בס"ד
פרשת משפטים – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ד.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת משפטים שנת תשע"ד.
פותחת הפרשה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.
כותב רש"י - ואלה המשפטים. כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני.
פירוש הדבר שפרשת משפטים מהווה את ההמשך של מעמד הר סיני.
כותב ר' אליהו מזרחי –לשיטתו של ר' ישמעאל שנאמרה פרשת משפטים בקולות וברקים, בדיוק כמו מעמד הר סיני. ואם זה נאמר כך, אז זה היה גם ב-וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר... אותה אחדות שהיתה במעמד הר סיני, אותה אחדות היתה גם בפרשת משפטים.
האור-ה חיים הקדוש חולק על דבריו, ואומר שהפרשה הזאת לא נאמרה בקולות וברקים...
אבל רש"י {מסכת תענית כא, ב} כותב - כל ימות החורף שעסקו במלאכת המשכן, הייתה השכינה בהר וכל המצוות נתנו בקולות ובלפידים כיום קבלת עשרת הדיברות.
פרשת משפטים מהווה את ההמשך למעמד הר סיני וכפי שנראה בע"ה, בדברי הרמב"ן כאן בפרשה.
הרמב"ן בפתח הפרשה כותב, שפרשת משפטים היא בעצם פירושם של עשרת הדיברות.
התורה נתנה לנו את עשרת הדיברות בפרשת יתרו ובפרשת משפטים, מסבירה את עשרת הדיברות....
אומר הרמב"ן... ההסבר מתחיל, מיד לאחר שהתורה מסיימת את מעמד הר סיני...בפרק כ, פסוק יט, מתחילה התורה לעסוק בביאור עשרת הדיברות...
אומרת התורה {כ, יט} וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם... אומר הרמב"ן - זה ההמשך של הדיברה הראשונה אנכי ה' אלהיך
לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם... זה המשך של הדיברה לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.
אומר הרמב"ן... עם סיום עשרת הדיברות, מתחילה התורה לבאר את עשרת הדיברות...
לכן כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם זה כנגד אנכי ה' אלהיך...ו- לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם זה כנגד לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.
עד כאן דברי הרמב"ן, בהסבר של שתי הפסוקים הבאים לאחר מעמד הר סיני...אבל לולא דמסתפינא, הייתי גם את שתי הפסוקים שלאחר מכן, מצמיד לעשרת הדיברות...
הציווי הבא אומרת התורה, שאסור לבנות את המזבח עם ברזל... {כ, כב} כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ...
כותב רש"י - כי חרבך הנפת עליה. הרי כי זה משמש בלשון פן, שהוא דילמא, פן תניף חרבך עליה.
ותחללה. הא למדת, שאם הנפת עליה ברזל חללת, שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין, שיונף המקצר על המאריך. ועוד, שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל. והרי דברים קל וחמר ומה אבנים שאינם רואות ולא שומעות ולא מדברות על ידי שמטילות שלום אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל, המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחברו, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פרענות.
מיד לאחר מכן, אומרת התורה {שם. כג} וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו.
אם הרמב"ן אומר, ששתי הפסוקים הראשונים עוסקים באנכי וְ-לא יהיה לך... אפשר לחבר את שתי המצוות הנוספות שכתובות כאן בפרשה, מול לא תרצח וְ- לא תנאף... כאשר התורה אוסרת לבנות את המזבח עם ברזל, כיוון שהוא מקצר חיי אדם, אז יש לנו קשר ללא תרצח... וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו יש לנו חיבור ללא תנאף.
אז אפשר לחבר גם את אנכי ולא יהיה לך... ואת שתי הדיברות שמולם, שזה לא תרצח וְ-לא תנאף.
ממשיך הרמב"ן ואומר- והנה תמצא שכל פרשת משפטים בעצם מהווה הסבר לעשרת הדיברות.
אם אומרת לך התורה, שאסור לעבוד עבודה זרה, מסבירה התורה בפרשת משפטים, ביתר הרחבה, את הענין הזה: {יט} זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ –אסור להקריב קרבנות, אלא רק להקב"ה...
אחרי זה עוסקת התורה, בהסבר מצוות כיבוד אב ואם... אומרת התורה {טו} וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת {יז} וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת – יש לנו הסבר על מצות כיבוד אב ואם.
לאחר מכן, מסבירה התורה את הדיברה לא תרצח – {יב} מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת {יג} וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה – אם אדם הרג בשוגג אז הוא נס לעיר מקלט.
הדיברה השביעית, היא לא תנאף אומר הרמב"ן... באה התורה ומרחיבה את הענין של לא תנאף, לאו דווקא עם אישה, אלא מרחיבה את זה... {כב, יח} כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת.
הדיברה השמינית לא תגנוב... כך כותבת התורה בעשרת הדיברות, ומרחיבה את ההסבר בפרשת משפטים - {כא, טז} וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת...
בא הרמב"ן וממשיך הלאה להסביר – והנה תמצא בפרשה זו ארבע אבות נזיקין ודיני ד' שומרים ורבים רבים עניינים שקשורים לממונות - מה זה?
כי כולם כנגד לא תחמוד- הדיברה העשירית, כי אם לא ידע האדם משפט הבית או השדה ושאר הממון, יחשוב שהוא שלו, ויחמדהו וייקחהו לעצמו - אם אדם לא ידע, מה שייך לו ומה לא שייך לו, הוא חושב שאם מישהו הזיק לו, אז מותר לו לקחת את הרכוש שלו, אז ממילא, הוא חומד את הדברים של מישהו אחר.
אומר הרמב"ן, שכל העניינים האלה, הכל סעיפים של לא תחמוד...
לפיכך אמרה התורה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם - משפטים ישרים, ינהיגו אותם ביניהם ולא יחמדו מה שאינו שלהם מן הדין. עד כאן דברי הרמב"ן להסבר של פרשת משפטים, כהמשך מעמד הר סיני.
לאחר ההסבר הזה, בא הרמב"ן ושואל שאלה – אם אתה אומר שפרשת משפטים זה המשך של מעמד הר סיני, וכל פרשת משפטים באה לבאר לך את עשרת הדיברות... אז למה התורה פותחת בעבד עברי?
מה קשור עבד עברי לעשרת הדיברות?
אתה צריך להתחיל במשהו שמחבר אותך לעשרת הדיברות... תתחיל לדבר על עבודה זרה – זה צריך להיות הפתיחה.
כותב הרמב"ן - התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון – בדיברה הראשונה כתוב אנכי ה' אלהיך... לא כתוב 'אשר בראתי שמים וארץ'... כתוב 'אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים'... אז שם מוזכר הענין של עבד, לכן התורה פתחה בעניין של עבד עברי.
ממשיך הרמב"ן ואומר - כמו שאמר בו {דברים טו, טו} וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום... וכאן התורה מצווה על מצוות הענקה-הענק תעניק לו מצאנך מגורנך – זה מצות הענקה.
ממשיך הרמב"ן ביאור נוסף - ויש בה עוד זכר למעשה בראשית כשבת, כי השנה השביעית לעבד שבתון ממלאכת אדוניו כיום השביעי. ויש בה עוד שביעי בשנים שהוא היובל, כי השביעי נבחר בימים(לעיל כ ו) ובשנים(לקמן כה ד) ובשמיטות(שם פסוק ח), והכל לענין אחד – אומר הרמב"ן, שזה גם מזכיר את הענין של השבע... שישה ימים ברא הקב"ה את העולם, ובשביעי הוא שבת... אז נצטווינו על שמיטה – שש שנים לעבוד ובשביעית לשבות, העבד שש שנים יעבוד ובשביעית משתחרר... והוא סוד ימות העולם מבראשית(בראשית א א) עד ויכלו(שם ב א). ולכן המצוה הזאת ראויה להקדים אותה שהיא נכבדת מאד, רומזת דברים גדולים במעשה בראשית
ולכך החמיר בה הנביא מאד בנושא של שחרור עבדים ואמר אנכי כרתי ברית את אבותיכם מקץ שבע שנים תשלחו איש את עבדו ואיש את שפחתו(ירמיה לד יג יד), וגזר בעבורה הגלות אדם שלא משחרר עבדים, מתחייב חובת גלות בדיוק כמו שמיטה... עד כאן דברי הרמב"ן.
