בס"ד
פרשת בשלח – שבת שירה – הרב ברוך רוזנבלום שנת תש"ע.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת בשלח. שבת מיוחדת, שבת שירה... שבת ט"ו בשבט... היום אנחנו גם שלושים יום לפני פורים, דורשים בהלכות החג...אז נדבר היום בע"ה, גם על משהו שקשור לפרשת השבוע, גם לפורים, גם לפרשת שירה... הכל ביחד נחבר בע"ה.
פרשת בשלח, עוסקת ביציאת בני ישראל ממצרים ובקריעת ים סוף. עם ישראל הגיע בקריעת ים סוף, למעלה הרוחנית הכי גבוהה שישנה, עד שאמרו חז"ל - ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, במחזה הנבואה וכל שאר הנביאים.
אומר רבינו בחיי – שלא תחשוב שהם הגיעו למעלה כזאת, שהם הגיעו לחכמה והשגה של יחזקאל בן בוזי, כי אחרי שראו מה שראו, הם חזרו להיות שיפחות....
זה לא הפשט, שהם הגיעו להתרוממות רוח... אלא, היה להם מחזה אחד, שיחזקאל בן בוזי לא ראה אותו, ולכן הגיעו למעלה גבוהה באותו רגע...
אבל חז"ל מפליגים בשבח, של אותו מעמד, עד שחז"ל במדרש רבה {שמות רבה, פרשה כ"ג, אות טו} אומרים :
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלִים יוֹרְדֵי הַיָּם, משֶׁה כַּמָּה נִתְחַבֵּט וְנִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמָּקוֹם עַד שֶׁרָאָה אֶת הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, יח): הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לג, כ): לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי, וּבַסּוֹף הֶרְאָה לוֹ בְּסִימָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, כב): וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי. הַחַיּוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא אֵינָן מַכִּירוֹת אֶת הַדְּמוּת, וּבְשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנָּן לוֹמַר שִׁירָה הֵן אוֹמְרִים בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא אֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת אִם כָּאן הוּא אִם בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא (יחזקאל ג, יב): בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְקוֹמוֹ, וְעוֹלֵי הַיָּם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְאוֹמֵר: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲמַרְתֶּם לְפָנַי פַּעַם אַחַת זֶה אֵלִי, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אַתֶּם אוֹמְרִים אוֹתוֹ דָּבָר שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה, ט): וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה וגו'.
עוד אומרים חז"ל {שמות רבה, פרשה כג, אות ח} - רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִי אָמַר קִלּוּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַתִּינוֹקוֹת, אוֹתָן שֶׁהָיָה פַּרְעֹה מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִיךְ לַיְאוֹר שֶׁהֵם מַכִּירִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיצַד, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהָיְתָה אִשָּׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְבַקֶּשֶׁת לֵילֵד, וְהָיְתָה יוֹצֵאת לַשָׂדֶה וְיוֹלֶדֶת שָׁם, וְכֵיוָן שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת, עוֹזֶבֶת הַנַּעַר וּמוֹסֶרֶת אוֹתוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֶרֶת רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שֶׁלִּי וְאַתָּה עֲשֵׂה אֶת שֶׁלָךְ.
במדרש תהילים, אומרים חז"ל – מלמד, שכל אחד ואחד היה מראה באצבעו, כנגד השכינה ואומר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.
בקריעת ים סוף, אומרים לנו חז"ל, שכל אומות העולם רעדו מפחד, מפני בני ישראל, שנאמר {טו, יד} שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת: {טו} אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן: {טז} תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן...
נשאלת השאלה – מאיפה ידעו אומות העולם, על קריעת ים סוף?
קריעת ים סוף היתה במצרים... מאיפה יודעים על זה מואב? מאיפה יודעים על זה יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת, מאיפה יודעים על זה אדום? מאיפה כולם יודעים???
אומרים חז"ל במדרש {שמות רבה, פרשה כא, אות ו} - (שמות יד, כא): וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, אֵינוֹ אוֹמֵר וַיִּבָּקַע הַיָּם, אֶלָּא וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בְּכָל הַמַּעְיָינוֹת וּבַבּוֹרוֹת וּבְכָל מָקוֹם, נִבְקְעוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרוּ חָזְרוּ כָּל הַמַּיִם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שמות יד, כח): וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וְכָל הַנִּסִּים הַלָּלוּ נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כא): וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם...
אותו דבר מופיע במדרש תהילים {מזמור יח} - בשעה שאמר הקב"ה למשה וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ, נבקעו כל מעינות תהום שבעולם, ואפילו המים שבכדים ושבגתות ושבצלוחיות נבקעו באותה שעה.
מדרש נוסף {ילקוט המכירי משלי} אומר - כל מי שהיה לפני ביתו בריכת מים, נקרעה לי"ב גזרים.
אומרים חז"ל, שזו היתה התופעה בכל העולם... כך זה קרה באדום... במואב... וכל אחד שאל"מה זה???"
עד שהגיע המידע, שכל זה קרה, כיון שעם ישראל עבר את ים סוף... וזאת התוצאה.
ממילא, הדבר הזה התפרסם, וכל העולם רעד מפחד, מעם ישראל... חוץ מאומה אחת... כך נקרא בע"ה בסוף הפרשה {יז, ח} וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם... שואלים חז"ל – מה זה וַיָּבֹא, מאיפה הוא הגיע?
אומרים חז"ל במדרש {אסתר רבה, פרשה ז, אות יג} - וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים, וּמֵהֵיכָן בָּא עֲמָלֵק, אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבָּא מֵאֵצֶל בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁבָּא לִטֹּל עֵצָה מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבַּעַל עֵצָה אַתָּה וְגַם בַּעַל מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת, וְכָל הַנּוֹטֵל עֵצָה מִמְךָ אֵינוֹ נִכְשָׁל. אָמַר לוֹ רְאֵה מֶה עָשׂוּ אֻמָּה זוֹ לְמִצְרַיִם, שֶׁעָשׂוּ לָהֶם כַּמָּה טוֹבוֹת, וּמַה לְּמִצְרַיִם שֶׁעָשׂוּ לָהֶם כַּמָּה טוֹבוֹת עָשׂוּ לָהֶם כָּךְ, לִשְׁאָר אֻמּוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֵיאַךְ אַתָּה יוֹעֲצֵנִי, אָמַר לוֹ בִּלְעָם, לֵךְ וַעֲשֵׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה, וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה אֵין אַתָּה יָכוֹל לָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, וְאַף אַתָּה שֶׁהוּא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, תָּלוּי בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. מִיָּד בָּא עֲלֵיהֶם לַמִּלְחָמָה.
