בס"ד
פרשת כי תשא – הרב ברוך רוזנבלום תשע"ג.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת כי תשׂא שנת תשע"ג.
השבת הזאת, נקראת גם בשם"שבת פרה"... נעסוק בשיעור היום בנושא פרה אדומה ובחטא העגל, אבל לפני שנגיע לזה, נעמוד על כמה וכמה הערות.
פרשת כי תשׂא, יש בה כמה נושאים... היא מתחילה בנושא של מחצית השקל, קידוש ידיים ורגלים... משיחת הכהן הגדול, בשמן המשחה...
הפרשה עוסקת גם לגבי ציווים של מועדים ושבתות... ויש גם את ענין הקטורת, אבל הנושא המרכזי שבפרשה הוא חטא העגל.
למעלה ממחצית הפרשה, עוסקת התורה בחטא העגל...החטא שעליו נאמר בפרשת השבוע {לב, לד} וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם.
אומרים חז"ל - אין לך פורענות שבאה על ישראל, שאין בה משהו מחטא העגל.
האזנים לתורה, כשהוא מתעסק בחטא העגל, שואל שאלה מאוד מעניינת... אחרי זה ראיתי שגם הרלב"ג וְצרור המור, שואלים את אותה שאלה...
לפני שהתורה פותחת בחטא העגל, עוסקת התורה במצות שמירת השבת... {לא, יב-יג} וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם...
ומכאן כמה וכמה פסוקים,עד {לא, טז-יז} וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ... אלה הפסוקים שעוסקים כאן בדיני השבת.
מיד לאחר מכן, מתחילה התורה לעסוק בחטא העגל - וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר...
למעלה משבעים פסוקים עוסקת התורה בחטא העגל, וחטא העגל מסתיים, אחרי שהקב"ה מגלה למשה רבנו את י"ג מידות של רחמים, ולאחר מכן עוסקת התורה שוב בנושא שבת ומועדים...
אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ, אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת... משם עוסקת התורה בבכורות ולאחר מכן, חוזרת לשבּת שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּֽת... ואז עוברת לחג השבועות... אומרת התורה שָׁלֹשׁ פְּעָמים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי הָֽאָדֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵֽל.
התורה חוזרת ועוסקת במועדים ובשבת.
שואל האזנים לתורה – למה חטא העגל"עטוף" בשבת ובמועדים?
הדבר שמקיף את חטא העגל – שבת לפניו ושבת ומועדים אחריו... מה זה 'האריזה' הזאת, שיש מסביב לחטא העגל?
אח"כ, ראיתי שגם בעל 'צרור המור' והרלב"ג שואלים את אותה שאלה...
בס"ד נגיע לזה בסוף השיעור, אבל קודם לכן, נעסוק קצת בפרשת פרה אדומה.
אומרת המשנה {מסכת מגילה ג, ד} – רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים(שמות ל). חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת, מַקְדִּימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת. בַּשְּׁנִיָּה, זָכוֹר(דברים כה). בַּשְּׁלִישִׁית, פָּרָה אֲדֻמָּה(במדבר יט). בָּרְבִיעִית, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם(שמות יב). בָּחֲמִישִׁית, חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן. לַכֹּל מַפְסִיקִין, בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים, בַּתַּעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
כותב המשנה ברורה {סימן תרפ"ה} – קוראים פרשת פרה אדומה בשבת, קודם פרשת החודש, שכן היתה שריפתה במדבר סמוך לניסן, כדי להזות בה את ישראל בעפר חטאת, מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות הפסח בזמנו. לכך קוראים פרשה זו, להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו, יזרוק מים טהורים במהרה.
עצם הקריאה הזאת מהווה תפילה לבורא יתברך, שיערה עלינו רוח ממרומים, שנזכה בע"ה שהקב"ה כמו שנאמר וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם שהקב"ה יטהר אותנו מטומאתנו. דברי המשנה ברורה.
שואל השפתי כהן, מגורי האר"י {פרשת חֹקת} - למה פרשת חקת נפתחת בשני מילים של לֵאמֹר באותו פסוק?
{במדבר יט, א} וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: {ב} זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל.
אומר השפתי כהן - לֵאמֹר אחד מיותר... למה התורה כותבת לֵאמֹר ועוד פעם לֵאמֹר?
וקשה מאי לֵאמֹר לֵאמֹר תרי זימני, אלא צריך לומר, שבא להורות שבזמן שיש בית המקדש קיים בעשייה - מתי שבית המקדש קיים, עושים פרה אדומה בעשיה ובזמן שאין בית המקדש קיים, אז יש לנו לֵאמֹר בלבד... אז רק קוראים את פרשת פרה אדומה, אבל לא עושים אותה – אמירה בלבד.
ויקראו פרשה זו, ואני מעלה עליהם כאילו עשוהָ ושרפוהָ ונתחטאו בעפרה, ולזה אמר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, ולא אמר זאת חֹקת הפרה, לומר שיקראו בתורה פרשת פרה בכל שנה ושנה והיא מטהרתם.
קוראים, ועצם הקריאה גורמת לטהרה... הוא גם ממשיך ואומר, שהפרשה הזאת, מגיעה לאחר שקוראים פרשת כי תשא, לומר, שבחודש הזה מתחדשים ומבערים את החמץ מבית ומחוץ ומטהרים ומתקדשים, כן הקב"ה יטהרנו מטומאותינו, וישרוף המקטרגים עלינו ויהיו עפר תחת כפות רגלינו.
דברי השפתי כהן בפרשת חקת.
השבת אנחנו נקרא בתורה גם פרשת כי תשׂא, שזה חטא העגל... וגם פסוקים בפרשת חֹקת, שזה התיקון לחטא העגל. אז גם החטא והגם התיקון.
התיקון הוא, כמו שחז"ל אומרים לנו, גם רש"י מביא זאת בשם ר' משה הדרשן, מה הענין של פרה אדומה?
אומר רש"י {במדבר יט, ב} - פרה אדומה. משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה, כך תבא פרה ותכפר על העגל.
הדברים הללו כתובים בדברי מדרש...
אומר המדרש {במדבר רבה, פרשה יט, אות ח} - וּמִפְּנֵי מָה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת זְכָרִים וְזוֹ נְקֵבָה, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מָשָׁל לְבֶן שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵּף פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא אִמּוֹ וּתְקַנֵּחַ אֶת הַצּוֹאָה, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּבוֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.
כל מי שקורא את דברי חז"ל הקדושים האלה, מיד שואל את עצמו שאלה – בפלטרין של מלך הבן טינף, אז קוראים לאמא... כאן העגל הוא מזהב, הפרה בכלל לא קשורה לעגל, אז מה זאת אומרת תבוא הפרה ותכפר על צואת בנה?
הוא לא בן שלה, נכון שבפוטנציאל לפרה הזאת נולדו עגלים, אבל מה פירוש תבוא ותקנח צואת בנה, העגל הזה הוא עגל מזהב, אין לו שום קשר לפרה שהולידה אותו, הוא לא נעשה באמצעות הולדה של אמא, הדבר הזה לכאורה, לא מסתדר.
דבר נוסף, ידוע שפרשת פרה אדומה, נאמרה עוד לפני שהיה העגל... במרה.
אומר רש"י – שם שם לו. במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדמה ודינין.
אז פרה אדומה,ניתנה עוד לפני שעשו את העגל... אז מה פירוש"תבוא האם ותקנח צואת בנה"?
כדי להבין מה מונח כאן, הייתי רוצה להיכנס לנושא נוסף, ובע"ה קצת להרחיב בזה...