אם ככה, הרמב"ן מבאר לנו... למה התורה פתחה דווקא בענין של עבד עברי לראשונה ?
כי עבד עברי, הוא המשך של הדיברה הראשונה – אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, והיות ושם מוזכר מבית עבדים, לכן התורה פתחה בענין של עבד עברי.
ביאור נוסף, למה פתחה התורה דווקא בעבד עברי...מסבירים רבותינו בעקבות דברי הירושלמי {מסכת ראש השנה}:
בהפטרה שנקרא בע"ה בשבת זו... פסוקים מספר ירמיהו, מזהיר הנביא ירמיהו את עם ישראל, לשחרר עבדים...
{לד, יג} כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי בְרִית אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר: {יד} מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר יִמָּכֵר לְךָ וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ וְלֹא שָׁמְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם
נשאלת השאלה... הנביא אומר לנו, שביום שהקב"ה הוציא אותנו מארץ מצרים, הוא ציווה אותנו על שחרור עבדים.
כל אחד שואל את עצמו - איפה ביום שהוציא אותנו הקב"ה מארץ מצרים, ציווה אותנו על שחרור עבדים?
ביום שהוציא אותנו מארץ מצרים, הוא ציווה אותנו על קידוש החודש, ברית מילה ופסח...זה מה שהוא ציווה אותנו... לא מופיע בשום מקום ציווי, לשחרר עבדים.
בא הירושלמי {ראש השנה ג, ה} ואומר, שהמצווה הראשונה שנצטוו ישראל היה על שחרור עבדים, עוד לפני הציווי על קידוש החודש... עוד לפני הציווי על קרבן פסח... עוד לפני הציווי על ברית מילה... נצטוו שנה קודם לכן, על שחרור עבדים, איפה זה נימצא?
{וארא ו, יג} וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
שואל הירושלמי - וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ?!
מה יש לצוות את בני ישראל ? תצוה את פרעה מלך מצרים!
שואל הירושלמי - ועל מה ציוום ?
אמר ר' שמואל בר יצחק על פרשת שילוח עבדים.
הוא ציווה אותם לשחרר עבדים...דהיינו, אמר הקב"ה למשה רבנו - לפני שאתה הולך לפרעה ואומר לו לשחרר עבדים, תוציא הנחיה שעם ישראל יתחייב בפניך לשחרר עבדים, כשיגיעו לארץ ישראל... זה מה שדורש הקב"ה – קבלת התחייבות לפני שחרור עבדים, לפני שמצווים את פרעה לשחרר את ישראל.
בא הגאון ר' חיים שמולביץ זצ"ל ושואל - מה כל כך דחוף עכשיו, לצוות את בני ישראל לשחרר עבדים ?
יבואו לארץ ישראל, אז יצוו אותם לשחרר עבדים... למה דוקא עכשיו ?!
הוא אומר תשובה נפלאה ביותר... ויש להביא לזה כמה וכמה סימוכין...
אומר ר' חיים שמולביץ' - מאוד קשה לבן אדם לשחרר עבד.
אנחנו לא כ"כ יודעים מה זה לשחרר עבדים, אבל להבדיל... כאשר לבן אדם יש בבית אישה שעוזרת לו... שמסייעת בטיפול בבית...
האישה לא בבית, האישה עובדת... אז מביאים אישה שתנקה את הבית... שתעשה את כל עבודות הבית.
נגיד לבן אדם יש עוזרת שעובדת אצלו 7 שנים... היא מכירה את הבית על כל פרטיו...איפה החולצות, חומרי ניקוי וכו'... הכל היא מכירה...
אחרי חמש-שש שנים שהיא עוזבת, לוקח לפחות חצי שנה לחפוף עוזרת חדשה... עכשיו תאר לעצמך, שיש לך עבד שעובד אצלך שש שנים... אחרי שהתרגלתם אחד לשני, מאוד קשה לשחרר אותו...
לכן, אומרים רבותינו, כך מבאר ר' חיים שמולביץ', דוקא בשעה שאתם עבדים במצרים, ואתם מרגישים מה זה להיות עבדים...ואתם עכשיו רוצים לצאת החוצה... זה הזמן הכי טוב לצוות על שחרור עבדים.
כך כותב ר' חיים שמולביץ', בביאור הענין למה נצטוו על זה עדין במצרים.
עפ"י הדברים האלה, חשבתי להביא ולהצמיד לכך סיפור, כמדומני, סופר על ר' מאיר שמחה מדווינסק:
באה אליו אלמנה אחת והתלוננה שאין לה כסף להסיק את הבית... בחוץ יש 30 מעלות מתחת לאפס... הילדים רועדים מקור... הבטיח הרב לעשות לה מגבית...
הלך הרב לאחד העשירים... דפק על הדלת, פתח לו העשיר את הדלת, כשהוא לבוש עם חלוק דקיק... בבית יש הסקה... הוא רואה את גדול הדור בדלת!
נבהל העשיר והזמין את הרב להיכנס...
אמר לו הרב "לא, אני לא נכנס, המגפיים שלי מלאים בבוץ אני לא הולך להרוס לך את השטיחים... תן לי דקה ואני הולך"
בקשה כבוד הרב... מה רצית ?
"לפני שאני יגיד לך מה אני רוצה... תן לי להגיד לך חידוש על פרשת השבוע..."
התחיל לספר לו את החידוש... והעשיר בינתיים רועד מקור עם החלוק הדקיק...היה בטוח העשיר שזאת פרשה קצרה... אבל מה לעשות, נפלה לו פרשה ארוכה... ולאט לאט העשיר נכנס הביתה מרוב הקור...
לאחר שסיים הרב את הוורט... אמר לו הרב "עכשיו, אני רוצה לזכות אותך במצווה חשובה מאוד... יש אלמנה אחת שזקוקה לכסף עבור הסקה... בבית יש לה שלוש ילדים קטנים שקופאים מקור, אז אם תוכל לתת לה מגבית למשך שנה... תבוא עליך הברכה"
אמר לו אותו עשיר "כבוד הרב, אז למה לא אמרת מההתחלה ?!"
אמר לו הרב "אם הייתי אומר לך את זה מההתחלה, לא היית נותן לי גרוש, כי היה לך עדיין חם...ולא היית מרגיש את הקור כמו עכשיו...עכשיו שהרגשת מה זה קור בוודאי שתיתן"
אם ככה, אומר ר' חיים שמולביץ זצ"ל - מתי הזמן לדבר?
דווקא בשעה שנמצאים במצב הקשה הזה, שאתה נמצא בתור עבד, זה הזמן לדבר על שחרור עבדים!
ראיתי סיפור מאוד יפה, שבן אדם מספר על עצמו, ומאוד התפעלתי מזה:
ידוע לכולם, שבחו"ל שאתה מגיע, בכל בית כנסת שאתה נכנס, קופצים עליך אנשים..."איפה אתה נמצא בערב שבת ? יש לך איפה לישון ?"... זו פשוט תופעה... כולם ניגשים אליך לומר לך שלום...
כאן בארץ אתה נכנס לבית הכנסת... מי מכיר אותך בכלל ?!
אם מישהו בכל זאת ניגש אליך... זה רק בשביל להגיד "סליחה, יושבים פה" J
אני מספר לכם סיפור שקרה לי...
שלחו לי פציינט מחו"ל... אני לא יודע כמה הוא שומר מצוות... אבל יהודי מארה"ב... הגיע אלי עם כובע ונוצה בראשו...
אמרתי לו, שאקח אותו בשבת בבני-ברק, יעשה לו סיור בכמה מקומות... תראה מה זה תפילה ישיבתית... תפילה חסידית...
בקיצור... הגענו לאיזה מקום... לתפילת מנחה... הוא נעמד סמוך לכותל... ושם התחיל להתפלל... הוא לא היה רגיל להסתכל אחורה ב"עושה שלום"... לראות אם סיימו מאחוריו את העמידה...
אז עשה "עושה שלום" כמו משאית... כמעט והפיל את אחד המתפללים שהיה בעמידה...
איך שנגמרה התפילה... התחיל לשאוג עליו אותו מתפלל "אתה לא יודע שיש דין של "עובר לפני המתפלל" ?!?!?
הוא לא מבין עברית... אחרי התפילה הוא שאל אותי מה הוא רצה ממנו... אמרתי לו "עזוב"...
