בס"ד
פרשת בחקתי – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"א.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זאת, פרשת בחקתי, היא הפרשה המסיימת את חומש תורת כוהנים.
פותחת הפרשה אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם – מבטיחה התורה, את כל השפע הגשמי, הדרוש לאדם לחייו בעולם הזה.
(ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ:(ה) וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם
רש"י, בתחילת הפרשה, מביא את דברי התורת כהנים - אם בחקתי תלכו. יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקותי, תלכו שתהיו עמלים בתורה.
כותב כאן רש"י, שההבטחה, שהקב"ה מבטיח כאן, לכל השפע הגשמי, הדרוש לאדם, כדי לקיים את עצמו בעולם הזה, הכל בא דרך עמל התורה.
בהמשך, כאשר התורה מסיימת את הברכות האמורות בפרשה הזאת, ומתחילה לעסוק במ"ט הקללות האמורות כאן בפרשה -(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה
אומר רש"י - ואם לא תשמעו לי. להיות עמלים בתורה...
דהיינו הברכות באמצעות עמל התורה, וההיפך מן הברכות, גם הם באמצעות לימוד התורה. אם נהיה עמלים – מגיע שפע, ורח"ל, אם לא נהיה עמלים, אז מגיע מ"ט הקללות, המופיעות בפרשה הזאת.
כל אחד שקורא את דברי התורת כהנים, שואל את עצמו שאלה – איפה כתוב אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, שתהיו עמלים בתורה? ולמה באמצעות אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, מה החקיקה הזאת, העמל בתורה, למה הוא זה שמביא את הברכה, ולמה עמל התורה, נקרא בשם חוקה?
בחז"ל(מסכת עבודה זרה ה, א) אומרים חז"ל – שהמקום היחיד בתורה, שמופיע"אם" בלשון תחנונים, זה אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. בכל מקום מופיע"אם", מלשון ספק.
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ אומרת הגמרא(מסכת עבודה זרה ה, א) - תנו רבנן(ויקרא כו-ג) אם בחקתי תלכו אין אם אלא לשון תחנונים וכן הוא אומר(תהילים פא-יד) לו עמי שומע לי וגו' כמעט אויביהם אכניע ואומר(ישעיה מח-יח) לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וגו' ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך וגו'
אומר רש"י - וכן הוא אומר לו עמי שומע לי. שהקב''ה מתחנן לפניהם שישמרו את התורה לו עמי היינו תחינה כמו הן לו יהי כדברך(בראשית ל).
השאלה שנשאלת היא – מה התחנונים שישנם כאן? למה הקב"ה מתחנן לעם ישראל, שישמרו את חוקות התורה, וישמרו עמל התורה.
בכל מקום בתורה כתוב, שהקב"ה בחר שתי דרכים- יש דרך אחת של ברכה, ויש דרך אחת של קללה. והקב"ה ממליץ לאדם - וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים.
אבל תחנונים, אין אם אלא לשון תחנונים, הקב"ה מתחנן לעם ישראל שיעמלו בתורה, ודאי שהדבר הזה מחייב ביאור.
אומר הנציב תשובה נפלאה, עפ"י דברי המדרש(ויקרא רבה, פרשה ל"ה, ד) ואנחנו נוסיף על דבריו תוספת, והתוספת הזאת תיתן לנו חיזוק, להבנת הדברים שהוא כותב.
במדרש כתוב, שהעולם מופעל ע"י חוקה, איפה זה כתוב?
חֻקִּים שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר(ירמיה לג, כה): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי, חֻקִּים שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר(ירמיה לא, לד): כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה. חֻקֹּת שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר(משלי ח, כט): בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ. חֻקּוֹת שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר(ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם. חֻקִּים שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַתְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר(משלי ח, כז): בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם, חֹק וְחוּג לִגְזֵרָה שָׁוָה.
כלומר, מערכות הטבע, מכונים בפי הנביאים בשם חוק. ממילא, מבקש הקב"ה בקשה מעם ישראל, מה הבקשה?
היות ועד מתן תורה, העולם פעל במידת החסד, במידה שנקראת כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, אבל לאחר שהקב"ה נתן לעם ישראל תורה, העולם עומד בזכותה של תורה, שנאמר וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי
דורשים חז"ל –(גמרא מסכת שבת פ"ח) – עד יום השישי בסיון, היה עומד העולם וממתין, לקבלת התורה של עם ישראל, אם יקבלו את התורה מוטב, ואם לאו, אני מחזיר את העולם לתוהו ובוהו.
באותו רגע, שקיבלו עם ישראל את התורה, העולם עומד על יסוד אחד, שנקרא תורה.
אם ככה, מובן התחנונים של הקב"ה.
בראתי עולם, והעולם הזה, עמד על מידת החסד של כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, אבל עכשיו שכבר נתתי את התורה, העולם עומד בזכות התורה.
מבקש הקב"ה - אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, אני מתחנן לפניכם, שלא אצטרך להשמיד את העולם, כי מה מקיים את העולם?
התורה היא המקיימת את העולם. עמל התורה, הוא המקיים את העולם.
אם עמל התורה שלכם מקיים את העולם, מבקש הקב"ה, בתחנונים, תעמלו בתורה, כדי שכל הבריאה, כל המערכת שנקראת שמים וארץ, כוכבים ים ויבשה, הכל מופעל באמצעות התורה הקדושה, אז בתחנונים מבקש מאיתנו הקב"ה, שנעמול בתורה, שנתייגע בתורה, כדי שהעולם יהיה קיים.
עפ"י זה, נוכל להבין את מה שכתוב בהבטחה של עמל התורה:
כותבת התורה -(ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ
מה זה גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם?
גשם, זה אחד המפתחות שבידיו של הקב"ה, אז למה כתוב וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם?
היה צריך לומר – ונתתי גשמי בעתו.
התשובה פשוטה מאוד - שלוש מפתחות בידיו של הקב"ה, אבל לאחר שניתנה תורה לעם ישראל, אז יש כוח ביד החכמים, מתי ירד גשם – דברים מפורשים שמובאים בדברי חז"ל, שהתנאים והאמוראים, היו קובעים מתי ירד גשם.
מביאה הגמרא(מסכת תענית), שתנא מסוים אמר, ''עכשיו ירד גשם בערוגה הזאת, בערוגה הזו, שלא ירד גשם''
יוצא, שברגע שהתורה ניתנה לחכמים, אף עפ"י, שהמפתח נמצא בידיו של הקב"ה, הם מפעילים את החוקות של הבריאה - אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ – היות ואתם עמלים בתורה, אז באמצעות עמל התורה שלכם, אתם מפעילים את כל מערכת החוקים של הבריאה.
לכן מתחנן הקב"ה, כדי שהבריאה תתקיים, לשמר את כוח עמל התורה, שהוא זה שמקיים את כל המערכות בעולם.
נקודה נוספת שאנחנו רוצים לעסוק בה – למה נקרא עמל התורה, בשם חוק?
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ – אומר רש"י – שתהיו עמלים בתורה, למה קוראים לעמל התורה בשם חוק?
כותב האור-החיים הקדוש – למה זה נקרא בשם חוק?
לצד שיש בה מצוה אפילו ללמוד דברים שלמדם פעמים וג' והם נטועים אצלו, כי חפץ ה' בעסק התורה חוקה חקק..
זאת אומרת, רצונו של הקב"ה, שגם אם אתה יודע את כל התורה, תעמול ותתייגע שלוש וארבע וחמש, אין זה נוגע להגיד –" זהו, אני יודע, מה אני צריך ללמוד את זה?!"
בשונה משאר המקצועות, שאם אתה יודע, אתה לא צריך ללמוד יותר, בתורה יש חוק, חוק בלי הבנה, שתורה מחייבת אותך ללמוד את הדבר הזה, עשר פעמים, גם אם אתה כבר יודע אותו.
ולמה כתוב בחקתי, שואל האור-החיים הקדוש? היה צריך להיות כתוב"אם בחוק תלך"
הכוונה גם לתורה שבכתב וגם לתורה שבע"פ. הקב"ה חפץ שנחזור על התורה – גם על חמישה חֹמשי תורה, וגם על שישה סדרי משנה, וגם על הגמרא בתלמוד בבלי וגם על הירושלמי, לחזור ולשנן פעם אחר פעם, כאות לחוקה בטבע, שהקב"ה כך מרוצה.
אותו דבר כותב המהר"ל(דרך אבות) – התורה היא גזרת הקב"ה על האדם. לעסוק בתורה ולהיות עמל בה, וזהו יושב ועוסק בתורה, הרי הוא מקבל עליו גזרת הקב"ה, אשר גזר על האדם.