את השאלה עצמה מצאתי בספר של הרב נבנצל, במאמרים שלו לפרשת השבוע... ואני אזכיר את דבריו ונביא מעבר למה שהוא מביא, אבל קודם נציב את השאלה:
ידוע לכולם שנושא פרה אדומה, מוקף בחומרות רבות... מי שלמד קצת את משניות פרה, יודע שיש הרבה דינים מיוחדים מאוד שיש בפרה אדומה, שאין בשום דבר אחר...
לפני שניגש לדבּר על פרה אדומה, ידוע דבר נוסף - ישנם דרגות בהִלכוֹת טומאת אוכלים... מאכל חולין, יכל להיות לכל היותר, בדרגת 'שני לטומאה'.
תרומה, שזה דרגת קְדוּשה יותר גבוהה, יכל להגיע לדרגת 'שלישי לטומאה'.
בשר קדשים, בגלל הקדושה שלו, יכל לקלוט טומאה קלושה ויכל להפוך 'רביעי לטומאה'... מעבר לכך אין...
הטומאה לא עוברת יותר, ומאכל שיגע בבשר קודשים, שהוא 'רביעי לטומאה', ישאר טהור כפי שהיה, הוא לא מקבל יותר טומאה.
בפרה אדומה אמרו חז"ל, שניתן להגיע עד למאה בטומאה... וזה לא הולך ונחלש...אותה טומאה הולכת אפילו עד מאה אנשים.
הדברים כתובים במשנה {מסכת פרה פרק יב, משנה ו} - הַמַּזֶּה בְּאֵזוֹב טָמֵא – אדם קטף אזוב כדי לאכול אותו אִם יֶשׁ בּוֹ כַּבֵּיצָה, הַמַּיִם פְּסוּלִים וְהַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה – הוא לקח את האזוב הזה והטביל אותו בתוך המים, אז המים פסולים וחוץ מזה גם ההזאה פסולה אֵין בּוֹ כַּבֵּיצָה, הַמַּיִם כְּשֵׁרִים, וְהַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה – כשרים להזאה, שלא נפסלו ע"י טבילת האזוב בהם, לפי שאין אוכל מטמא בפחות מביצה – אז המים לא נפסלו, אבל ההזאה שנעשתה, אומרת המשנה, פסולה. וּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ – אם יש באזוב הטמא שיעור ביצה ונגע באזוב אחר,הרי מטמאו וּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה – הם מטמאים אחד את השני אפילו הם מאה, אין דבר כזה נעצר ברביעי לטומאה, החומרה שיש בפרה אדומה, אפילו מאה.
מי שהתבונן יודע, שישנם חומרות יתרות בנושא של פרה אדומה והגמרא {מסכת יומא ב, א} דנה לגבי החומרות המיוחדות שיש בפרה אדומה.
בין החומרות, שדאגו לקדושת הענין של פרה האדומה, אומרת המשנה במסכת פרה {פרק ג, משנה ב} – חֲצֵרוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם בְּנוּיוֹת עַל גַּבֵּי סֶלַע וְתַחְתֵּיהֶם חָלוּל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם- היה חשש, שמא יש קבר בעומק רב עד התהום ואז יש טומאה... ואז היא בוקעת ועולה לחצרות ומטמאה כל שנגדה אבל אם יש תחתיהם חלל של טפח על טפח, אז הטומאה בוקעת עד אותו חלל ולא למעלה ממנו... אז היו על גבי סלע עושים את החצר.
וּמְבִיאִים נָשִׁים עֻבָּרוֹת וְיוֹלְדוֹת שָׁם וּמְגַדְּלוֹת שָׁם אֶת בְּנֵיהֶן- שהילדים האלו היו מגיעים לגיל 8 שנים, וּמְבִיאִים שְׁוָרִים וְעַל גַּבֵּיהֶן דְּלָתוֹת, וְתִינוֹקוֹת יוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּיהֶן וְכוֹסוֹת שֶׁל אֶבֶן בְּיָדָם- היו מביאים כלי של אבן כי הוא לא מקבל טומאה.
הִגִּיעוּ לַשִּׁלוֹחַ, יָרְדוּ מעל השוורים וּמִלְאוּם, וְעָלוּ וְיָשְׁבוּ עַל גַּבֵּיהֶן... תהליך שלם כדי שזה שהולך להוציא את המים, מִמֵי השילוח, יהיה ילד שלא קיבל טומאה, מגדלים אותו במקום שלא קיבל טומאה.
מביאה המשנה הבאה, את הדרך שבה היו מחברים את עפר פרה אדומה, ביחד עם המים:
וּבְפֶתַח הָעֲזָרָה הָיָה מְתֻקָּן קָלָל שֶׁל חַטָּאת, היה שם כד של אבן, שבתוכו היה עפר הפרה וּמְבִיאִין זָכָר שֶׁל רְחֵלִים וְקוֹשְׁרִים חֶבֶל בֵּין קַרְנָיו, וְקוֹשְׁרִים מַקֵּל וּמְסַבֵּךְ בְּרֹאשׁוֹ כדי לקלוט את העפר שֶׁל חֶבֶל, וְזוֹרְקוֹ לְתוֹךְ הַקָּלָל מכניס את זה לתוך הכלי אבן, וּמַכֶּה אֶת הַזָּכָר וְנִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו, ואז העפר יוצא החוצה וְנוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. עד כאן דברי המשנה.
דבר נוסף מלמדים אותנו חז"ל, שהיו מטמאים את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקים... לפני שהיה הולך הכהן לשרוף את הפרה, היו מטמאים אותו.
מה היו רוצים להרוויח?
שהוא ניטמא באותו יום, הלך לטבול, ומיד אחרי זה, היה עושה את השריפה של הפרה.
שואלים חז"ל - למה היו מטמאים אותו?
מפני הצדוקים...
אומרת המשנה {פרק ג, משנה ז} – וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מַקְדִּימִים בְּרַגְלֵיהֶם לְהַר הַמִּשְׁחָה, וּבֵית טְבִילָה הָיָה שָׁם. וּמְטַמְּאִים הָיוּ אֶת הַכֹּהֵן הַשּׁוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, מִפְּנֵי הַצְדוֹקִים שׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים בִּמְעוֹרָבֵי שֶׁמֶשׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית:
מה פירוש הדבר מפני הצדוקים?
היה לחז"ל דרשה, שאדם ששורף את עפר הפרה, לא צריך טבילה והערב שמש, די לו בטבילה לבד. הצדוקים, נלחמו מלחמת חורמה, שהכהן ששורף את עפר הפרה, יהיה גם טובל וגם הערב שמש... זאת אומרת, שרק למחרת הוא יעשה את עפר הפרה.
כל אחד שקורא את הדברים הללו, שואל את עצמו שאלה באופן מידי:
ידוע לכולם שהצדוקים, לא היו מחמירים במצוות... הם תמיד חיפשו הקלות ולא חומרות.
באים חז"ל ואומרים, יש לנו דרשה שמספיק טבול יום, בלי הערב שמש.
באים הצדוקים ואומרים,לא, כאן אנחנו נחמיר, כאן צריך גם טבול יום וגם הערב שמש.
בואו נראה לאיפה המלחמה שלהם הגיע:
אומרת הגמרא במסכת יומא – בית ראשון היו בו 18 כוהנים, הוא עמד 410 שנה.
במשך 410 שנה, כיהנו בו 18 כוהנים גדולים... עפ"י החשבון כל כהן גדול, בממוצע כיהן עשרים שנה.
