אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  הגאון הרב ששון גריידי זצ"ל  |  אדיר ושדי וישב בתימנית  |  חומר מארכיון המדינה  |  donationforyemanit  |  ראש השנה וכיפור  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  מדור פרשת השבוע  |  פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת בהעלותך עד
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר במדבר הרב רוזנבלום >> פרשת בהעלותך עד


בס"ד
פרשת בהעלותך – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ד.

פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת בהעלותך שנת תשע"ד. השנה זו הפרשה שבאה לאחר חג השבועות שעבר עלינו ועל כל ישראל לטובה. אנחנו רוצים היום לחבר ענין בפרשה לחג השבועות, קודם כל נעמוד על הנושא בפתיחתו ולאחר מכן בע"ה, נרחיב את הדברים.
בפרשת השבוע, אומרת התורה –(יז) וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: {יח} עַל פִּי יְהוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ:(יט) וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה וְלֹא יִסָּעוּ:(כ) וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן עַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָה יִסָּעוּ:(כא) וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ:(כב) אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ:(כג) עַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָה יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה שָׁמָרוּ עַל פִּי יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה
אלו הפסוקים אשר אומרת התורה בפרק ט', כאשר בעצם התורה רוצה לומר לנו שאף אחד לא יודע, כמה זמן ישהו בכל מקום. פעמים שהענן נח יום אחד, הגיעו אחר הצהריים וחנו, למחרת בבוקר התרומם הענן, אנשים פתחו מזוודות, כל משפחה עם 200 ילדים, כל ילד גורר את המזוודה שלו, מתחילים לסדר את כל החליפות על הקולב, בבוקר התרומם הענן למעלה, קדימה חוזרים בחזרה, מקפלים הכל.
עם ישראל עבר תהליכים לא פשוטים במדבר, פעמים זה לקח יום, פעמים שבוע, פעמים חודש ובמקום אחד במדבר, כך כתוב בחז"ל, שבוע 19 שנה ברציפות ולא נעו ממקום למקום.
לכן עם ישראל לא היה לו ידע, כמה זמן חונים בכל מקום ומקום, ולכן דנים בחז"ל מה היתה המטרה של הקב"ה כך לנהוג עם עם ישראל, לא להודיע להם מראש, כמה זמן יחנו בכל מקום, כדי שעם ישראל יוכל להתכונן. הקב"ה לא הודיע להם כמה זמן, הם היו קשורים לענן, וכמובן שהכל היה קשור רק בענן.
רבותינו בתורת הקבלה, מנסים להתחקות, אחר כל מקום ומקום ששהו עם ישראל, לנסות ולהבין למה כאן היו חודש, כאן יומיים, כאן חצי שנה. הזכרנו לפני שבועיים, שבמקום שנקרא מרה הם היו יום אחד, ובמקום שנקרא אלימה היו עשרים יום. בכל מקום ומקום, אין לנו הסבר למה היו שם, ומה עשו שם, ומה תיקנו שם, אבל מי שרוצה לראות את הנושא בהרחבה, יסתכל בלש"מ, הוא מרחיב בנושא הזה, אבל אנחנו לא נעסוק בזה היום, אנחנו רק רוצים להגיע לנקודה אחת.
בספרי הקבלה, עוסקים המקובלים בהרחבה גדולה, בענין המסעות, והמספר של המסעות שעברו עם ישראל במדבר. 42 מסעות עברו עם ישראל במדבר, הם כינו את המסעות בפרשת מסעי, מנויים שם 42 מסעות.
כתוב במפרשים, שהמסעות האלה מכוונים כנגד שם אחד של הקב"ה, הוא שם שנקרא בשם – שם מ"ב.
רש"י, במסכת קידושין(ע"א, א), אומרת הגמרא - אמר רב יהודה אמר רב שם בן ארבעים ושתים אותיות אין מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו ועומד בחצי ימיו ואינו כועס ואינו משתכר ואינו מעמיד על מידותיו וכל היודעו והזהיר בו והמשמרו בטהרה אהוב למעלה ונחמד למטה ואימתו מוטלת על הבריות ונוחל שני עולמים העולם הזה והעולם הבא
אומר רש"י במקום  -שם. בן שתים עשרה ובן ארבעים ושתים לא פירשו לנו.
תוספות(חגיגה יא, ב), אומר רבינו תם – שם מ"ב, היוצא מן הפסוק בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, ומהפסוק שלאחריו.
רש"י לא יודע, אך נכדו כן יודע, שנמצא בפסוק בראשית ברא... עד הפסוק הבא. איפה בפסוק הבא?
התוספות לא אומר. רבינו בחיי בפרשת בראשית כן אומר – מבראשית – מהאות ב' של בראשית עד האות  ב' של וָבֹהוּ, יש לך 42 אותיות, וזה השם שנקרא, שם מ"ב.
איך הוגים אותו, איך מוציאים שם כזה בן 42 אותיות, אין לנו מושג, אנחנו כן יודעים מה שכתוב במפרשים, שאת השם הזה, היה אומר הכהן הגדול ביום הכיפורים בקדושה ובטהרה, כשהכוהנים היו שומעים את השם המפורש מפי כהן גדול, בקדושה ובטהרה, היו כנופלים ומשתחווים ואומרים ''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד''.