הגענו לתפילת ערבית באיזה מקום... סיימו את התפילה... עוברים להגיד "שלום" לרב... עומדים מאות אנשים בתור... מגיע אחד, ואומר לאורח שלי "אדוני, אתה מתגלח גבוה מידי"...
הוא שואל אותי "מה הוא רוצה ממני ?""
"אח"כ אניח יסביר לך... אח"כ..."
בקיצור... יצאנו מבית הכנסת... ושוב שאל "מה הוא רצה ממני"... הסברתי לו את הענין... ועד איפה מתגלחים...
ואז הוא שואל אותי... "תגיד, למה אף אחד לא שאל אותי, איפה אני אוכל הערב ???"
בחוץ לארץ אין דבר כזה...בכל מקום שאתם נכנסים... פשוט עטים עליך...
בקיצור, מספר יהודי סיפור...
הוא מספר, שהוא הגיע למקום אחד, והרב דיבר על הכנסת אורחים...
המקום שהוא מתפלל... זה מקום של עשירים, ואם יש עשירים, אז כמובן שזה מביא איתם הרבה...אנשים שרוצים "לזכות את העשירים"... הם נוחתים בדר"כ ביום שישי... זה מאוד מקל על העשירים בדר"כ לתרום ביום ראשון... למה זה מקל ?
כתוב בתורה {כה, א} וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר {ב} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי... למה כתוב פעמים וְיִקְחוּ... תִּקְחוּ ?
הסביר לי פעם אחד שעוסק בזה... אתה בא לבית הכנסת... אומר לו "שבת שלום"....
הוא רואה אותך, הוא כבר יודע שביום ראשון אתה בא אליו... J
אז לאט לאט, הוא מתחיל להיפרד מהדולרים בשבת...שנאמר מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי... J
אמר הרב – רבותי, פה באים הרבה אנשים... אין הקומץ משביע את הארי... יש כל-כך הרבה אורחים שהרבה אנשים לא מזמינים... אני מבקש שכל אחד ירשום, כמה אנשים הוא יהיה מעונין לארח... ולפי זה, אני ימנה בן-אדם... שהוא יהיה אחראי לשלוח את האנשים...
מי שנוחת לשבת... מיד מרימים טלפון "אתה ישן אצל לוי... אתה אצל ברקוביץ'... " וככה יעשו את הסידור עבודה...
כל אחד ישב וכתב... ומספר אותו יהודי, שהוא גם נירשם... וכתב שעד ארבע אנשים, לא צריך להודיע מראש..."אשתי תמיד מבשלת ספייר"...
מספר היהודי - שבת ראשונה... אני מסיים את תפילת ערבית... מיד ארבע אנשים אחריי... זיכוי הרבים על השבת הראשונה... אני חשבתי, שאותו אחד שמתאים את האורחים לכל אחד, יודע להתאים את סוג האנשים, לאדם שמארח... בכל זאת, צריכה להיות התאמה כלשהי...
הגיעו אנשים... שבחיים לא הייתי מזמין אותם... אבל מה לעשות, נחתו...
עשיתי שלום עליכם... אשת חיל...קידוש... אוכלים דגים... כל המינים והסוגים... שרים...
אמרתי לאחד האורחים – אולי כבודו יגיד איזה דבר תורה ?
"אני מצטער, אבל עד שאני לא 'מתדלק' את עצמי עם שיבס ריגל... אני לא יכל להוציא דבר תורה..."
שלחתי את הבן, שיוציא מהארון שיבס... שתה... "נו... אולי תדבר עכשיו..."
עכשיו כבר אי-אפשר... מסתובב הראש...
תוך חמש דקות, כל הארבע אורחים האלה, גמרו את הבקבוק... לא נישאר זכר... אבל זה לא החשוב... הם פשוט התחילו לדבר לא לענין...
"אולי תשירו קצת זמירות..."
"או תתן את המנות בזריזות... או שנלך כבר לישון..."
נו... אורחים שבאו להתארח אצלי.... ככה מדברים ?!
בלב שלי, מספר היהודי, אמרתי לעצמי "זאת השבת הראשונה... והאחרונה... מזה בית מלון כאן ?!"
אמרתי אני אפגוש את המתאם אורחים, ביום ראשון, אני יגיד לו "או שאתה מתאים מישהו שמתאים, או שאל תשלח בכלל..."...
אבל ביום ראשון, הוא לא היה... והייתי צריך לטוס לפגישת עסקים ברוסיה... בסוף היה פנצ'ר... והטיסה הועברה למדינה אחרת... אני יורד מהמטוס... אין לי מטבע אחד של אותה מדינה... לא יודע את השפה... בחוץ גשם זלעפות... לא יודע לאיפה ללכת... יושב בשדה תעופה, ואומר מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי..."ריבונו של עולם, מה אני צריך... כוס קפה ומיטה.."
אני יושב על הספסל בשדה תעופה... פתאום אני מרגיש מכה על הגב "שלום רב יהודי... מה כבודו עושה פה ??"
סיפרתי לו את כל הסיפור... והסברתי לו שאני צריך להגיע לעיר כזאת וכזאת...
"עזוב אותך... זה מחר בבוקר... בוא תתארח אצלי..."
שתיתי קפה... התפללתי ערבית... חתיכת עוג.... הלכתי לישון...
בבוקר קמנו בשמונה בבוקר... הלכנו להתפלל... סידר לי מונית שתיקח אותי למקום... הכל בסדר גמור...
אני יושב במונית וחושב לעצמי "נחתת בשדה תעופה... מה ענין אותך ?! כוס קפה... וללכת לישון... זה מה שענין את אותם ברנשים שבאו להתארח אצלך בשבת! הקב"ה רצה להראות לך את אותו הדבר! "
אחרי שחוויתי את אותו דבר באותו לילה... אני, את הכנסת האורחים לא הפסקתי... המשכתי אותה באותה הדרך...
זה מה שאומר ר' חיים שמולביץ' – כשבן-אדם מרגיש את העבדות על הבשר שלו, הכל נראה בצורה אחרת לגמרי... לכן התורה פותחת בנושא של עבד עברי, כי זו המצוה הראשונה, שנצטוו ישראל במצרים.
רבותי, היינו רוצים להיכנס קצת יותר לעומק בס"ד:
האיש היחיד בתורה שנקרא בשם עברי, לאחר מתן תורה, הוא רק עבד.
עבד עברי שמכרוהו בית דין, מקבל את השם הזה עברי... אף אחד אחר לא מקבל את השם הזה.
תפתחו כל פרשת משפטים פסוק אחרי פסוק:
{כב, ד} כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר...לא כתוב "כי יבעיר עברי שדה או כרם"...
אומרת התורה {ו} כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר... לא כתוב "כי יתן עברי אל רעהו"... כתוב איש.
המקום היחיד שבן אדם נקרא בשם עברי, מאז מתן תורה, בכל התורה כולה... הוא רק עבד עברי. לא תמצא עברי בשום מקום...
לפני מתן תורה, תמצא את זה על ימין ועל שמאל – הראשון אברהם העברי וכו',האחרון הקב"ה שנקרא – ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר...
המילה עִברי מופיע מסֶפֶר בּראשית עד לפרשת ואֶרַא... בכל מיני וריאציות...
לא כתוב "כי תקנה עבד ישראל..." מה כתוב ?
כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי... זה השם שמופיע.
רבותי, על מה ולמה? למה הוא נקרא בשם עֶבֶד עִברי, מה זה השם הזה ?!
אברהם נקרא אַבְרָם הָעִבְרִי... אצל יוסף כתוב הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ... שר המשקים אומר וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי...כשיוסף יושב עם האחים לאכל, שמים למצרים לבדם וליהודים לבדם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם...
בשעה שהולכת מרים להביא מינקת למשה רבינו... נאמר הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת...שמשה רבינו מגיע אל פרעה אומר לו אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ.
אם ככה יוצא, שהשם עברי, נמצא עד מתן תורה...ממתן תורה ואלך, לא תמצאו את השם עברי יותר... הוא איננו. איפה הוא נמצא ?
במקום אחד- עֶבֶד עִבְרִי.
שואל רבינו בחיי - למה השם עברי נשאר אצל העבד העברי?