יוצא, לפי דברי המדרש, שעמלק הגיע מביתו של בלעם.
במכילתא {פרשה א, בשלח}, דורשים חז"ל – ר' יוסי בן חלפתא אומר וַיָּבֹא עֲמָלֵק שבא בעצה מלמד שכנס כל אומות העולם ואומר להם בואו וסייעוני על ישראל, אמרו לו לא נוכל לעמוד כנגדן, פרעה לא עמד כנגדן שטבעו הקב"ה בים סוף, שנאמר {תהלים קלו, טו} וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף אבל אנו נוכל לעמוד כנגדן. אמר להם בואו ואתן לכם עצה מה תעשו. אם הם ינצחוני ברחו לכם. ואם לאו בואו וסייעוני על ישראל, לכך נאמר וַיָּבֹא עֲמָלֵק שבא בעצה.
חז"ל אומרים, שהמרחק שהלך עמלק להילחם בישראל, היה 400 פרסה = 1600 ק"מ.
שואלים רבותינו – מה עמלק רוצה? מה הוא מחפש אצל עם ישראל?
בשלמא, היה להם מצבורי נפט... מצבורי מים... אני מבין, יש להם על מה להילחם...
אבל אין לעם ישראל כלום... חמישה-שישה מיליון אנשים במדבר, בלי שום דבר... הוא הולך 1600 ק"מ להילחם... מה הוא רוצה???
כתוב בצרור המור, לר' אברהם סבע, הוא מביא בשם מדרש – הוא בא לקיים את הצוואה של תִּמְנָֽע.
כתוב בסוף פרשת וישלח, שתמנע אחות לוטן, ביקשה להידבק ביהדות... רצתה להתגייר, ולא קבלוה...
אמרה, אם לא מקבלים אותי בגירות, לפחות אלך ואדבק בצאצאיו של עשו... הלכה ונהיתה פילגש לאליפז, וילדה לו את עמלק...
למה לא קיבלו אותה לגירות?
כותב הרי"פ {ר' יאשיהו פינטו} בביאורו בעין יעקב – לא קיבלו אותה, כיון שהיתה ממזרת. לא רק ממזרת, אלא היתה גם אשתו של אליפז וגם ביתו.
הוא לקח את ביתו לאישה! שיא של טומאה... ולכן לא רצו לקבל אותה.
רש"י מביא את הדברים בפרשת וישלח...( עיין שם)
כותב צרור המור – וסיבת שנאת עמלק אמרו במדרש, שהיא בסיבת צוואת תמנע אחות לוטן. שחזרה להידבק בזרעו של אברהם ולא קבלוה. וכשראתה שלא קבלוה, היתה פילגש לאליפז בן עשו. כדי להידבק בזרעו של אברהם אבינו. ותלד לו את עמלק, וסיפרה לו את כל המאורע. וצוותה לו צוואה בחרם, שיטור איבה זו לישראל לעד לעולם. ולכן וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל.
עמלק בא לקיים, שבועה וחרם שאמרה לו אמו תמנע, לבוא נקמה ביהודים, על זה שלא הכניסו אותה לכרם ישראל.
בהדר זקנים מבעלי התוספות, ואותו דבר מופיע בחזקוני כאן בפרשה, שואלים שאלה – אז למה הם באו עכשיו?
אם תמנע נתנה לו צוואה, לנקום בעם ישראל... אז למה הוא לא עשה את זה קודם לכן, למה הוא חיכה רק אחרי שיצאו ממצרים?!
כותב ההדר זקנים מבעלי התוספות – עשו הרי שלח את אליפז, לבוא נקמה ביעקב אבינו, ולהרוג אותו... וכשנפגש אליפז עם יעקב, ביקש יעקב תחנונים על עצמו, ואליפז נענה לתחנוניו, והסכים להמיר את המוות בלקיחת כל רכושו של יעקב...
הלך אליפז לעשו והראה לו את כל רכושו של יעקב, בטענה שהרג אותו, כיון שעני חשוב כמת...
אמר לו עשו, זה לא נקרא קיום של צוואה... הלך וקרא לעמלק, וציווה עליו שיהרוג את יעקב...
נתרצה עמלק לדברי עשו, ונשבע לו שיהרגנו... וכששמעה תמנע את הציווי הזה, הזהירה בו ואמרה לו, שלא יעז לעשות את זה... למה?
חוב גדול מוטל על זרעו של אברהם אבינו, דכתיב {טו, יג} וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָֽה. צאצאיו של אברהם, צריכים לרדת למצרים ארבע-מאות שנה... אם תהרוג את יעקב, מי ירד??
הילדים שלך...כי אתה הצאצא! אתה רוצה לרדת למצרים לארבע-מאות שנה?! תהרוג אותו...
אמר עמלק – אמא, אז מה את רוצה שאני יעשה?
אמרה לו – תחכה, תן להם לרדת למצרים ארבע-מאות שנה... אחרי שיעבדו עבודת פרך, אז תהרוג אותם!
ככה תקיים גם את צוואת עשו, וגם תרוויח שלא תרד לארבע-מאות שנה.
באים רבותינו ושואלים – מה עמלק רוצה? למה הוא בא להילחם?
תשמעו את הנוסח שהתורה אומרת על המלחמה הזאת:
{דברים כה, יח} אֲשֶׁר קָֽרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַֽחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִֽים.
שואלים חז"ל – מה פירוש אֲשֶׁר קָֽרְךָ בַּדֶּרֶךְ?
אומר רש"י - אשר קרך בדרך. לשון מקרה. דבר אחר לשון קרי וטמאה, שהיה מטמאן במשכב זכור. דבר אחר לשון קור וחום, צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האמות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים.
שואלים חז"ל – מה זה כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַֽחַרֶיךָ?
אומר המדרש {תנחומא, כי-תצא, אות ט} - דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר שַׁקְלָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יוֹחָנָן, מֶה הָיוּ בֵּית עֲמָלֵק עוֹשִׂין. הָיוּ מְחַתְּכִין מִלוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְזוֹרְקִין כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאוֹמְרִים: בָּזֶה בָּחַרְתָּ, טֹל לְךָ מַה שֶׁבָּחַרְתְּ.