בספר תורת חיים על דברי הגמרא, הוא אומר שהשם הזה נימשך עד האות ה' של  וָבֹהוּ, ושם זה נמצא.  ידוע לכולם שר' נחוניה בן הקנא, חיבר לנו פיוט, שנקרא אנא בכֹח גדולת ימינך,  ותיקנו לנו רבותינו, להגיד למי שאומר את סדר הקרבנות.
אחת לשבוע, חייבים לומר את זה, וזה בקבלת שבת, אחרי המזמורים, לפני שמתחילים לכה דודי, אנחנו אומרים אנא, בכֹח גדולת ימינך.
רק ביום שני בלילה, סיימנו ספירת העומר, ושם אנחנו גם אומרים אנא, בכח גדולת ימינך, אותותו חנוכה, כבר מתחילים למכור סופגניות באזור, אז יש לנו גם בחנוכה.
למה תיקנו לנו לומר בכל מקום את המזמור הזה, למה שם זה נמצא, בשביל זה צריך לתת שיעורים על הלכות תפילה, אבל המזמור הזה טומן בחובו את השם מ"ב, ולכן כשמסיימים את המזמור אומרים ''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'', בדיוק כמו שהכוהנים כשהיו שומעים את השם המפורש יוצא מפי כוהן גדול, היו נופלים על פניהם ומשתחווים ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,  ואנחנו לא אומרים את זה בפעם אחת, זה מובלע בתוך המילים של אנא בכח, לכן אנחנו אומרים בסוף ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
למה הבאתי את  כל הדברים האלה? כי אני רוצה להגיע לנקודה אחת שמצאתי בספר פרי צדיק, בפרשת מסעי, אבל היות ואנחנו נמצאים באסרו חג, אנחנו עדין קשורים לחג השבועות, אפשר לצרף לזה עוד דבר אחד:
הגמרא(סוטה מ"ו  ב, מ"ז, א) אומרת – שבלק הקריב 42 קרבנות על המזבח. בשכר שהקריב בלק על המזבח 42 קרבנות, זכה ויצאה ממנו רות המואביה.
אם זה נכדה באופן ישיר או נכדה מדורות, זה כבר מחלוקת ברבותינו, צריך להסתכל בסדר הדורות, יש כמה דעות בזה.
אבל מה שחז"ל אומרים, שעגלון היה בנו של בלק, אם כך, רות המואביה היתה הבת של עגלון, אז היא היתה נכדה ישירה של בלק.
ראיתי בספר אמונת עתך, הוא מביא בשם האר"י, שהגוי היחיד שזכה, שהפרשה נקראת על שמו, זה בלק, אין לנו גוי נוסף, ואל תשאלו מנח. כי עד נח לא היו יהודים, אבל לאחר שנהיו יהודים, אף גוי לא זוכה לפרשה על שמו, ויש אומרים שהוא היה הסבא של רות המואביה, ולכן הוא זכה לפרשה על שמו.
מצד שני אומרת הגמרא – בשכר 42 קרבנות שהקריב בלק על המזבח, מתו לעם ישראל 42 ילדים.
בשעה שאלישע עלה, נאמר בספר מלכים ב'(ב, כד) - וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה' וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.
אומר המהר"ל שם בחידושי אגדה, ש-42 הילדים האלה שמתו, זה בגלל שבלק הקריב 42 קרבנות במכוון, כי הוא גילה את הסוד שנקרא שם מ"ב.
יכל להיות שבלעם גילה לו את זה, כיון שבלעם ידע דעת עליון, הוא ידע לכוון, הוא זה שנתן לו את השם הזה עם הכוונה הזאת, ובשכר זה, הוא הצליח להרוג מעם ישראל 42 ילדים, אף עפ"י שאומרת הגמרא, שאלישע בדק אותם וראה שלא יצא מהם כלום – אמם התעברה ביום הכיפורים, אומרת הגמרא, והוא ראה שלא יצא מהם כלום.
בא הספר פרי צדיק, ושואל שאלה נהדרת בפרשת מסעי - וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' - משה כתב בתורה בפרשת מסעי, את המסעות של עם ישראל, ושם כתוב שהוא כתב את המוצא שלהם למסע שלהם.
שואל ר' צדוק הכהן מלובלין – וכי יש דבר שאינו עפ"י ה'? מה כתוב כאן אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' ודאי עפ"י ה'.
חוץ מזה הוא שואל מה זה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם? ודאי שאם הם נסעו, אז הם נסעו מהמקום שהם נסעו.
אומר ר' צדוק – המסעות היו מכוונים כנגד שם מ"ב, ומשה רבינו כתב בתורה את המסעות, כאשר כל מושא למסע, מכוון כנגד אות משמו של הקב"ה, וזה הדגש בפסוק וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'  הוא לקח את המסעות וחילק אותם עפ"י שמו של הקב"ה. אז המסעות שם, מכוונים כנגד שם מ"ב.
אין לנו הבנה בדבר, אבל דבר אחד אנחנו יודעים, שרח"ל שבאף מקום בעולם לא יקרה דבר כזה, אם יש מגפה במקום מסוים, יש סדר שתיקן ר' שמשון מאוסטרופולי, שאומרים אותו עפ"י הסדר, וזה עוצר את המגפה, כך גם כתוב במלבי"ם, הוא מסביר זאת בהרחבה גדולה.