בית שני אומרת הגמרא,עמד 420 שנה וכיהנו בו 300 כהנים גדולים – תוריד 40 שנה משמעון הצדיק, תוריד 80 שנה של יוחנן כהן גדול, 10 שנים של ישמעאל בן פאבי וְ-11 שנה של ר' אלעזר בן חרסום... נשארתָ עם 296 כוהנים ועם 279 שנים.
יוצא, שכל שנה הלך כהן גדול אחד לעולמו, והיו שנים שגם שתים ושלש בשנה... פירוש הדבר, שכל כהן שנכנס לקֹדש הקֹדשים, ולא עשה את הקטֹרת כפי שהתורה ציוותה, מת בקֹדש הקֹדשים.
אומר הזוהר הקדוש – היה לו חבל, קשור לו ברגליים,אם הוא לא היה יוצא, היו מושכים אותו החוצה... איך זה יכל להיות, שצדוקים שימשו בתור כהנים גדולים?
התשובה לכך – הם קנו את זה בכסף.
מלכות רומא הוציאה 'מכרזים', ומי שהִרבה במחיר, נעשה כוהן גדול.
מי שקֹרא את זה מבין, שהם פשוט היו מתאבדים, נכנסים לתהליך כזה של התאבדות... מה הרעיון, אתה משלם ויודע שאתה משלם על המיתה שלך?!
זה היתה מטרת הצדוקים, להוכיח את צדקותם ממש כמו"שהידים".
בין המטרות של הצדוקים, היתה פרה אדומה... מה הם עשו?
הם דרשו, שהכהן ששורף את הפרה, יהיה גם טבול יום וגם הערב שמש.
מספרת התוספתא(זה מובא בקיצור נמרץ במסכת חגיגה כ"ג, אבל מי שירצה ימצא את זה בתוספתה מסכת פרה פרק ג, משנה ה, מי שרוצה יעיין שם):
היה כהן אחד גדול צדוקי, שהיה צריך לשרוף את הפרה, טימאו אותו, הוא טבל, והוא משך זמן כדי שהשמש תשקע. משך זמן כדי שהשמש תשקע... ואם כך הוא יוכל לצאת לידי חובה, לפי שיטתו, שצריך גם טבול יום וגם הערב שמש. שקעה החמה, כבר לא עושים, אמרו מחר בבוקר נעשה... מחר זה לכולי עלמה, יש לו גם טבול יום וגם הערב שמש.
ר' יוחנן בן זכאי הרגיש בכך... למחרת בבוקר, ניגש לכהן הגדול וסמך ידיו על ראשו...
אמר לו ר' יוחנן בן זכאי"אני רוצה לברך אותך"...
אמר לו –"מה נאה אתה להיות כהן גדול? אבל היות ונגעתי בך, עכשיו אתה טמא... כי אני הייתי טמא, ואתה צריך לטבול שוב..."
נו, עכשיו כל התוכנית של הצדוקי לא יצאה לפועל... הוא אתמול טבל ומשך את הערב שמש... הוא היה בטוח, שעל הבוקר הוא עושה פרה אדומה... אבל בא ר' יוחנן בן זכאי וטימא אותו, אז כל התוכנית לא יצאה לפועל.
שְעָלָה אותו כהן גדול מהטבילה, לאחר שר' יוחנן טימא אותו, אמר לו, לר' יוחנן בן זכאי בזעם - בן זכאי, לכשאפנה לך אתנקם בך.
אמר לו ר' יוחנן- כתפנה... מי אמר לך שתתפנה...
אומרת התוספתא - ולא עברו שלושה ימים, עד שמת אותו צדוקי.
אותו כהן גדול היה מוכן... בא ר' יוחנן בן זכאי וטימא אותו וכל המטרה שלו – שהידיות!
אם חכמים אמרו שמספיק טבול יום, לא! אנחנו נחמיר גם הערב שמש, אבל חכמים התירו!
שואל הרב נבנצל - מה קרה לצדוקים האלה, פתאום נעשו כל כך מחמירים?! מה מונח בזה?
כעת, נחזור לחטא העגל ויותר מאוחר נחזור לפרה אדומה ולצדוקים :
ידוע לכולם, שכל מפרש שנפתח, בחטא העגל, כולם שואלים את אותה שאלה -איך יתכן, דור דעה, שעמד לפני בסכ"ה ארבעים יום בהר סיני... לפני ארבעים יום, ירד הקב"ה מהר סיני, עם כל הפמליה שלו... עשרים ושתים אלף מלאכים, פתח את השמים והארץ ואמר {דברים ד, לה} אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ... פתח את השמים כולם ראו, השמים נפתחו...
לפני זה, ביציאת מצרים חלפו שבוע ימים, עם ישראל עומד בים סוף והקב"ה נגלה אליהם בים סוף – רָאָתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל... וכל אחד הורה באצבע ואמר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.
שואל הרמב"ן – הם יאמינו, שהזהב שהיה להם באזנים לפני חצי שעה, הוא זה שהעלה אותם מארץ מצרים?!
לפני שעה הורידו לך את זה מהאֹזן, זרקו לאש... ופתאום אתה רוקד מסביבו ואתה אומר"הנה, הוא הוציא אותנו ממצרים"...
איך הוא הוציא אותך ממצרים, אם הוא היה אצלך באוזן?!
שואל הרמב"ן - מי הפתי שיאמין לשטויות האלה?! ואם כן, תאמר שהיו כאלה שהאמינו שזה הוציא אותם ממצרים, יש להם דין של שוטה חרש וקטן... ושוטה פטור מכל המצוות כולם.
אדם שמסוגל לחשוב שהעגל הזה הוציא אתכם ממצרים, אז הוא טיפש, אז מה אתה כועס עליו?
האור החיים הקדוש שואל - איך יאמן הטיפשות והבערות של דור דעה, רבים ונכבדים, להגי, לדבר דומם אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל ואפילו הוא דיבר(אם תאמר שהוא דיבר) יועיל לחשוב בו דבר, אבל להעיד עדות שקר, שהוא הוציא אותם ממצרים,איך אפשר לחשוב דבר כזה?!
ידועה התשובה של הכוזרי... שעָם ישראל לא חיפש ח"ו דמות במקום משה רבנו, הם רצו מִישהו שיקשר אותם לבורא יתברך.
ובשנים עברו עסקנו בזה, אני רוצה ללכת לכיוון אחר...
לפני שניגש לדבר על חטא העגל, הייתי רוצה לעמוד על שאלה שרבים עומדים עליה- למה עָם ישראל עשה דוקא עגל? אפשר לעשות חיות אחרות, למה דווקא עגל?
אז יגידו - כיוון שזה היה הדמות שעל הטס של הכסף, שהיה למיכה... היה לו פתק, שהיה כתוב עליו עלה שור עלה שור... זרקו לתוך האש, לכן יצא עגל.
אם היה כתוב עלה כרוב אז היה עולה כרוב...כך כתוב בחז"ל, שבא מיכה, וזרק את הטס שבו היה כתוב עלה שור עלה שור ועלה משם שור.
באים חז"ל ושואלים - אז למה שור?
בא הרמב"ן, ומביא דברי מדרש, על הפסוק {ג, ז} רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם...
אומרים חז"ל - בשעה שהקב"ה ירד על הר סיני, עָם ישראל ראה לראשונה, את כיסא הכבוד. כיסא הכבוד מורכב מארבע דמויות – שור, נשר, אריה,אדם.
כתוב בספר יחזקאל, שהשור נמצא בצד שמאל של כיסא הכבוד {א, י} וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן.
אומר הרמב"ן - עָם ישראל רצו לפייס את מידת הדין, שמידת הדין מייצג אותה הזהב, בניגוד לכסף, שמסמל את הרחמים, והם עשו את זה באש, שמסמל את הדין... והם עשו את זה במדבר, שהוא מקום שליטת הדינים. דברי הרמב"ן להסביר את זה דרך דברי הקבלה.