בא החפץ חיים, ומבאר בזה גמרא במסכת ברכות:
הגמרא(מסכת ברכות כ"ח) מביאה את תפילתו של רב נחוניה בן הקנה, שהיה מתפלל תפילה, כשהיה יוצא מבית המדרש. הוא היה מודה להקב"ה, ששם חלקו מיושבי בית המדרש ולא שם חלקו מיושבי קרנות, שהם משכימים ואנחנו משכימים.
הם משכימים לדברים בטלים ואנחנו משכימים לדברי תורה.
הם עמלים ואנחנו עמלים. הם עמלים ואינם מקבלים שכר ואנו עמלים ומקבלים שכר.
שואל החפץ חיים – מה זאת אומרת הם עמלים ולא מקבלים? כל בן אדם שעמל, מקבל שכר. מה פירוש הדבר, אינם מקבלים שכר?
בדרך-כלל, בן-אדם שעמל מקבל שכר, ואם הוא רואה, שהוא לא מקבל שכר פה, אז הוא הולך לעבוד במקום אחר. מה זה הם עמלים ואינם מקבלים שכר?
אומר החפץ-חיים תשובה נפלאה – בשאר המקצועות, השכר הוא עפ"י התוצאה ולא עפ"י העמל.
הנקודה היא, מה התוצרת שהוצאת, לא עפ"י מה שעמלת – אם הזמנת ארון אצל נגר, והבאת את הארון לבית של הלקוח, והתברר שיש עודף של 5 ס"מ בארון, וצריך לחתוך את הארון, ובשביל זה צריך לקחת את הכל חזרה, אתה לא יכל לבוא ללקוח ולהגיד לו – תשמע, המחיר שקבעתי איתך קודם, זה רק מחיר אם הכל היה בדיוק, אם הארון יצא יותר ארוך, תוסיף לי עכשיו עוד אלף שקל. אני צריך שוב לחזור לנגריה לחתוך ולחזור.
אמר לו הלקוח – אדוני, כשהארון יהיה מוכן, ויהיה בתוך הנישה, תקבל את הכסף.
כמה פעמים תלך תבוא תלך תבוא, זה לא מעניין אותי, אני משלם רק כאשר הארון מוכן.
אהה, יגיד לו הנגר – אבל עבדתי עוד שבוע!
זה לא בעיה שלי. אני משלם על מוצר, לא מעניין אותי כמה תעבוד על זה.
אם הזמנת חליפה אצל חייט, אומר החפץ חיים, והתברר שצד אחד של השרוול קצר, הוא לא ידרוש ממנו עוד כסף, זה לא רלוונטי.
אני הזמנתי חליפה ב- 800 שקל, זה לא מעניין אותי כמה זמן תיקח ההכנה שלה.
אין דבר כזה בשאר המקצועות. בשאר המקצועות, השכר, הוא עפ"י התוצר – מה שיצא בתוצר הזה, אתה משלם. אם אין תוצר אתה לא משלם.
אומר החפץ חיים – זה התפילה של רבי נחוניה בן הקנה, שהם עמלים ואינם מקבלים שכר על העמל, ואנו עמלים ומקבלים שכר על העמל.
גם אם עמלנו ויגענו בתורה, ועמלנו חודש וחודשיים, על סוגיה, ובסוף לא הצלחת להגיע לכלום, אתה מקבל שכר על זה שְיָגעתָ.
דיברנו בשבוע שעבר, על שמעון העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה(פסחים כב, ב) - כיון שהגיע(דברים ו-יג) לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה.
מהות ההבדל בין התורה, לבין שאר המקצועות, שבשאר המקצועות, השכר הוא על התוצר, ואילו בתורה, השכר הוא על העמל.
אם ככה, נוכל להבין יסוד נפלא בדברי רבותינו:
בשאר המקצועות החופשיים, כפי שנקרא בשפה שלנו – הנהלת חשבונות, עריכת דין, יעוץ מס, כל המקצועות הללו, לומדים אותם מספר שנים. אילו היתה אפשרות, לבלוע איזה קפסולה, שנותנת לאדם ששותה אותה, את אותו מקצוע שהיא מכילה, לדוגמא כפסולה של ראיית חשבון, האדם שותה אותה לפני השינה, קם בבוקר רואה חשבון.
ברגע אחד, הוא יודע הכל, אין שום בעיות, אתה עובר את המבחן בלשכת רואי חשבון, הצלחת במבחן, אתה מקבל אישור.
עריכת דין – בלעת את הקפסולה, אתה קם בבוקר כבר עם הגלימה – מה ששואלים אותך אתה יודע, אין לך שום בעיות. אתה עושה את המבחנים, את הסטאז', הכל בסדר!
אתה לא צריך לעמול, כדי להתייגע. אם יש אפשרות שאתה יודע את החומר, גם מבלי להתייגע, אין שום בעיה עם זה. הידיעה, היא הדבר העיקרי.
בתורה העיקר, הוא העמל, לא התוצר.
אם היית יכל לבלוע קפסולה ולדעת את כל התורה כולה, אם היו מכניסים לך את השבב של אוצר החכמה למוח, קם בבוקר, יש לך 45,000 ספרים בראש, זה דבר נפלא, אבל לא לזה התורה התכוונה.
התורה התכוונה ל - אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ – תהיו עמלים בתורה, יגעים בתורה, זה רצונו של הקב"ה. נכון שהיעד הסופי הוא ידיעת התורה, אבל יגיעת התורה בלי עמל, לא לזה התכוונה התורה אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ.
התורה לא מחפשת ידענים, התורה מחפשת אנשים שעמלים בתורה. למה?
אומרת התורה אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ – אני לא מחפש ידענים בתורה, אני מחפש אנשים שהתורה נחקקה בהם. תורה שנחקקת באדם, היא לא נחקקת באמצעות שבבים. תורה נחקקת באדם, כשהוא עמל ומתייגע, יושב יום אחר יום, עד שהוא מצליח להגיע לעמקה של סוגיה – זו תורה שנחקקת בלב האדם.
לכן התורה משתמשת אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ – לא מלשון חוק, אלא מלשון חקיקה. הקב"ה רוצה שהתורה תיחקק בנו, ותהיה חלק מאיתנו.
דבר נוסף שיש בפרשה הזאת, ואנחנו נביא עכשיו, כמה וכמה קטעים בפרשה, שלכאורה לא קשורים אחד לשני, אבל בע"ה בסוף השיעור, נראה שכל הדברים כמחרוזת אחת בנויים, אחד בתוך השני.
הברכות מתחילות ב - אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ ומסתיימות באות ת וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת – זה המילה האחרונה. מתחילים ב- א ומסיימים ב – ת.
הקללות מתחילות ב – ו ומסתיימות ב – ה, כך כתוב במדרש. בגמרא(מסכת בבא בתרא) כתוב אחרת, אבל במדרש כתוב – מתחיל ב – ו, שנאמר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי ומסתיים בְּיַד מֹשֶׁה – זה הקללות.
אומר המדרש – הברכות מתחילות אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ ומסתיימות וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת כל ה - כ"ב אותיות, יש בברכות.
הקללות יש בהם גם כן כ"ב אותיות, אבל הפוך מתחילים מן ה – ו אל ה- ה, לא כסדרם.
אומר המדרש(מדרש רבה ל"ה, א) - אָמַר רַבִּי אָבִין אִם זְכִיתֶן הֲרֵינִי הוֹפֵךְ לָכֶם קְלָלוֹת לִבְרָכוֹת, אֵימָתַי כְּשֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת תּוֹרָתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ
יש אפשרות להפוך את הקללה לברכה, למרות שזה נקרא בשם קללות, אבל אם תהיו עמלים בחזרה בתורה, את כל הקללות שכתובות כאן, אני הופך לברכה.
בספר כמוצא שלל רב, הוא מביא דבר נפלא שאמר החתן של המהרש"א, לבאר את הענין – יש מדרש שמופיע באיכה רבה שאומר – בשעה שהבריונים שרפו את מקורות המזון, שנשארו בירושלים, כידוע לכולם, גמרא במסכת גיטין, פרק הניזקין, אז נודע לר' יוחנן מזה ואמר ואי.
שמעו מזה הבריונים, רצו להלשין אותו לראש הבריונים, כי המילה ואי, מבטאת צער.
תפס אותו ראש הבריונים – תגיד אתה אמרת ואי?! סימן שאתה מצטער, ששרפנו את מקורות המזון?