אתה קורא את הדברים האלה בחז"ל, ושואל – מה הם רוצים המשוגעים האלה?!
רוצים לצנן את האמבטיה... מוכנים למות... בשביל מה למות?!
נכון... הסבתא השביעה אותך שתבוא נקמה... מה הם רוצים? מה היעוד של המלחמה הזאת?!
דבר נוסף, לוקחים עורלות וזורקים כלפי מעלה... איזה מן טירוף זה???
כדי להבין את היסודות של מלחמת עמלק, ומה שכתוב כאן, אנחנו בע"ה צריכים לבנות כמה יסודות, ולאחר מכן בע"ה, לחבר את כל היסודות כולם, ולהבין מה זה מלחמת עמלק:
אומרת התורה {יז, ט} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי...
שואלים חז"ל – מדוע בחר משה רבינו את יהושע?
אומר רש"י - בחר לנו אנשים. גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסיעתן. דבר אחר בחר לנו אנשים שיודעין לבטל כשפים לפי שבני עמלק מכשפין היו.
דרך-אגב, כתוב בחז"ל, שעמלק בחרו רק אנשים שבאותו היום היה להם יום-הולדת, כי העמלקים האמינו, שביום ההולדת של האדם, לא יכל לקרות לו כלום.
תשובה נוספת, אומר החזקוני – אמר משה ליהושע לבחור אנשים, שנולדו באדר שני, היות ומי שנולד באדר שני, לא תופסים בו הכשפים.
כיון שאדר ב', הוא מחוץ לגלגל המזלות, לכן אמר לו לבחור אנשים, שנולדו באדר ב', כדי שילחמו עם עמלק.
דבר נוסף, אומר המושב זקנים – ולמ אמר ליהושע? מפני שמלחמת עמלק היתה בחודש אייר, ומזלו של החודש הוא שור... ויהושע, שהוא מצאצאי יוסף, שמזלו שור, שנאמר {דברים לג, יז} בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.
אומרת הגמרא {מסכת ב"ב קכ"ג, ב} - {בראשית ל-כה} ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' מאי שנא כי אתיליד יוסף אמר ליה ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שנאמר {עובדיה א-יח} והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו'
כדי לנצח את עמלק, צריכים את יוסף... כדי לנצח את עשו, צריכים את יוסף... למה?
אומר המדרש {בראשית רבה, פרשה עג, אות ז} - דְּאָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָסוֹרֶת הִיא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כ): אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵם צְעִירִים שֶׁבַּשְּׁבָטִים.
בניה של רחל, הכוונה ליוסף ובנימין... למה דוקא הם?
אומרים חז"ל במדרש {תנחומא קדום, פרשת ויצא, טו} - אמר ר' שמואל בר נחמן מסורת היא ביד בנים של עשו שאין נופלין אלא ביד בניה של רחל, שנאמר אם לא יסחבום צעירי הצאן (ירמיה מ"ט) שאם באים השבטים לדון עם עשו לומר לו למה רדפת את אחיך, והוא אומר להם למה אתם רדפתם את יוסף אחיכם, ואינם מועילים ממנו, וכיון שהוא בא אצל יוסף אמר לו למה רדפת אחיך, ואינו יכול להשיבו, ואם תאמר שעשה לך רעה, אף אחי שלמו לי רעה ואני שלמתי להם טובה, מיד הוא שותק...
יוצא, שרק בניה של רחל, יכולים להחזיר תשובה לעשו...
במדרש רבה {שמות רבה, פרשה כו, אות ג. תנחומא, כי תצא} – אין עשו נופל, אלא ביד צאצאיו של יוסף... למה?
אֶת הָאֱלֹקִים אֲנִי יָרֵא, וּבָזֶה כְתִיב (דברים כה, יח): וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים, יָבוֹא בֶּן בְּנוֹ שֶׁאָמַר אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, וְיִפָּרַע מִמִּי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.
צריכים לקחת למלחמה הזאת יָרֵאי אֱלֹהִים...למה?
כי על עמלק העיד הכתוב, שהם לא יָרֵאי אֱלֹהִים... יבוא יוסף, שהוא יָרֵא אֱלֹהִים, והוא ילחם!
עוד נדבך אחד:
אומרת התורה {יז, י} וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָֽמַר-לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָֽה: {יא} וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵֽק
כותב האבן-עזרא, שמשה רבינו עלה להר סיני, כדי להזכיר את זכותם של ישראל, שעל ההר הזה, הם עתידים לקבל את התורה.
הם עלו למעלה... וביחד עם משה רבינו, עלו אהרון וחור... הם תמכו בשתי ידיו...
דרך אגב - לומדים מכאן הלכה, שנפסקה בשולחן ערוך ובטור – בתענית ציבור, בשעה שהחזן יורד לפני התיבה, צריכים לעמוד אחד מימינו ואחד משמאלו... כך ההלכה בתענית ציבור.
האשכנזים נוהגים את זה, ביום הכיפורים, בתפילת כל-נדרי...
זו גם גמרא {מסכת ב"מ פה, ב}, שרבינו הקדוש גזר תענית, ושלח לפני התיבה את ר' חייא ובניו... (עיין שם)
עלה משה רבינו להר, ושנים נמצאים איתו – אהרון וחור... למה הוא בחר את שניהם?
כותבים רבותינו, ומי שמאריך בזה, הוא הכלי יקר- משה רבינו, רצה לעורר זכות אבות... וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָֽה...
דורשים חז"ל – רֹאשׁ זה האבות... הַגִּבְעָֽה – אלו האמהות... הוא רצה לעורר זכות אבות, וזכות האמהות.
אז למה הוא בחר דוקא באהרון וחור?
כי הגמרא {מסכת תענית ט, א} אומרת - שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן משה ואהרן ומרים וג' מתנות טובות ניתנו על ידם ואלו הן באר וענן ומן באר בזכות מרים עמוד ענן בזכות אהרן מן בזכות משה.
משה רבינו הוא עמוד התורה, אהרון הכהן הוא עמוד העבודה ומרים הנביאה, היא עמוד גמילות החסדים, שנאמר בה {א, יז} וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים...
היות והיו כאן שלושת העמודים, זה כנגד שלושת האבות – אברהם, יצחק ויעקב – תורה, עבודה וגמילות חסדים... לכן עלו לראש הגבעה, משה, אהרון ומרים... אמנם, מרים לא עלתה להר, כי זה לא ראוי שאשה תעמוד בראש ההר, אז מי עומד במקומה?
