נאמר וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ?
אמר הקב"ה למשה- וְאַתָּה תְּצַוֶּה... רק אתה יכל לצוות על המנורה, רק אתה בודק את השמן.... למה רק משה רבינו, מה זה שונה מכל שאר הכלים?
* חז"ל אומרים שבתקופה שלא כיבו את הנר, הוא דלק שנה שלמה, עם חצי לוג שמן...
אחד שאל אותי- אז איזה נס זה, שאנחנו עושים בחנוכה על פח שמן שהספיק לשמונה ימים, כאן הנר דלק שנה שלמה! אמרתי לו איזה נס שלא עשו על זה נס, אחרת היינו צריכים לאכול סופגניות שנה שלמה J
כותב הכלי יקר – והנה משה רבינו הוא מקור האורה של העולם... משה רבינו הוא היסוד של האור. איפה זה מופיע? בגמרא {מסכת סוטה יב, א}.
אומרת הגמרא – {שמות ב, ב} וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים תניא ר''מ אומר טוב שמו ר' יהודה אומר טוביה שמו רבי נחמיה אומר הגון לנביאות אחרים אומרים נולד כשהוא מהול וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור כתיב הכא וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וכתיב התם (בראשית א-ד) וירא אלהים את האור כי טוב
כותב הזוהר הקדוש – כשברא הקב"ה מתחילה את האור, היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, וכשראה דור אנוש גנזו, ונתנו למשה רבינו, באותם שלשה ירחים וַתִּצְפְּנֵהוּ, וכשהלך לפרעה ניטל ממנו ובהר סיני חזר אליו. באמצעות האור הזה, ראה משה רבינו מגלעד ועד דן.
הכלי יקר כותב אותו דבר - ותרא אותו כי טוב הוא. שנתמלא כל הבית אורה שנאמר (בראשית א.ד) וירא אלהים את האור כי טוב, ומטעם זה הצפינה אותו כי יראה שמא יראו המצרים האור ההוא, וע"י האור יראו גם את הילד ולכך הצפינה אותו יותר מכל הילדים, ועוד שמא ירגישו ביתרון האור כי הוא הגואל המוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה, ואולי חשבה שלכך נברא האור עמו כדי שתלמד ממנו להצפינו כמו האור הראשון שנגנז לצדיקים לעתיד לבא.
כותב המהרש"א – למה משה רבינו זכה לקבל את האור הזה, שהוא נולד?
אומר המהרש"א {מסכת סוטה} - כי הוא עתיד לקבל את התורה שנקראת בשם אורה.
אומרת הגמרא {מסכת ב"ב עה, א} – פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה.
יוצא שמשה רבינו, הוא מקור האור של העולם.
אם משה רבינו הוא האור של העולם... אומר הכלי יקר - הנס של הנר המערבי שדלק בלי הפסקה... הנר הזה בא ממשה רבינו בלבד... היסוד של הנר המערבי, בא מהכוח של משה רבינו!
אם ככה, כאן התורה לא מדברת על המנורה בכלל.
אומרת התורה - וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ – זה בא מהכוח שלך... הנר המערבי, בא מכוחו של משה רבינו... הוא נקרא מקור האור... ברגע שהוא נולד התמלא הבית אורה, קָרָן אור פניו... תחילת הניסים מגיעים ממשה רבינו...
אם כל המהות של הניסים מגיע ממשה רבינו, לכן ברגע שמשה רבינו הוא הכוח, אומר לו הקב"ה וְאַתָּה תְּצַוֶּה.
כותב הכלי יקר- ואתה תצוה את בני ישראל וגו'. אמר לו הקב"ה כיון שממך מגיע האור, אתה המקבל הראשון מן האור העליון ובאמצעותו הושפע האור על כל מקום, לכן אמר הקב"ה ואתה תצוה, כלומר היינו ממהות עצמך ובתוספת האורה שבך, תצוה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן. רצה לומר לצרפו אליך, כדי שתשפיע עליו מאודך להעלות נר תמיד זה הנר המערבי שהיה תמיד בדרך נס.
רבותי, רק נסכם מה שאמרנו, כי אנחנו הולכים הלאה ואני רוצה שתחזיקו ראש, שלב אחר שלב:
התירוץ הראשון... הבאנו את הדעת זקנים מבעלי התוספות, וסוכת דוד, למה התורה מצוה וְאַתָּה תְּצַוֶּה?
לומר לך, שהשמן הוא לא תרומה חד פעמית, הוא תרומה קבועה.
אז שאלנו - למה דוקא על מנורה, למה דוקא על שמן, שיצווה אותנו גם על הקטורת?
בא הכלי יקר ואומר - אתה יודע למה נאמר וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ?
כי התורה מדברת כאן, על הנר המערבי שבא מכוחו של משה רבינו.
לכאורה, אין כאן תשובות לשאלות ששאלנו... אז למה זה בא כאן?
אותו דבר אתה יכל לצוות את זה בפרשת אמור, ותגיד שהאור מגיע מכוחו של משה רבינו... תכתוב וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ שבא מכוחו של משה רבינו... אבל למה זה נכנס כאן, תוך כדי עבודה?
השאלה הזאת נשארת בחלל האוויר בלי תשובה... כל השאלות של הכלי יקר, רובן ככולן נשארו בלי מענה... הכלי יקר יש לו מהלך, מי שירצה יעיין שם בפנים.
אנחנו רוצים ללכת לגמרי לכיוון אחר, ולסגור את כל הפינות בפעם אחת :
מיד אחרי הדלקת המנורה, מצוה הקב"ה את משה רבינו {כח, א} וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן.
מה זה וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ?