אמר לו ר' יוחנן בן זכאי – לא אמרתי ואי, אמרתי וָה, שזה סימן לשמחה.
למה וָא זה שמחה וואי זה עצב, זה שיחה בפני עצמה, זה קשור לשני מדורים בגיהינום, אני לא רוצה להתעסק בזה, כיון שב"ה אנחנו נמצאים לפני חג השבועות, וכרגע, רק בגן-עדן מתעסקים.
לכן מי שירצה, יעיין בילקוט-שמעוני(פרשת ראה) – יש חלק אחד בגיהינום שצועקים ואי ויש חלק אחר בגיהינום שצועקים וָה, בקיצור, שמחה וששון.
בכל אופן, בואו נדבר על מה שקשור אלינו – גן-עדן.
הברכה מתחילה ב-וָה, כל מקום שכתוב והיה – לשון שמחה.
אומר החתן של המהרש"א דבר נפלא – אם כתוב שהקללות מתחילות ב – ו, ומסיימות ב – ה - בְּיַד מֹשֶׁה, יש לך וה.
זה מה שאמר רבי אבין – אם אתה תהפוך, ובע"ה תלך בדרך התורה, אז יהפוך לך הקללה לברכה, ואם כך יהיה לך וה – ו בהתחלה וְ – ה בסוף, לשון שמחה. כך מביא חתנו של המהרש"א,הבאתי את זה כי אנחנו צריכים את זה בהמשך השיעור.
השבת בע"ה קוראים בתורה, פרשת בחקתי. הפרשה הזאת מסיימת את חֹמש תורת כוהנים. חֹמש תורת כוהנים, זה הסיום, ובפרשה הזו יש מ"ט קללות.
אומרת הגמרא(מסכת מגילה לא, ב) - תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה.
מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן.
צריך לדעת, שבתקופתו של עזרא הסופר, שהיו מסיימים את התורה, אחת לשלוש שנים, היו מוציאים ספר תורה נפרד לקללות.
יכלו להגיע לפרשת בחקתי, ולקרוא פרשת וישב. גמרו לקרוא פרשת וישב, הוציאו עוד ספר תורה, קראו לפני ראש השנה, פרשת כי תבוא. הגיע חג שבועות, קראו פסוקים של הקללות, שנמצאים בתורת כוהנים.
צריך לדעת, יש פסוקים בספק נחמיה, שבשנה אחת, הוציא נחמיה ספר תורה, בראש השנה, וקרא בראש השנה קללות, כדי להביא לעם ישראל פחד ומורא, מיום הדין.
הוא ראה שאנשים זכוכי דעת מיום הדין, אז הוא הלך והוציא ספר תורה וקרא את הקללות, בראש השנה.
כתוב שהם בכו בכיות נוראות, עד שהוא הלך וניחם אותם –(נחמיה ח, י) וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם
עזרא הסופר תיקן להם שיקראו את הקללות, היו מוציאים ספר תורה מיוחד וקוראים בו את הקללות.
מאי טעמה? כדי שתכלה שנה וקללותיה. וממילא תחל שנה וברכותיה, כך אנו אומרים בפיוט אחות קטנה, לפני כניסה של ראש השנה.
השאלה שמתבקשת, מה זאת אומרת שתכלה שנה וקללותיה?
בגלל שחג השבועות זה יום הדין, כי בעצרת נידונים על פירות האילן.
בחג הפסח נידונים על התבואה, אז למה גם כאן לא מוציאים ספר תורה?
כותב השל"ה הקדוש, וכך מובא גם בשפת אמת – חג השבועות הוא יום דין של תורה. כמו שיש יום הדין בשמים, מי יחיה ומי ימות בקיצו ומי לא בקיצו, מי במים ומי באש – לגבי חיים גשמיים של האדם, ככה ישנו יום דין מיוחד, בחג השבועות, מי יחיה ומי ימות, בקיצו ושלא בקיצו, לגבי חיים רוחניים של האדם.
ישנם אנשים, שמגיעים לשיעור תורה בערב – זה מי יחיה. בשבילם זה חיים.
ישנם אנשים, שמגיעים לשיעור תורה בערב – בשבילם, זה מי ימות. גוררים אותם לשיעור, ממש כמו שגוררים נפטרים. הם באים בכוח לשיעור, כי האישה אומרת לו – אם לא תילך לשיעור, לא תקבל ארוחת ערב!
ויש שם אחד, שהוא חולם עליו בהקיץ, והוא רבי חנניא בן עקשיא.
מאז שהוא ניכנס לשיעור, הוא אומר – מתי יבוא הגואל, שישחרר אותי מבית האסורים הזה.
לכן, מי יחיה ומי ימות, הכל לגבי החיים הרוחניים של האדם.
רבותי, ישנם הרבה אנשים שלומדים גמרא, זה חיים אצלהם! וישנם אנשים, שלומדים גמרא, בשבילם זה מוות! הם יושבים, הכל נראה להם שחור, שום דבר לא נראה להם בהיר מול העיניים.
לכן היסוד הגדול שאנחנו לומדים מכאן, אדם צריך שתהיה לו בחינה של מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, גם בחיים רוחניים של האדם.
כמה יעברון וכמה יבראון - כמה לילדים שלנו יהיה טעם בלימוד התורה, כמה הם יהנו מלימוד התורה, כמה חשק יהיה להם בלימוד התורה – ילכו מרצון, או תצטרך לדחוף אותם ללמוד את התורה - כל זה מונח על כף המאזניים בחג השבועות. כך מובא בשל"ה הקדוש ובשפת אמת.
יוצא, שהקללות האלה, שקוראים בפרשת בחקתי כדי שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
חג השבועות הוא יום דין, על מה?
אומר השפת אמת - היסוד הוא, ליום דין, הקשור לחיים הרוחניים.
אז מוציאים ספר תורה, וקוראים בו קללות, כדי שתכלה שנה וקללותיה.
בקללות האלה, ישנם מ"ט קללות – 49 קללות, ובפרשת כי-תבוא יש כפול – צ"ח קללות.
אם אתם רוצים לעשות את ההשוואה – מ"ט קללות, כנגד מ"ט שערי טומאה, 49 קללות, כנגד 49 ימים של הספירה, ישנם הרבה דברים שאפשר לקשר, למ"ט הקללות, אבל לא זה הנושא שלנו היום, לכן אנחנו לא רוצים להיכנס לנושא הזה בהרחבה.
דבר אחד, אנחנו כן יכולים להשתמש בזה, בנושא של הקללות.
דרך-אגב, ישנם הרבה מנהגים, בנושא של הקללות – יש כאלה, שמי שעולה לתורה, זה הגבאי, יש כאלה שמכבדים את הבעל קורא, יש מקומות שמכבדים את הרב, כל אחד והשיטה שלו.
ידוע שהחפץ חיים מביא באחד המקומות, שבעבר היו אנשים בורחים מבית הכנסת בקללות, היו משאירים את הבעל קורא לבד.
במקום אחד, הוא הגיע, ומצא שמביאים את הזקן ביותר והחולה ביותר שיש בעיר, ומעלים אותו לתורה, בין כה, הוא עוד מעט הולך למות, שיקח איתו גם את כל הקללות יחד. כך כותב החפץ חיים
אומרת הגמרא(מסכת מגילה) – בקללות שבמשנה תורה, שנמצאות בפרשת כי-תבוא, אפשר להפסיק באמצע ולתת עליה לעוד מישהו, ואילו בקללות שמופיעות בפרשת בחקתי, אסור להפסיק, כיון שהקללות שבפרשת בחקתי, נאמרו מפי הקב"ה, ואילו הקללות שנאמרו בפרשת כי-תבוא, משה רבינו אמרן ברוח הקודש.
בא הרמב"ן, ומקור הדברים מופיע בזוהר(פרשת כי-תבוא) ואומר שצריך לחלק את הקללות לשתי תקופות – הקללות שמופיעות בפרשת בחקתי, אלה קללות ששייכות לתקופת בית ראשון, והקללות שנמצאות בפרשת כי-תבוא, שייכות לתקופת בית שני, עד לתקופה שלנו.
אני רוצה רק להזכיר את מה שכותב הרמב"ן – היות ובית ראשון(יומא) נחרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, אומרת התורה וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם, זאת אומרת שהיתה כאן עבודה זרה, והרי הקב"ה אומר שהוא ישמיד את כל העבודה זרה.
יוצא, אומר הרמב"ן, שכל הקללות שמופיעות בפרשת בחקתי, כנגד חורבן בית ראשון, חוץ מזה, גם יש קצובה, כמה זמן תימשך הגלות.