אני מביא את כל המהלך הזה, פשוט כדי להסביר לעצמנו, שהמסעות שעם ישראל עבר במדבר, זה לא דבר פשוט, משום שכל מסע טומן בחובו יסודות עילאיים בעבודת ה'.
אנחנו היינו רוצים לעמוד היום על מסע אחד או שתיים. מסע ממקום אחד לשני, ולנסות להבין מה מונח בדבר, ולמשתתפי השיעור בליל שבועות, כאן במקום הזה, הזכרנו את זה בתחילת השיעור.
נעמוד על נקודה אחת,  ובע"ה נגיע אל הליבה של השיעור:
המקום הראשון שבו התחיל מעמד הר סיני, היה מרה, זה המקום הראשון שבו התחיל עם ישראל לקבל את התורה.
אומרת התורה שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּֽהוּ עם ישראל קיבל ארבע מצוות – שבת, דינים, כיבוד אב ואם ופרה אדומה.
זאת אומרת שתחילת מעמד הר סיני, תחילת נתינת המצוות לעם ישראל היה במרה. לא רק שמרה התחילו לקבל מצוות, אלא שבמרה תוקן להם לישראל, שלא יעברו עליהם שלושה ימים בלי תורה.
אומרים חז"ל במכילתא - וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם – כאן תיקנו להם לישראל, שלא יעבור עליהם שלושה ימים בלי תורה – ראשון לא קוראים בתורה, שני קוראים, שלישי-רביעי לא קוראים, חמישי קוראים, שישי לא קוראים, שבת קוראים. אין מצב שעובר על עם ישראל שלושה ימים בלי תורה. למה  זה ניתקן שם?
כי עם ישראל הלך שלושה ימים בלי תורה, איפה?
כתוב וְלֹא מָצְאוּ מָיִם – אין מים אלא תורה, לכן התקינו להם שלא יעברו עליהם שלושה ימים ללא תורה.
הייתי רוצה ברשותכם לעמוד על יסוד נפלא, עיקר הדברים לקחתי מספר הגיון ליבי(מאמר כ"ז), רעיון נפלא ביותר:
לאחר מכת חושך, מבקש הקב"ה ממשה רבינו דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.
הקב"ה מבקש ממשה רבינו לבקש מעם ישראל, שילכו לבקש מהמצרים כלי כסף ושמלות. אה, זה דבר לא טבעי, מה פתאום שהמצרים יתנו לעם ישראל כלי כסף וכלי זהב?!
חטפו עכשיו תשע מכות, באיזה סיבה יבואו ויתנו המצרים לעם ישראל כלי כסף וכלי זהב?! יסגרו להם את הדלת בפנים !
אומרת התורה שהקב"ה סיבב את כל הנהגת הבריאה - וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם(20)
כמה רכוש הוציאו ממצרים?
אומרת הגמרא(מסכת בכורות) – אין לך יהודי שיצא ממצרים שאין לו 90 חמורים לובים טעונים מביזת מצרים.
אני לא יודע אם הכוונה לכל ראש משפחה, או לכל אדם שיצא ממצרים, כל אחד יצא עם תשעים חמורים טעונים מביזת מצרים.
בן פורת יוסף, אפשר להעמיס כמה טונות של זהב על תשעים חמורים.
שואלת הגמרא שאלה – למה כתוב דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם?
אומרים חז"ל – אין נא, אלא לשון בקשה. הקב"ה מבקש. אם לא היה כותב את זה, אז מה היינו חושב שהמילה נא?
בשר לא מבושל?!
אומרת הגמרא(ברכות ט) – למה כתוב דבר נא?
ואומרתאין נא אלא לשון בקשה שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם
יבוא אברהם אבינו ויאמר – ריבונו של עולם ראיתי, ה יוצאים ממצרים. הבטחת לי ואחרי כן, יצאו ברכוש גדול, איפה הרכוש?!
כדי שאברהם לא יאמר את זה, אומר הקב"ה – תעשה טובה, דבר איתם שיקחו איתם כל אחד כסף וזהב מהמצרים.
רבותי, יש סיכוי שאברהם אבינו יומר דבר כזה?
אברהם אבינו שהציע לו מלך סדום לקחת את השלל, מה אמר לו אברהם?
(בראשית יד) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: {כג} אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם
אברהם אבינו יבוא בטענות??
יגיד לו הקב"ה – חסכתי להם סבלות, אני צריך שיסחבו תשעים חמורים?? כל אחד יש לו 180 ילדים, כל אחד לקח איתו 4 משפחות של אלו שמתו במכת חשך, כל משפחה מנתה  900 איש, כי צירפו אליהם יתומים. אלה חסר להם עכשיו לטפל בתשעים חמורים?!?
יגיד הקב"ה – אברהם, חסכתי להם סבל. עשיתי העברה מחשבון לחשבון, פתחתי לכולם חשבונות במזרחי, כל אחד קיבל שם חשבון 5 מיליון דולר ! אני צריך שיסחבו תשעים חמורים?! בשביל מה הקב"ה צריך שעם ישראל ירדפו אחרי חמורים במצרים??