בא הכלי יקר ואומר - 'הערב רב', לימד את עָם ישראל, שכל היציאה ממצרים באה בכוח של שור... הכוח של השור, הוא זה שהוציאם ממצרים. מה פירוש הדבר?
הרי ידוע, שעם ישראל היה במצב של עבדים במצרים... כל אחד יצא עם חמישים חמורים לובים, טעונים מביזת מצרים... זה מה שהם אמרו {לב, ג} אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... לא פירוש הדבר, שהוא הוציא אותך ממצרים, אלא הכוח של הדבר שנקרא שור, הוא שנתן את העשירות לבני ישראל, כי השור מָקְנֶה את העשירות.
והם הלכו בקו הזה, להוכיח לבני ישראל, שכל היציאה ממצרים מבוססת על שור, למה?
משה לא יוצא בלי יוסף, שנאמר {יג, יט} כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם... יוסף מה כוחו?
בְּכֹר שׁוֹרוֹ הָדָּר לוֹ כך כתוב בפרשת וזאת הברכה... הכוח של יוסף, הוא כוח של שור.
משה רבנו, לא מצליח להוציא את ארונו של יוסף, אז מה הוא עושה?
כותב 'עלה שור עלה שור' ומוציא אותו.
אמרו להם 'הערב רב' - גם ים סוף, לא נבקע רק בזכותו של יוסף, למה?
אנחנו אומרים, בכל ראש חודש {תהילים קיד, א} בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: {ב} הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:{ג} הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר.
שואלים חז"ל, מה ראה?
אומרת הגמרא {מסכת סוטה} – ראה ארונו של יוסף ונס. מפני מה נס?
מפני ארונו של נס שנאמר וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.
היות ויוסף ברח ממקום העבירה, הים ראה אותו, כידוע ים נמשל למקור התאוות, אם יוסף ברח ממקום התאווה, אז הים בורח מפניו, מה ראה הים?
ראה ארונו של נס וברח.
אמרו להם 'הערב רב' - אתם רואים!? יצאנו ממצרים בזכות יוסף... יוסף מזלו שור, קיבלתם את השפע... השפע יורד לעולם דרך השור, אז מה נעשה?
בואו נעשה פסל או דמות בצורה של שור, כי זו הדמות, שבזכותה יצאנו ממצרים. אלה דברי הכלי יקר
אומר הפרקי דרבי אליעזר {פרק מה} - ראו האנשים שלא קבלו הנשים ליתן את נזמיהן לבעליהן ועד אותה שניה היו הנזמים באזניהם כמעשה המצריים וכמעשה העברים ופרקו את נזמיהם שבאזניהם ונתנו שנ' ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם באזני נשיהם אין כתיב כאן אלא באזניהם ומצא אהרן בין הנזמים ציץ של זהב אחד כתוב עליו שם הקדש וחרות עליו כצורת עגל ואותו לבד השליך לכור של אש שנ' ויצא העגל הזה ויצא העגל הזה גועה וראו אותו כל ישראל ותעו אחריו.
שואל הרד"ל - איך היה מותר לקחת שֵם קודש ולמחוק אותו?
אם כתוב עליו, שֵם קודש, אסור למחוק אותו(מי שירצה יעיין ברד"ל בארוכה להסביר את הדברים).
הציוני, מרבותינו המקובלים, כותב, שהרצון שלהם היה לעשות עגל בדוקא... כי היה במצרים קוסם אחד, שקראו לו אפיש,שהוא היה בשנת הצ"ב ליעקב אבינו.
כשיעקב אבינו היה בן 92 שנה, אז קם במצרים קוסם אחד שקראו לו אפיש, ועשה עצמו אלוהָ, ועשה אותו האפיש, עגל בקסמיו ועל עין ימינו של העגל, היה סימן כעין לבנה והעגל היה עולה כל יום פעם אחת מהיאור, והיו המצרים מהללים ומשבחים לפניו. ולכן הערב רב שרצו לעשות, עשו דווקא עגל. דברי הציוני.
בא האזנים לתורה ואומר דבר מאוד מענין – דוד המלך בתהילים {קו, כ} – וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב... מה אכפת לך מה הוא אוכל?!
אומר האזנים לתורה פירוש נהדר - 'הערב רב' היו צמחונים...
היות והם עבדו את מזל טלה, והטלה היה העבודה זרה שלהם, כמו בהודו שלא אוכלים בשר... כיון שהפסל שלהם זו הפרה, ברגע שפרה מגיע לכביש כל התנועה נעצרת ואף אחד לא אומר שום דבר.
'הערב רב' לא אכל בשר, אז הוא לא רצה לייצר פסל שאוכל בשר.
אז אם היו מורידים את דמות האריה מהכיסא, אז הוא אוכל בשר... אם מורידים את דמות הנשר- אוכל בשר...אם אתה מוריד, את דמות האדם – אוכל בשר... הדמות היחידה בכיסא הכבוד, שלא אוכלת בשר, היא השור.
אומר דוד המלך בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב -הסיבה שהם עשו שור, כי מבין הדמויות הנמצאות על כיסא הכבוד, היחיד שלא אוכל בשר, זה השור. דברי האזנים לתורה.
רבותי, סיכמנו את הדברים... עָם ישראל עושה עגל, אני רוצה להיכנס לנושא קצת יותר עמוק:
ידוע לכולם, אומר האִבן עזרא- משה עלה להר ארבעים יום, ולא חוזר...
עִם ישראל אמר"משה רבנו נימצא בהר ארבעים יום, ולא יכל להיות שבן תמותה, נשאר בחיים לאחר ארבעים יום, שלא אכל ולא שתה, משה רבינו ודאי מת".
אומרת הגמרא {מסכת שבת דף פט} –בא השטן,החשיך את העולם והראה להם דמות מיטתו של משה רבינו, פורחת באוויר... אז איפה משה רבנו?
אומר הנציב בספרו {העמק דבר}- עָם ישראל היו בטוחים, שמשה רבנו הפך להיות מלאך...אז כמו שאליהו הנביא, עלה בסערה השמימה, כמו שחנוך עלה בשלמות לשמים, גם משה רבינו הפך להיות מלאך.
מבחינתם, משה רבינו המנהיג, מעולם לא כיזב בהם, כל מילה שאמר, התקיימה עד הפרט האחרון, דבר אחד מדבריו של משה לא חזר ריקם... משה אמר"עוד ארבעים יום אני חוזר"...
והוא לא חוזר... מבחינתם,(למרות שהם טעו בחשבון,כיון שהם לא חישבו את יום העליה) מה שאמר משה, לא התקיים. השטן צירף לזה את מיטתו, פורחת באוויר... עָם ישראל נימצא בלי כלום, אין מנהיג, נמצאים במדבר,לא יודעים לאן ללכת.
אומרים רבותינו, יסוד נפלא- תאר לעצמך, אדם שנמצא במדבר וכל זוג במדבר היו לו בין 200 ל-300 ילדים... לא רק שלהם, אלה לקחו מאלו שמתו במכת חושך... כל אחד לוקח איתו כמות של ילדים, בנוסף למשפחה שלו.
אדם כזה יודע, שמחר משה רבינו איננו... הוא אמר שהוא חוזר תוך ארבעים יום,על ארבעים יום שהוא אמר שהוא חוזר, יש מָן במִדבר...
'הערב רב' הצליחו לזרוע בעָם ישראל פחד –"מחר אין יותר מָן... נגמר!"
ארבעים יום, משה נתן אחריות שירד מָן, מחר אין מָן!