אני אקריא את דברי המדרש על הפסוק הזה {מדרש רבה לז, ב}- בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד משֶׁה מִסִּינַי וְרָאָה יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, הִבִּיט בְּאַהֲרֹן וְהָיָה מַקִּישׁ עָלָיו בְּקוּרְנָס, וְהוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְעַכְּבָם עַד שֶׁיֵּרֵד משֶׁה, וּמשֶׁה הָיָה סָבוּר שֶׁהָיָה אַהֲרֹן שֻׁתָּף עִמָּהֶן, וְהָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, יוֹדֵעַ אֲנִי כַּוָּנָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הֵיאַךְ הָיְתָה לְטוֹבָה
משה רבינו יורד מן ההר... ורואה את אהרון מכה בפטיש על העגל ועל המזבח... אמר משה רבינו"מה, אח שלי עושה עגל?!"... נתרחק ממנו משה רבינו.
אמר הקב"ה למשה - אתה רואה בעיניים, אני רואה מה נעשה בליבו של אהרון... אתה רואה אותו לוקח קורנס ומכה, אני יודע שכל מה שהוא עשה, זה הכל כדי למשוך זמן...
ממשיך המדרש - מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁזָּחָה דַעְתּוֹ עָלָיו וְנָטַל אֶת הַצִּפּוֹרֶן לַחְתֹּר בֵּית אָבִיו, אָמַר לוֹ פַּדְּגוֹגוֹ אַל תְּיַגַּע עַצְמְךָ תֵּן לִי וַאֲנִי אֶחְתֹּר, הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ עָלָיו וְאָמַר לוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיאַךְ הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ, חַיֶּיךָ אֵינִי מַשְׁלִיט בְּרִיָה עַל פָּלָטִין שֶׁלִּי אֶלָּא אָתָּה. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְאַהֲרֹן (שמות לב, א) קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, אָמַר לָהֶם (שמות לב, ב) פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אָמַר לָהֶם אֲנִי כֹהֵן, אֲנִי אֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ וּמַקְרִיב לְפָנָיו, וְהוּא לֹא נִתְעַסֵּק אֶלָּא לְעַכְּבָן עַד שֶׁיָּבוֹא משֶׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַהֲרֹן יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיאַךְ הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ, חַיֶּיךָ אֵין אֲנִי מַשְׁלִיט עַל קָרְבְּנוֹתֵיהֶן שֶׁל בָּנַי אֶלָּא אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֵיכָן אָמַר לוֹ הַדָּבָר הַזֶּה לְמשֶׁה, בַּמִּשְׁכָּן.
יוצא, שמשה רבינו נתרחק מאהרון אחרי המעשה... אלמלא הקב"ה שאומר לו וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, משה היה נשאר רחוק ממנו.
אומר הספר נתן דעת, בֹא תראה מה זה משה רבינו:
האחים האהובים כל כך, שחז"ל אומרים עליהם מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי... מאז ששת ימי בראשית ועד עכשיו,לא היו אחים כאלה.
כשרואה משה רבינו את אח שלו, מחובר לעגל, לא רוצה איתו שום קשר.
למה!? זה אח שלך!
עגל ואני, אין לי חיבור איתך! לא רוצה להתקרב!
צריך שהקב"ה יחזור לצוות אותו וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. דברי מדרש בפרשת השבוע.
רבותי, אני רוצה ללכת לעוד מדרש אחד, ועליו בע"ה, נרחיב בס"ד:
אומר המדרש שמות רבה {פרשה לז, ד}- דָּבָר אַחֵר, וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיט, צב) לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי, כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֵרַע לוֹ, אָמַר לוֹ תּוֹרָה הָיְתָה לִי וּנְתַתִּיהָ לְךָ, שֶׁאִלּוּלֵי הִיא אִבַּדְתִּי עוֹלָמִי. מָשָׁל לְחָכָם שֶׁנָּטַל קְרוֹבָתוֹ וְעָשְׂתָה עִמּוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, אָמַר לָהּ בַּקְשִׁי לִי אִשָּׁה, אָמַר לָהּ יָכוֹל אֲנִי לִטֹּל חוּץ מֵרְשׁוּתֵךְ אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ עִנְוְתָנוּתֵךְ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, יָכוֹל הָיִיתִי לַעֲשׂוֹת לְאָחִיךָ כֹּהֵן גָּדוֹל חוּץ מִדַּעְתְּךָ, אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּהֵא גָּדוֹל עָלָיו.
רבותי, המדרש פלא מופלא, כל הקטע במדרש...
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֵרַע לוֹ למשה רבינו נעשה רע, כשהקב"ה ביקש ממנו לקחת את אחיו, ולמנות אותו?!
זה משה רבינו, שלפני כמה פרשיות... פרשת שמות, אומרת התורה {ד, יג} שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח... אני לא הולך לפגוע באח שלי... וחז"ל אומרים מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי – אין כמו האחים האלה...
משה רבינו שומע, שחמישה מיליון אנשים מחכים לגאולה, ואומר"אני לא הולך לגאול את ישראל"!
עד שהקב"ה לא אומר וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ – אהרון אחיך מחכה לך...אתה תראה איזה תזמורת הוא יעשה לך, כשאתה בא... עד שמשה רבינו לא שומע את המשפט הזה, הוא לא הולך לגאול את ישראל...
רבותי, בא הקב"ה למשה רבינו, ואומר לו וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ, שנתיים לאחר שמשה רבינו לא היה מוכן ללכת אם אהרון יפגע... בא הקב"ה למשה ואומר- בבקשה, תמנה את אח שלך...
אני? את אח שלי? הֵרַע לוֹ... למשה רבינו נהיה לו רע!
היתכן להבין דבר כזה... שאח קטן הולך למנות אח גדול, ונהיה לו רע???
הוא היה מנהיג של ישראל לפניך... מגיע לו הנהגה לפניך... הקב"ה נתן לך את התפקיד שלו כדי שאתה תהיה המנהיג!
יש תפקיד נוסף... נותנים כהונה, אתה רוצה אותה?