הוא מתחיל לבאר בהרחבה גדולה, את חומרת הענין של גנב שנתפס בגנבתו... והחומרה העוד יותר גדולה, של אדם שאומר {כא, ה}... אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי... הוא מדבר עליו בדברי הפלגה, על כך שהוא מרד בהקב"ה, שהוציא אותו מארץ מצרים מבית עבדים, ומוכן להיות עבד של אדם, ולא עבד של הקב"ה.
כותב רבינו בחיי – כי התנכּר אל האדון העליון יתברך שמו, אשר הזהירו בקבלת התורה מעבדות זולתו והוא פורק ממנו עתה עול מצוותיו. ולפי דעתי מפני זה לא נאמר 'כי תקנה עבד ישראל' או 'כי תקנה ישראל לעבד', כי ישראל הוא השם הנכבד שניתן להם במתן תורה... {יט, ג} כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵֽל זה שם שניתן במעמד הר סיני
והוא לא עושה מה שנצטוו במעמד הר סיני – כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים. לכן לא ראוי שיקרא בשם ישראל, אלא נקרא בשם היחס שהיה להם לפני מתן תורה- השם 'עברי'.
בספר חמדת הימים, הוא מביא רבינו בחיי נוסף - השם ישראל הוא שם קדוש, שנאמר {ירמיהו ב, ג} קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתו.
זה שם קדוש... וזה הלך וחילל שמכר את עצמו לעבד, חילל את השם ישראל, ולכן לא ניתן לו השם ישראל, אלא השם העברי.
בא הכלי יקר ושואל - למה התורה פותחת במצות עבד עברי, ולמה הוא נקרא בשם עברי?
כותב הכלי יקר - כי תקנה עבד עברי. טעם להתחלת כל הדינין בשלוח העבד חפשי לשש, לפי שהדברות מתחילין אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. אמר כאן כשם שהיית עבד וחפשה נתן לך כי פדיתיך מבית עבדים כך תקרא דרור וחפשי לעבדך הנמכר לך בגנבתו, כי גם אתם נמכרתם בגניבת יוסף שמכרוהו השבטים ונתגלגל הדבר שירדו על ידו למצרים לבית עבדים ואעפ"כ יצאתם לחפשי כן גם אתם לרבות עבדכם תשלחו חפשי- גם עם ישראל נמכר לעבדים, איפה נמכרנו? מכרנו את יוסף לעבד ועם ישראל ירד למצרים להיות עבדים.
ומ"ש לשון עברי ולא נאמר אחיך או ישראל, וכן בפר'(ראה טו,יב) נאמר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה. לפי שכל זרע אברהם היו מעבר הנהר ושם עובדי ע"ז היו אבותינו מעולם ואחר שנכנסו בצל כנפי השכינה נקראו בשם ישראל, וזה החוטא שנמכר בגניבתו נקרא בשם עברי, כי אחז דרכי אבותיו של אברהם.
בא המגלה עמוקות בתחילת הפרשה ואומר ביאור נוסף... למה התורה קוראת לו עבד עברי ?
ענין פרשה זו, פרשה משפטים, פתחה בעבד עברי להודיע, שגלות מצרים היתה בגלל יוסף הצדיק, ולכן פתח ב- כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי... השם עֶבֶד עִבְרִי, נקרא לראשונה בתורה איפה?
אצל יוסף הצדיק, שנאמר {בראשית לט, יד} הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ... השם עבד עברי ניתן אצל יוסף הצדיק... והיות ויוסף הצדיק היה בבית הכלא עשר שנים + שנתיים ועוד שנה בבית פוטיפר = 13 שנים... לכן אומרת התורה, לשחרר את העבד שש שנים ובשנה השביעית יצא.
אומר המגלה עמוקות - היות והשם ההתחלתי של עבד עברי ניתן ליוסף, ותחילת גלות מצרים היתה בגלל יוסף, לכן נקראים כל העבדים בשם עֶבֶד עִבְרִי( עבדים שנמכרו בגנבתם לא במוכר עצמו, כי שם לא מופיע עֶבֶד עִבְרִי).
עד כאן דברי המגלה עמוקות.
אם אלה פני הדברים, היינו רוצים להיכנס לנושא שבסופו, נכנס לדברי המגלה עמוקות כי הם יסוד לכל ההסבר שלנו:
אנחנו נמצאים בפרשת משפטים, שהיא סופה של מעמד הר סיני... מעמד הר סיני, הוא הסוף של גלות מצרים.
כל הירידה למצרים, היתה כדי להביא אותנו אל הגאולה... כדי להגיע לְ -...תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה.
כבר הסברנו לא פעם אחת, שהירידה למצרים החלה בגלל זוהמת הנחש...
אמר הקב"ה - אי אפשר להיות במעמד הר סיני עם זוהמת הנחש, כמה זמן זה לוקח?
ארבע-מאות שנה בעבודות פרך.
אומרת הגמרא {מסכת שבת קמו} – אומות העולם שלא התנקו בשעבוד מצרים, לא היו במעמד הר סיני...
לכן הערב רב לא היה שמה... ולכן יתרו לא היה שמה... דיברנו על זה...
הזוהמה של הנחש התנקתה, באמצעות שעבוד מצרים, ולכן אברהם גם לא ביקש הנחה בעונש...ניקוי של הזוהמה הזאת, לוקח ארבע-מאות שנה... קושי השעבוד השלים.
ממה התחיל השעבוד?
עם ישראל ירד למצרים, אומרים חז"ל, בגלל שנאת חינם(לשון חז"ל שנאת אחים).
אומרת הגמרא {מסכת שבת דף י, ב} – ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.
הגלגול היה בגלל חטא אדם הראשון.... אבל איך התחיל 'המנוע' לזוז ???
הוא התחיל משנאת אחים... האחים מקנאים ביוסף, מוכרים אותו למצרים...ואז יורדים למצרים... יעקב אבינו יורד ראשונה עם השבטים... וכך מתחיל השעבוד...
כותב המשך חכמה {פרשת אחרי מות} – שתי חטאים לא כופרו ולא יכופרו עד ביאת המשיח...האחד הוא מכירת יוסף... והשני הוא חטא העגל.
ולכן בכל תפילה ביום הכיפורים, לפני שאנחנו מסיימים את הברכה, אנחנו אומרים כי אתה סלחן לישראל ומֹחלן לשבטי ישֹרון.
שואל המשך חכמה - מה זה סלחן לישראל ומֹחלן לשבטי ישֹרון ?
כי אתה סלחן לישראל – על חטא העגל, ומֹחלן לשבטי ישֹרון – על מכירת יוסף.
הכפרה על זה בכל שנה ושנה... הכהן הגדול ביום הכיפורים, היה מכפר על שני העוונות האלה, מוריד מימד נוסף מהחטא הזה... התיקון השלם יהיה רק בבואו של משיח.
רבותי, בואו נלך עקב בצד גודל, כדי להסביר נקודה מאוד מעניינת:
בפרשת שמות, זו הפרשה הראשונה של השובבי"ם... ופרשת משפטים,היא הפרשה שמסיימת את תקופת השובבי"ם(השנה זו שנה מעוברת אז יש לנו תוספת של ת"ת – תרומה, תצוה)... אני מדבר על שנה רגילה... פותחים בשמות ומסיימים במשפטים... מתחילים בתחילת השיעבוד, וגומרים פה.
הקב"ה נגלה למשה רבינו בסנה, ואומר לו ללכת לגאול את ישראל ממצרים.
אומרים חז"ל - שבעה ימים מדבר איתו הקב"ה {ד, י} גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ... ומנסה "לפתות" אותו, ללכת לגאול את ישראל.
אומר משה, רבֹינו של עולם - אני לא מבין, שהיית צריך להציל את לוט מסדום, שלחת את מיכאל המלאך... שרצית להעביר מסר להגר, שלחת חמישה מלאכים... ריבֹנו של עולם, לגאול את עם ישראל ממצרים אתה שולח אותי ?! תשלח מלאך למה אותי ?!
ומשה רבינו מתנגד ולא רוצה ללכת... והקב"ה מנסה לשכנע אותו, במשך שבעה ימים...
עד ששואל אותו הקב"ה –תגיד, מה מציק לך ?!
משה רבינו אומר לו {ד, יג}... שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח – כל מי שתשלח, חוץ ממני, זה יותר טוב.
אומר הרמב"ן - כולם מתאימים יותר ממני....