כי כל המָן, אומרת הגמרא במסכת תענית, היה בזכות משה רבינו.
אם אין מָן מחר בבוקר, ואין לך בצד רזרבות של מָן... כי היה אסור להשאיר, ומה שנשאר היה נרקב, אז יש לך למחר 300 ילדים, בלי מָן בכל משפחה, מחכים לאוכל.
באו 'הערב רב' ואמרו להם - רבותי, נגמרה החגיגה, משה לא חוזר, מחר אין מָן... ויכל להיות שגם לא יהיה מים, כי יכל להיות, שאם משה לא נמצא, גם אצל מרים יפסיק לעבוד המים, אם כך, גם יכל להיות שענני הכבוד ילכו בזכות אהרון.
אז מחר אנחנו בלי מָן, בלי מים ובלי עננים, שמגנים עלינו מפני החום... נמצאים בחמסין, בלי אוכל ובלי מים...
מה עושים 300-400 ילדים שאין להם אוכל?! מה קורה רח"ל, לאדם שמגיע ואין לו אוכל?
פעם לקחתי משל, ואני רוצה להשתמש בו... הוא ממחיש את הרעיון...
שאלתי שאלה – 400 אנשים יושבים במטוס, לאחר שעתיים טיסה, מכריז הטייס –"אם יש כאן מבין הנוסעים אדם שיודע להטיס מטוס שייגש אליי..."
מה זה?! מה קרה?!
שומעים לפעמים ברמקול,שאם יש רופא שייגש, אף אחד לא ניגש... אבל כולם גם מתאבנים על הרגע, מה קרה? הטייסים הורעלו ומתו, אין טייס ואין משנה לטייס... עכשיו יש עשר שעות טיסה עד ניו-יורק... והדייל שואל"האם יש כאן מישהו שיודע להטיס מטוס?!
אף אחד לא יודע להטיס מטוס, אז מה עושים?
כל אחד מוציא את התהילים ומתחיל וידוי 'על חטא שחטאנו לפניך...' אחד מבקש להלוות כיפה...השני מוציא כובע, מתחיל להתרים צדקה – 'צדקה תציל ממוות'... לפחות נכסה את הכרטיס J כל אחד עושה את ההשתדלות שלו.
יושבים 400 איש בטיסה, ויודעים דבר אחד- באוויר לא נשארים, איפה שייגמר הדלק זה ינחת... אז מה עושים? מוציאים דף ועט וכותבים צוואה, מקסימום ימצאו אותו על איזה קרש צף במים... יעבירו לילדים... J
פתאום קם אחד ואומר- שלום רבותי, אני ממכון ויצמן, אני מומחה מטעם הגרעין...
שואלים אותו - מה יש לך להציע?
אומר להם - אם תיתנו לי 5 ק"ג זהב, אני מייצר רובוט, שהוא יעשה את הפעולה של הטייס... אם יש לכם, אני יכל לייצר טייס.
אני רוצה לשאול אותכם - מישהו לא ייתן?! אפילו שיניים יתנו לו! J
למה אתה נותן?! טיפש, ראית פעם מישהו שמייצר דבר כזה?!
אתה אומר"מה יכל להיות... מקסימום יאכל אותי הכריש בלי התכשיטים".
באו 'הערב רב' וזרעו בהלה בקרב העם – מחר אין משה... אם אין משה, מחר אין אוכל, אין מים אין עננים, כולנו אבודים מחר, נגמר הסיפור! הוציא אותנו למדבר, עלה למרום, זהו אין, הוא לא יורד!
אתם יודעים מה מרגיש בן אדם במצב הזה???
באים 'הערב רב' ואומרים - בואו ונייצר עגל, והוא יהיה במקום משה רבינו.
"מה יעזור העגל?"
אם אנחנו נצליח לייצר עגל... אומר שלמה המלך במשלי {יד, ד} וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר... הכוח שמוריד את המזון לעולם, יורד דרך תבואה, דרך השור.
אם משה רבנו איננו, ואין ממה לייצר אוכל, אנחנו נייצר דמות של עגל, והדמות של העגל היא זאת שמזינה, היא תיתן את האוכל!
יש למישהו טענה על עָם ישראל, שבמצב הזה עושה עגל???
אם אדם יכל לייצר באמצעות עגילים, מטוס ללא טיס, אז תעשה מה שאתה רוצה, רק תושיע אותי!
אל תגיד מה אתה נורמלי?! אתה חושב שהעגל הזה יביא לך מזון?! גם ככה אין לי מה לעשות, אז מה אני מפסיד?!
באים רבותינו ואומרים – אי אפשר לשפוט אדם שנמצא בבהלה, אין היגיון במעשיו.
אדם שנמצא במגדלי התאומים וקופץ למטה מקומה 60, מה הוא חשב?! שימתין לו מישהו עם מזרון למטה?
אבל אדם שנמצא שם, אומר לעצמו"פה אני בטוח נישרף... אם אני קופץ למטה, אולי מישהו בדיוק הביא עכשיו חבילה של דשא, והדשא נמצא בדיוק במשאית, ואני אפול בדיוק עליה, אז מקסימום אני אשבור את האגן..."
כל פנטזיה שאתה יכל לדמיין, אתה יכל להכניס, מה ההיגיון?!
אין היגיון... אדם מבוהל אין לו שום הגיון, אדם מבוהל עושה פעולות בלי שכל.
אם ככה, יוצא שלאחר 'שהערב רב' הטיל כזאת בהלה בעָם ישראל, אין להם שום ברירה... בא מישהו ואמר"עושים עגל!"
"תעשה אין לנו מה להפסיד".
יתכן שעל זה לא היתה בכלל תביעה על עָם ישראל... אז על מה היתה התביעה?
אומר הספורנו - התביעה היתה על הריקודים.
משה רבינו יורד, ורואה את העָם רוקד סביב העגל...אדם מבוהל לא רוקד! מה אתם רוקדים?!
חכה למחר... אם תראה שליד כל אחד מעם ישראל, יש חבילת שי מטעם העגל, אז תרקוד... עדין לא נתן כלום, מה אתה רוקד?!
תראה שזה מניב פירות, אז תתחיל לרקוד. דברי הספורנו.
בא הנציב מוולוז'ין ואומר- זאת לא הטענה כלפי עָם ישראל... הטענה של הקב"ה, לא היתה סביב המחולות...הקב"ה ראה דבר שלא היה קודם לכן בעם ישראל.
משה רבינו השאיר צוואה לעָם ישראל"מה קורה אם אני לא מגיע"... מה קורה אם יש בעיה, אני לא מפקיר את עמי, מה קורה?
אני משאיר את אהרון וחור, אני משאיר ממלא מקום. אתם אל תעשו שום דבר, מבלי להתייעץ איתם.
עָם ישראל לא קיים את צוואת משה רבינו, ללכת לאהרון וחור ולשאול אותם מה לעשות... חור, שניסה למנוע מהם לעשות את העגל – שחטו אותו... ובאו לאהרון ואמרו לו"אם אתה עושה את העגל טוב, ואם לא, נעשה לך מה שעשינו לחור".
אומרת הגמרא {מסכת סנהדרין דף ז, א} – וירא אהרן ויבן מזבח לפניו, מה ראה? א''ר בנימין בר יפת, א''ר אלעזר ראה חור שזבוח לפניו. אמר אי לא שמענא להו השתא עבדו לי כדעבדו בחור ומיקיים בי(איכה ב-כ) אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא ולא הויא להו תקנתא לעולם מוטב דליעבדו לעגל אפשר הויא להו תקנתא בתשובה.