השאלה היא עוד יותר גדולה – כתוב בחז"ל, שבשעה שמשה רבינו סירב בסנה... אמר לו הקב"ה – בגלל שסירבת, אתה לא תהיה כהן... הכהן יהיה אחיך.
הוא כבר ידע שאח שלו יהיה כהן, אז מה זה הֵרַע לוֹ למה רבינו... מה מונח כאן?
רבותי, כדי להסביר את הדברים, ישנם כמה וכמה מהלכים, לא נספיק את כולם היום... אבל לפחות את חלקם:
כותב הכתב סופר - בפרשת פנחס, אומר הקב"ה למשה רבינו, לעלות להַר הָעֲבָרִים...{כז, יב} וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל {יג} וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ
אומר הקב"ה למשה רבינו – תעלה אל ההר, אתה עומד להסתלק מן העולם, גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ
אומר רש"י - כאשר נאסף אהרן אחיך. מכאן שנתאוה משה למיתתו של אהרן.
שואל הכתב סופר- מה זה וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ? בלי המילה גַּם אָתָּה, זה לא מסתדר?!
כותב הכתב סופר תשובה נפלאה ביותר – אדם חי בעולם הזה, כדי לקיים מצות, שנאמר {קהלת יב, יג} סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם...
בשביל זה האדם יורד לפה... מאה ועשרים שנה לקיים מצוות.
ברגע שאדם סוגר את העיניים, אומר לנו כבר דוד המלך בתהילים {קטו, יז} לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה.
יֹרְדֵי דוּמָה – אלה שנכנסו בידיים של דומה... הוא הממונה על המתים... אין להם שום דבר, לא יכולים להלל, לא יכולים לעשות שום דבר...
אבל הבן-אדם, יכל להמשיך לקיים מצוות, גם בלי קיום מצוות... איך?
כל המניח בן כמותו, כאילו לא מת.
אם אדם מניח בן כמותו, שממשיך לעשות את המצוות, כאילו לא מת. למה?
אומרים חז"ל – כי בְּרָא, כרעא דְאָבוּהָ – הבן הוא הרגליים של האבא...האבא כבר לא יכל ללכת, הוא נמצא בתוך הבור, הוא לא יכל לזוז... אבל הבן, בעשיית המצוות, פועל מכוחו של האבא...
אם הוא פועל מכוחו של האבא, אז המצוות ממשיכות להזדקף לזכותו של האבא.
צריכים לדעת, שזה גם לחובה וגם לזכות – הזכות בקיום המצוות, והחובה בקיום העבירות רח"ל.
גם על זה מענישים את ההורים, ולכן כתוב ספרי חיים וספרי מתים נפתחים... אומרים חז"ל- מביאים את ההורים לדין מחדש, על מה שעושים הילדים במהלך השנה.
אומר הכתב סופר – האדם יש לו תפקיד אחד... לחיות ולקיים מצוות... וכשהוא מת – להשאיר בנים כשרים, שימשיכו את העבודה שלו.
כשהקב"ה מצוה את משה רבינו, בפרשת חֹקת, לקרוא לאהרון ולאלעזר ולהעלות אותם להֹר ההר... שם אמור אהרון להסתלק.
אומרת התורה {פרשת חֹקת, כ, כה} - קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר.
אומר רש"י - קח את אהרן. בדברי ניחומים, אמור לו, אשריך שתראה כתרך נתון לבנך, מה שאין אני זכאי לכך.
אשריך, אמר לו משה רבינו, מי זוכה לכזאת פטירה, שהכתר שלו עובר לבנים שלו?!
משה רבינו התהווה לכזאת פטירה... אהרון עולה להֹר ההר, בריא עד יום מותו, בהפתעה מוחלטת..." הנה, תעביר את הבגדים לבן שלך" תראה איזה יופי, אשריך!
אמר לו הקב"ה - וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ – גם אתה תזכה לזה.
שואל הכתב סופר – איפה זכה לזה משה רבינו?!
הקב"ה אמר לו וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ... הוא לא זכה...
משה רבינו עלה למות, אף אחד לא היה איתו... מת לבד, רק הקב"ה התעסק בקבורה שלו, משה רבינו לא הוריד את הגלימה שלו והלביש את בניו... לא את גרשום ולא את אליעזר...
אז איפה קיים הקב"ה את הציווי וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ?
בֹא ונלמד את המדרש שלמדנו עכשיו...
אומר הכתב סופר – כיוון שאמר הקב"ה למשה רבינו וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי... הֵרַע לוֹ למשה רבינו...מה הֵרַע לוֹ?
אילו היה אומר רק הַקְרֵב אֶת אַהֲרֹן... למשה רבינו לא היתה שום חלישות הדעת... אבל מה הוא אומר?
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ...
אמר משה רבינו - אתה ממנה אותו ואני מושך אותו ביחד עם הבנים שלו?!
הבטחת לי ריבונו של עולם... הבטחתָ לי וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ!
אני לא רואה שאתה מצוה אותי, שאני אמנה את הבנים שלי אחרי בהנהגה...
בשעה שאמרתי לך ריבונו, של עולם {במדבר כז, טז} יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר אִישׁ עַל-הָעֵדָֽה... אמר משה רבינו - למי הוא מתכוון אִישׁ עַל-הָעֵדָֽה?
אומרים חז"ל במדרש – אמר משה, הגיע הזמן למנות את ילדיי לממשיכי הדרך שלי.
אם משה רבינו חשב שילדיו ראויים להמשיך את הדרך, סימן שהם מתאימים לזה מבחינה רוחנית.
הקב"ה אומר לו – הבנים שלך לא יהיו ממשיכי הדרך... אז מי יהיו ממשיכי הדרך שלך?
יהושע בן-נון, שנאמר {משלי כז, יח} נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד... הוא ימשיך.
אמר משה רבינו - וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי... ריבונו של עולם, אני הולך למנות את אהרון... ועל המקום, גם את בניו לממשיכי הדרך, איפה ההבטחה שלך וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ???