אומרת התורה –(ויקרא כ"ו, לד) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כמה זמן?
עושה רש"י חשבון - את אשר לא שבתה. שבעים שנה של גלות בבל הן היו כנגד ע' שנות השמטה ויובל שהיו בשנים שהכעיסו ישראל בארצם לפני המקום ארבע מאות ושלשים שנה. שלש מאות ותשעים היו שני עונם משנכנסו לארץ עד שגלו עשרת השבטים, ובני יהודה הכעיסו לפניו מ' שנה משגלו עשרת השבטים עד חרבות ירושלים, הוא שנאמר ביחזקאל ואתה שכב על צדך השמאלית וגו'
בקללות שנמצאות בפרשת כי-תבוא, אין קצבת זמן, מתי הקב"ה יגאל אותנו? שיעשו תשובה, ושם לא כתוב במות ולא כתוב שהקב"ה ישמיד עבודה זרה, כי זה לא היה, חורבן בית שני, נחרב בגלל שנאת חינם, אז לא מוזכר גם כל הנושא הזה של במות ועבודה זרה.
חוץ מזה, כתוב בפרשה שלנו(לא) - וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם – בגלל שבבית ראשון, ירדה אש מהשמים ושרפה, אבל בבית שני, שהדבר הזה לא היה, כי היה פחות גילוי שכינה, ממה שהיה בבית ראשון, ממילא הוא מחלק בין בית ראשון לבית שני.
הקללות של פרשת בחקתי, קשורות לבית ראשון, והקללות שכתובות בפרשת כי-תבוא, קשורות לבית שני.
עפ"י זה, אפשר להבין טוב מאוד – בית ראשון על מה חרב?
אומרת הגמרא – בגלל עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, אבל הגמרא(מסכת נדרים) אומרת, שבית ראשון חרב למה?
שהדבר הזה נשאל לנביאים, נשאל לחכמים, ולא פירשוה, עד שבא הקב"ה וגילה, על מה נחרב הבית?
שלא ברכו בתורה תחילה. מה הכוונה?
כותב הר"ן – לא ברכו בתורה תחילה – לא היתה התורה חשובה בעיניהם לברך עליה.
היא היתה חשובה בעיניהם, כמו שאר מקצועות, כמו שלומדים עריכת דין. אז למה קוראים את הקללות האלה, לפני חג השבועות?
כי הקללות האלה באות, על זה שלא עסקו בתורה תחילה, על חורבן בית ראשון.
אם זה נמצא כנגד בית ראשון, אז מתי קוראים את הקללות האלה?
לפני חג השבועות, כיון שזה חג קבלת התורה. אם זה חג קבלת התורה, אז צריכים ללמוד על אלה שלא ברכו בתורה תחילה.
אבל בית שני, שנחרב בגלל שנאת חינם, והקללות של פרשת כי-תבוא קשורות, לבית שני ושנאת חינם, מתי קוראים את זה?
לפני ראש השנה. למה זה קשור לראש השנה?
(דברים לג, ה) וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל - אם הולכים להמליך את הקב"ה, צריכים להיות כולם יחד, צריכים לבטל את השנאת חינם. אם צריכים לבטל את השנאת חינם, אז קוראים את הקללות שקשורות לבית שני, לפני ראש השנה שהוא זמן של קבלת עול יחד.
אלו הדברים שקשורים לקללות.
אני רוצה להגיע אל הפסוק המרכזי שבו אנחנו נעסוק היום, ולאחר מכן נחבר את כל הקצוות יחדיו.
הפסוק המרכזי שנעסוק בו, הוא אחד הפסוקים האחרונים, שמופיע בקללות. את הפסוק הזה, מי שאומר קרבנות, אומר אותו בכל בוקר, לאחר העקידה.
(כו, מב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר – הפסוק הזה, אומרים אותו לאחר העקידה, בכל בוקר. הפסוק הזה, מופיע לאחר מבקשים תחנונים מהקב"ה.
ידוע מה שכותב השל"ה הקדוש – הוא שואל – מה הפסוק הזה ניכנס לאמצע הקללות, הרי הפסוק הזה מדבר על זה, שהקב"ה יזכור אותנו, אז מה זה ניכנס כאן באמצע הקללות?
אומר השל"ה הקדוש – אדרבא, זה תביעה על עם ישראל, איך יכל להיות, שבן אדם שיש לו הורים כמו אברהם יצחק ויעקב, הגיע למצב הזה?
הוא מביא משל עם שופט, אני לא רוצה להיכנס לנושא, מי שרוצה יעיין בשל"ה.
אומר השל"ה הקדוש – יש לכם הורים כאלה, והגעתם למצב כזה? אז זה התביעה עליכם!
בתוך הקללות וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי – איפה ההורים שלכם?! איפה אברהם, איפה יצחק, איפה יעקב?
כך מבאר השל"ה, במשל נפלא.
רבותינו מיד שואלים שאלה – בפרשת שמות(ג, ו), כשהקב"ה מדבר עם משה רבינו, נגלה אליו בסנה – אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב – מופיע אברהם יצחק ויעקב.
כאן מופיע הפוך - וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר – למה מתחיל מהקטן לגדול? היה צריך להיות הפוך, כפי שמופיע בפרשת שמות?
אומר רש"י - זכרתי את בריתי יעקוב. למה נמנו אחרונית, כלומר, כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי, הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו, שהוא כדאי. ולמה לא נאמרה זכירה ביצחק, אלא אפרו של יצחק נראה לפני צבור ומונח על המזבח.
אומר רש"י – אדרבא, היות ומבקשים זכיות עבור ישראל, תנסה לקחת מיעקב, אם אין אצל יעקב, תעבור ליצחק, אם אין אצל יצחק תעבור לאברהם.
יכל להיות שלא תצטרך להגיע, עפ"י רש"י, יוצא, שיש יותר זכויות אצל אברהם, מאשר אצל יצחק, ואצל יצחק יש יותר זכויות ממה שיש אצל יעקב. עד כאן דברי רש"י.
רבותי, במדרשי חז"ל, כל המדרשים, כל אחד עם פירוש אחר, אני רוצה ללכת לביאור אחד, שמופיע במדרש, וממנו לפתוח נושא.
המדרש מביא פסוק, שמופיע בספר ישעיהו(מג, א) - וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה
אומר המדרש(ויקרא רבה ל"ו, ב) - רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ עוֹלָמִי עוֹלָמִי אוֹמַר לְךָ מִי בְּרָאֲךָ מִי יְצָרְךָ, יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ יַעֲקֹב יְצָרְךָ, כַּכָּתוּב: בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל – מה זאת אומרת יעקב יצר? הרי הקב"ה יצר את העולם?
אלא בזכותו של יעקב, ברא הקב"ה את העולם.
ממשיך המדרש - רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בְּרַבִּי יִצְחָק אָמַר שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, דִּכְתִיב(תהלים עח, ה): וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְאֵין עֵדוּת הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר(דברים ל, יט): הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.
וכך ממשיך המדרש כל חלק וחלק מה נוצר.
בא המדרש בקטע האחרון ונראה לי, שלמדרש היה קשה שאלה, ולכן הוא עונה ככה.
המדרש אומר - איך אתה יכל להגיד לי, שהעולם נוצר בזכות יעקב אבינו, הרי נאמר בחז"ל אחרת - אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּֽרְאָם, אל תקרא בְּהִבָּֽרְאָם אלא באברהם.
אז איך אתה אומר לי, שהעולם לא נברא, אלא בזכות של יעקב?
בא המדרש ואומר תירוץ - רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר אַבְרָהָם לֹא נִצּוֹל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וְנִדּוֹן לִפְנֵי שִׁלְטוֹן וְיָצָא דִינוֹ לִפְנֵי שִׁלְטוֹן לִשָּׂרֵף, צָפָה אוֹתָהּ הַשִּׁלְטוֹן בָּאִצְטְרוֹלוֹגוֹס שֶׁלּוֹ וְרָאָה שֶׁעָתִיד לְהוֹלִיד בַּת שֶׁהִיא נִשַּׂאת לַמֶּלֶךְ, אָמַר כְּדַי הוּא לְהִנָּצֵל בִּזְכוּת בִּתּוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹלִיד, כָּךְ אַבְרָהָם יָצָא דִינוֹ מִלִּפְנֵי נִמְרוֹד לִשָּׂרֵף, וְצָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲקֹב עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אָמַר כְּדַאי הוּא לִנָּצֵל בִּזְכוּת יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(ישעיה כט, כב): כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם.