אם כך, מלמדים אותנו רבותינו, שאותם אנשים, אנשי 'הערב רב', באו לגדולי ישראל, אהרון וחור, שמינה אותם משה רבינו... מי בעל דברים יש לכם שאלה ייגש אליהם... ובמקום לפתור את זה, מה הם עושים?
הורגים את חור ובאים לאהרון ואומרים לו –"אדוני, אתה רואה אותו על הרצפה!? עוד מעט גם אתה אותו דבר... אם אתה לא עושה את העגל כמו שאנחנו רוצים, גם אותך נהרוג".
אהרון מסר את נפשו, לעשות עגל, כדי להציל את עָם ישראל, שלא תהיה להם תקנה.
אם ככה, אומר הנציב - לא היתה התביעה כנגד עשיית העגל, על זה הם היו שוגגים, עשו זאת כתוצאה מבהלה ופחד. על דבר אחד הם היו מזידים, ועל זה הם נתבעו – הביאו את אהרון למצב שהוא ישמע להם, ולא שהם ישמעו לו. על זאת התביעה.
על זה אומר משה רבנו {לב, כה} וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם
אומר הנציב - פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן – ראה משה רבינו שתי ראיות- אחת כי פרֹע הוא לעשות מה שליבו חפץ, איש כל הישר בעיניו מאין מפריע... ראה שכל אחד עושה מה שבא לו...
ועוד כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם, פירוש - קמו על גדולי הדור, למחות כנגדם, ודרך עם ה',להיות נכנע וניחת מפני גדוליהם, אבל בזה שרבו, על דעת אהרון הצדיק, על שהוכרח לעשות כרצונם, הוכיחו את המזיד שבדבר. וזה פירוש הדבר כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם שמתילים מורָה על גדוליהם, שיהרגו, אם לא ישמעו להם והרי הם רבים והוא יחיד.
עכשיו תבין טוב מאוד, מה עשה משה רבינו, כשהוא הגיע...
אומר משה רבינו לשבט לוי {לב, כז} שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ.
שואל הנציב מוולוז'ין – יש דבר כזה ביהדות? שהולכים ועושים טווח,בלי להביא אותם לבית דין?
צריך להביא אותם לבית דין ואז יוציאו את דינם. מי עושה דבר כזה, ללא בית דין, ללא משפט?! אפילו מלך שמרדה עליו קבוצה בתוך המדינה, אז מה הוא עושה?
הוא לא שולח קבוצה קטנה כדי לטפל בהם, צריכים לצאת עם כל העוצמה... איך יכל להיות דבר כזה, שמשה רבינו לוקח עשרים ושתים אלף חיילים מול שישים ריבוא אנשים, שעבדו את העגל, 580 מול עשרים ושתים אלף... איך אתה מפקיר את העשרים ושתים אלף חיילים האלה???
אומר הנציב - זה מה שכתוב כאן, משה רבינו היה חייב להחזיר בחזרה את כוח ההרתעה של גדולי ישראל, מפני 'הערב רב'...איך מחזירים בחזרה את כוח ההרתעה?
מצאנו בגמרא {מסכת סנהדרין מה, ה } –מעשה בר' שמעון בן שטח שכינס שמונים בחורים בעלי קומה והיה אותו היום, יום גשמים ונתן כד גדולה ביד כל אחד ואחד וקיפל טלית בתוכם ואמר להן הזהרו בהן(במכשפות) שהן שמונים ובשעה שתכנסו יגביה איש אחת מהן מן הארץ ושוב אין מכשפות שולטות בכם ואם לאו לא נוכל להם הלך לו שמעון בן שטח לטרקלין שלהם והניח הבחורים מבחוץ אמרו לו מי אתה אמר להן מכשף אני ולנסותכם בכשפים באתי אמרו לו ומה כשפים בידך אמר להן יכולני להביא לכם שמונים בחורים עטופי טליתות נגובות ואע''פ שהוא יום גשמים אמרו לו הנראה יצא לחוץ ורמז להם הוציאו הטליתות מן הכדים ונתעטפו בהן ונכנסו ואחז כל אחד את אחת מהן והגביה ויכלו להם והוציאום ותלאום.
שואל הנציב - מה זה לחסל שמונים מכשפות? תדון אותה בבית דין...
אלא, ראה בזה שמעון בן שטח צורך השעה, ובגלל צורך השעה, גם עשה את זה משה רבינו.
שנית הוא אומר, ראה כי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם שמתילים מורא על גדוליהם, שיהרג, אם לא ישמע להם, הרי הם רבים והוא יחיד, על כן רצה משה להראות בזה המעשה, שאין מורא ופחד לעובדי ה' מהמון העם. עד כאן דברי הנציב.
אם ככה, נחזור בחזרה לדבריו הנפלאים, של הרב נבנצל בספרו:
אם אתה אומר, שחטא העגל, עפ"י המהלך הזה של הנציב מוולוז'ין, שהיתה מרידה בגדולי ישראל, זה היה הבסיס לחטא העגל... על חטא העגל אתה לא מעניש אותם, כי מבחינה זאת הם היו אנוסים, הם היו מבוהלים... על מה העונש המרכזי?
על זה שהם הלכו וקטפו, את גדולי ישראל, את אהרון וחור- את חור הם הרגו ועל אהרון הם כפו לעשות את העגל... על זה נאמר-"תבוא האם ותקנח צואת בנה".
באה פרה אדומה... פרה אדומה זו פרשה שיש בה דינים וחומרות שקבעו חכמי ישראל. יש את ההנחות, שכל אחד שואל את עצמו - מה הולך כאן בפרה אדומה?! זה שמזים עליו נטהר וזה שמזה נטמא, איך יכל להיות דבר כזה!?
יש כאן דברים שהדעת לא סובלת אותם...
אומרת התורה - זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה ולא זאת חוקת הפרה..."חוקה חקקתי וגזרה גזרתי ואין לך רשות לערער אחריה".
באה פרה אדומה ומקנחת צואת בנה... מה זה הצואה?
הצואה של העגל היתה, בזה שכפו את גדולי ישראל, להישמע לעם. התקנה של פרה אדומה, שהעם נשמע לתקנות חז"ל.
התיקון שיש כאן, אם אתה אומר שחטא העגל, זה שהם קמו נגד הגדולים שלהם, אז מה התיקון בפרה אדומה?
את כל החומרות שיש בפרה אדומה, את כל התיקונים שיש בפרה אדומה... שאתה מקיים את דברי חז"ל, זה התיקון הגדול שיש כאן לחטא העגל.
אם ככה נוכל להבין דבר נפלא ביותר:
הצדוקים וְ-'הערב רב' זה אותה פירמה... שתיהם הלכו באותה שיטה, להילחם בגדולי ישראל.
כל דרשה שדרשו חז"ל,באו הצדוקים ואמרו בדיוק להיפך...
אם בתורה כתוב, שההכנסה של הקטורת, שמים אותה על הגחלים בקדש הקדשים... אז הם עושים להיפך..."אתם לא תגידו לנו מה לעשות!"... אז מה התיקון?
באים הצדוקים ואומרים - אם יש קוּלה אחת, בפרה אדומה, שלא צריכים הערב שמש ודי בטבול יום... באים הצדוקים ואומרים"גם בקוּלה הזאת אנחנו נחמיר... אף עפ"י שאנחנו אף פעם לא מחמירים, כל התהליך שלנו זה הקלות... אם כאן המלחמה שלנו כנגד גדולי ישראל, אנחנו רוצים להמשיך את חטא העגל".
חטא העגל מבחינתם, זה הצדוקים, הם ניהלו מלחמה כנגד גדולי ישראל, זה המהות של הצדוקים.