איזה ענווה של משה רבינו, הוא לא רצה לבוא לעם ישראל ולהגיד- הקב"ה שלח אותי לגאול אתכם, אם אתה אומר שאותך שלח הקב"ה, זה כבר לא ענווה, משה רבינו לא מוכן להגיד אני שליחו של הקב"ה לגאול אתכם... שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מי שתשלח חוץ ממני... זה יותר טוב.
שואל אותו הקב"ה – מה מציק לך ???
אומר משה- מציק לי שאהרון אחי, הוא המנהיג במצרים... מאז שאבא עמרם נפטר, הוא הנביא... עכשיו אתה שולח אותי להדיח אותו מההנהגה ?! לא רוצה לפגוע באח שלי!
אמר לו הקב"ה - אהרון אחיך מחכה רק שתבוא, הוא ישמח {ד, יד} וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ!
אמר משה- אם הוא ישמח... אז אלך!
עד כאן, דברי חז"ל הקדושים במדרש.
בא הגאון ר' ירוחם ממיר בספרו דעת חכמה ומוסר ושואל שאלה נהדרת, על כל הענין הזה:
חז"ל אומרים על משה רבינו אוהב כסף לא ישׂבע כסף...
רבותי,אני חושב שאין אחד מכינויי הגנאי שרוצים להגיד על בן אדם, יותר מְ– 'חולה כסף'...שמעתם פעם על מחלה כזאת?
אומרים על מישהו שהוא חולה כסף, זה לא כינוי של שבח...
לפני כמה שבועות, הלכתי ליהודי אחד, לא משנה כרגע באיזה הקשר... בקיצור יהודי עשיר בקנה מידה עצום... צלצלתי אליו בבוקר...שאלתי אותו, אם אני יכל לבוא לחתום?
אמר לי – לא... אני נמצא באירופה, תבוא בשעה שבע למשרד... אני נוחת בשלוש...
אני מצלצל למשרד בשלוש,לראות אם הוא נחת...המזכירה שלו עונה לי, ואומרת שהוא נחת "אבל תבוא בדיוק בשבע... כי בשבע וחצי הוא כבר עוזב..."
הגעתי בשבע כמו שקבענו... נכנסתי...הוא היה שם, אמרתי לו אתה בטח עייף מאוד...
אמר לי "כן,אבל עוד כמה שעות, אני שוב פעם ממריא..."
"אז בשביל מה נחתת"... שאלתי אותו?
"היינו צריכים לחתום על כמה חוזים... ולכן באתי, ומחר בבוקר אני שוב נוסע "
אמרתי לו "תשמע, תסביר לי, אתה בחור בן 75, אתה עשיר בשביל הבני- נינים כבר, בשביל מה אתה עובד ?!
אומר לי הבן-אדם בלי בושה, עם כיפה וציצית, אני ח-ו-ל-ה כ-ס-ף!!!.
אמרתי לו, כתוב בחז"ל - כל המבקר את החולה לוקח אחד משישים מחוליו...אני מקווה,אמרתי לו,שאחד מהשישים מהחולי שלך ייתפס פה בשקית J
לא עזר לי שום דבר, המחלה היתה כל-כך חזקה שאפילו מאמר חז"ל כזה לא פיצץ אותה... J
רבותי, אוהב כסף לא ישׂבע כסף – לא מצאת תואר אחר, לתת למשה רבינו, רק את זה ?!
אומרים חז"ל – כן... זה משה רבינו, שעליו נאמר אוהב מצוות לא ישבע מצוות... אז תגיד ישר אוהב מצוות לא ישבע מצוות!
אומרים חז"ל - דע לך, כל אדם יש לו תכונה של אוהב כסף... יהודי ושאינו יהודי... אפשר לנתב אותה לכסף, ואפשר לנתב אותה לכיסופים ולערגה לקב"ה.
אומרים לנו חז"ל - משה רבינו, ניתק את עצמו מאהבה לכסף, משה רבינו אוהב מצוות, לא כסף!
שכולם לוקחים את ביזת מצרים, משה לא מתעסק בזה, מה הוא לוקח?
עצמות – את עצמות יוסף... הוא העביר את זה לכיסופים להקב"ה, עליו נאמר אוהב כסף לא ישבע כסף...
מאיפה לומדים את זה ?
אומרים חז"ל בגמרא {מסכת מכות י, א} - דרש רבי שמלאי מאי דכתיב {דברים ד-מא} אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש אמר לו הקב''ה למשה הזרח שמש לרוצחים איכא דאמרי א''ל הזרחת שמש לרוצחים דרש רבי סימאי מאי דכתיב {קהלת ה-ט} אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה אוהב כסף לא ישבע כסף זה משה רבינו שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען ואמר מצוה שבאה לידי אקיימנה
הרמב"ם, בביאורו למשנה באבות {ד, ב} הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה... שואל - מי זה רץ למצוה קלה כבחמורה?
זה משה רבנו.
שואל הסבא ר' ירוחם ממיר שאלה נפלאה – יש למשה רבינו חמש מיליון מצוות ברגע...!
איזה מצוות ??
פדיון שבויים... לשחרר חמש מיליון אנשים ממצרים...
אומר הקב"ה למשה - לך תגאל את ישראל ממצרים – חמש מיליון מצוות, של פדיון שבויים.( החפץ חיים אומר שיצאו 5 מיליון ממצרים).
אומר לו משה רבינו - לא, אני לא הולך...
למה?
אהרון אחי יפגע...!
חמשה מיליון זכויות מול עבירה אחת... ואיזה עבירה ??? של אהרון יפגע...
אפשר אבל לפצות אותו... אתה יכל להגיד לו "אהרון, אני לא התכוונתי לפגוע בך, הקב"ה אמר לי ללכת לגאול את ישראל...אז הלכתי..."
חמש מיליון מצוות ברגע,מול עבירה אחת של פגיעה באהרון הכהן – זה נקרא אוהב מצוות ?!
איפה האוהב מצוות שלך ??? כך שואל ר' ירוחם ממיר
בא הספר דעת שרגא ושואל הרבה יותר:
משה רבינו אומר שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח – כל מי שתשלח יהיה יותר טוב ממני, למה?
אומר הרמב"ן - כי אין אדם בעולם שלא יהיה הגון יותר ממני לשליחות. והסיבה למשה בכל הסרבנות הזאת ענותו הגדולה מכל האדם אשר על פני האדמה, שלא היה מוצא את לבו להתגדל ולדבר אל המלך ושיתפאר לאמר ה' שלחני, ולא על ישראל להוציאם ממצרים ולהיות עליהם מלך.
שואל הדעת שרגא –אני לא מבין, זה המקום לענווה ? עכשיו נהיית עניו ???
כולנו מכירים את הגמרא {מסכת גיטין נו, א} שאומרת – אמר רבי יוחנן ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו.
זה זמן לענווה ?!
בזמן שחמישה מיליון נמצאים במצרים וסובלים ?!
אומרים לְךָ, תקפוץ על המציאה! אל תגיד,אני לא מתאים... אמרתָ לי לעשות... אני מתאים גם מתאים!!!
יש זמנים, שאין לענווה מקום!
רבותי, אני רוצה להציב עוד שאלה, ששואל הדעת שרגא:
אם הקב"ה אומר לך ללכת, מה אתה אומר לו "אני לא הולך, כי אהרון אחי ייפגע" ?!
הקב"ה לא יודע, שזה נמצא בכלל החשבון... הקב"ה לא יודע שאהרון ייפגע?
הוא כן יודע... ואף על פי כן תלך!
רבותי, מצאתי שתי תשובות בדבר – האחת מצאתי בספר המאור שבתורה {פרשת שמות}... והשניה, בספר שפתי חיים {חומש שמות, עמוד ס"ד}, לר' חיים פרידלנדר... הם שתיהם אומרים את אותו יסוד, בצורה קצת שונה...
אומר ר' חיים פרידלנדר,שם הוא מבאר את זה הרבה יותר בהרחבה, שהקב"ה מצווה על מישהו משהו, הוא מצוה אותו ואומר לו "אדונִי, אני מצוה אותך, אבל אל תשכח שיש גם את התורה"
שאני מצווה אותך, אתה צריך לבדוק, האם על כף המאזניים הכל נמצא בתוך התורה או לא...זה במסגרת הניסיון של הבן-אדם.