כל מה שהקב"ה הציל את אברהם מכבשן האש, זה היה בזכותו של יעקב אבינו, מה זאת אומרת?
אומרים המפרשים במדרש, שבשעה שהיה אברהם אבינו בכבשן האש, רצו מלאכי השרת לקטרג על אברהם אבינו:
ריבונו של עולם, מה אתה מציל אותו?! ממנו עתיד לצאת ישמעאל, תשאיר אותו באש!
אמר להם הקב"ה – נכון שיצא ממנו ישמעאל, אבל גם יצא ממנו יעקב אבינו, ובשביל זה, כדאי להוציאו מכבשן האש.
למה הקב"ה השתמש ביעקב ולא השתמש ביצחק?
כיון שגם מיצחק יוצא עשו, אז אין זמן להזכיר בפני המלאכים את יצחק, כי גם הם יטענו – מה אתה מזכיר את יצחק?
הלך הקב"ה ואמר - יעקב אבינו, מיתתו שלמה, וכיון שמיתתו שלמה, בשבילו אני גואל גם את אברהם אבינו מכבשן האש.
יוצא, שאמנם כתוב אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּֽרְאָם, אל תקרא בְּהִבָּֽרְאָם אלא באברהם, אבל כל מה שאברהם ניצל מכבשן האש, היה בזכותו של יעקב אבינו.
בא הזוהר הקדוש ואומר – אתה יודע למה מופיע יעקב אבינו ראשון? כיון שדמותו חקוקה בכיסא.
הוא היחיד שדמותו חקוקה בכיסא הכבוד. יש שם דמות של נשר, שור אריה ודמות של אדם. האדם שחקוק שם, הוא יעקב אבינו. והיות ודמותו חקוקה בכיסא, הוא נזכר לפני אברהם ויצחק. עד כאן דברי המדרש.
בספר צרור המור, לר' אברהם סבע, מגולי ספרד, הוא מביא שני תירוצים למה יעקב מופיע ראשון:
דבר ראשון הוא אומר – דע לך, יעקב הוא אבא של הצרות, למה?
יעקב אבינו, כותב הרמב"ן, עבר במהלך חייו, את כל הארבע גלויות. חז"ל מביאים את זה בפרשת וישב לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז.
הארבע פסוקים אלה, דורשים חז"ל, לגבי ארבע גלויות. יעקב אבינו, עבר בחייו, את כל הארבע סוגי צרות, שמאפיינות את ארבעת הגלויות.
היות ויעקב אבינו עבר את ארבעת הגלויות, כותב בעל צרור המור, אנחנו מבקשים להשתמש בזכויות שלו, בזכות הצרות שהוא עבר, שנזכה להיגאל.
רבותי, יעקב אבינו גם תיקן תפילת ערבית. מה זה תפילת ערבית?
תפילת ערבית, זאת תפילה שמסמלת צרות. תפילת ערבית מסמלת תפילה של חושך, כשהכל חושך מסביב, שם תיקן יעקב אבינו.
אומרים חז"ל, רצה ללכת ומצא קיר מולו, שם תיקן את תפילת ערבית. הוא תיקן את התפילה של הגלות, המסמלת את החושך.
אם ככה, יעקב הוא סמל הגלות ולכן מבקשים בזכותו של יעקב אבינו.
תירוץ שני, אומר צרור המור – הגמרא(מסכת פסחים פח, א) אומרת, שאברהם אבינו קרא לבית המקדש, בשם הר, שנאמר(בראשית כב) בהר ה' יראה.
יצחק אבינו, קרא לבית המקדש בשם שדה, שנאמר(בראשית כד-סג) ויצא יצחק לשוח בשדה.
יעקב אבינו קרא לבית המקדש בשם בית, שנאמר(בראשית כח-יט) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל.
בית המקדש, כנגד אברהם אבינו, נחרב, זה הבית הראשון. הבית השני נחרב. הבית שיישאר שלם, בע"ה, הוא הבית שכנגד יעקב אבינו, שזה הבית השלישי.
כותב בעל צרור המור – לכן שם הקב"ה במילה יַעֲקוֹב, את האות ו, זאת הפעם היחידה בתורה שכתובה המילה יעקוב בצורה מלאה(ויקרא כו, מב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר – לומר לך, שהגאולה בזכות יעקב אבינו, תהיה באלף השישי של בריאת העולם.
זה האלף שלנו, כאן תהיה הגאולה כותב צרור המור, ויהי רצון שזה יהיה במהרה בימנו אמן!
לא שאני יודע איך זה עובד, כל הדברים האלה, אבל אמר לי השבוע יהודי, שהלך לבקר אוטיסטים ומתקשרים איתם באמצעות מחשב, הם שואלים אותם שאלות והם עונים.
הוא אמר לי, שהוא שאל אוטיסט אחד, מתי תהיה הגאולה? והוא ענה לו – בשנת תשע"ב.
הוא שאל אותו – מאיפה אתה יודע?
אז הוא הביא לו פסוק, מפרשת ויחי – כתוב שיעקב אבינו, ביקש לגלות את הקץ לילדיו, ושם כתוב(בראשית מט, א) וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים
יִקְרָא אֶתְכֶם – גימטריה תשע"ב.
אמר לו האוטיסט – אחרית הימים תשע"ב.
מה שנוגע אלינו, בשפה שלנו:
אומר צרור המור – היות ויעקב אבינו, הוא הגאולה האחרונה, ובית המקדש ישאר קיים לנצח, לכן אנחנו מזכירים אותו וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב – הוא מופיע ראשון.
למה הוא מופיע ראשון?
כי הגאולה הזאת שייכת ליעקב אבינו, שקרא לבית המקדש בשם בית.
אם אלה פני הדברים, בואו ניכנס עכשיו לעומקה של סוגיה, ולאחר מכן, נקשור את כל הקצוות יחד, שימו לב:
אותו פסוק של וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, כותב שם רש"י, שהמקום היחידי בתורה, שכתוב יעקב עם ו, הוא בפרשה הזאת.
יעקב מופיע בתנ"ך עם ו, עוד ארבע פעמים, בסכ"ה חמש פעמים:
הראשון –(ויקרא כ"ו, מב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב...
השני -(ירמיה ל, יח) הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם...
השלישי –(ירמיה לג, כו) גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי...
הרביעי –(ירמיה מו, כז) וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט...
החמישי –(ירמיה נא, יט) לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקוֹב...
ארבע פעמים בספר ירמיה, מופיע יעקוב מלא, ואחד בתורה, בפרשת בחקתי.
אליהו הנביא, כתוב בתנ"ך חמש פעמים, בכתיב חסר אליהֹ – ארבע פעמים מופיע בתחילת מלכים ב' פרק א'.
המקום האחרון שמופיע אליהו חסר, זה הפסוק האחד לפני אחרון בתנ"ך, בנבואת מלאכי, שאנחנו קוראים את זה בשבת הגדול –(מלאכי ג, כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
הפסוק האחרון בתנ"ך, וארבע פעמים לגבי אלהי עקרון, שנקרא בשם זבוב.
אני לא נכנס עכשיו, להסביר את הענין של הזבוב, מה פתאום אליהו מוזכר שם, איזה מן אלוהָ קוראים לו זבוב.
תוספות(מסכת שבת) אומרים – שהיו מחזיקים זבוב בתוך הכיס, ובשעה שהיו בצרה, היו משתחווים לו.
מה זה כל השיגעון הזה להשתחוות לזבוב?! צריך להבין מה מונח כאן, צריך לדעת, שכל היצר הרע נקרא זבוב, כך אומרת הגמרא. נשאיר את זה לשיעור אחר.
אומר רש"י, למה מופיע חמש פעמים אליהו חסר ולמה חמש פעמים יעקב מלא?
אומר רש"י - וזכרתי את בריתי יעקוב. בחמשה מקומות נכתב מלא, ואליהו חסר בחמשה מקומות, יעקב נטל אות משמו של אליהו ערבון שיבוא ויבשר גאולת בניו.
דברי רש"י בפרשת השבוע, המקור לזה זה מדרש חסרות ויתרות.
כל אחד שקורא את הרש"י הזה, שואל את עצמו – מה הולך כאן?! ממי אתה לוקח ערבון?!
מישהו אומר לך – תן לי 50000 דולר, אתה אומר לו – לא מכיר אותך! איך אני אתן לך סכום כזה?!
מכירים את הסיפור על אחד שנכנס לבנק, אומר לפקיד – תן לי 5000 דולר.
אומר לו הפקיד – אני לא מכיר אותך, איך אתן לך?!