אם ככה, כל המהלך הזה מהווה מלחמה ממושכת כנגד גדולי ישראל...
אומר הרב נבנצל בספרו - תבין טוב מאוד, מה זה הנושא של פרה אדומה, שהם כל כך החמירו... הם רצו להוכיח, שחטא העגל ממשיך... הם לא רצו את כפרת פרה אדומה, שאתה כפוף לגדולי ישראל. מבחינתם, חטא העגל נימשך... איך הוא נימשך?
"אנחנו קובעים מה לעשות!"
אם אלה פני הדברים, נוכל לצרף בס"ד, מה שכותב הרב דסלר בספרו {מכתב מאליהו, חלק א', עמוד 75}:
פרשת כי תשא, תמיד באה אחרי ימי הפורים. בשנה פשוטה, לא בשנה מעוברת... מה היה בפורים?
כותב הרב דסלר,מה ששמע מרבו – מגיע המשתה של אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בשנת שלוש למלכו... הוא מזמין את כל היהודים לבוא למשתה, כל יהודי מקבל הזמנה לבוא למשתה. מה עושים שיש הזמנה לבוא למשתה של אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ?
הולכים לגדול הדור ושואלים"הולכים או לא הולכים"?
במקום הזה, מציגים את כלי המקדש, במקום הזה לובש אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בגדי כהן גדול... יהודי מותר לו להיכנס למקום כזה?
אסור לו להיכנס... למרות שלכל אחד, היה את האוכל שלו, את הבד"צ שלו...
"ללכת למשתה או לא"?
שואלים את מרדכי היהודי... והוא אומר להם"בשום פנים ואופן לא! כל מה שהוא רוצה, זה שתחטאו שם, כדי שהוא יוכל לקטרג עליכם".
אמרו לו"ר' מרדכי, אנחנו מאוד מוקירים אותך, מאוד מאוד... אבל בפוליטיקה אתה לא מבין".
מה יש להם מפוליטיקה?!
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עושה יומולדת...127 מדינות... היחידים שמחרימים את הטקס – דתיים... רק הדתיים לא באים...מה הוא יעשה?
יסגור את ועדי הישיבות, יסגור את התקציבים למועצה הדתית, יסגור את המקוואות... מה קרה לך, עכשיו ביומולדת שלו אתה הולך לעשות לו את זה?!
יושבים שם נציגים מ – 127 מדינות... בסעודה כזאת אפשר ליצור הרבה קשרים...
מרדכי אומר"לא צריך לא קשרים ולא 127 מדינות".
"אבל כבודו, אתה לא מבין בפוליטיקה, זה לשם שמים!"
אמר להם מרדכי היהודי"לשם שמים, תשבו בבית!"
18,500 איש הלכו כנגד מרדכי הצדיק והלכו למשתה... חזרו מהמשתה שמחים וטובי לב, אכלו שתו וקלקלו רח"ל בזנות.
שנה ראשונה, ב"ה עבר חלק..."אמרנו לך מרדכי, רבנים לא מבינים בפוליטיקה, תראה איך הכל עבר חלק"... שניה גם עברה בשקט, שלישית, גם עברה בשקט, שכחו כבר שהיה האירוע...
ואז {ג, ז} בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר– לאחר תשע שנים, פתאום גדל המן, ואֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אומר צריך להשתחוות בפני המן.
באים למרדכי ובוכים לו על רוע הגזירה... אמרו למרדכי"זה בגללך הגזירה,מה כל כך קשה היה לך להשתחוות לו"
אומר תוספות {מסכת סנהדרין}– להָמָן היה צלם, היה לו דמויות על הצוואר, ומרדכי לא רצה להשתחוות לעבודה זרה.
בסדר לא רוצה, לא צריך... אבל תשב בבית, למה אתה צריך לצאת החוצה? אתה רוצה לצאת דוקא, צא מתי שהוא לא נמצא, למה אתה צריך ללכת מולו?!
הולך מרדכי מולו, ולא רק שהוא לא משתחווה, הוא מרים את הרגל ומראה לו את השטר ששם כתוב, שהָמָן מכר את עצמו לעבד למרדכי...
כתוב בחז"ל - יום אחד אמר לו הָמָן, אתה לא רוצה להשתחוות אל תשתחווה, אבל תגיד שלום!
אמר לו מרדכי"אין שלום לרשעים אמר ה'".
למה אתה מגרה את הדוב?! פתאום באה הגזירה... באים למרדכי ואומרים לו"הכל בגללך!"
אנחנו הלכנו למשתה, ב"ה, לא רק לא קרה לנו כלום, יצרנו קשרים, הכל בסדר... אלמלא אתה לא היית מתגרה בהָמָן הזה, ולא היית עושה לו בכוונה, היינו מזמן אחרי הגזירה! בגללך כל הצרות! אבל מה האמת?
כותב הרב דסלר - תשע שנים, הקב"ה המתין עם החשבון הזה... על זה שנהנו מסעודתו של אֲחַשְׁוֵרוֹש, תשע שנים! משנת שלש עד שנת שתים-עשרה.
מה היה בסוף?
אומר הרב דסלר - בא מרדכי היהודי ואומר להם"רבותי, אתם רוצים לשמוע לי? עד עכשיו, עשיתם מה שבא לכם, אתם רוצים לשמוע לי? {אסתר ד, טז} וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ".
מה זה צומו עליי?
כל אחד שצם, לא אוכל ולא שותה...
אמר להם"רבותי לא לאכל מצות ולא לשתות יין, הלילה זה ליל הסדר, צריך לבטל בשב ואל תעשה,אכילת מצה מרור ושתיית ארבע כוסות".
מרדכי, אתה מבטל אכילת מצה, מרור ושתיית ארבע כוסות?!
אתה סיבכת אותנו, ועכשיו אתה מבטל מאיתנו גם אכילת מצה?!
אמר להם מרדכי"תשמעו מה שאני אומר לכם, אם תשמעו לדברי, אתם תראו שְרֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים... אל תעשו מה שאתם חושבים, תעשו מה שאני אומר".
אם אלה פני הדברים, אומר הרב דסלר- יוצא, שכל הנושא של פורים היה כתוצאה ממה?
אמרו שהאמונת חכמים התערערה... 18,500 תושבי שושן, שמעו לקול העצה הפרטית שלהם, ולא שמעו לקול עצת מרדכי... זה 'הערב רב', שהורו לגדולי ישראל מה לעשות.
הם אומרים למרדכי"שב בשקט, אנחנו הולכים למשתה", זה בדיוק מה שעשו 'הערב רב', אמרו לאהרון"אתה תעשה מה שאנחנו אומרים לך"... מה היתה התוצאה מזה?
לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד את כל היהודים... ומה היה התיקון לזה?
כשעם ישראל שמע בקולו של מרדכי {אסתר ד, טז} וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ...
אם אלה הדברים, נוכל בס"ד לסיים את השיעור:
שואל הרלב"ג - הפרשה נפתחת בעניני שבת ומסתיימת בעניני המועדים... מה מונח בזה?
אומרים כל המפרשים, תשובה אחת פשוטה – רצה הקב"ה להחזיר אותנו בחזרה מהטענה הזאת, שעם ישראל אמר אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... אלה הֶעֱלוּךָ?
נתן לנו הקב"ה את השבת... מה אנחנו אומרים שאנו עושים קידוש?
זכר ליציאת מצרים.
נתן לנו הקב"ה את הפסח, למה פסח?
כי הקב"ה הוציא אותנו ממצרים.
נתן לנו הקב"ה את חג השבועות, למה את חג השבועות?
כי הקב"ה הוציא אותנו ממצרים ונתן לנו את התורה.