כדי להסביר את הדברים, הוא מביא ראיה נפלאה מדברי פסוק בנביא:
הקב"ה אומר לשמואל ללכת ולמשוך את שאול למלך... {שמואל א'. טז, א} וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ.
{ב}וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי... אני אלך למשוך אותו ?! שאול ישמע ויהרוג אותי!
אמר הקב"ה לשמואל {טז, ב} עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַה' בָּאתִי... אל תגיד שאתה הולך למשוך אותו, תגיד שאתה הולך לעשות קרבן, ושם תמשוך אותו...
שואל ר' חיים פרידלנדר - אני לא מבין, הוא אומר לך ללכת למשוך אותו, מה אתה אומר לו הוא יהרוג אותי ?!
אז יהרוג אותך... אז מה קרה ?!
אמר הקב"ה אתה צודק, תקח עגלת בקר בשביל שהוא לא יהרוג אותך... אם הקב"ה אומר לך, מה אתה שואל שאלות ?!
אומר ר' חיים פרידלנדר - הגמרא {מסכת פסחים ח, ב} לומדת מכאן הלכה - א''ר אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן... אבל במקום היכא דשכיח היזיקא - במקום שההיזק מצוי, שם אתה לא אומר שלוחי מצוה אינן ניזוקין... למה ?
כי במקום שיש היזק, אתה צריך להיזהר!
אם ככה, אומר ר' חיים פרידלנדר – מאיפה לומדת הגמרא, שבמקום שיש היזק מצוי, אסור ללכת ???
מהפסוק {טז, ב} אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי... במקום שההיזק מצוי לא הולכים!
אהה, אבל הקב"ה אמר לך ללכת!
נכון, אבל הקב"ה אמר שבמקום סכנה, לא הולכים... במקום סכנה יש דין של וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם.
אומר שמואל – ללכת או לא ללכת... הוא יכל להרוג אותי ?
זאת אומרת, גם שהקב"ה אומר לך משהו, אתה צריך להכניס על כף המאזניים, את כל התורה כולה!
אומר משה רבינו - הקב"ה אומר לי ללכת לגאול את ישראל... אבל באותה תורה כתוב,בפרשת השבוע {כא, כא} כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן {כב} אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ...
וכותב רש"י - כל אלמנה ויתום לא תענון. הוא הדין לכל אדם, אלא שדבר הכתוב בהווה, לפי שהם תשושי כֹח ודבר מצוי לענותם – כלומר אסור לענות אף אחד.
אומר משה - הקב"ה אומר ללכת,אבל בחשבון השני, יש לך בן-אדם שמצטער...ללכת למרות שאני מצער אותו או לא?
אם הקב"ה, יגיד לי "לך, למרות שהוא מצטער"... אני הולך... אבל אם הוא יגיד לי ההיפך – אז אסור לי ללכת.
אומר ר' חיים פרידלנדר - זאת אומרת, שהנקודה אם משה רבינו ילך או לא, זה נקודת הניסיון של משה רבינו... יתכן, שאם משה רבינו היה הולך, והיה מוכן לדרוך על אהרון,הוא לא היה מנהיג... זה גופא היה הניסיון שלו – אם הוא יצער את אהרון או לא...
רבותי, אם אלה הדברים, נוכל להתקדם בע"ה שלב אחד:
מה פתאום חשב משה רבנו שזה ניסיון? מה פתאום הוא חשב שאסור לו ללכת?
רבותי, התשובה פשוטה מאוד – אם אמרנו שתחילת הירידה למצרים התחילה בשנאת אחים, אמר משה רבנו,שנאת אחים זה הסיבה לרדת למצרים, למה ירדנו? נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים כי האחים שנאו את יוסף.
אמר הקב"ה, אם האחים שונאים אחד את השני, אי אפשר לעשות מתן תורה, כי במתן תורה צריך להיות כאיש אחד בלב אחד, בלי זה, אי אפשר לקבל את התורה.
אמר משה רבנו, אני הולך לגאול את ישראל ממצרים לקראת מתן תורה, ובדרך אני אדרך על מישהו?! ועוד מי – אח שלי?! כל הירידה למצרים הייתה בשנאת אחים, הגאולה תהיה בשנאת אחים?! לא ייתכן דבר כזה! שהקב"ה יגאל את ישראל בזה שאח דורך על אח?! לא יכל להיות!
שואל משה רבנו, כשאמרת לי ללכת, מונח בחשבון גם פגיעה באח שלי?! אמר לי אין פגיעה - וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּֽוֹ.
רבותי, אם אלה הדברים, בס"ד נוכל ללכת להסבר נוסף:
מה פתאום חשב משה רבינו, שזה ניסיון ? מה פתאום הוא חשב שאסור לו ללכת ?
רבותי, התשובה פשוטה מאוד... אם אמרנו, שתחילת הירידה למצרים התחילה בשנאת אחים...
אמר הקב"ה – אם האחים שונאים אחד את השני, אי אפשר לעשות מתן תורה... למה ?
כי במתן תורה, צריך שכולם יהיו כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד... אם הם לא יהיו כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, לא יהיה ניתן לקבל את התורה!
אמר משה רבינו- אני הולך לגאול את ישראל ממצרים, לקראת מתן תורה...ובדרך אני אדרך על מישהו... ועוד על אח שלי ?!?!
כל הירידה למצרים היתה בגלל שנאת אחים... אז הגאולה תהיה בשנאת אחים ?! לא יתכן דבר כזה... הקב"ה יגאל את ישראל, ע"י זה, שאח דורך על אח, לא יכל להיות!!!
שואל משה רבינו – ריבונו של עולם, כשאמרת לי ללכת... מונח בחשבון גם פגיעה באח שלי ??
אמר לו הקב"ה – אהרון אחיך לא יפגע... וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּֽוֹ.
רבותי, אם אלה הדברים בס"ד, נוכל ללכת להסבר נוסף:
בספר כלי חמדה, לר' שמואל לנידאו, רבה של ארם צובה, הוא מביא דרשה שהוא שמע מר' שלמה אלקבץ בצפת:
פרשת שמות, אומרת התורה {כו, ו} וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ...
שואל ר' שלמה אלקבץ - מה זה וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים ?
היה צריך לומר וַיָּרֵעוּ לנו הַמִּצְרִים...
אומר ר' שלמה אלקבץ - הם הפכו אותנו להיות רעים, למה ?
כי ידע פרעה, שכל זמן שיש שנאת אחים, הם לא יצאו מכאן... הם ירדו מכאן בגלל שהם מכרו את יוסף... הכל התחיל בגלל ב' סלעים, הם לא יצאו מכאן עם שנאת אחים!
אז מה הוא עשה?
אומר ר' שלמה אלקבץ - אז הוא לקח שׂרי מיסים מעם ישראל!
שואל האור-החיים הקדוש - למה?
כדי שיריבו אחד עם השני... "אתה לוקח ממני מיסים?!"
מה רצה פרעה להרוויח?
לסכסך את ישראל,אחד בתוך השני.
אומרת התורה וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים – הם הפכו אותנו להיות רעים!
אם ככה נשאלת השאלה - אז איך נגאלים?
בשִעבוד שהיה במצרים... כשפרעה הכביד עליהם את העול, זה הביא לאהבת אחים.
אומרים חז"ל - עָם ישראל יצא ממצרים מלוכד, באהבה שאין כמוהָ. יהודי שגמר לעשות את מכסת הלבנים שלו... כותב הש"ך על התורה - הוא גמר את מכסת הלבנים שלו, והלך לעזור לחבר שלו!
ובזכות זה הם נגאלו, בזכות שעזרו אחד לשני, תיקנו את שנאת האחים!
אומרים רבותינו יסוד נפלא... מופיע בבאר יוסף {פרשת בשלח} – {יג, יח} וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, מה זה וַחֲמֻשִׁים עָלוּ ?
אומרים חז"ל- אחד מחמש, אחד מחמישים, אחד מחמש-מאות.
אומר התרגום יונתן בן עוזיאל, על הפסוק - וְכָל חַד עִם חַמְשָׁא טַפְלִין סְלִיקוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם.
עָם ישראל,כל אחד יצא עם חמישה ילדים ממצרים.
שואל הבאר יוסף– כל אחד יצא עם חמישה ילדים?!