אומר לו – העולם הזה עולם משוגע! איפה שגרתי לפני שנתיים, לא נתנו לי, כי אמרו לי – כולם מכירים אותך, אף אחד לא נתן.
אני בא לפה, אומרים לי – אף אחד לא מכיר אותך. אז תחליטו!
על מה אתה לוקח ערבון? מישהו בא, ומבקש ממך 5000 דולר, אתה אומר לו – או שתביא לי ערבים, או שתביא לי ערבון.
יעקב אבינו צריך לקחת ערבון מאליהו הנביא?! למה, יש חשש שאליהו הנביא לא יבוא לגאול?!
אומר יעקב אבינו – צריך לקחת ערבון!
אז למה חמש פעמים? יש חמש גאולות?! יש רק גאולה אחת, אז קח ערבון אחד!
אם אתה לוקח ערבון, למה ו? תיקח מאליהו את האות ל, יקראו לו ליהו, למה דוקא את האות ו?
את זה שואל הט"ז, מביא את זה השפתי חכמים. הוא אומר, שכל אות אחרת, שאתה מוריד מאליהו, זה משנה את המשמעות.
האות היחידה שאם אתה לוקח ממנו, וזה לא משנה את המשמעות, זאת האות ו.
אבל למה חמש פעמים???
כדי להבין מה מונח כאן, מה היסוד של החמש, בואו נראה, מה כתוב:
מביא השפתי חכמים את הרא"ם(ר' אליהו מזרחי) - ושמא היה זה, כאילו נשבע בחמישה חמשי תורה, שיבוא ויגאל אותם.
למה הוא לקח ממנו חמש ווים? כי הוא נשבע בחמישה חמשי תורה.
שואל המהר"ל(בגור אריה) – אני לא מבין, אם הוא לוקח ערבון, למה צריך שבועה? לקחת ערבון, אתה לא צריך שבועה, נשבעת, אתה לא צריך ערבון. תחליט, או ערבון או שבועה?
בא המהר"ל(בגור אריה), ואומר רעיון נפלא – ערבון, זה לאו דוקא לקחת ממישהו שעון זהב או טבעת יהלום, גם תקיעת כף, נקראת בפסוק בשם ערבון.
איפה זה מופיע?
בספר משלי(ו, א) בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ
אִם עָרַבְתָּ – מלשון ערבות תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ - תקעת לו תקיעת כף, נתת לו יד.
ממשיך המהר"ל – ויש חמישה אצבעות בכף היד, לכך נטל, בחמישה מקומות, את ה – ו של אליהו, כאילו נטל כפו, שהוא חמש אצבעות והם אצל יעקב. והאצבע דומה לאות ו, לפיכך לקח את ה – ו מאליהו.
אומר המהר"ל דבר נפלא. הוא כביכל לקח מאליהו תקיעת כף. ותקיעת כף, נקרא ע"י שלמה המלך, בשם ערבון, ובתקיעת כף יש חמש אצבעות, אז הוא לקח חמש פעמים ו, כיון שהאצבע דומה ל – ו, לכן לקח חמש ווים מאליהו, כי אז"כף של אליהו", תבוא לגאול את ישראל.
המהר"ל ממשיך בהרחבה גדולה, למה צריך לקחת ערבון מאליהו. למה יש חשש שאליהו לא יבוא, תסתכלו במהר"ל, בגור אריה, דברים נפלאים.
בא השל"ה הקדוש, בפרשת בֹא, ואומר דבר נפלא, למה הוא לקח חמש פעמים ו.
נאמר ברש"י, בסוף פרשת בשלח - כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר - נשבע הקב"ה, שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו, יהיה השם שלם והכסא שלם
תהילים(קלב,יג) כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ – מתי הקב"ה ישב על הכיסא?
שימחה שמו של עמלק, אז יהיה אִוָּהּ – האלף יחזור לכיסא, ואז במקום כֵּס, יהיה כיסא והאותיות ו-ה, יחזרו לשם ה', כי כתוב כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ, יש רק י-ה, אז ברגע שימחה שמו של עמלק, אז יחזור לשם ה' האותיות ו-ה, ואז יהיה שם ה' שלם.
אומר השל"ה הקדוש – עפ"י זה תבין טוב מאוד, רצה יעקב אבינו ערבון מאליהו הנביא, שלא רק יבוא לבשר על הגאולה, אלא גם ישמיד את עמלק מן העולם.
ע"י זה שימנו מלך, והמלך ישמיד את עמלק, ואז יבנה בית המקדש.
אם אתה תבוא, וע"י זה שאתה תשמיד את עמלק, מה תהיה התוצאה?
אז הקב"ה, יהיה לו בחזרה את השם שלו, מה הערבון? ה' פעמים ו.
ה' פעמים ו זה – וה, ואם זה וה זה מצטרף ל - יה, אז יהיה שמו של הקב"ה שלם, איך יהיה שלם?
ע"י זה, שיוסיפו לו ו- ה, לכן הוא לקח ה' פעמים ו, שזה האותיות וה, שמצטרף אל הכיסא.
אם ככה, יש לנו גם את ה – וה של הקללות – מתחילים ב - וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי ומסתיים בְּיַד מֹשֶׁה, מתי זה יהיה וה?
מתי בא עמלק?
(שמות יז, ח) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם למה?
שרפו ידיהם מן התורה. ברגע שאין - בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ להיות עמלים בתורה, מגיעים הקללות.
עמלק זה הקללות שבא להילחם ב – רָפוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה.
עם יש רפיון מלימוד התורה מגיע עמלק. מה גורם עמלק?
עמלק גורם לכך, שאין וה לשמו של הקב"ה. לכן הקללות מתחילות ב- ו ומסתיימות ב - ה, כי ז ה – וה שחסר לשמו של הקב"ה וזה מה שעושה עמלק.
ברגע שאתה משמיד את עמלק, חוסר בחזרה ה – וה, לשמו של הקב"ה. עד כאן, דברי השל"ה הקדוש.
רבותי, עוד נקודה אחת:
כולנו יודעים הלכה, שצריכים לאכול סעודה רביעית במוצ"ש.
סעודה רביעית -"דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא", ליטול ידיים, לאכל לחם...
אחרי שנוטלים ידיים, יש זמירות. הזמירות האלה, כידוע לכולם, כמעט כולם, הם על אליהו הנביא.
מבלי להיכנס להסביר את עומק הדברים – ידוע לכולם, שהעצם שניזונת מסעודה רביעית, היא עצם הלוז.
יש לאדם בחוט השדרה עצם, שנקראת לוז ובמקומות אחרים זה נקרא בשם נסכוי, והסעודה הרביעית, היא המזינה את הלוז.
למה דוקא סעודה רביעית מזינה את הלוז, ולא החמין של שבת בצהריים?
אז כתוב בשם האר"י הקדוש – יש עולם, שנקרא עולם הממוצע
עולם הממוצע, פירוש הדבר – נקודות האמצע. אם העולם נברא בארבעה יסודות, שהם דומם, צומח, חי ומדבר, יש אמצע בניהם.
בין הדומם לצומח, אומר האר"י, יש אלמוג.
האלמוג הוא צומח, אבל הוא דומם.
בין הצומח לבין החי, יש חיה שנקראת עדני השדה.
עדני השדה, זה משנה במסכת כלאיים – זה חיה שמחוברת דרך הטבור, לתוך הקרקע ורבותינו מדברים על זה, במכת ערוב - בשעה שהגיעו כל הבהמות למצרים, שכתוב(שמות יז, ח)..וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ, אומרים המפרשים שהכוונה לעדני השדה, שהגיע עם האקלים שלו, כיון שהוא חייב לבוא עם חתיכת אדמה צמודה. אז הוא חי, אבל מחובר לאדמה. כדי להרוג אותו, צריכים לנתק אותו, ממקור המחיה, דרך הטבור, ככה מחסלים אותו.
הממוצע בין החי לבין האדם, זה הקוף.
ראיתי מישהו שמביא, שהממוצע שישנו בין האדם והמדבר לישראל, כיון שהכוזרי כותב, שיש מעלה מעל האדם, והוא המדבר, הממוצע של זה, הוא הגר צדק, כי עם ישראל, הוא העם הנבחר, אדם זה כל שבעים האומות והממוצע בניהם הוא הגר, עד שהוא מגיע למעלת ישראל.
אני לא ראיתי בפנים, אבל ראיתי מישהו שמביא שפת אמת, שישמעאל הוא הממוצע שבין החי לאדם. למה?
כי כתוב אצלו הוא יהיה פרא אדם – פרא שייך לחיה ואדם שייך לאדם, אז הממוצע שבין שניהם.