אמר לו הקב"ה – אני לא מבין מה אתה רוצה... תּוֹרָה הָיְתָה לִי וּנְתַתִּיהָ לְךָ, מה אתה רוצה?!
שואל הכתב סופר- מה התשובה?
מה זה שבן-אדם אומר"אני רוצה שהבנים שלי ימשיכו בדרכי?!"
אני כהן... הבן שלי ממשיך בדרך שלי... לוקח את הבגדים וממשיך בכהונה.
אמר לו הקב"ה - זה סקטור מאוד מצומצם של כוהנים... אתה משה רבינו, כל עם ישראל ממשיך בתורה שאתה הבאתָ... תּוֹרָה הָיְתָה לִי וּנְתַתִּיהָ לְךָ!
אז כל מי שיושב ועוסק בתורה, זה נזקף לזכותו של משה רבינו!
אומרים חז"ל - בְּרָא, כרעא דְאָבוּהָ – הרגליים של הבן ממשיכים את האבא.
אמר הקב"ה למשה – אתה לא צריך את זה, למה?
מסיבה אחת פשוטה... כיון שאתה קיבלת את התורה, ועצם זה שאתה מקבל התורה, כל תורה ותורה שנלמדת בעולם, נזקפת לזכותך! אם ככה, מה אתה בא בתלונות???
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ... הרע לו למשה רבינו –"איפה הילדים שלי?"
הילדים שלך?!
כל מיליוני היהודים, שגמרו השבוע מסכת יומא והתחילו מסכת סוכה, זה הכל שלך! זה הרגליים שלך! זה ה- בְּרָא כרעא דְאָבוּהָ שלך! אז מה חלשה דעתך?!
אומר הכתב סופר – עכשיו תבין, מה אמר משה רבינו, מה הֵרַע לוֹ... ומה התשובה שהוא קיבל משמים...
אומר הספר הפריון, לבעל קיצור שולחן ערוך – איזה נס שלא מונו ילדיו של משה רבינו, כי אם התורה היתה ניתנת למשה רבינו בירושה, התורה היתה נשארת אך ורק לבניו של משה רבינו...
אין דבר כזה שישראל יהיה כהן, כי הכהונה ניתנה לאהרון ולבניו... אין דבר כזה, שמי שקיבל מלכות, זה עובר לבניו.
מי שסיים מסכת יומא השבוע יודע... אומרת הגמרא – כתר כהונה לקח אהרון, וממשיך לבניו... כתר מלכות קיבל דוד המלך, וממשיך לבניו... כתר תורה, מונח וכל אחד ואחד יכל לבוא לקחת אותו, וללמוד תורה.
אומר ספר הפריון - זה מה שאומרים במשנה באבות {יב, ב} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ. וְהַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם...התורה היא לא בירושה, היא ניתנה במתנה... אם כך, כל אחד יכל לבוא וללמוד בה.
לאחר היסוד הנפלא הזה, הבנו מה אירע למשה רבינו ומה התיקון...
רבותי, הפירוש הבא שנאמר אותו, הוא פירושו של הבעל זרע ברך, תלמידו של המגלה עמוקות, ר' ברוך ברכיה שפירא, והרעיון שלו מופיע בספר זרע ברך... וכידוע לכולם, שכל נושא שהזרע ברך נוגע בו, הוא פשוט חורש את הנושא מכל כיון שהוא, ומגלה חידושים עצומים שלא שמעתם אוזן מעולם...
הדברים שלו מאוד קשים לפיענוח, ולכן נאמר על קצה המזלג את היסוד שלו...
אני אקדים הקדמה לדבריו, וברגע שנלמד את הדברים... לכאורה, הדברים יישמעו לנו בלתי הגיוניים בעליל... אבל יש להם סימוכין, בדברי חז"ל בפרשת כי תשא.
פותח הזרע ברך ואומר כך – המנורה, כל הדברים שהיו בה, מכוונים כנגד חמישה חמשי תורה – במנורה יש כפתורים, יש פרחים, יש גביעים, יש גובה י"ח טפחים, יש שבעה קנים... הכל מכוון כנגד חמישה חמשי תורה בדקדוק.
כותב האר"י הקדוש - שבעת הקנים של המנורה, מכוונים כנגד שבעת התיבות של הפסוק הראשון, בפרשת בראשית... בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ - יש כאן שבעה תיבות, כנגד שבעת הקנים של המנורה.
במנורה, כותב האר"י הקדוש, ישנם אחד-עשר כפתורים... כנגד הפסוק הראשון בחומש שמות- וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.
במנורה ישנם תשעה פרחים, כנגד הפסוק הראשון בחומש ויקרא - וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. הגובה של המנורה, כותב האר"י הקדוש, י"ח טפחים.
כותב האר"י הקדוש – י"ח טפחים, הם לא י"ח טפחים מלאים... הגובה של המנורה הוא לא מטר שמונים... הוא שבעה-עשר טפחים ועוד קצת... הקצת הזה, נחשב לטפח מלא... ישנם י"ז טפחים מלאים.
אומר האר"י הקדוש – בפסוק הראשון בחומש במדבר, תמצא י"ז תיבות.
יש במנורה כ"ב גביעים, בכל אחד מששת הקנים, היה שלושה גביעים... 3*6 = 18... ובקנה המרכזי היה ארבע גביעים.
18+4 = 22.
כ"ב גביעים, הוא כנגד הפסוק הראשון {דברים א, א} אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה....
יוצא, שכל הסימנים הנמצאים במנורה... כך כותב האר"י הקדוש... כך כותב הגאון מוילנה ועוד... מכוונים כנגד התורה הקדושה.
בא רבינו בחיי {פרשת תרומה} וכותב – כ"ב הגביעים הנמצאים במנורה, הם כנגד כ"ב אותיות, שבהם ניתנה התורה.
אם אתם רוצים, תסתכלו גם ברקנטי שכותב - כ"ב הגביעים, הם כנגד פמליה של 22,000 מלאכי השרת, שליוו את הקב"ה, בשעת נתינת התורה.
בא החתם סופר ואומר –ששת הקנים שבמנורה, כנגד שישה סדרי משנה.
רבותי, יוצא שכל המנורה הזאת, על כל הדברים שבה- הכפתורים, הגביעים, הפרחים,הגובה... הכל מכוון לחמישה חומשי תורה.
אומרים חז"ל - כל השמן רומז לחכמת התורה... זה קשור יותר לחנוכה, כפי שידוע לכולם...
אומרת הגמרא {מסכת ברכות נז, א} – הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה שנאמר {שמות כז-כ} ויקחו אליך שמן זית זך.
{קהלת ח, א} חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו – החכמה של האדם, מאירה לו על הפנים.
בא הספר זרע ברך וזורק פצצה:
משה רבינו שבר את הלוחות... הוא יורד מן ההר, שבוע הבא בע"ה נקרא את זה, פרשת כי תשא...הוא רואה שעם ישראל עושה עגל, הוא לוקח את הלוחות וזורק אותם.
שואל הזרע ברך שאלה עצומה... כשקראתי אותה בפעם הראשונה קבלתי צמרמורת – מי התיר לך לשבור לוחות שלא שלך?
רש"י כותב בפסוק האחרון בתורה וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.
לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר ואשברם לעיניכם (דברים ט, יז), והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר אשר שברת (שמות לד, א), יישר כחך ששברת (שבת פז).
יישר כחך ששברת – תודה רבה ששברת את הלוחות.
בא הספר זרע ברך ושואל – מי התיר לך לשבור את הלוחות? זה לא שלך, מה אתה שובר?!
מביא הספר ראיה מפורשת מדברי מדרש.
אומר המדרש רבה {פרשת כי תשא מ"ו, א}:
רָאָה שֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל עֲמִידָה...משה רבינו יורד ורואה את העגל, אמר תשמעו, עָם ישראל לא יוצא מהחטא הזה... החטא הזה הוא לעד, אין יציאה ממנו... הלך משה וְחִבֵּר נַפְשׁוֹ עִמָּהֶם... אמר משה כולם עשו את העגל, או שלא מיחו, היחיד שלא היה פה שעשו את העגל, זה אני. יוצא שאני היחיד שלא חטאתי, אלך להצטרף עמהם, גם אני בחבילה.
וְשִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת. וְאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם חָטְאוּ שעשו את העגל וַאֲנִי חָטָאתִי שֶׁשִּׁבַּרְתִּי הַלּוּחוֹת... קל וחומר. אומר משה חטאתי ששברתי את הלוחות. כל הקל וחומר לא רלוונטי, תבקש רשות.
אִם מוֹחֵל אַתָּה לָהֶם אַף לִי מְחֹל, שֶׁנֶּאֱמַר {שמות לב, לב} וְעַתָּה אִם תִּשָֹּׂא חַטָּאתָם, כֵּן לְחַטָּאתִי מְחֹל, וְאִם אֵין אַתָּה מוֹחֵל לָהֶם אַל תִּמְחֹל לִי, אֶלָּא {שמות לב, לב} מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.
אָמַר רַבִּי אַחָא, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁפִּנָה חַטָּיָה שֶׁלָּהֶם משה רבינו לא זז מהמקום, עד שאמר לו הקב"ה שהוא מוחל לו על החטא שֶׁנֶּאֱמַר {שמות לב, טו} וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה.
כֵּיוָן שֶׁפִּנָה חַטָּיָה שֶׁלָּהֶם – כיון שמשה רבינו הצליח להשיג כפרה על חטא העגל... אָמַר משֶׁה הֲרֵי הָיָה לְיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁיְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם, אֲנִי מִי יְבַקֵּשׁ עָלָי, הִתְחִיל מִצְטַעֵר עַל שִׁבּוּר הַלּוּחוֹת.
רבותי, עד כאן קטע ראשון במדרש.
הדבר הזה של שבירת הלוחות, הוא דבר לא מובן...
אומר רש"י - ישר כוח ששיברת...
שואל הזרע ברך - מי התיר לך לשבור את הלוחות?
הנה משה רבינו שבר את הלוחות, ואומר ריבונו של עולם חטאתי!
איפה נתכפר משה רבינו, על שבירת הלוחות?
רבותי זה פרשת השבוע שלנו, שימו לב...
אומר הזרע ברך - וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... הייתכן? למה ו החיבור?
תגיד אַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... למה באף כלי, לא כתוב וְאַתָּה תְּצַוֶּה?
אומר הרמב"ן - וְאַתָּה תְּצַוֶּה כל שמן צריכים להביא אליך.
שואל הזרע ברך – למה צריכים להביא אליך?
כל כלי לא צריך להביא אליך... עצים למערכה, וחיטים ללחם, וכבשים לתמידים לא צריכים לבוא, רק השמן, מה יש?
אומר הספר זרע ברך – פשוט מאוד... אמר משה לפני הקב"ה – ריבונו של עולם, לעם ישראל השגת מחילה לחטא העגל... איך השגת מחילה?
{כה, ב} וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי {ג} וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת
אומרים חז"ל במדרש {תנחומא פרשת תרומה, אות ח} – יָבֹא זָהָב שֶׁבַּמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זָהָב שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ אֶת הָעֵגֶל.
יוצא, שהקב"ה נתן לעם ישראל כפרה על חטא העגל, לעשות משכן.
אומר משה – ריבונו של עולם, לעם ישראל נתת כפרה, יעשו את המשכן ויכפרו על חטא העגל... אני ששברתי את הלוחות, מה תהיה כפרתי?
אמר לו הקב"ה – וְאַתָּה... הכפרה שלך... בפרשת תרומה, נאמרת כפרה לישראל על חטא העגל....משה רבינו הרי לא היה בחטא העגל... אם הוא לא היה בחטא העגל, אז הוא לא צריך כפרה בבניית המשכן... על מה הוא צריך כפרה? על שבירת הלוחות.
אמר לו הקב"ה – וְאַתָּה... אתה יודע מה תהיה כפרתך, על שבירת הלוחות?
תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד... אתה מטפל במנורה, אתה עושה את המנורה, את השמן מביאים אליך, רק אתה מתעסק במנורה, למה?
אומר הזרע ברך – כי המנורה מכוונת, כנגד חמישה חמשי תורה...שבע הקנים, כנגד הפסוק הראשון בבראשית, וההמשך הסברנו... הכ"ב גביעים, כנגד הפסוק הראשון בחומש דברים והתשע כנגד ויקרא... הי"א כנגד שמות.. הי"ז כנגד במדבר... יוצא שכל דבר, מכוון כנגד חמישה חמשי תורה.
אמר לו הקב"ה – הם התכפרו במשכן, ובמה אתה מתכפר ששברת את הלוחות?
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... אתה תיקח את השמן, ואתה תטפל במנורה...אתה תבנה את המנורה כתיקנה, על זה ששברת את הלוחות.
אתה תעשה את המנורה, שהיא כנגד תורה שבע"פ, כי עפ"י שנים עדים, יקום דבר...
כותב הכלי יקר – בפנים יש לך את הלוחות בְמ"ם וְסמ"ך היו עומדים... בחוץ, יש לך את המנורה...
שיברת את הלוחות לעיני כל ישראל, אז מה תהיה הכפרה?
תהיה לך כפרה במנורה שאתה מתעסק איתה... יביאו אליך את השמן, ואתה תעסוק בה, זה יהיה הכפרה שלך.
לכן יש כאן ו החיבור... וְאַתָּה – הם התכפרו בפרשה הקודמת...פרשת תרומה, ואתה... מתי אתה מתכפר?
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ.
עכשיו אתה מבין, למה זה וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ?
אמרנו תביא את זה אחרי הבניה של המשכן...
אמר משה רבינו - הם התכפרו כבר, במה אני מתכפר?
אמר הקב"ה – רגע אחד... לפני שאני מצוה על הבגדים, בֹא נסגור את הענין עם משה רבינו... נגיד מה הכפרה שלו, במה הכפרה שלו?
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
רבותי, לאחר הפצצה הנפלאה הזאת, בואו נלך עוד שלב אחד:
ראיתי לפני שנים... נראה לי שזה היה בספר חקרי לב שאומר... עכשיו תבין טוב מאוד... בפרשת תרומה, לא מופיע שמו של אהרון הכהן... בפרשת תצוה, לא מופיע שמו של משה רבינו, למה?
בפרשת תרומה, זה היה הכפרה על חטא העגל, שעשה אהרון הכהן... לכן שמו לא מופיע.
בפרשת תצוה, על מה הכפרה?
על שבירת הלוחות, מי עשה?
משה רבינו, לכן שמו לא מופיע.
אומר הזרע ברך – עכשיו בֹא נלמד ביחד את המדרש...
אומר המדרש שמות רבה {פרשה לז, ד}- דָּבָר אַחֵר, וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיט, צב) לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי, כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֵרַע לוֹ, אָמַר לוֹ תּוֹרָה הָיְתָה לִי וּנְתַתִּיהָ לְךָ, שֶׁאִלּוּלֵי הִיא אִבַּדְתִּי עוֹלָמִי
שהקב"ה ראה שהרע למשה רבינו, היתה לו שאלה עצומה - תּוֹרָה הָיְתָה לִי וּנְתַתִּיהָ לְךָ, למה נתתי לך את התורה?
אומרת הגמרא {מסכת שבת פט, א} – וא''ר יהושע בן לוי בשעה שירד משה מלפני הקב''ה בא שטן ואמר לפניו רבונו של עולם תורה היכן היא אמר לו נתתיה לארץ הלך אצל ארץ אמר לה תורה היכן היא אמרה לו {איוב כח-כג} אלהים הבין דרכה וגו' הלך אצל ים ואמר לו אין עמדי הלך אצל תהום א''ל אין בי שנאמר {איוב כח-יד} תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה חזר ואמר לפני הקב''ה רבש''ע חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה אמר לו לך אצל בן עמרם
צריך להבין את המילה הזאת... מה זה לך אצל בן עמרם...
כולם יודעים, שמכנים מישהו שלא בשם שלו... זה כינוי גנאי.
כשכָּלֵב רצה להשתיק את כולם, בשעה שהוא חזר מהמרגלים, ורצה להגיד שהארץ הזאת טובה, מה הוא אמר?
וְכִי זוֹ בִּלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם.
ראיתי פעם, באחד המפרשים על הגמרא בשבת, שאמר – לך אצל בן עמרם... משה רבינו כבר לא נמצא כאן, הביטול של משה רבינו, הוא מחק את עצמו לגמרי.
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם – משה רבינו איננו כאן.
לך אצל בן עמרם – משה רבינו קיבל את התורה, כי הוא לא נמצא כאן... משה רבינו קיבל תורה מסיני... הוא האדם הנמוך ביותר, כמו הר סיני.
ממשיכה הגמרא ואומרת - הלך אצל משה אמר לו תורה שנתן לך הקב''ה היכן היא אמר לו וכי מה אני שנתן לי הקב''ה תורה א''ל הקב''ה למשה משה בדאי אתה אמר לפניו רבונו של עולם חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום אני אחזיק טובה לעצמי אמר לו הקב''ה למשה הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך שנאמר {מלאכי ג-כב} זכרו תורת משה עבדי וגו'.
עד כאן דברי הגמרא.
שואל הזרע ברך – מה זאת אומרת השטן אומר תורה שנתן לך הקב''ה היכן היא?! מה הוא לא ראה את משה רבינו, יורד עם שתי לוחות העדות?
הרי כולם ראו... דיברנו שבוע שעבר,ש שאלו מלאכי השרת- מה לילוד אישה ביננו?!
לקבל את התורה בא. אז כולם היו שם, גם השטן.
מי נתן למשה רבינו את הקטורת?
השטן... אתה יודע שמשה רבינו לקח את הלוחות, אתה היית שם! אז למה אתה שואל, איפה התורה?
אומר הספר זרע ברך- לא זה הנידון... אז מה הנידון?
חוץ מהתורה הקדושה, נתן הקב"ה למשה רבינו גם פלפולה של תורה, גם הלכה של תורה, גם אגדתה של תורה, הכל הקב"ה נתן למשה רבינו.
נתן את זה למשה רבינו, אז השטן שואל"איפה זה"?
נתת לו את הלוחות, אבל פלפולה של תורה לא נמצא כאן כבר, אגדה של תורה- לא נמצא כאן, פסק של תורה- לא נמצא כאן.
אמר הקב"ה - נתתי את זה למשה רבינו בגלל הענווה.
אם ככה, אומר הספר זרע ברך – אמר הקב"ה, הרע לו למשה רבינו? אתה רע לך, שאהרון אחיך התמנה?
איך יכל להיות, אדם שקיבל את התורה בגלל הענווה שלו, נהיה לו רע שאחיו קיבל תפקיד, זה מתאים לאדם שהוא עניו? איפה זה מסתדר עם הענווה שלו?!
אומר הספר זרע ברך, אני יגיד לך מה קרה כאן – משה רבינו ידע, שהתפקיד מגיע לאהרון הכהן... משה רבינו חשש כאן מדבר אחר... משה רבינו חשש, שמה שהקב"ה אמר לאהרון הכהן - וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ, היות ושני הפסוקים הראשונים בתחילת הפרשה, עוסקים בכפרת משה רבינו, על מה שהוא שבר את הלוחות וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אתה שברת את הלוחות... התקנה שלך, שתתעסק בענין המנורה...ומיד אחרי שהוא גומר את זה... אומר לו וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ.
אומר משה רבינו - למה זה מופיע כאן וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ?
פירוש הדבר, שהקב"ה אומר- אתה גם תתקן גם את זה, וגם לא תהיה כהן.
זאת אומרת, חלק מהכפרה של משה רבינו על שבירת הלוחות, זה א' כל, שהוא התעסק במנורה, וגם שהוא לא יהיה כהן.
הראה לו משה רבינו, שזה העונש שהוא קיבל.
אמר לו הקב"ה- עונש? על איזה עונש אתה מדבר? ישר כחך ששיברת!
עונש?! שכר אני נותן לך, ששיברת!
איזה שכר?
תּוֹרָה הָיְתָה לִי וּנְתַתִּיהָ לְךָ – זה השכר שקיבלת!
איפה השכר?
אומר הזרע ברך, בֹא נקרא עוד קטע במדרש :
ברגע ששבר משה את הלוחות, אמר לו הקב"ה - וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּצְטָעֵר בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לְבָד, וּבַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שֶׁיְהֵא בָהֶם הֲלָכוֹת מִדְרָשׁ וְאַגָּדוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְבֻשָֹּׂר שֶׁמָּחַלְתִּי לְךָ עַל חַטָּיָה שֶׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יא, ו) וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֹנֶךָ.
אמר הקב"ה – אתה אומר עונש?!
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ... הרע לו למשה רבינו על העונש... איזה עונש?!
שכר אני נותן לך!
הלוחות יהיו שלך... אני נותן לך פלפולה של תורה, אגדות, הלכות, אתה מקבל שכר, ישר כחך ששיברת!
אז משה רבינו, מצד אחד צריך כפרה על זה שהוא שבר בלי רשות, ועל זה הוא אומר לו - וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ – תטפל במנורה... זה יהיה כפרה.
אמר משה רבינו – אולי בגלל זה, הוא לא נתן לי כהונה?!
מה פתאום... אתה תקבל את הכהונה, תקבל את מה שמגיע לך... הכל בסדר גמור.
אבל מה, אומר לו הקב"ה – תקבל תוספת, בלוחות השניות!
אם ככה, נוכל להבין, מהו וְאַתָּה תְּצַוֶּה ולמה זה נכנס כאן, בצמוד לפרשת תרומה :
לאחר כל הדברים שאמרנו, רבותי, בֹאו נשכח את הכל ונגיע לדובדבן... שימו לב לרעיון נפלא, שמצאתי בספר אור גדליה, הוא אומר - ראיתי את זה באיזה ספר, ואינני זוכר איפה ראיתי.
אני מצאתי בס"ד, את הספר שעליו דיבר האור גדליה, הוא נקרא תכלת מרדכי, של המהרש"ם מבערזאן – ר' שלום מרדכי הכהן שבדרון, הסבא של הרב שלום שבדרון הידוע.
אומר המהרש"ם מבערזאן...הוא מביא נוסח קצת אחר מהמדרש שכתוב אצלנו, אבל זה לא משנה, אפשר להשתמש עם אותו נוסח :
כתוב במדרש- כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֵרַע לוֹ, אָמַר לוֹ תּוֹרָה הָיְתָה לִי וּנְתַתִּיהָ לְךָ, שֶׁאִלּוּלֵי הִיא אִבַּדְתִּי עוֹלָמִי
הנוסח שמביא המהרש"ם מבערזאן, הוא נוסח קצת שונה – הרע לו למשה רבינו בעיניו - מה הנ"מ אם זה בעיניו או לא?
אומר הספר תכלת מרדכי, מביא אותו הספר אור גדליה, ברעיון נפלא ביותר:
חס וחלילה! להעלות על הדעת, שהרע לו למשה רבינו... הרע לו למשה רבינו,שאהרון אחיו התמנה להיות כהן?!
מה הרע לו?
משה רבינו לפני שמונה פרשיות, קראנו בתורה, בפרשת שמות- שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח... אני לא הולך... אני לא הולך לפגוע באח שלי.
משה רבינו לא הולך לפגוע באח שלו... וחז"ל אומרים מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי – אין אחים כאלה בבריאה, כמשה ואהרון.
אומרים חז"ל {תהילים קלג, ב}– זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו - בשעה שמשחו את אהרון, משה רבינו היה ביחד איתו, כאילו שמשחו אותו.
משה ואהרון כאלה אחים, הרע לו למשה רבינו, למנות את אח שלו, הגדול ממנו... אתה יכל להאמין לדבר כזה?!
אומר הספר תכלת מרדכי, מביא אותו הספר אור גדליה :
חס וחלילה!
אומר משה רבינו להקב"ה – ריבונו של עולם, אני רוצה לשאול שאלה... אתה מוכן להסביר לי, למה אני צריך לקרב את אח שלי? למה אני?
כשנגלית אלי בסנה... בפרשת שמות, שלחת מישהו למנות אותי? נגלית אלי בסנה ואמרת לי – משה, אתה הולך להיות הגואל של ישראל.
לא שלחת מישהו, אתה באת, ואמרת לי"אתה תהיה הגואל".
אומרים חז"ל, ששם בפרשת שמות, אמר לו הקב"ה... אחרי שבעה ימים שהקב"ה מנהל עם משה רבינו משא ומתן - {ד, יד} הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּֽי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּֽוֹ – אתה היית אמור להיות כהן, והכהונה תעבור לאהרון אחיך...
משה רבינו יודע שהוא לא יהיה כהן, הוא יהיה המנהיג ולא יהיה כהן... כהן יהיה אח שלו.
אז מה זה - הרע לו למשה רבינו?
אומר הספר תכלת מרדכי – אמר משה רבינו - ריבונו של עולם, תרשה לי לשאול שאלה, למה אני האח הקטן של אהרון הכהן, צריך לגשת אליו ולמנות אותו, למה לבזות את אח שלי? ריבונו של עולם, אתה לא יכל לבוא ולמנות אותו? למה אתה אומר לי וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ? תקרב אותו לבד!
תקרא לאהרון ותגיד לו – אהרון, אחיך מנהיג ואתה כהן, למה אני צריך לעשות את זה?
הרע לו למשה רבינו, שהוא שוב פעם צריך לפגוע באח שלו.
"אני הולך לפגוע באח שלי?! אני?! לא הולך!"
אמר לו הקב"ה – תּוֹרָה הָיְתָה לִי וּנְתַתִּיהָ לְךָ...דיברנו בשבוע שעבר וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה...אומרים חז"ל וְיִקְחוּ לִי? היה צריך לומר ויתנו לי... מה זה וְיִקְחוּ?
אמר הקב"ה- נתתי לכם את התורה... נמכרתי עמה!!!
אמר הקב"ה – מה אתה רוצה, קיבלתם את התורה- לקחתם אותי איתה...אם לקחתם אותי איתה, כשאתה, עמוד התורה מדבר, אז מי מדבר?
הקב"ה מדבר.
אחרי שנתתי את התורה, אני בתוך התורה... איפה נמצאת התורה?
אצלך!
אומר הקב"ה – רציתי לגלות כאן את הכלל, שתורה היא הממנה... ותורה היא הממנה...ותורה היא הממנה, שנאמר מָכַרְתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי, כִּבְיָכוֹל נִמְכַּרְתִּי עִמָּהּ.
אז מה אתה אומר, משה רבינו, שאני פוגע באהרון אחיך?
אם התורה לא היתה ניתנת, כמו שהיה שמיניתי אותך... אז אני ניגלה אליך בסנה, ואני אומר לך...
אם עדיין לא הייתי נותן את התורה... אז אני ניגלה לאהרון הכהן ואומר לו"אתה כהן"
אחרי שנתתי את התורה, אז עתה, נמכרתי עמה...כשאתה ממנה בכוח התורה, זה אני ממנה!
למדנו מכאן מה פירוש הדבר וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ... הרע לו למשה, שיש כאן פגיעה...
אמר הקב"ה – אין כאן שום פגיעה... כשאתה ממנה, התורה ממנה ואני ממנה... הכל הוא אותו אחד.
אם ככה, בס"ד נוכל להבין, את מה שכותב האור החיים הקדוש, ובזה בע"ה נסיים:
כותב האור חיים הקדוש {כז, כ}– ובדרך רמז יתבאר הכתוב על דרך מאמר הובא בספר זוהר חדש (בראשית ח') כי ד' גליות של ישראל כל אחד מהם נגאלו ממנו בזכות אחד, גלות הראשון נגאלו בזכות אברהם אבינו עליו השלום, ב' נגאלו בזכות יצחק, ג' בזכות יעקב, והד' תלוי בזכות משה ולזה נתארך הגלות כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצות אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה.
אם ככה, ב"ה נמצאים בשלהי הגלות... ב"ה מאות אלפי יהודים הוגים בתורה בבתי כנסיות, בהיכלי התורה... מאות אלפים ברחבי העולם...מיליונים עוסקים בתורה זמן קצוב... כמה מילניום סיימו השבוע מסכת יומא, והתחילו בס"ד מסכת חדשה.
פונים אנו להקב"ה – ריבונו של עולם, משה אינו חפץ לגאול עם הבטלים מן התורה.
אדרבה ואדרבה, יש כאלו שרוצים לעקור מאתנו את התורה, אבל התשובה שהקב"ה כתב כבר, בתחילת פרשת שמות, וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ... התורה, צריך למסור את הנפש עליה, הקב"ה ייתן בע"ה כוחות להתמודד עם כל הניסיונות, כולנו נלך בעוז ובגאון, לקבל פני משיח צדקנו עם משה רבינו במהרה בימנו אמן ואמן!!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.