חייבים לבקש מהמצרים שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם....
יוצאים את מצרים, אומר הקב"ה למשה – רגע, לפני שאתה יוצא - דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם: {ג} וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר – תעשה סיבוב, פרעה יראה במחשבים שלו שאתם עושים סיבוב, יחשב"מסלול חדש".
יגידו לו השמשים לפרעה – לא מספיק לך  כל המכות שקיבלת, מה אתה רודף אחריהם עכשיו?!
אבל הקב"ה רוצה להביא לכך, שכל הכסף שהגיע למצרים, בעקבות הרעב שהוא הביא על מצרים, ישוב לבני ישראל, איך עושים את זה?
הכל נמצא באוצרות של פרעה, איך מוציאים את זה החוצה?
אומר הקב"ה לפרעה – תרדוף אחריהם, הם יסתבכו, הם לא ידועים את הדרך !
אמר פרעה לחיילים –" רבותי, מי שרודף אחרי בני ישראל מקבל כרכרות מלאות כסף וזהב  !!!"
אמרו לו –"אתה בטח תתחרט, תעמיס עכשיו הכל ואנחנו מוכנים"
העמיסו על החמורים את כל הכסף והזהב, שש מאות בחור, וקדימה, כולם רצים אחרי בני ישראל.
ב"ה מגיעים לים סוף, עם ישראל חוצים את ים סוף, מגיעים המצרים, מנסים לעצור, כתוב בחז"ל שלא עזר להם שום דבר סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
רבותי, כל האוצרות שהטמין יוסף, כל האוצרות של פרעה, הכל בים סוף.  הים פלט את הגופות של המצרים, וחז"ל אומרים שהם עדין לא מתו, הם פרפרו.
כל אחד מבני ישראל, רואה את המצרי שרדה בו, אחרי שנפחו את נשמתם, הים התחיל לפלוט כסף, בן פורת יוסף.
אומרים חז"ל - תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף – מה שהוציאו ממצרים, היה נקודות של כסף מול תורי זהב שפלט הים. פרנקים יורו דולרים, הכל פלט הים.
על כל חמור בנו קומות של כסף – זהב יהלומים כסף, ב"ה מיליונים.
רוצים לעזוב, רגע  חכה, הים עוד פולט !!!
אומרת התורה –(שמות טו, כב) וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף...
אומר רש"י - ויסע משה. הסיען בעל כרחם, שעטרו מצרים את סוסיהם בתכשיטי זהב וכסף ואבנים טובות, והיו ישראל מוצאין אותם בים, וגדולה היתה ביזת הים  מביזת מצרים, שנאמר תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף.
לא רצו, בכוח ! משה, הזדמנות חד-פעמית אמרו..
איך שהם הולכים משם, שלושה ימים בלי מים, אמר הקב"ה – אתם צמאים? אזמן לכם מים. עכשיו תקבלו. לא יעבור עליכם שלושה ימים בלי תורה.
באתם למרה, עכשיו תקבלו שלושה מצוות, מה קרה פה? בדיוק שהעמיסו ארבע קומות של כסף, עכשיו מקבלים ארבע מצוות? לא יכלו לחכות עוד ארבעים יום לסיני?
רבותי, יסוד נפלא ביותר, אומר לנו הספר הגיון ליבי דבר נפלא:
שלמה המלך, החכם מכל האדם, אומר לנו(משלי ב, ד) אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה(ה) אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא.
אומר לנו לשמה המלך – אם אתה רוצה לדעת תורה ולהבין יראת שמים, יש רק דרך אחת – אם תבקש את זה ותשתוקק לזה, כמו שמשתוקקים לכסף.
שלמה המלך לא מצא דרך אחרת לתאר זאת.
שלמה המלך בקהלת חוזר על זה, והפעם במבט שני –(ה, ט) אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל.
חז"ל אומרים על הפסוק הזה – אוהב תורה, לא  ישבע תורה. אוהב מצוות לא ישבע מצוות. על מי זה נאמר?
זה משה רבינו, שנאמר(דברים ד, מא): אָז יַבְדִּיל משֶׁה שָׁלשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ.
למה אתה מבדיל שלוש הרים בערב הירדן? למה אתה מביא את הדברים שבעבר הירדן?
אָז יַבְדִּיל משֶׁה – אוהב כסף לא ישבע כסף – זה משה רבינו, שנאמר אוהב מצוות לא ישבע מצוות.
נשאלת השאלה – אז למה לא נאמר במפורש? ששלמה המלך יגיד בקהלת, שאוהב תורה לא ישבע תורה ואוהב מצוות לא ישבע מצוות
אומר שלמה המלך – לא. אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף. מה זה??
זה אוהב תורה לא ישבע תורה, אוהב מצוות לא ישבע  מצוות. למה אתה לא כותב את זה באופן ישיר?
כדי להסביר את היסוד, נאמר את היסוד הנפלא של הספר הגיון ליבי:
הקב"ה יצר מנוע בעולם, שהמנוע הזה נקרא רדיפה אחרי כסף. המנוע הזה, הוא מנוע כ"כ חזק, שוא מניע את כל העולם, כל העולם במרדף מטורף אחרי כסף.