חוּר בנה!
אנחנו הולכים לנדבך השלישי:
אומר הקב"ה למשה – {יז, יד} כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּֽי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָֽיִם: {טו} וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּֽי: {טז} וַיֹּאמֶר כִּֽי-יָד עַל-כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּֽעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּֽר.
אומר רש"י - כי יד על כס יה. ידו של הקדוש ברוך הוא הרמה לשבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כלו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט ז) האויב תמו חרבות לנצח, זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א יא) ועברתו שמרה נצח, (תהלים שם) וערים נתשת אבד זכרם המה, מהו אומר אחריו (תהלים ט ח) וה' לעולם ישב, הרי השם שלם, (תהלים שם) כונן למשפט כסאו, הרי כסאו שלם.
מביא הטור {סימן נ"ו} :
אנחנו אומרים קדיש מספר פעמים ביום... בתחילת הקדיש אנו אומרים יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא.
שואל הטור – מה פירוש הדבר?
מה שאומרים בקדיש יהא שמה רבא יש מפרשים שם יה רבא שאנו מתפללין על שם יה שאינו שלם שיתגדל ויתקדש ושיחזור להיות שלם... והשם לא שלם, עד שינקום מעמלק, שנאמר יָד עַל-כֵּס יָהּ, שאין הכיסא שלם ואין ה' שלם, עד שינקום ממנו.
כותב ר' חיים ויטאל {שערי קדושה, חלק א, שער ד} – מצוה לזכור בכל יום, מה שעשה לנו עמלק, ומתי זוכר את זה?
כשאומר יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ מבקשים שהקב"ה ימחה את זכר עמלק, ובכך יגדל שמו של הקב"ה ל-י.ה.ו.ה.
כמו כן, יש לכוון את זה, בזמן שאומר וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל... לכוון ששמו של הקב"ה יהיה גדול.
כותב הרמב"ם {הלכות מלכים, פרק א, א} - שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ. לְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז-טו) 'שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ'. וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה-יט) 'תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק'. וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב-ה) 'לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה'.
אומרת הגמרא {מסכת סנהדרין כ, ב} - וכן היה רבי יהודה אומר ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה...
שואלת הגמרא - ואיני יודע איזה מהן תחילה?
כשהוא אומר {שמות יז-טז} כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה ואין כסא אלא מלך שנאמר {דברי הימים א כט-כג} וישב שלמה על כסא ה' למלך ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה או להכרית זרעו של עמלק תחלה כשהוא אומר {דברים יב-י} והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' הוי אומר להכרית זרעו של עמלק תחלה..
בכל יום אנחנו אומרים, לפחות ארבע פעמים את הפסוק {זכריה יד, ט} וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד
לאחר שאנחנו מבקשים מהקב"ה - וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ... מבקשים מהקב"ה, שיחזור ויחזיר את שכינתו... ומסיימים וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ...
פעם נוספת, יש לנו את זה ב- אָז יָשִׁיר...
ב- אָז יָשִׁיר, אנחנו מסיימים את שירת הים, בשתי פסוקים שלא קשורים ל - אָז יָשִׁיר:
וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד...
גם ביום כל תפילה... גם בסיום פסוקי דזמרה, אנחנו אומרים את הפסוק הזה.
הפסוק הזה מבטא כמיהה ובקשה לקב"ה, שיחון אותנו כבר, וישלח לנו גואל צדק, ובזה ימחה את זכר עמלק...
לכן הדגש הוא על בַּיּוֹם הַהוּא – ה-ו-א, זה מה שחסר לשלימות...
ה- א חסרה לכסא, שנאמר כִּֽי-יָד עַל-כֵּס יָהּ... וה –הוּ, חסרים לשם הויה.
עד עכשיו, היה נחשב שמו של הקב"ה יָהּ היה חסר הוּ...
כותב רבינו בחיי בפרשה – וזהו שאומר דוד המלך בתהילים {קל"ב, יג} כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ.
כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן כשהקב"ה יחזיר את שכינתו לציון אִוָּהּ האל"ף יחזור לכיסא וה"א ו"ו, יחזרו לשם הויה לְמוֹשָׁב לוֹ.
אלו היסודות הראשונים, שקשורים לנושא של עמלק.
לאחר שהצבנו את שלושת היסודות האלה, נוכל בע"ה להתחיל לרקום אותם, אחת לאחת...אבל קודם כל, ננסה להבין יסוד נוסף, שמופיע בבעל-הטורים בפרשה, בשם מדרש תנחומא (פרשת כי-תצא) :
אומרת התורה - {יד} וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.
כותב בעל הטורים - זכרון בספר ושים באזני. ר''ת זבוב שרץ אחר דמן של ישראל כזבוב.
בעל הטורים מביא את זה, בשם מדרש תנחומא (פרשת כי-תצא, אות ט):
רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר, מָשָׁל לְמָה הָיָה עֲמָלֵק דּוֹמֶה. לִזְבוּב שֶׁהָיָה לוֹהֵט אַחַר הַמַּכָּה, כָּךְ הָיָה לוֹהֵט עֲמָלֵק אַחַר יִשְׂרָאֵל כְּכֶלֶב.
כל מי שקורא את הדברים האלה, שואל את עצמו שאלה – באף מקום לא מצאנו, שעמלק נקרא זבוב... בכל מדרשי חז"ל, שמכנים את האומות לבעלי חיים, עמלק תמיד נקרא בפי חז"ל – כלב.
לא מצוין איזה כלב זה, אבל לפי הערכתי, מדובר ברוטביילר J
רש"י מביא את זה פעמיים בפרשה:
{יז, ז}...הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן {ח} וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם
אומר רש"י - ויבא עמלק וגו'. סמך פרשה זו למקרא זה, לומר תמיד אני ביניכם ומזמן לכל צרכיכם, ואתם אומרים (פסוק ז) היש ה' בקרבנו אם אין, חייכם שהכלב בא ונושך אתכם ואתם צועקים אלי ותדעון היכן אני. משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר, אבא טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שניה וכן שלישית, פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן ראית את אבא. אמר לו אביו אינך יודע היכן אני, השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו.
אם ככה יוצא, שעמלק נקרא כלב... נשאלת השאלה – מה פתאום חז"ל כאן, נותנים לו תואר זבוב?