אומר האר"י הקדוש – הממוצע שבאדם, בינו לבין עולם הבא, הוא הדבר שנקרא לוז. למה?
כי הלוז, הוא הדבר היחיד שנשאר בקברו של האדם, לאחר 120 שנה. כל איבריו נרקבים ורק הלוז נשאר.
זה מדרש שמופיע בבראשית רבה – שאל אַדְרַיָּינוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת את רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָא ממה אתם עתידים לקום בתחיית המתים?
אמר לו – מן הלוז.
הלך אותו אחד והוציא מהקבר את הלוז, וניסה לחסל אותו – הכניס אותו בתוך מים – לא נמחה, טחן אותו במטחנה – לא נטחן, שרף אותו באש – לא נשרף.
אמר - אני אקח פטיש, ואתן לו מכה על משטח של מסגרים, ואפוצץ אותו לחתיכות.
אומר המדרש – הלך ונתן מכה – נשבר הסטנד, נשבר הפטיש ולא הצליח לשבור.
חזר לרבי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָא ואמר לו – אתם תקומו בתחיית המתים!
דרך אגב, הלוז מופיע גם אצל יעקב אבינו(בראשית כח, יט) וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה
אם אתם רוצים לדעת למה יעקב אבינו לא מת? כי יעקב אבינו שייך לנקודה שנקראת לוז, והלוז נשאר לנצח, אבל את זה נשאיר ללוז, שקשור לפרשה של ויצא. בכל אופן, זה מה שמובא ברבותינו.
יוצא, שמכל גוף האדם, הדבר היחיד שנשאר, זה הלוז. איך זה לא מתכלה? הרי זה קשור לגוף האדם?
יוצא, שזה הדבר שמקשר בינך לבין עולם הבא. הוא דבר גופני, אבל נשאר נצחי.
יוצא, שהוא נקודת האמצע, שבין העולם הזה, לבין העולם הבא.
ממה הוא ניזון?
מנקודת סעודת האמצע, של העולם הזה לעולם הבא. למה?
כי שבת אנחנו אומרים – מעין עולם הבא, יום שבת מנוחה. אז מה אנחנו אוכלים בשבת?
כל סעודות השבת, שייכות למעין עולם הבא. מה שייך לעולם הזה?
סעודות השבוע. הממוצע בין סעודות השבוע לבין סעודות השבת, מה הממוצע?
הממוצע הוא – סעודה רביעית.
אז ממה ניזון סעודה רביעית? היא מזינה את הלוז, שהוא האמצע, שבין העולם הזה לעולם הבא.
רבותי, סעודה רביעית, שרים שירים, מה שרים? אליהו הנביא.
בן פורת יוסף, כמה פעמים מזכירים את אליהו הנביא? 130.
חלק מהמפרשים כותבים – להזכיר 52 במניין אליהו.
בסידור השל"ה הקדוש, כתוב – להזכיר את אליהו הנביא 120 פעמים, כמניין אליהו הנביא.
אז מה זה 130?
משום שאליהו = חמש אותיות והנביא = חמש אותיות, אז יש לך:
אליהו=52
הנביא=68
אליהו= 5 אותיות
הנביא = 5 אותיות
יוצא = 130.
בא ר' אליהו הכהן מאיזמיר, ואומר – והוא סוד – הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב.
איך הגעת מ - הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, לסוד 130?
כי הקול הראשון שכתוב בתורה, כתוב – קֹל, חסר ו, אז הסוד של 130, שייך ל - הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב.
הקול השני הוא כבר עם ו, אבל הקול הראשון הוא בלי ו, וכנגד זה שהוא בלי ו, אומרים 130 פעם.
***רבותי, כתוב להגיד אליהו הנביא זכור לטוב 130 פעם, סגולה לפרנסה.
נתקדם:
מה פתאום מזכירים אותו מוצאי-שבת? למה שלא יזכירו אותו, ביום רביעי בלילה? יש על זה שלושה טעמים:
כל המפרשים אומרים את אותו יסוד – כתוב בגמרא(מסכת עירובין) שאליהו הנביא לא בא בשבת, אז אם הוא לא בא בשבת, אז במוצאי-שבת אומרים לאליהו הנביא – אתה יכל לבוא, כי יצא שבת.
או בגלל, שאליהו הנביא כותב את זכויותיהם של ישראל, במוצאי שבת, כך כתוב בחז"ל. אז כדי ליקר את זכותו, שהוא מיקר את זכותנו, אנחנו אומרים את אליהו הנביא במוצאי שבת.
או בגלל שכתוב בחז"ל – אילו שומרים שתי שבתות כהלכתן, מיד נגאלים. היות ויצאנו משבת ושמרנו שבת, אז שמירת השבת, היא זאת שתביא את הגאולה, ולכן מזכירים את אליהו הנביא.
עד כאן, דברים נפלאים שרבותינו מלמדים אותנו. עפ"י זה, נוכל להבין יסוד נפלא, ואנחנו רוצים קצת להיכנס לעומקם של דברים:
בספר ראה חיים(חלק א', סוף פרשת שמות, עמוד רפ"ח) שואל – למה לקח יעקב אבינו ערבון, מאליהו הנביא חמש פעמים את האות ו?
נראה לי לפרש, כי הגאולה בזכות התורה, כמו דאמרינן בפרק קמא דבבא-בתרא(ח, א), על הפסוק(הושע ח, י) גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים אמר עולא פסוק זה בלשון ארמית נאמר אי תנו כולהו עתה אקבצם.מה פירוש הדבר?
אומר רש"י - אם תנו כולם. וכן רובן יהיו שונין ועוסקים בתורה כשיגלו בעמים: עתה אקבצם. בקרוב אקבצם.
אומר לנו ר' חיים פלאג'י, שהגאולה תבוא בזכות התורה – ונראה לזה, שלכן לקח חמישה פעמים את האות ו, לומר לך, שאליהו הנביא יבשר את הגאולה, בזכות חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה.
הגאולה תבוא, רק אם עם ישראל יעמוד בחמישה חמשי תורה ושישה סדרי משנה.
את אותם דברים, כותב בעל צרור המור – ולמה לקח את האות הזאת? והנה יעקב אבינו, בעל התורה, כאומרו ויעקב איש תם יושב אהלים והיינו בזכותו של יעקב אבינו, יגאל את בניו, כי הוא הגואל האחרון, ולכן הוא אומר לקח את הערבון של ה' פעמים ו, לומר לך - שיעקב אבינו הוא עמוד התורה, ובזכות התורה, עם ישראל יגאלו.
כותב ר' חיים פלאג'י – בֹא תראה, המקום האחרון שכתוב אליהו, חסר ו, זה –(מלאכי ג, כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא
מה כתוב, פסוק אחד קודם?(כב) זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי...
יוצא, שנזכור את תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי ונעמול בתורה, אז נזכה שיבוא אליהו הנביא, לגאול אותנו.
בשביל מה בא אליהו הנביא?
אנחנו לומדים אותו כל יום – בשעה שאנחנו לומדים גמרא, ומגיעים לסוגיה שאין תירוץ עליה – תיקו.
מה הראשי תיבות של תיקו? תשבי יתרץ קושיות ובעיות.
תשבי יתרץ קושיות ובעיות, כי יעקב אבינו אומר – אני לא אגאל אתכם, כל זמן שלא יהיה בניכם חמישה חמשי תורה ושישה סדרי משנה.
יוצא, שכל הגאולה באה, בזכותו של יעקב אבינו. יעקב אבינו, הוא הזכות של הגאולה, בשבילו יבנה הבית השלישי, כיון שיעקב נקרא"בית", הוא קרא לבית המקדש"בית" ובזכותו תהיה הגאולה.
שלושה עמודים – עמוד התורה, עמוד העבודה ועמוד גמילות החסדים.
אומרת המשנה – על שלושה עמודים העולם עומד – על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים, כנגד מי זה?
על התורה – כנגד יעקב.
על העבודה – כנגד יצחק.
על גמילות חסדים – כנגד אברהם.
הסדר במשנה, גם הוא קודם כל תורה, לאחר מכן עבודה, ורק לאחר מכן חסד.
בא המהר"ל(רוח חיים על פרקי אבות) – דע לך, שכל נתינת התורה, תלויה בזכותו של יעקב אבינו, למה?
כמו שכתוב בתורה(דברים ל''ג) תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. כל מה שנתן לנו משה את התורה, זה בזכותו של יעקב אבינו.
והנאמר בחז"ל(ילקוט שמעוני) – העוסק בתורה, זוכה לנחלת יעקב, שנאמר(ישעיה נח, יד) וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.