אומרים חז"ל – אין לך תאווה שרודפת את האדם, כמו תאוות הממון.
בן אדם ששוכב על ערש דווי, בראש שלו עדין הפק"מ, פצ"ם פצמ"ר, אין לך דבר שיש לאדם תאווה אליו, כמו אל כסף.
סיפר לי השבוע יהודי, שהוא היה בעת שמיעת צוואה של אדם גוסס. הוא מספר שאמרו לו – אתה הולך לראות אדם קמצן, שמעולם לא ראית !
נו יש הפתעות הוא אומר.
הוא מגיע לבית, כולם סביב המיטה, והגוסס התחיל לשאול – חיים פה, שרה פה, רבקה פה... אז למה האור דולק הוא שאל !?
אדם הולך למות, מלא בכסף, וזה מה שמעניין אותו !
זה המנוע שהקב"ה חקק בבריאה, כדי שהעולם כל הזמן יתנענע, כדי שהעולם יזוז, הוא צריך ליצור מנוע של כסף.
כתוב במשנה – על שלושה דברים העולם קיים – על הדין ועל האמת ועל השלום – העולם קיים בזכות שלושה אלה, אבל העולם זז, באמצעות כסף.
על שלושה דברים העולם עומד, אבל אם אתה רוצה לנענע את העולם, זה באמצעות כסף, זה הכוח המניע את העולם.
רבותי, כולנו מכירים בני אדם, שאם היו נותנים להם אפשרות היום לשבת רגל על רגל, לא לעשות כלום, יש להם כסף לחמש דורות לפחות, אתם חושבים שהם יושבים רגל על רגל?
אני מכיר יהודי כזה, בן 60, שאלתי אותו פעם – למה אתה צריך את כל הטיסות האלה כל השבוע?? יש לך כבר כסף לעשר דורות !
הוא אמר לי – אני חולה כסף !
אמרתי לו – כתוב בחז"ל, שבכל המבקר את החולה, נוטל אחד משישים מחוליו. חשבתי יצא משהו J
בשביל מה אתה עושה את זה?? אין לזה הסבר ! הקב"ה הטביע בעולם מנוע, שנקרא כסף.
אומר לנו שלמה המלך, המנוע הזה, זה אותו מנוע שהקב"ה רוצה לנענע איתו את התורה הקדושה.
המנוע של כסף, זה המנוע שמניע תורה.
אומר לנו שלמה המלך - אם תבקשנה ככסף וכמטמנים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא.
הבקשה שלך לתורה, צריכה להיות כמו הבקשה של האיש הזה לכסף. הוא לא נח ולא שקט. נוסע ביום ראשון וחוזר ביום שישי, בשביל מה?!!?? תלמד ממנו !
אומרים לנו חז"ל – אוהב כסף לא ישבע כסף – זה משה רבינו. מה זה??
שנאמר אָז יַבְדִּיל משֶׁה שָׁלשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ, למה אתה עושה את זה?
משה רבינו אוהב כסף ! מי שאוהב כסף ירוץ אחרי עסקה גם של 500$.
משה רבינו הוא בעל המצוות הגדול ביותר. כל מה שאנחנו לומדים תורה נזקף לזכותו של משה רבינו !
אדם שאוהב כסף לא ישבע כסף, זה המניע !
אומר לנו שלמה המלך, המנוע הזה, זה המנוע שמניע את התורה.
רבותי, אם ככה, נוכל להגיע לספר הגיון ליבי:
 אומר הספר רעיון נפלא – כשבן-אדם בכלא, הוא מעולם לא טעם כסף בידיים, אין לו שום תאוה לכסף. מתי מתחילה לעבוד התאווה הזאת?
כשהוא נוגע בפעם הראשונה בכסף. כשילד הולך פעם ראשונה, בשליחות של אמו וקונה חלב, ונשאר לו עודף של ארבע שקל, אומרת לו אמו – מוישה אתה הולך, תקנה בעודף ארטיק בשבילך.
מאז, הוא תמיד יבקש – אמא אפשר ארטיק?
הוא למד שמהכסף הזה, אפ/שר לרכוש דברים. מעכשיו, אומרים חז"ל, הכסף הפך להיות כיסופים שלו.
רבותי, אדם שגדל בקיבוץ, אין לו שום רצון לכסף. למה?
כי מעולם אין לו שקל בידיים. הוא אוכל בקיבוץ יושן בקיבוץ, שותה בקיבוץ, הילדים גדלים בקיבוץ, עושים חתונה בקיבוץ, אין לו שום דבר ! אם הוא הרוויח בלוטו, למי הולך הכסף?
לקיבוץ ! הוא מעולם לא טעם טעמה של כסף. ברגע שהם התחילו לספסר בקיבוצים, התחילו לאהוב כסף !
כשעם ישראל היה במצרים זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים – מקבלים אוכל, מקבלים כביסה, לא חסר להם כלום !
עם ישראל עומד לקבל תורה, אומר הקב"ה למשה רבינו – אם אין להם תבקשנה ככסף, אם אין להם כמטמונים תחפשנה, אך יהיה להם את אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא??
כדי להבין את זה, מה צריך??? כסף ! אם אין להם את זה, איך הולכים לקבל את התורה?