מצאתי פעם, כמדומני, בחיד"א (חומת אנך) הוא מביא את הפסוק {בראשית כד, א} וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, ואומר ראשי תיבות זבוב...
השבוע... באחת הנסיעות, לקחתי איתי ספר, שיהודי הביא לי אותו מארה"ב, שנקרא צניף מלוכה, ששם הוא מדבר על מלכויות... שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ... להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה... ספר נפלא, עם ליקוטים נפלאים...
תוך כדי הדברים, מצאתי שם רעיון רבותי, שווה מיליון דולר! העברתי את הויזה... אבל לא עבר... J
תשמעו מה שהוא כותב:
ולמה נמשלו עמלק לזבוב?
הוא מביא גאון מוילנה (פרשת נח)... אומרת התורה {בראשית ט, א}... פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָֽרֶץ: {ב} וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִֽהְיֶה עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָֽאֲדָמָה וּֽבְכָל-דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּֽנוּ
אומר הגאון מוילנה - בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָֽאֲדָמָה הוא שרץ הארץ. וּֽבְכָל-דְּגֵי הַיָּם הוא שרץ המים... ושרץ העוף, לא מוזכר.
מה זה שרץ העוף?
זבובים, יתושים, תיקנים...לא מוזכרים.
אומר הגאון מוילנה – אעפ"י שאצל אדם הראשון, זה כן מוזכר... שנאמר {א, כו} וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ
אומרים חז"ל - וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. לרבות שרץ העוף.
שואל הגאון מוילנה – למה אצל אדם הראשון זה מוזכר, ואצל נח לא?
אצל אדם הראשון נאמר וְיִרְדּוּ – יש כאן שליטה של שולט על נשלט... ואצל נח נאמר וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם – מורא ופחד, זה לא בגלל שהוא מעריך במעלת השולט.
ב- וְיִרְדּוּ, מכיר הנשלט במעלת השולט... הוא מכיר, שיש כאן פאר היצירה, אדם הראשון.
כל זמן שלא התקלל אדם הראשון, אז ממילא, גם כל שרץ העוף פחד ממנו... אבל באותו רגע שנתקלל אדם הראשון, נישאר רק וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם.
בֹא ותראה, כל השרצים כולם, פוחדים מבני האדם... היחידים שלא פוחדים מבני האדם, זה שרץ העוף!
הזבוב לא מפחד מבני האדם... הוא מגיע על האף של שר הביטחון... אין לו שום פחד... הוא מגיע לאוזן של הרמטכ"ל... אין לו שום בעיה להיכנס פנימה... יש להם אלצהיימר... הם לא זוכרים שלפני שתי דקות, כבר ניסו להרוג אותם... והנה הם שוב מתקיפים... עוד פעם ועוד פעם, מצד ימין ומצד שמאל.... J
שואל הגאון מוילנה – איך יכל להיות... הרי נאמר בתורה וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִֽהְיֶה עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ?!
כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, כן... חוץ משרץ העוף!
עד כאן דברי הגאון מוילנה.
אומר הספר צניף מלוכה – איך יכל להיות שכל העולם פוחד מעם ישראל... שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת: {טו} אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן... וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם... איך יכל להיות?!
אומרים חז"ל – הוא זבוב... זבוב לא פוחד!
וורט של מיליון דולר!!!
פחדתי לרקוד מאושר באוטובוס, כי זה היה ליד תל-השומר... פחדתי שיאשפזו אותי J
כך מביא הספר צניף מלוכה, להבין את הענין של הזבוב עם עמלק.
לאחר ההסבר שלו, נוכל בע"ה להתקדם ולהבין עומק נוסף:
במכילתא {פרשת בשלח} על הפסוק {שמות טו, טז} עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, אומרים חז"ל:
לפי שכל העולם שלך, ואין לך עם אלא ישראל, שנאמר עם זו יצרתי לי. ארבעה נקראו קנין. ישראל נקראו קנין, שנאמר עַם זוּ קָנִיתָ. שמים וארץ נקראו קנין, שנאמר {בראשית יד, יט} קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. בית המקדש נקרא קנין, שנאמר {תהילים עח, נד} הר זה קנתה ימינו. התורה נקראת קנין, שנאמר {משלי ח, כב} ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.
כותב הגאון מוילנה, בביאורו לשירתה של חנה, על הפסוק {שמואל א'. ב, ג} אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה :
בארבע מקומות, בא עמלק לתקוף את ישראל – כשיצאו ממצרים, כשהמן רצה להשמיד אותם, בית ראשון ובית שני.
אומר הגאון מוילנה – הם באו לתקוף ארבע פעמים, כנגד ארבעת הקניינים שקנה הקב"ה בעולמו.
מה שתקפו ביציאה ממצרים, זה כנגד קנין שמים וארץ. מה שרצה המן לעשות, לאבד ולהרוג את כל היהודים, זה כנגד קנין ישראל. מה שהם רצו לעשות בבית ראשון, זה כנגד קנין בית המקדש, ומה שרצו לעשות בבית שני, זה כנגד קנין תורה.
עד כאן דברי הגאון מוילנה.
האמת היא, הגאון מוילנה הזה, צריך שיעור בפני עצמו... אנחנו לוקחים, רק את הקטע הראשון שלו.
אומר הגאון מוילנה – כל מה שהם באו להילחם מול ישראל, כשיצאו ממצרים, הוא כנגד קנין שמים וארץ. מה פירוש הדבר?
רש"י הראשון בתורה, כותב - בראשית ברא. בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו.
בענין של 'זה לעומת זה עשה האלוקים ', העמיד הקב"ה אומה נגדית, לענין של ראשית.
אומר לנו בלעם –עמלק נחשבים ראשית, שנאמר {במדבר כד, כ} רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.
ישראל נחשבים ראשית לקדושה, ועמלק הוא ראשית לטומאה.
אם אמרנו שההיווצרות של עמלק, באה מתמנע שהיתה ממזרת, ולא רק, אלא היתה גם בתו של אליפז, וגם אשתו... זה שיא של טומאה!
כוח הטומאה ניתן בעמלק, וכוח הקדושה ניתן בישראל... ישראל זה בראשית, ועמלק זה בראשית... שניהם מתמודדים על הדבר השלישי, שהוא בראשית, מהו הדבר?