נתן לנו הקב"ה סוכות, למה?
כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
אומר הרלב"ג - היות ועם ישראל, הכריז על העגל ואמר אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם...
אמר הקב"ה - הפתרון לזה, שָבָּת לפניה ומועדים לאחריה... אם תשמור את השָבָּת, הזכות של השָבָּת תגן עליך, מפני חטא העגל.
אומר האזנים לתורה - זה מה שאומרת הגמרא {מסכת שבת קיח, ב} – כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עובד ע''ז כדור אנוש מוחלין לו שנאמר {ישעיה נו-ב} אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו.
שמירת שָבָּת כהלכתה מביאה, למחילת עוונות. אלה הדברים שכותב הרלב"ג וגם האזנים לתורה.
אנחנו רוצים להזכיר דבר שהזכרנו אותו לפני כמה זמן, אולי שנה או שנתיים, ועכשיו הדברים חוזרים על עצמם בצורה נפלאה ביותר:
הבן יהוידע {מסכת מגילה}, מביא מה שהוא מצא בספר שער החצר, בכתב יד... והדברים קשורים לפרשת השבוע:
{שמות לד, יז} אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ: {יח} אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר
אומרת הגמרא {פסחים קיח, א. מכות כג} – ואמר רב ששת משום ר''א בן עזריה כל המבזה את המועדות כאילו עובד ע''ז שנאמר {שמות לד-יז} אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור.
שואל הספר כתנות עור – המבזה את המועדים כאילו עובד עבודה זרה, למה?
אומר רש"י {מסכת מכות} – הוא לא חילל את היום טוב, הוא חילל את חול המועד.
אז פתח את החנות בחול המועד, מה קרה?! בשביל זה כאילו עובד עבודה זרה?!
אומר הספר שער החצר,תשובה נפלאה... מביא אותו הבן יהוידע {מסכת מגילה} :
רצה הקב"ה לבטל את חטא העגל... חטא העגל, יש בו שש שעות של עגל {לב, א} וַיַּרְא הָעָם כִּֽי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר... החל מהשעה השישית, עשו את העגל, כמה זמן זה נמשך?
אומרים חז"ל - שש שעות.
בספרי המקובלים כתוב, שתפילת המנחה, באה לתקן את חטא העגל. מנחה בגימטריא עגל = 103... ממתי מתחילים להתפלל מנחה?
משעה שעשו את העגל.
שש שעות עשו את העגל... מְ- 12 בצהריים - וַיַּרְא הָעָם כִּֽי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר אז עשו עגל, כמה זה נימשך? שש שעות.
אומר הבן יהוידע – ומצאתי בספר שער החצר, ביקש הקב"ה לבטל שש שעות אלה, שעָם ישראל עשה... הוא רצה לבטל אותם, מעָם ישראל... איך מבטלים אותם?
מביא הספר שער החצר ארבע פסוקים שבהם כתוב אֵלֶּה:
{תהילים מב, ה} אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי
{שמות לב, ד} אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל
{ישעיה מט, טו} גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה
{ויקרא כג, ד} אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ
רצונו לומר אֵלֶּה אֶזְכְּרָה תמיד, כדי לתקן את חטא העגל, ואיזה חטא?
של אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל...ומה התיקון שגַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה?
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'.
אומר הספר שער החצר - רצה הקב"ה לבטל את השש שעות של העגל, איך מבטלים אותם?
נתן לנו הקב"ה את המועדים לבטל את חטא העגל.. איך?
יש לנו שבע ימים בפסח, שבעה ימים בסוכות מלבד שמיני עצרת, כי שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו, וחג השבועות הוא יום אחד.
7 ימים של סכות + 7 ימים של פסח +1 ימים של שבועות = 15 ימים, שבהם מכפרים על חטא העגל, איך?
אומר הבן יהוידע,בשם ספר שער החצר - שש שעות של העגל, צריכים להתבטל בשישים... אם אתה רוצה לבטל את העגל, אתה צריך כנגדם 360 שעות.
360 שעות יבטלו 6 שעות של העגל... אז מה עשה הקב"ה?
נתן לנו שבע ימים, של סוכות ושבעה ימים של פסח ויום של שבועות... בכל יום יש 24 שעות * 15 ימים = 360!
360 שעות של המועדים, מבטלים את חטא העגל.
אם ככה, אומר הבן יהוידע- אתה מתפלא למה פרשת חטא העגל, מסתיימת בפרשת המועדים?!
כי פרשת המועדים, זה התיקון!
אחרי הפרשה של העגל, מתחילה פרשת המועדים... לומר לך, 15 ימים זה הכפרה. עד כאן דבריו הנפלאים של הבן יהוידע במסכת מגילה.
רציתי להוסיף עוד דבר אחד, שלדעתי זה מה שכתוב כאן בפרשה :
משה רבינו אומר לקב"ה הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ
אמר לו הקב"ה אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ.
כותב הבן יהוידע- ואת תיבת טוּבִי תחלק לשתים - טוּבִ – בִי.
פירוש - בשביל תיקון עוון העגל, לבטל שש שעות של איסור, אני אעביר כל טוּב - ט"ו ימים של סוכות, פסח ושבועות... בִי כלומר בקדושתי, אתן להם את קדושת החג, של המועדות, כדי לבטל את אותם שש שעות, של חטא העגל. זה מה שביקש הקב"ה, לכן נתן לנו את המועדים הללו.
אם ככה, אומר הספר כֹּתנות עור – עכשיו תבין טוב מאוד... אומרת הגמרא - כל המבזה את המועדות, כאילו עובד עבודה זה... שאלנו איך יכל להיות?!
אומר רש"י - כולל חול המועד.
מה פתאום חול המועד?
פשוט מאוד- אם אתה צריך 360 שעות, כדי לבטל את חטא העגל, זה כולל את חול המועד, זה 15 ימים... החמישה-עשר ימים האלה, הם המבטלים את אותם שעות, של חטא העגל.
פרשת השבוע כי תשא, היא הפרשה שעוסקת בחטא, שעפ"י הנציב מוולוז'ין, חטא העגל היה לשמצה בקמיהם, זה שכפו את גדולי ישראל, אמרו להם"אתם תעשו מה שאנחנו אומרים"...
התיקון של זה, זה פרה אדומה... להישמע, לכופף את עצמך חֻקָּה חָקַקְתִּי גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, אתה לא צריך לשאול למה, אתה לא מבין יותר טוב מהרבנים, יש להם עיניים יותר טובות משלך, הם רואים דברים למרחוק שאתה לא רואה וזה העיניים שהקב"ה נתן להם, לאותם העוסקים בתורה... וכל המערער אחר רבו, אומרים חז"ל, כמערער אחר השכינה.
באה הפרשה הזאת ומלמדת אותנו, דוקא אחרי פורים, שעָם ישראל אמר למרדכי"אתה אל תתערב, אל תגיד לנו מה לעשות"... באה פרשת כי תשא, ומביאה את חטא העגל, שזו היתה ההנהגה של 'הערב רב', שכּפו על גדולי ישראל מה לעשות... התיקון של זה הוא פרה,שכל אחד ואחד יקבל על עצמו את מרותם של גדולי ישראל, אמונת חכמים זה הבסיס שלנו ובזה נתקן את הענין של חטא העגל.
כאשר אנחנו קוראים את פרשת פרה אדומה, יזכנו הקב"ה כמו שכותב המשנה ברורה, כמו שכותב ה- שפתי כהן,שיערה עלינו הקב"ה רוח ממרומים ונזכה בע"ה וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, ונזכה עוד השנה לראות בבנין בית המקדש במהרה בימנו אמן ואמן!!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.