דבר נא, אין נא, אומרת הגמרא, אלא לשון בקשה. אני רוצה להפוך את עם ישראל למעלה שנקרא מבקש.
אני רוצה להגיע למדרגה, שעם ישראל יבקש את התורה. איך נגיע למדרגה הזו? מהי הדרך?
צריכים לתת להם כסף. דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב
עכשיו יש להם כבר כסף בידיים. מה השלב הבא?
אפשר ללכת למעמד הר סיני.
רבותי, עדין לא קנו עם זה כלום. איך אנחנו יודעים שזה עובד? איך אנחנו יודעים שזה השפיע עליהם או לא? אמרנו שזה מתחיל לעבוד, רק כאשר יש לך את זה בידיים, אולי זה לא השפיע?
אומר הקב"ה לפרעה – תעמיס על הסוסים שלך ועל החמורים שלך, את כל האוצרות של הכסף.
נכנס בתוך הים, עכשיו הכל בפנים. הים פולט החוצה.
אומר הקב"ה – עכשיו נראה מה הם יעשו?
אם הם הסתכלו ויגידו – מה צריך את זה, יש לנו תשעים חמורים, מספיק לנו. אבל אם הם יתחילו לחטוף עוד ועוד, פירוש הדבר שהם רוצים כסף, פירוש הדבר שהמנוע התחיל לעבוד ! עוד קומה ועוד קומה !
ויסע משה... – הסיעם בעל כרחם(רש"י)
אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה – עכשיו אפשר ללכת למעמד הר סיני.
אז מה הדבר הראשון שהקב"ה עשה במרה?
מיד נתן להם שלא יעבור עליהם שלושה ימים בלי תורה. אם הגעתם ל - אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, מיד מעתיקים את זה לכיסופים של תורה. מיד נותן הקב"ה להם ארבע מצוות, שיטעמו טעמם של מצוות. למה??
אם יש לכם כיסופים, ויש לכם מצוות, ואתם רוצים?? זה הזמן שבו תוכלו ללכת למעמד קבלת התורה.
רבותי, אם אלה הדברים, נוכל להבין דבר נפלא:
למה עשה את זה הקב"ה??
אומרים רבותינו יסוד נפלא – טבע האדם, שהוא לא נרגע בכסף. אם כך, אסור לו גם להירגע מלימוד התורה.
יש לנו מושג כמה יש בתורה??? אם יחיה האדם פעמיים, הוא לא יגמור אפילו רבע ממה שיש בתורה !
אומרים חז"ל – כמו שאדם אומר יש כל-כך הרבה כסף בעולם, אף פעם לא אשיג את הכל, אבל עם כל זה, הוא מנסה תמיד לתפס ולתפוס עוד ועוד כמה שהוא יכל במקסימום !
אומרים חז"ל – כך זה גם בתורה, אל תגיד אין לך סיכוי לדעת את כל התורה, כמו שאתה לא יכל לקבל את כל הכסף בעולם, אבל לפחות תנסה להיות בעשיריה הראשונה.
אמנם אתה אומר – יש לי, אבל אני חפץ בעוד !
כמו שאתה חפץ להגדיל תמיד את המשכורת שלך, אותו דבר תחפוץ גם בתורה.
יוצא, שכל הבסיס בנוי על דבר אחד - אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה... אז תבין יראת ה'.
אומרת לנו המשנה באבות – והווי שותה בצמא את דבריהם.. למה בצמא?
משום שכתוב במשנה בברכות – השותה מים לצמאו, מברך שהכל נהיה בדברו. למה?
מי ששותה קולה ולא צמא, מברך שהכל נהיה בדברו, אבל השותה מים שלא לצמאו לא מברך. למה?
כי המים אין להם טעם, קולה יש לה טעם. מתי אדם קולט את הטעם שלו ונהנה? כשהוא צמא !
תורה, כשאתה צמא לה, אתה יכל לשתות אותה.
אומר על זה רבינו יונה – מי שהוא שבע מדברי תורה ואין חפצו בהם, אפילו יגידו לו מרגליות שבתורה, תבוס אותם נפשו. אבל אדם שמתהווה להם, אפילו יאמר לו אדם, דבר בלא טעם, ימתק בפיהו וישמח בו.
אומר לנו רבינו יונה, שהיסוד של התורה בנוי, עד כמה אתה רוצה את זה ועד כמה אתה משתוקק לזה.
אם אלה הדברים, בס"ד, נוכל להבין פרשה בתורה בפרשת השבוע:
אומרת התורה(ט, ו) - וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא: {ז} וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
אמרו האנשים – תנו לנו מועד שני להקרבת קרבן פסח. שיתנו לנו להקריב אותו בחול המועד.
שואל מיד האור-החיים הקדוש שאלה – אני לא מבין, הם עצמם אומרים בעצמם שהם לא יכולים להקריב קרבן פסח. למה? אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם. אז למה הם אומרים לָמָּה נִגָּרַע?
שואל האור-החיים הקדוש – וכי מה הם רצו, לייצר תורה חדשה??
אומרת התורה, שטמא לא יכל להקריב קרבן פסח.