יוצא, שנתינת התורה, היתה בזכותו של יעקב אבינו.
ממשיך המהר"ל את דבריו על המשנה – אומרת הגמרא(מסכת שבת פח, א) - דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי כמאן כרבנן:(שמות יט-יז) ויתיצבו בתחתית ההר
מה הוא אמר אותו גלילאי?
הקב"ה נתן לנו תורה – תורה נביאים כתובים – משולש אחד.
ע"י השלישי לבטן – זה משה רבינו – אהרון, מרים ומשה.
חוץ מזה - לעם תליתאי – כהנים לויים וישראלים. ביום תליתאי- אחרי שלושה ימי פרישה, בירחא תליתאי- זה חודש סיון.
מוסיף המהר"ל, על דרשתו של ההוא גלילאה ואומר – ובזכות האב התליתאי, שהוא יעקב אבינו, בזכותו קיבלנו את התורה, וכאן הוא בא ואומר רעיון גאוני:
כשאליעזר עבד אברהם, בא לבחור שידוך ליצחק אבינו, הוא אמר –(בראשית כד, יד) וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי.
אחרי שהיא נותנת לו, נותן לה אליעזר עבד אברהם נזם על האף וצמידים על ידיה.
מסביר המהר"ל למה אליעזר עבד אברהם, שם לה נזם על האף וצמידים על הידיים – כתוב בתורה(בראשית כד, כב) וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָֽם
כמה נזם? בקע משקלו. על מה נתנו בקע משקלו?
אומר רש"י – בקע. רמז לשקלי ישראל, בקע לגלגלת. שנתנו לקרבנות ציבור, כל יהודי נתן בקע משקלו.
ולמה שם לה שני צמידים על ידיה?
אומר רש"י - ושני צמידים. רמז לשני לוחות מצומדות.
יוצא, ששני צמידים כנגד לוחות הברית, נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ – כנגד הקרבנות.
יוצא, שהוא נתן לה אחד כנגד עבודת הקרבנות, ואחד כנגד התורה, למה?
אומר המהר"ל – חסד יש לה, ואם יש לה חסד, היא כבר לא צריכה לקבל משהו בשביל חסד, מה היא כן צריכה לקבל?
כנגד עמוד העבודה – יצחק אבינו, מה נותנים כנגד זה? נֶזֶם זָהָב על האף. למה על האף? כי בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ, אז זה נותנים כנגד קרבנות הציבור, וחוץ מזה, מהאף מריחים את הריח הטוב, והקרבנות מביאים ריח להקב"ה, שנאמר לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה', לכן נתן לה נזם על האף.
אם יש לה את שני העמודים האלה, של חסד וקרבנות, עכשיו מגיע עמוד התורה, שזה וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, לכן נתן לה צמידים, שיהיה לה את שלושת העמודים שעליהם עומד העולם – תורה, עבודה וגמילות חסדים.
יוצא, שכל הגאולה תהיה בזכות יעקב אבינו, הוא הגואל שיגאל אותנו, בזכות התורה.
אם אלה פני הדברים רבותי, נוכל לסגור את כל הקצוות כולם:
יעקב אבינו, הוא האבא הראשון שירד לגלות, אמנם גם אברהם ירד למצרים, אבל לגלות ירד יעקב אבינו.
אמר הקב"ה ליעקב - אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה - אני יוציא אותך משם, אני אגאל אותך.
יעקב אבינו, אומרים חז"ל, הוא סמל לארבע גלויות - לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז, כל הארבע גלויות היו אצל יעקב.
מה עשה יעקב אבינו שהיה בחרן, שהיה אצל לבן?
כתוב בחז"ל במדרש(בראשית רבה, ויצא, פרשה עד), שיעקב אבינו היה יושב, וקורא את תהילים – במקום אחד כתוב, שהוא קרא 15 פרקים של שיר למעלות, במקום אחר כתוב, שהוא היה קורא את כל ספר התהילים, שנאמר(תהלים כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
לשון המדרש כפי שכתוב - מָה הָיָה אוֹמֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר ט"ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(תהלים קכד, א): לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר(תהלים כב, ד): » וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל
כתוב בחז"ל, שכשהוא הגיע לחרן, בדרך הוא נרדם, הוא הגיע להר המוריה, כתוב ויקץ יעקב משנתו
אומרים המפרשים – אל תקרא משנתו, אלא ממשנתו.
הוא התעורר מן המשנה, מאיפה לך לדעת שבאמת הוא התעורר מן המשנה?
כתוב בתורה – ויקץ פרעה, לא כתוב ממשנתו. כתוב – ויקץ שלמה, לא כתוב ממשנתו, אצל יעקב כתוב – ויקץ יעקב משנתו – הוא קם ממשניות!
מה הוא למד?
כתוב בחז"ל שהוא למד שישה סדרי משנה. מאיפה יודעים את זה?
כתוב בבעל הטורים, על הפסוק –(בראשית לז, ג) כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים - זקנים. נוטריקון זרעים קדשים נשים ישועות מועד – שישה סדרי משנה.
רבותי, יעקב אבינו, הוא הסמל לגלות, הוא ירד לארבע גלויות.
הולך יעקב אבינו, בגלות הראשונה, ולוקח את האות ו, חמש פעמים מאליהו הנביא, שהוא הגואל האחרון.
הגואל הראשון, לוקח מידי הגואל האחרון את הערבות. הוא הגואל האחרון שיבוא לגאול אותנו. בזכות מה הוא גואל אותנו?
בזכות התורה שנלמד. כדי שיבוא אליהו התשבי ויתרץ קושיות ובעיות, זאת סיבת הגאולה.
אם זאת סיבת הגאולה, נוכל להבין למה הפסוק הזה וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, מופיע בפרשה שלנו:
כותב הזוהר הקדוש, וכך גם הרמב"ן, שהקללות שנמצאות כאן בפרשה, זה כנגד חורבן בית ראשון, ובית ראשון, אומרת הגמרא(מסכת נדרים) למה נחרב?
שלא ברכו בתורה תחילה, כי לא היתה חשובה בעיניהם.
אומרת התורה - אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ... שתהיו עמלים בתורה, ואם לא תהיו עמלים בתורה, יבואו מ"ט קללות.
איך מתחילים המ"ט קללות? וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי... ואיך מסתיימים הקללות? בְּיַד מֹשֶׁה
במה זה מתחיל ובמה זה ניגמר? באותיות ו-ה
מתי יבוא אליהו לגאול אותנו? מתי שנעמול בתורה, במה? בְּחֻקֹּתַי
אומר האור-החיים הקדוש - מה זה בְּחֻקֹּתַי? למה כתוב אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, תאמר אם בחקתי תלך!
אלא – כנגד תורה שבכתב ותורה שבע"פ.
אם נהיה עמלים בחמישה חמשי תורה, בשישה סדרי משנה – תורה שבכתב ותורה שבע"פ, יבוא אליהו לגאול אותנו, ויבוא יעקב ויחזיר לו חמש פעמים ו, אז שמו של הקב"ה יהיה שלם.
לא יקראו לו י-ה, אלא שם י-ה-ו-ה, כי חמש פעמים ו, יחזור בחזרה לשם ה', ואז שמו יהיה שלם וכיסאו יהיה שלם.
יעקב אבינו מסמל את עצם הלוז.
רבותי, רק נסיים בדבר אחד:
במוצאי שבת, מי שאומר את הזמירות, בתוך הפיוטים של אליהו הנביא – 52-120-130, פיוט אחד יש באמצע – אמר ה' ליעקב אל תירא עבדי יעקב.
איך הגיע לכאן יעקב אבינו??!
פשוט מאוד – אליהו הנביא אומר – אתה בא? אל תדאג, יש לך חמש ו, נמצאים אצל יעקב. ברגע שתבוא, יעקב אבינו שירד לגלות הראשונה, שהקב"ה אומר לו - אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, הוא יחזיר לך בחזרה, את אותם חמש ווים, שהוא לקח ממך ונמצאים אצלו יחד.
במוצאי שבת, ששרים אליהו הנביא, אליהו התשבי, שרים איתו ביחד מה? אמר ה' ליעקב אל תירא עבדי יעקב.
איך קוראים לסעודה הזאת?
סעודת דוד מלכא משיחא.
מתי שיבוא אליהו הנביא, כשהוא יקבל בחזרה את החמישה ווים מיעקב אבינו, אז אליהו הנביא יביא איתו את דוד המלך משיחא ויהי רצון שנזכה לזה במהרה בימנו אמן ואמן!!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.