התורה נקראת ראשית, כך אומר רש"י... ההתמודדות של כוחות הקדושה, מול כוחות הטומאה, היא סביב הבראשית, היא תורת ישראל שנקראה ראשית.
{יז, ח} וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם.... למה???
כי זו התחנה האחרונה, לפני קבלת התורה... וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי – מרפידים כבר מגיעים למעמד הר סיני... אם כוחות הטומאה, מנסים למנוע מעם ישראל, לקבל את התורה, הם עוצרים אותם ברפידים – התחנה האחרונה לפני מעמד הר סיני.
על מה ניטש שם המאבק?
המאבק ניטש על קנין ראשון, קנין שמים וארץ... מה זה?
הקב"ה נתן לנו תורה, והוא נתן לנו גם שמים וארץ... שמים - רוחניות, ארץ – גשמיות.
אומר לנו הקב"ה כך – {תהילים קטו, טז} הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָֽם
אומרים המפרשים - הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָֽם כדי לעשות אותה שמים.
כותב המסילת ישרים {שער הקדושה, פרק כו} – הקב"ה נתן לנו עולם חומרי, כדי לרומם אותו להיות רוחני.
כשהצדיק יושב ואוכל, מאכלו כקרבן, כי כל דרכו של הצדיק, הוא לקדש שם שמים בכל אורחותיו.
אתה לוקח כוס מים, שהוא חומרי, ושותה אותם, כדי שתוכל ללמוד תורה!
אתה לוקח את המים האלה, ומרומם אותם להיות רוחניים!
אם ככה, נוכל עכשיו בע"ה, להתקדם ביסוד הנפלא:
אין לך דבר יותר גשמי, שהקב"ה לקח אותו להיות רוחני, כמו ברית מילה.
ברית מילה, זו המצוה הראשונה שנצטווה אברהם אבינו... {יז, א} הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים זו מצות המילה, שעליה נאמר בפסוק {דברים ל, יב} מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה – ראשי תיבות מילה...
מן החומר אל הרוח... להפוך אותו להיות קדוש, להפוך אותו להיות מרומם...
עמלק לא מוכן לתת לישראל, לקבל תורה, שהתורה נותנת לאדם אפשרות, לקדש את האדם, על כל צעד ושעל - אתה לובש בגד, אתה מקדש את עצמך בציצית... אתה נכנס הביתה, אתה מקדש את עצמך במזוזה.
אומר עמלק – אין דבר כזה... אני לא מוכן שישראל יקח את החומר, ויקדש אותו! הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָֽם כאן אנחנו נשארים כפי שנבראנו! אני לא מוכן, שתרוממו את הארץ, ותהפכו אותו לשמים!
איך מרוממים???
התורה הקדושה, היא המרוממת.
אומר הקב"ה – בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין.
לאחר ההקדמה הזאת... הולך עמלק, ומנסה למנוע מעם ישראל, את קבלת התורה... איך הוא מנסה למנוע???
יש לו מטרה אחת – לצנן את עם ישראל, מקיום מצוות!
כשרוצים לצנן את עם ישראל מקיום מצוות, קוראים לזה חז"ל – רפו ידיהם מן
כותב בעל הטורים - ברפידים. ברף ידים שרפו ידיהם מן המצות: עם ישראל ברפידים. בגימ' רפו ידיהם מן המצות.
אמר משה רבינו – אם אנחנו רוצים לתקן, את מה שעמלק רוצים לעשות, מרים משה את ידיו למעלה...
וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְגַּבְּרִין, וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. {מדרש תנחומא, בשלח, כז}
השעבוד הוא, שהידים שלנו ירוממו כל דבר לשמים!
אם ככה, נוכל בע"ה, להתחיל לבנות את היסוד המרכזי:
אומר המדרש{ילקוט שמעוני, פרשת בשלח}– שמעון התימני אומר, בזכות המילה אני אקרע את הים, שנאמר {ירמיה לג, כה} אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי...
מה זה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ???
ברית מילה!
אומר לנו הגאון מוילנה – עמלק בא להילחם בישראל, כנגד שמים וארץ, שזה ברית מילה!
אם ככה, נוכל עכשיו בע"ה להבין, את יסודם של דברים:
שמעון התימני אומר, שבזכות ברית מילה, יצאו ישראל ממצרים...
מדרש אחר אומר {מכילתא דרשב"י} - לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים. אל תקרי לגזרים, אלא לגוזרים. מי שמל את עצמו, נקרע לו ים סוף.
מדרש נוסף, אומרים חז"ל {תנחומא, וישב, אות ט} - וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה נַסְתָּ וְיָצָאתָ חוּצָה, חַיֶּיךָ, הַיָּם יָנוּס מִפְּנֵי אֲרוֹנְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס (תהלים קיד, ג).
לכאורה, הדברים צריכים ביאור :
אתה מסתכל במדרשי חז"ל... הילקוט שמעוני אומר, בזכות ברית מילה, שנאמר אָז... גימטריא 8... מלים ביום השמיני...
מדרש שני אומר – לא, מכיון שמלים את עצמם אל תקרי לגזרים, אלא לגוזרים.
מדרש שלישי אומר – בזכות יוסף הצדיק, שנאמר וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.
מדרש רביעי אומר {בראשית רבה, פרשה נה, ח} - (בראשית כב, ג): וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי מְיָאַשָׁא וְתָנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה, בִּשְׂכַר שְׁתֵּי בְּקִיעוֹת שֶׁבָּקַע אַבְרָהָם אָבִינוּ עֲצֵי עוֹלָה זָכָה לְהִבָּקַע הַיָּם לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יד, כא): וַיִבָּקְעוּ הַמָּיִם.
לכאורה, תסתכלו במדרש, זה לא בזכות אף אחד מהם...
{שמות יד, כז} וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ...
אומר בעל הטורים - לאיתנו. אותיות לתנאיו שהתנה הקב''ה עם הים במעשה בראשית שיבקע לפני ישראל.
תסתכלו ברבינו בחיי, הוא מביא את כל הרשימה...
תנאי התנא הקב"ה עם הים, שיבקע... תנאי התנא הקב"ה עם העורבים, שיביאו אוכל לאליהו... ותנאי התנא הקב"ה עם האריות, שלא יטרפו את דניאל... והתנא עם האש שלא תשרוף את חנניה מישאל ועזריה... כל זה בששת ימי בראשית!
אז מה אתה אומר לי, שהים נבקע בזכות ברית מילה... בזכות יוסף... הכל נקבע כבר בששת ימי בראשית!
מה כתוב כאן???
כדי להבין את יסודם של דברים, בואו נתחיל לדבר על יסוד, שדיברנו עליו בשנה שעברה בהרחבה... רק נחזור על הדברים בקיצור:
בנתיבות שלום, של האדמו"ר מסלונים, הוא אומר – כל גלות באה לכפר על חטא מסוים, כך אנו אומרים בתפילה וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ.
אם גלות באה לכפר, על איזה דבר ירדו עם ישראל לגלות מצרים?
ואם תגיד שלא היה עוון, זה לא יכל להיות... האם אתה חושד שהקב"ה יעשה דין בלא דין?! אין דבר כזה... היה כאן משהו... מה היה?
שאלה נוספת שהוא שואל – הקב"ה אומר לאברהם אבינו, שהוא הולך להפוך את סדום..."אולי חמשים? אולי ארבעים? אולי עשרים?"... אברהם מנסה אולי להציל משהו...
כאן, אומר הקב"ה לאברהם אבינו – תשמע, הילדים שלך יורדים למצרים לארבע-מאות שנה... למה הוא לא מנסה לבקש הקלה בעונש???
כותב האלשיך הקדוש, בתחילת ספר שמות - ראוי לכל איש חכם, לדרוש ולתור בחכמה, למה עשה הקב"ה ככה, לקדושים אשר בארץ המה, יעקב וכל הנפש הבאה מצרימה, לתת אותם תחת סבלות מצרים, בניהם ובני בניהם, מאתים ועשר שנים תחת חומר ולבנים. מה פשעם ומה חטאתם? והלא חשיד הקב"ה דעביד דינא בלא דינא.
מה התשובה?
לא ניכנס לזה, כי התשובה ארוכה מאוד... למי שזוכר בשנה שעברה, דיברנו כמה שיעורים על נושא החמורים... אנחנו רוצים בקיצור נמרץ לדבר על הדבר הזה:
עם ישראל עומד לקבל תורה... כל הבריאה מחכה לשישי בסיון... אבל עם ישראל לא יכל לקבל תורה... למה?
כי הגמרא {מסכת שבת קנ"ו} אומרת, שבא הנחש על חוה, והתיל בא זוהמה... ובעקבות הזוהמה הזאת, אי אפשר לקבל תורה... כך כותב ר' צדוק הכהן.
אלא מה? צריכים לנקות את הזוהמה הזאת, ולאחר מכן, יוכלו לקבל תורה... איפה מנקים את הזוהמה?
מורידים אותם לתוך ערוות מצרים... השיא של החומריות שישנו בעולם, נמצא במצרים...
אברהם יורד למצרים, מיד רוצים את אשתו... יוסף יורד למצרים, מיד ניסיון אשת פוטיפר...
אומרים חז"ל – שרה עמדה בניסיון, נגדרו כל הנשים במצרים... יוסף עמד בניסיון, נגדרו כל הגברים במצרים...
עם ישראל יוצא זך ונקי ממצרים, בלי שום זוהמה! בנושא של עריות, הם ניקו את עצמם מן הזוהמה... עם ישראל מוכן לקבל את התורה!
לאחר ההקדמה הזאת, נוכל ללכת להסביר, מה קרה בים-סוף:
כותב ר' חיים ויטאל {שערי קדושה} – האדם מורכב מארבעה יסודות – רוח, עפר, מים, אש. כל אחד מן היסודות, ממונה על דבר מסוים... היסוד של המים, הוא ממונה על כל התענוגות.
כל הרצון של האדם"לעשות חיים" ולהתענג מהעולם הזה, נובע מיסוד המים, ולכן תשימו לב, שכל בתי המלון נמצאים ליד הים... כל הזמן מים... תענוגות...
אם אתה שם מלון לא ליד הים, אין לו כוכבים בכלל... רק ירח J
לכן חייב שיהיה מים... כי מים זה יסוד התענוגות.
לכן בדורו של נח, שהרבה רח"ל, לעשות דברים אסורים, הציב הקב"ה את העולם במים... אם אתם משתמשים ביסוד המים בצורה מופרזת... מציפים אותכם במים!
כשהקב"ה רוצה להראות לכל העולם, שעם ישראל יוצא ממצרים, נקי מכל התענוגות... איך מראה את זה הקב"ה?
הם באים לים-סוף, והים בורח מהם...
{טו, יט} וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם... מול כל העולם כולו, עם ישראל נקי מן החומריות!!!
אומרים חז"ל - בזכות ברית מילה יצאו...
נכון... גם ברית מילה, זה התבטלות מן התענוגות, כך כותב הרמב"ם, במורה נבוכים.
בזכותו של יוסף יצאו...
ודאי! יוסף ברח מזה, לכן כל המים יבשו...הכל אותו יסוד!
לאחר היסוד הזה בע"ה, נוכל להגיע אל הזבוב : J
פתחנו ואמרנו, שהזבוב תוקף בכל מצב...
אומרת הגמרא {מסכת ברכות } היצר הרע נמשל לזבוב, שיושב בין שתי מפתחי הלב... הוא אף פעם לא נח...
כמו שאומר חובת הלבבות, שאין לך מלחמה קשה יותר, יותר ממלחמת היצר....
חשבת, הנה הרגת אותו.... מגיעים פתאום עוד ארבע נכדים שלו... J אתה לא מצליח לחסל אותו... מה זה קשור אלינו???
כדי להבין מה מונח כאן... נוכל בע"ה, להיכנס לעומק הדברים:
ר' יהונתן אייבשיץ {יערות דבש, דרוש ז, דרשת התעוררות לגירוש יהודי פרג} עומד על נושא הזבוב, במבט אחר לגמרי...
בספר שופטים, מובא המעשה על 'פילגש בגבעה'... נאמר בפסוק {שופטים יט, ב} וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ...
שואלת הגמרא {מסכת גיטין ו, ב} - {שופטים יט-ב} ותזנה עליו פילגשו רבי אביתר אמר זבוב מצא לה ר' יונתן אמר נימא מצא לה...
שואל ר' יהונתן אייבשיץ - אני לא מבין על מה הדיונים בכלל... הרי איך כתוב בפסוק? וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ... אז מה אתה אומר לי זבוב מצא... נימא מצא?!
בֹא ואסביר לך למה הכוונה:
ישנה גמרא {מסכת גיטין צ, א} שאומרת - תניא היה רבי מאיר אומר כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו וזו היא מדת פפוס בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו וזו היא מדת כל אדם שמדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו זו היא מדת אדם רע שרואה את אשתו יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ופרומה משני צדדיה ורוחצת עם בני אדם עם בני אדם.
שואל ר' יהונתן אייבשיץ – אני לא מבין, למה חז"ל שרוצים להביא דוגמא לנושא של קדושה, מביאים את זה מזבוב?
אומר ר' יהונתן אייבשיץ – חז"ל רוצים להשתמש בלשון טהור... הם רוצים לדבר איתך על טומאה, אז הם משתמשים בזבוב, שהוא שורש הטומאה!
אתה רוצה לראות שאני צודק?!
בֹא ותראה גמרא {מסכת ברכות י, ב} - {מלכים ב ד-ט} ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא א''ר יוסי בר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש קדוש הוא מנא ידעה רב ושמואל חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו וחד אמר סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו קדוש הוא.
זבוב על שולחנו זה סימן לאדם קדוש! קדושה באה עם הזבוב!
ר' יהונתן אייבשיץ, לא מביא את הראיה שאני רוצה להביא בפניכם עכשיו...
הבן שלי, הראה לי דעת זקנים מבעלי התוספות {פרשת וזאת הברכה} – הגיע זמנו של משה רבינו להיפטר מן העולם... קרא הקב"ה לנשמתו של משה, ואמר לו, בתי מאה ועשרים שנה קצבתי אותך בגופו של משה, צאי ואל תאחרי, שהגיע קיצך לצאת.
מיד השיבה לקב"ה, יודעת אני שאתה אל אלוהי הרוחות והנשמות, ובידך נפש כל חי, ואשר יצרתני ונתתני בגופו של משה, יש לך גוף טהור יותר, שתתנני בו יותר ממשה? שמעולם לא היתה בו רימה ותולעה, ומעולם נראו עליו זבובים.
למשה לא היה שום ענין עם טומאה, כך אומרים חז"ל!
כשחז"ל רוצים לציין קדושה, זה מצוין בזבוב.
עוד ראיה... אומרת המשנה באבות {ה, ה}:
עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם.
מה הקשר מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים?
אלא זה אותו יסוד, הכל הוא יסוד של קדושה!
אומר רש"י - וְלֹא נִרְאָה זְבוּב. ללמדך ששכינה שורה בהם.
אומר רבינו יונה - וְלֹא נִרְאָה זְבוּב. משום קדושה.
כותב הספר שערי אורה {חלק א', פרשת וארא} – וכתב החסיד היעב"ץ, שלאו דוקא בבית המקדש, אלא בכל צדיק וצדיק ששומר על הקדושה, לא נראים זבובים, שכן מצינו אצל האשה השונמית שאמרה איש אלהים קדוש הוא, מנין ידעה? שלא ראתה זבוב על שולחנו.
אם ככה, נוכל עכשיו להבין, למה נבחר יהושע להילחם:
אומרים חז"ל – יבוא יהושע, שהוא מצאצאי יוסף, שנאמר בו אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, ויבא וילחם כנגד עמלק, שעליו נאמר וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִֽים...
איך מתקנים את זה? מה רוצה עמלק?
עמלק רוצה לטמא את עם ישראל... אֲשֶׁר קָֽרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַֽחַרֶיךָ – רצה לטמא אותנו!
אומר לך בעל הטורים, בשם המדרש... מה היסוד שהם רצו לטמא אותנו?
{יז, יד} כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ – זה היסוד של הזבוב.
הראשון, שהיה פרוש מכל עניני העולם הזה, היה אברהם אבינו... פעם ראשונה, שהוא ראה את אשתו, זה היה במצרים {יב, יא} הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ... עד מצרים, הוא לא ידע איך היא נראית!
אומר החיד"א - {בראשית כד, א} וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים – ראשי תיבות זבוב
אומר הבאר משה מאוז'רוב – עכשיו תבין, למה כתוב כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי. אם אתה רוצה לדעת איך נלחמים כנגד עמלק, זה רק זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר – תורה שבכתב! וְשִׂים בְּאָזְנֵי תורה בע"פ!
אומר האור-החיים הקדוש – ולכן נבחר יהושע בן-נון, כדי להילחם בעמלק... כי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל {לג, יא} – הוא זה שלמד תורה!
אומר הקב"ה – בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין. התורה היא תבלין, כנגד היצר הרע!
רבותי, אנחנו נמצאים באמצע ימי השובבי"ם... כידוע לכולם, הימים האלה, הם התעוררות לנושאים של קדושה... רק באמצעות לימוד תורה, ויגיעת תורה... שמשברת את גופו של האדם... היא מסלקת את כל התאוות כולם... אנחנו נמצאים בדור, כל אחד יכל לראות את זה בחוש – הפרפורים האחרונים של הסיטרא אחרא, כדי למחות אותנו, כדי למנוע אותנו מלקבל בואו של משיח... זה רק בעניני קדושה!
אין לך דור, שהיה פרוץ כל-כך... שנערי ישראל נופלים כזבובים, כנגד היצר הרע!
תדברו עם משגיחים... תדברו עם מנהלים במוסדות... הצעקה שגדולי ישראל יצאו נגד האינטרנט, זה לא סתם כך! עם ישראל, רח"ל, מקבל להקות של זבובים לתוך הבית! בהיקש יד במחשב, בהיקש יד בטלפון... כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ... נמצאים בתוך הבית היהודי!
הכל בהקשה על המחשב... הכל כמובן"לצורכי עבודה"... השאלה היא, על מי...
צריך לדעת, מה בדיוק לעשות כנגד הזבוב הזה, שהורס כל חלקה טובה בעם ישראל... אלו ימים של חשבון נפש... כל אחד ואחד יפשפש בנגעי נפשו, שחס וחלילה לא לתת למוקש הזה, להיכנס לתוך הבית...
כתוב בחז"ל, כך אמר הרב שטניימן, בדרשה שהוא נשא – הדבר היחיד שמסלק את הקב"ה, כך כתוב {דברים כג, טו} וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ...אם יש עריות, אומר הקב"ה, אני לא נמצא במקום בכלל!
רוצים השראת שכינה... רוצים שבבית תהיה קדושה, זאת הדרך! להתחזק בנושאים של קדושה!
יזכנו הקב"ה, שנזכה לקדש את עצמנו, ויקוים בנו וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, במהרה בימינו אמן ואמן!!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.