אדם שהיה בכלא בחג הסוכות והשתחרר אחרי החג, יגיע לרב – אני יכל לשבת עכשיו בסוכה? לא. עבר זמנו בטל קרבנו!
49-50
בא השם משמואל ואומר דבר נפלא -  הרי הגמרא אומרת במסכת סוכה, מי הם היו הטמאים לנפש?
אמר ר' יוסי משאל ואלצפן, אלו שהוציאו את הגופות של נדב ואביהוא. ר' יצחק היה מת מצוה.
צריך להבין, מה זה משנה לנו מי הם היו? התורה תמימה מאריך בזה, מי שרוצה  שיביט בפנים.
אומר השם משמואל – אמרו אותם טמאים לנפש אדם – ריבונו של עולם ארונו של יוסף, זה לא בעיה שלנו, זה בעיה של כלל ישראל כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶ ת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם אנחנו טיפלנו בעצמות, זה לא נושא פרטי שלנו, זה נושא של כלל ישראל. אנחנו נטמאנו בשביל הכלל.
אם נטמנו בשביל הכלל, הם דרשו דרישה.
ישנו כלל שכתוב בחז"ל – טומאה נידחת בציבור. אם אנחנו היינו שייכים לכלל, אז מגיע לנו שינהגו איתנו אחרת.
משה רבינו שואל את הקב"ה, והקב"ה נותן מועד שני – י"ד אייר עושים פסח שני.
רבותי, פלא מופלא:
שואל החינוך(מצוה ש"פ) – מה זכתה מצוה זאת  שנתנו לה מועד שני, מה שלא נתנו בשום חג אחר?
כותב החינוך - משרשי המצוה לפי שמצות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואי השמש בחידוש העולם. כי אז בעת ההיא עשה עמנו האל ברוך הוא נסים ונפלאות גדולות ושנה טבע העולם לעיני עמים רבים, וראו כל עמי הארץ כי השגחתו ויכלתו בתחתונים, ואז בעת ההיא האמינו הכל ויאמינו כל הבאים אחריהם לעולם באמת שהוא ברוך הוא ברא העולם יש מאין בעת שרצה, והיא העת הידועה, ואף על פי שבריאת היש מן האין הוא דבר נמנע מדרך הטבע, כי כמו כן נמנע לבקע מצולות ים עד עבור בתוכו עם כבד ביבשה וישובו למקומן, ולהחיות עם גדול ורב ארבעים שנה מלחם היורד מן השמים יום יום, ויתר האותות והמופתים שעשה לנו בעת ההיא שכלן נתחדשו בהפך הטבעים וענין חדוש העולם, הוא העמוד החזק באמונתנו ובתורתנו, כי למאמיני הקדמות אין להם תורה וחלק לעולם הבא עם ישראל, ידוע הדבר, אין להאריך במפרסם. על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצוה זו הנכבדת כל איש מישראל, ואל יעכבהו אנס ורחוק מקום מעשותה, כי אם יקרהו עון שנאנס בחדש הראשון ולא זכה בה עם הקודמים יעשה אותה בחדש השני. ולפי שהוא יסוד גדול בדת, הגיע החיוב גם כן אף על הגר שנתגיר בין פסח ראשון לשני, וכן קטן שהגדיל בין שני הפסחים שחיבים לעשות פסח שני...
בא החידושי הרי"ם ואומר דבר נפלא ביותר – מה פתאום עלה במחשבתם של אותם אנשים, שהם יזכו למועד שני.
הלא הם פטורים כי היו באונס, והתורה פוטרת אותו. אבל השתוקקו בכל ליבם להקריב קרבן הפסח, וע"י השתוקקות זו, זכו למצוה חדשה ועל זה נאמר אין לך דבר העומד בפני הרצון.
לימדו אותנו אותם אנשים, שכנגד כל הסיכויים, הם פנו בכל זאת וביקשו בכל רצונם וקיבלו !
הרב מלמד, בספרו מליץ יושר, כותב על כך - מכאן ללמד אותנו, שאדם שרוצה לזכות במצוה, שרוצה לזכות ברוחניות וילך כנגד כל הסיכויים, הוא  ישיג, כי ברוחניות אפשר להשיג דברים כנגד כל סיכוי. המדידה היא כמה אתה רוצה.
רבותי, נביא כמה דוגמאות ונסגור את הקצוות:
התורה מצוה אותנו לשים על הקרבן מלח. אומרים חז"ל מקור הדברים בזוהר – בשעה שהפריד הקב"ה מים עליונים ותחתונים, גאו המים התחתונים בבכיה, אנחנו רוצים להיות ליד הקב"ה.
אמר להם הקב"ה – אתם רוצים להיות לידי, אתם תזכו, בחג הסוכות, יהיה מצוות ניסוח המים.
אמרו לו – ריבונו של עולם, פעם אחת בשנה??
אמר להם הקב"ה – אתן לכם פיצוי נוסף – על כל קרבן ייקחו מים מלוחים, ויוציאו מהם מלח, ועל כל קרבן ישימו מלח – כל קרבנך במלח תמלח.
שני מצוות זכינו בזכות מה? בזכות הרצון של המים להיות ליד הקב"ה !