אישה ילדה במצרים שישה בכּרס אחד, אז מה זאת אומרת,יצאה עם חמישה ילדים ממצרים ?
בא כאן התרגום ירושלמי ואומר על הפסוק - וַחֲמֻשִׁים עָלוּ. מזוינים במידות/במצוות טובות יצאו ממצרים.
אומר הבאר יוסף תירוץ עצום – אם במכת חושך, מכל חמישה יהודים, אחד יצא וארבע מתו...
רבותי, מה עושים עם הילדים של אלו שמתו במכת חושך?
כל אישה, ילדה במצרים שישה בכרס אחד... עשרים וחמש שנות פוריות, נותנות 150 ילדים... כל אחד עם בית-ספר!
יש לך ארבע מבוגרים שמתו... כל אחד מהם, השאיר 150 ילדים, מה עושים איתם ???
150 ילדים * 4... זה יוצא שש-מאות ילדים בלי אבא!
כל אחד מבני ישראל, אימץ ארבע משפחות של ילדים... היתה לו את המשפחה שלו, ועוד ארבע משפחות של אחרים.
אומר כאן התרגום יונתן בן-עוזיאל - וְכָל חַד עִם חַמְשָׁא טַפְלִין סְלִיקוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם – כל אחד יצא עם חמש משפחות של ילדים ממצרים!
רבותי, לא עם המשפחה שלך, אלא עם חמש משפחות!!!
כמה חסד, כמה אהבה מונחת ביציאת מצרים...
אומר הקב"ה {ירמיה א, ב} זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ – החסד הזה שעשיתם אחד עם השני... אני זוכר לכם עד עצם היום הזה.
כך מסבירים רבותינו את המעשה הנפלא, של יציאת מצרים.
אם אלה הדברים בס"ד, נוכל להבין מה שאומרים חז"ל:
אומרים חז"ל - {שיר-השירים ח, א} מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי- מראשית הבריאה, כל אח שונא את אח שלו... קין את הבל, ישמעאל את יצחק... עשו את יעקב... השבטים את יוסף...
היחידים שאוהבים אחד השני, הם משה ואהרון, שנאמר {תהלים קלג, א} הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.
משה רבינו לא מוכן ללכת לגאול את ישראל, אם חס וחלילה אהרון אחיו יפּגע...
רבותי, אם אלה הדברים, נוכל בע"ה לסגור את הפינה:
שנים רבות, אני מסתובב עם שאלה,שאני לא מוצא לה תשובה... והיא פשוט מנקרת לי כל הזמן את הראש...
מצות עבד עברי, שאיתה פותחת הפרשה, היא מצווה מאוד משונה...
אדם גנב, שימו לב, אך ורק גנב... מה קורה לבן-אדם שהזיק לחבר שלו... ?
נכנס לו ברכב, ויש לו יגואר... שווה חצי מיליון דולר... עשה לו תאונה ואין לו ביטוח,לא צד שלישי ולא עשירי... הלך הרכב טוטלוס, צריך לשים לו חצי מיליון דולר...אבל אין לו גרוש על הנשמה...לא מוכרים אותו לעבד, בשום פנים ואופן לא...
הדין הוא רק למי שגנב,ואין לו במה לשלם... מוכרים אותו בגנבתו.
אומרת הגמרא במסכת {קידושין כ, א. כב, א} - דתניא {דברים טו-טז} כי טוב לו עמך, עמך במאכל ועמך במשתה שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו.
אומרת הגמרא, אם אתה בא הביתה ויש לך לחם פרוס משלשום, ומישהו הביא בגט חדש מהמאפיה כרגע, אתה אומר לעבד תעשה טובה...יש שם חצי לחם – קח לך משם שלוש פרוסות,כדי שלא ייזרק לפח.
אומרת התורה - אתה תיקח את הלחם הזה, ואת הבגט תיתן לעבד.
זה מה שהיה בזמן הגמרא...
בֹא נתרגם את זה למה שקורה היום:
כדי לקנות עבד צריך המון כסף, למה?
כי אתה צריך לשלם לזה שגנבו ממנו, מזומן, לכל השש שנים... אז אם הבן-אדם מרוויח 5000 שקל לחודש, צריך לשלם 5000*12 חודשים *6 שנים = 360,000 צריך לשלם עבור העבד. מזומן מראש לשש שנים!
מי יש לו סכום כזה מזומן ?!
אברך הוא לא, ודאי שלא... מי זה?
כנראה יהודי שב"ה יש לו הרבה כסף, או חולה כסף מה שניקרא J... אבל הוא צריך להיות גם בר אוריאן, כי מי שיש לו הרבה כסף,לא מכניס גנב הביתה.
אז מי זה צריך להיות?
הוא צריך להיות אדם, שיש לו הרבה כסף, והוא צריך להיות מלא ביראת שמים... שמוכן לעשות מעשה חונכות של גנב אצלו בבית.... משלם 360,000 ₪....קונה את הגנב, ובאותו יום, מתקין מצלמות בכל הבית...מה שבטוח, שלא יסחוב לא משהו מהבית, ליתר בטחון. J
ברוך ה' חולף ראש השנה... סוכות.. והנה מגיע חנוכה... רבותי, מדובר כאן על אדם עשיר!
יש לו בבית חנוכיה,שהילדים קנו לו לרגל חמישים שנות נישואין... חנוכיה מטר וחצי גובה,שלא יצטרך להתכופף, בראבו... ברוך ה' חנוכיה יפה ומפוארת, כמו שאדמו"רים מדליקים...
הוא חוזר מתפילת ערבית... וקדימה, הולכים להדליק חנוכיה... כל המשפחה מתאספת...
העבד עומד ושואל – תגיד, יש לך עוד כזאת חנוכיה?
"לא... זה 50,000$ עולה... מאיפה יהיה לי עוד אחד... "
אומר לו העבד - אז תיגש הצידה, אני מדליק בחנוכיה הזאת...
שואל האדון - אז עם מה אני מדליק?
אומר לו העבד- יש לי כוסיות של גרבר... נשׂים לך שמן,נשׂים על החלון ותדליק!
קנו לו חנוכיה מטר וחצי... ומי מדליק ????
העבד מדליק!
מגיע חג הפסח... יש לו קערה מפוארת עם כל הסימנים... מכסף אמיתי, שָׂם את כל הסימנים במתקן המפואר...
שואל העבד- תגיד, יש לך עוד מתקן כזה?
"לא..."
אומר לו העבד- אז תן לי, אני עורך את הסדר.
רבותי, ראיתם פעם עבד שיהיה מוכן לעזוב מקום כזה ???
למה שיעזוב, הוא מדליק בחנוכיה... בטח כולם מצלמים אותו, כזאת חנוכיה מפוארת... זה נקרא טיפול בגנב ?!
אז נשאלת השאלה – ככה מטפלים בגנב ?! מה הולך כאן?!
רבותי, כל אחד ניסה להגיד לי תירוץ... עד היום לא מצאתי תירוץ שמשביע את דעתי...
השבוע ראיתי מדרש, והמדרש הזה תפס את עיניי ואולי שם טמון הסוד... אני אומר אולי:
רבותי, בֹא נחזור חזרה לפרשת מקץ, וישב, ויגש... הפרשיות שעוסקות בירידת יוסף למצרים...
יוסף יורד למצרים, האחים מוכרים אותו לישמעאלים...סוחרים... ולפוטיפר... עובר את כל המקומות, עד שמגיע לכלא...יושב בכלא 12 שנה ועוד שנה בבית פוטיפר...
מתמנה למשנה למלך... האחים מגיעים למצרים...
אומר יוסף - צריך לטפל בהם, כדי לתקן את מה שעשו לי...
ברגע שהם מגיעים, ישר לתוך הבור... אומרים האחים בעצמם "מידה כנגד מידה" – אנחנו זרקנו את יוסף לבור, עכשיו אנחנו זרוקים בבור.
חולפים שלושה ימים... מוציא אותם מהבור, אומר לשמעון אתה נשאר פה...
הם יוצאים, הוא אומר למנשה - תשים כסף בפי אמתחותיהם, לכולם תשים למטה כסף ועל זה תבן, ללוי תשים למעלה כסף למטה תבן...{מב, כז} וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ... מה אתה נבהל, לכולם פתחו את השק ?
כן... לכולם פתחו את השק, אבל לכולם הכסף היה למטה... הוא מצא את זה למעלה... למה הוא שם לו את זה למעלה?
כיון שהשותף של שמעון, בלזרוק את יוסף לבור... וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא, מי אמר ?
שמעון עם לוי!
אמר יוסף - הוא צריך לקבל טיפול, יותר משל שאר האחים... כי הוא היה שותף איתו.
כשהוא מוצא את הכסף, הוא לא יודע שאצל שאר האחים זה נמצא למטה... "מי יודע" הוא אומר, אולי רק עליי התלבשו! הוא בלחץ כל הדרך...
הגיעו לארץ ישראל, רוקנו את השקים, רואים שלכולם יש כסף, אז הוא נרגע...
הם חוזרים למצרים עם בנימין...
אומר להם הממונה שעם יוסף- רבותי, אתם מוזמנים לארוחת צהריים עם יוסף... {מג, יח} וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ – הולכים לקחת אותנו לעבדים... מגיע לנו... מכרנו את יוסף לעבד, אנחנו הולכים להיות עבדים!!!
כולם עבדים, חוץ מבנימין... הוא לא שייך לעבדות, הוא לא בא עם כסף.
אומר יוסף למנשה- בבקשה תשים את הגביע באמתחת בנימין... הוא רץ אחריהם..."רבותי, למה גנבתם את הגביע?"
אנחנו גנבנו את הגביע ?!
חס וחלילה, מי שגנב את הגביע ימות, וכולנו נהיה לעבדים.
אומר יוסף - אף אחד לא ימות, אנחנו ניקח את זה שנמצא הגביע בידו... והוא יהיה לעבד, והשאר ישוחררו הביתה לשלום...
לפני שפותחים את השקים... אומרים לו האחים "רגע, יש לנו קל וחומר, אנחנו החזרנו את הכסף"
אומר יוסף – נכון... אבל יש שניים שאין להם קל וחומר... שמעון שהיה בכלא,אין לו, ובנימין שהוא חדש, גם אין לו קל וחומר... בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן... קורעים את הבגדים כולם!
אמרו האחים - כולנו נהיה עבדים, רק תשחרר את בנימין!
אמר להם בסדר, לא קרה כלום, אנחנו מטפלים בגנב... ואתם תעלו בשלום אל אביכם... הוא גנב, השאר לא גנבים...
כולם בלחץ... חוזרים בחזרה ליוסף הצדיק וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה – מתחנן אליו יהודה והדברים מוכרים...
במדרש כתוב דבר אחד... אני רוצה להקריא לכם דברי מדרש:
אומר המדרש {בראשית רבה, ויגש, אות צ"ג} - אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּנִימוּסוֹת שֶׁלָּנוּ כְּתִיב(שמות כב, ב) וְאִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ, וְזֶה יֵשׁ לוֹ לְשַׁלֵּם
בתורה שלנו כתוב, את מי מוכרים לעבד?
מי שאין לו... הוא יש לו... אז למה אתה צריך אותו כעבד ?!
בְּנִימוּסוֹת שֶׁלָּנוּ כְּתִיב – תגיד יהיה כתוב... עכשיו, לא כתוב שום דבר בנימוסין.
רבותי, שאלה הרבה יותר קשה – אדם עומד למשפט בארץ ישראל... "לפי חוק 23... סעיף... אתה מואשם..."
אומר העו"ד לשופט - האדם הזה הוא נתין מחו"ל...שם החוק שונה לגמרי.
יגיד לו השופט "אם שם הוא היה עובר את העבירה, אז ששם ישפטו אותו, אבל הוא עבר כאן את העבירה, ולכן אני שופט אותו, לפי החוקים של המדינה".
בְּנִימוּסוֹת שֶׁלָּנוּ כְּתִיב... מה זה מענין אותי מה כתוב בנימוסין שלכם ?!
רבותי, אני חושב שמונח כאן יסוד חשוב ביותר...
פשוטם של דברים, בדברי המדרש... אמר יהודה ליוסף "תשמע, אני רוצה להסביר לך, את החוקים שלנו...
התורה נותנת דרך שיקום לגנב – אם אין לו... ונמכר בגנבתו...!
אחד שיש לו וגונב, הוא לא בר שיקום... זה מחלה...
מה אתה צריך אחד כזה אצלך בבית ?! זה פשוטם של דברים...
אני חושב, לא בטוח שזה נכון, אבל יש לי הרגשת הלב:
האחים אמרו לעצמם "אם הגביע היה נמצא אצל כל אח אחר... מגיע לנו, כי מכרנו את יוסף לעבד... מגיע לנו שיכניסו לנו את הגביע ונשב כולנו!... מכולם פה אחד לא ראוי להיות עבד – בנימין, כי אנחנו כולנו חטאנו בעוון של מכירת יוסף, מגיע לנו שימכרו אותנו, היחיד שלא מגיע לו זה בנימין".
אם בנימין לא מגיע לו... אומר בְּנִימוּסוֹת שֶׁלָּנוּ כְּתִיב {שמות כב, ב} וְאִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ – אנחנו מוכרים עבד בגלל המכירה של יוסף...
ונמכר במכירתו של יוסף, על זה שאמר יוסף {מ, טו} כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר... אם אין לו, ונמכר בגנבתו – נמכר בגנבתו בגלל יוסף, העבד העברי הראשון.
אבל אומר יהודה ליוסף – בנימין לא שייך לענין... יש לו זכויות, אין לו את החובות של גְנֵבָתוֹ...הוא לא חייב לאף אחד שום דבר.
יוצא, שכל התביעה שהיתה כאן,היתה בגלל מכירת יוסף, לכן פותחת התורה בעבד עברי, במצווה הראשונה.
אומר המגלה עמוקות - ולמה קוראים לו עברי? בכל התורה לא תמצא שם של עברי... למה ?
כי כל הנושא של מכירת עבד עברי, מתחיל מהעבד העברי הראשון... הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ – זה תחילת העבד עברי, משם זה מתחיל!
ממילא, התיקון הגדול שלנו, כיצד מגיע ?
אם תחילת הגלות התחילה בגלל שנאת אחים...אומר משה רבינו "אני לא מתכוון ללכת ולפגוע באח שלי, מעמד הר סיני לא יוכל להיות בפגיעת אחים, כי מעמד הר סיני צריך להיות כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד".
פרשת משפטים, היא ההשלמה של מעמד הר סיני... גם היא מדברת על הענין של ההשלמה, של מעמד הר סיני כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד... בקולות וברקים, אומר הרא"ם... ב- כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, למה?
כי פרשת משפטים, המסיימת את ימי השובבי"ם... התחילה שלה היתה בירידת יוסף למצרים, שנאמר וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכָל הַדּוֹר הַהוּא, והסיום שלה הוא, ביציאת בני ישראל ממצרים, מתוקנים מכל העוונות של שנאת חינם, בזה שמשה ואהרון, אומרים חז"ל... מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי... כולם מאוחדים.
באה הפרשה שלנו, ופותחת בנושא של עבד עברי...
אומרת לך - עבד עברי מקבל יחס של מלך!!!
אם יש לך מיטה אחת,הוא לוקח... אם יש לך אוכל טרי, הוא לוקח... למה?
כדי לכפר על מה שלקחנו את אח שלנו – יוסף הצדיק, ומכרנו אותו לעבד... איך נתקן את זה ???
ביחס הטוב, שניתן לכל עבד, שנמצא אצלנו בבית, נהפוך כל עבד לאדון, ובזה נתקן את מכירת יוסף!!!
יזכנו הקב"ה, רבותי שבוע קשה עבר על עם ישראל, כולנו יודעים משפחה שלמה שהלכה לישון ולא קמה לנצח, אבא ואמא וילד קטן, משפחה שלמה נכחדה!! כולנו מבינים שהקב"ה תובע מאתנו משהו, אבל שרואים שכאלה דברים קורים, מאז השואה לא היה דבר כזה! אנשים נהרגים מגזים ?!? זה גז כזה וההוא גז כזה, הקב"ה צועק!! תתעוררו!! כל אחד ואחד יתעורר, פרשת משפטים, פרשה של בין אדם לחברו, יזכנו הקב"ה לראות בחבר שלנו את הטוב שבו ולא את החיסרון ובזכות זה נזכה לגאולה השלמה במהרה בימנו אמן ואמן!!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.