אומרים חז"ל(רבינו בחיי) – בשעה שברא הקב"ה את העולם, באו המים לפני הקב"ה ואמרו – ריבונו של עולם, שלישי עולם מדבר, שליש עולם ישוב ושליש עולם מים. ריבונו של עולם במדבר נתת תורה, בישוב תבנה בית המקדש ומה במים??
אמר הקב"ה – עתידים ישראל שיקריבו מים על מזבח.
ברגע שהם רוצים להיות לפני הקב"ה, הם יזכו  !
כתוב בחז"ל – שהקב"ה שילם לכל ההרים שרצו לקבל את התורה.(.57)
רבותי, ישנה גמרא(מסכת מנחות נג) שאומרת - יבא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים יבא ידיד זה שלמה המלך דכתיב {שמואל ב יב-כה} וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה בעבור ה' בן ידיד זה אברהם דכתיב {ירמיה יא-טו} מה לידידי בביתי ויבנה ידיד זה בית המקדש דכתיב {תהילים פד-ב} מה ידידות משכנותיך לידיד זה הקב''ה דכתיב {ישעיה ה-א} אשירה נא לידידי בחלקו של ידיד זה בנימין שנאמר {דברים לג-יב} לבנימין אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל דכתיב {ירמיה יב-ז} נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה.
שואלים חז"ל – מה זכה בנימין שניתן בחלקו בית המקדש?
כותב הגאון באדרת אליהו – גם שלה גם נוב וגם מדיבון, כולם היו בחלקו של בנימין, ומפני מה זכה?
אומרת הגמרא(מגילה כו, א) - ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה שנאמר {דברים לג-יב} חופף עליו כל היום
 אוהב כסף לא ישבע כסף ! בנימין לא נרגע, אני רוצה גם את החלק שיהיה שלי !
אמר הקב"ה – אם זה כל הבקשה שלך, אתה תזכה.
1:01
המבחן הוא כמה אדם משתוקק לרצות תורה !
רבותי, אם אלה פני הדברים, נוכל להבין דבר נפלא:
אנחנו נמצאים יום אחרי מתן תורה, כמה ביקשנו,אבל צריך לדעת דבר אחד, לאה אמנו ביקשה דבר אחד – להיות שותפה בבניין עם ישראל. בנימין, כל בקשתו היתה, שבחלקו יהיה בית המקדש.
רבותי, אם אלה הדברים, בואו נומר רעיון נפלא, עד כמה אנחנו צריכים לבקש מהקב"ה על רוחניות.
לימדו אותנו האנשים הטמאים – שאם אתה משתוקק לרוחניות, משתוקק לתורה, תקבל !
רבותי, נסיים רק בעוד דבר אחד, בדברי מדרש:
המדרש מספר על זוג אנשים שגרו בצידון, איש ואישה שלא זכו להיפקד. חלפו עשר שנים והחליטו שהם מתגרשים. כל אחד ילך למקומו, אבל לפני זה ילכו לרשב"י. סיפרו לו ואמר להם – כשם שהתחתנתם בשמחה גם תתגרשו בשמחה. אותו אולם אותו הכל.
הזמינו אנשים, אוכל, תזמורת ב"ה. לפני הגט, ניגש הבעל לאישה ואמר לה – הכל אני הבאתי, לכי הביתה וכל מה שתראי את יכולה לקחת.
שמעה את זה, לקחה שתי בקבוקי יין, אמרה למלצרים קחו תשקו אותו.
שתה ושתה, אחרי שעה לא פחות ולא יותר בקושי יכל ללכת, לקחו אותו ושמו אותו בבית.
שמונה בבוקר למחרת מתעורר האיש, לא יודע איך הוא הגיע לשם. מה זה אתמול התגרשנו !
באה אליו אשתו – מוישה אמרת לי שאני יכולה לקחת את החפץ הכי טוב בבית, אז לקחתי אותך.
חזרו לרשב"י וספרו לו. אמר להם תתחתנו בחזרה ! התחתנו בחזרה ואחרי שנה נפקדו !
עמד רשב"י ואמר – ומה אם אישה אומרת לבעלה אין לי חפץ בעולם חוץ ממך – נפקדים, אם אנחנו נאמר להקב"ה אין לנו חפץ בעולם חוץ ממך ודאי שניפקד.
נמצאים יום אחרי יום ההילולה של דוד המלך, יו אחד אחרי חג השבועות, אם הקב"ה יראה באמת שכל רצוננו לדבר אחד, להיות חייל בלגיונו של מלך, שהרצון שלנו זה רק תורה, רק שמירת תורה ומצוות, הרצון שלנו באמת לראות ני משיח צדקנו, יזכנו הקב"ה בקרוב ממש שנזכה לגאולה השלמה במהרה בימנו אמן ואמן !!!
 
 

זכות לימוד התורה בנוסח תימן ושימור המסורת והחייאת מורשת תימן
תעמוד לתורמים היקרים נאמני עדת תימן לברכה והצלחה ישועה ורפואה ומילוי כל משאלה.

תרום בשמחה ללימוד ילדי תימן

להפקיד או העברה בנקאית לחשבון הת"ת: מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631


לפרטים נוספים להתקשר לטלפון  050-4148077  תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר גם בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב יחזקאל 46 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 112 כניסה ב ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים