פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת חֹקת. הפרשה פותחת בעניני פרה אדומה.
כידוע לכולם, הגמרא(מסכת גיטין ס, ע"ב) אומרת - דאמר רבי לוי שמנה פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן אלו הן פרשת כהנים ופרשת לוים ופרשת טמאים ופרשת שילוח טמאים ופרשת אחרי מות ופרשת שתויי יין ופרשת נרות ופרשת פרה אדומה.. הווה אומר, שהפרשה של פרה אדומה, נאמרה לעם ישראל, בראש חודש ניסן, בשנה השניה לצאתם מארץ מצרים.
כותב רש"י(מסכת גיטין) – שאף עפ"י שנצטוו, בר"ח ניסן, הפרה האדומה הראשונה שנעשתה בעם ישראל, היתה בתאריך ב' בניסן, יום למחרת חנוכת המשכן, נעשתה הפרה האדומה הראשונה.
כולנו יודעים, שאף עפ"י שפרשת פרה אדומה, נצטווה משה רבינו, דהיינו, הפרשה שאנחנו נקרא השבת, שבה יש ציווי על ענין עשיית הפרה, נאמר למשה רבינו ולעם ישראל, בראש חודש ניסן, אבל עם ישראל כבר שמע על ענין פרה אדומה, זה לא היה חדש לו. עם ישראל שמע על פרה אדומה כבר במרה.
אומרת התורה(פרשת בשלח), שבשעה שעם ישראל הגיעו למרה, ולא היה מים לעדה לשתות -(כד) וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה:(כה) וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ אומרת הגמרא(מסכת סנהדרין) - במרה ניתנו לעם ישראל, עשרה מצוות – 7 מצוות בני נח, וחוץ מזה, ניתנו להם שבת, דינים וכיבוד אב ואם. רש"י(פרשת משפטים) כותב – ניתנו להם 11 מצוות - 7 מצוות בני נח, כיבוד אב ואם, שבת, דינים ופרה אדומה.
זאת אומרת שכבר במרה, נצטוו על עשיית הפרה האדומה, ורבותינו אומרים, שזו הכוונה בפסוק(שמות טו, כה) שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ.
ה – חֹק הכוונה לפרה אדומה, שנחשבת לבחינת חוקים.
ידוע, מה שרבותינו אומרים בפרשת בשלח – למה היה חשוב לצוות במרה, על פרה אדומה, בשלמא יום לאחר הקמת המשכן, זה רלוונטי, כיון שמתו נדב ואביהוא, וצריכים לטהר אותם באפר פרה אדומה.
מה יש לצוות על פרה אדומה במרה?
ישנם כמה תשובות בדבר. אני אומר תשובה אחת של מרגליות הים, הזכרנו את זה כמדומני בשנים עברו. מרגליות הים כותב – היות והקב"ה היה עתיד לצוות את עם ישראל, על פרה אדומה, ובשביל פרה אדומה צריכים"מים חיים", באותו רגע שעם ישראל ניכנס לתוך מדבר סיני, אין להם שם מקור של מים חיים, והיות וצריכים לקחת מים חיים אל כלי, בא הקב"ה וציווה על פרה אדומה במרה, כי זה התחנה האחרונה שיהיה להם"מים חיים".
רק היות, כותב הרמב"ן, שאסור להשתמש במים חיים מרים, כדי להשתמש בזה לעפר פרה אדומה, אז המים במרה היו מרים, אי אפשר היה להשתמש בעפר פרה אדומה, אי אפשר היה לקחת מהם מים חיים. מה עשה הקב"ה?
הקב"ה ציווה למשה רבינו, לזרוק לתוך המים דבר מר, הדבר המר הזה המתיק את המים, ולאחר שהתמתקו המים שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ – שם הוא ציווה אותו על פרה אדומה. למה הוא ציווה אותו שם, על פרה אדומה?
אומר הקב"ה למשה רבינו – אתה נכנס עכשיו לתוך המדבר, תיקח לך עכשיו"מים חיים" אל כלי, כי אני עתיד לצוות אותך בהמשך על פרה אדומה.
שם לא יהיה לך"מים חיים", לכן עכשיו אתה פה, אתה נמצא במרה, עכשיו אתה יכל לקחת את המים המרים, תמתין עד שיתמתקו ואז שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ – ציוה אותו לקחת מן"המים החיים", כדי להשתמש בהם לפרה אדומה.
כידוע לכולם, ענין פרה אדומה נחשב כסמל לכל חוקי התורה.
בתורה ישנם מצוות, שהם כעין עדויות, כמו שבת, פסח, סוכה. אלה מצוות שהם בחינה של עדויות.
ישנם מצוות שנקראות משפטים. אלו המצוות ההגיוניות כגון – לא תרצח, לא תגנוב וכו'.
ישנם מצוות שנקראות חוקים. המדרש מונה כמה וכמה מהם, כגון אכילת חזיר, לבישת שעטנז, חליצת יבמה, שעיר המשתלח וכו'
אבל הסמל של כל החוקים, זו המצוה של פרה אדומה, לכן נאמר בפרשה שלנו זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה – הענין של פרה אדומה, נחשב לחוק לכל מצוות התורה.
אנחנו היום נעסוק במבט אחד, שקשור לענין של פרה אדומה, ונרחיב בו בע"ה, בשני מבטים – חלק אחד זה מדרש, שכבר עמדנו עליו בעבר. אנחנו רק מקדימים אותו כהקדמה, לקראת הנושא שאנחנו רוצים לדבר בו. קודם כל נראה, מה שכתוב במדרש(תנחומא, פרשת חֹקת אות ח') - רַבִּי אֶחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה מתי הוא עלה למרום? זה כנראה לא היה בפעם הראשונה. ככל הנראה מדובר כאן, בפעם האחרונה, כשהוא קיבל את הלוחות האחרונות. ככל הנראה, ככה מסתמן לי מכמה ראיות, שזה היה בזמן הזה. הֲלָכָה בְּשֵׁם אוֹמְרָהּאֱלִיעֶזֶר בְּנִי אָמַר, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם. אָמַר מֹשֶׁה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים שֶׁלְּךָ הֵן וְאַתָּה אוֹמֵר הֲלָכָה בִּשְׁמוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. מדוע אתה מצטט הלכה, בשם אדם שעוד לא נולד? הוא עתיד בעוד כמה מאות שנים, לומר הלכה. ר' אליעזר פותח את מסכת פרה. מי שיפתח משניות פרה, יראה ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה פרה בת שתים. המשנה גם נקראת פרק ר' אליעזר. אָמַר לוֹ: צַדִּיק אֶחָד עָתִיד לַעֲמֹד בְּעוֹלָמִי, וְעָתִיד לִפְתֹּחַ בְּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה תְּחִלָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם לכאורה, אין כאן תשובה לשאלה של משה רבינו. משה שאל שאלה, ולא קיבל תשובה אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מֵחַלָּצַי. אני מבקש ממך ריבונו של עולם, שהאיש הזה, יהיה צאצא שלי אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, שֶׁהוּא מֵחַלָּצֶיךָ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר(שמות יח, ד). בפרשת יתרו שהתורה מספרת על בניו של משה רבינו, קוראים לבן אחד גרשום ושם האחד אליעזר. מזה ושם אחד? אם כבר היה צריך להיות כתוב בתורה – ושם האחד גרשום ושם השני אליעזר. מה כתוב בתורה? שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם...וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר – מי זה הָאֶחָד? זה האחד והמיוחד, שנקרא בשם ר' אליעזר.
אני רוצה לשאול כמה שאלות על דברי המדרש הזה, ולכאורה, המדרש הזה הוא פלא מופלא. למה?
זה לא פעם ראשונה שעולה משה רבינו למרום. משה רבינו כבר עלה למרום, כך מביאה הגמרא(מנחות כ"ט, ב) - אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב''ה שיושב וקושר כתרים לאותיות משה רבינו עלה למרום, וראה את הקב"ה מתייג את הספר תורה. יש לנו שבע אותיות שמתייגים אותם, כל אות בשלשה כתרים(שעטנ"ז ג"צ), ויש לנו חמש אותיות שמתייגים אותם בתג אחד, וזה בד"ק חי"ה. אמר לפניו רבש''ע מי מעכב על ידך מדוע אתה עושה זאת? אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש''ע הראהו לי אני רוצה לראות אותו אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות נכנס למתיבתא של ר' עקיבא ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך מאיפה המקור לדבריך? אמר להן הלכה למשה מסינינתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב''ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע''י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני
אם משה רבינו שואל, אם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי, פירוש הדבר, שהתורה עדין לא ניתנה. אם התורה היתה ניתנת כבר, הוא לא היה שואל את השאלה הזאת.
אז פירוש הדבר, שכל זה אירא לפני מתן תורה, ור' עקיבא דורש בהלכה למשה מסיני. נשאלת השאלה – למה משה רבינו לא ביקש בקשה מהקב"ה – ריבונו של עולם, יהי רצון שיהא זה מחלצי! התשובה לכך היא ברורה – הוא לא יכל להיות הבן שלו. למה? כי הוא היה גֶר.
אז נשאלת השאלה – האם משה רבינו ידע שר' עקיבא גֶר?
מן הסתם כן.
אם הוא ידע שהוא גֶר, אז מתי ר' עקיבא התגייר? אחרי מתן תורה.
אז למה אומר משה לקב"ה – תן תורה על ידו? הרי אתה יודע שהוא גר!
אז מכאן אנחנו לומדים, שהוא לא ידע שהוא גֶר. משה רבינו ידע, שישנה נשמה, שעתידה להתגייר, ויקראו לה עקיבא. אז הוא לא יכל לבקש – תן תורה על ידו, כיון שבזמן שהתורה ניתנה, הוא עדין היה גוי.
אם ככה יוצא, שמשה רבינו כן יכל לבקש – יהי רצון שהילד הזה יצא מחלציי.
משה לא מבקש את זה. הוא מבקש רק את ר' אליעזר. עד כאן שאלה ראשונה.
רבותי, שאלה נוספת שאנחנו רוצים לברר, זה מה שחז"ל אומרים לנו – משה רבינו עולה למרום, ואומר ממרא בשם ר' אליעזר, ואומר לו – ריבונו של עולם, יהי רצון שיהא זה מחלצי.
הוא לא מבקש על ר' יוחנן, שהיה רבו של ר' אליעזר, הוא מבקש על ר' אליעזר בעצמו.
הפלא הגדול, שהקב"ה אומר ממרא בשם ר' אליעזר, והמשנה ממשיכה הלאה –(פרה א,א) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֶגְלָה, בַּת שְׁנָתָהּ. וּפָרָה, בַּת שְׁתַּיִם וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֶגְלָה, בַּת שְׁתַּיִם. וּפָרָה, בַּת שָׁלשׁ אוֹ בַּת אַרְבַּע.... והלכה? כחכמים.
ההלכה לא כר' אליעזר והקב"ה מצטט רק את ר' אליעזר, מבלי לצטט את חכמים, והלכה לא נפסקה כר' אליעזר, אלא הלכה כחכמים. נשאלת השאלה – למה הקב"ה פוסק כר' אליעזר ולא כחכמים, שכך היא ההלכה? שאלה נוספת שצריכה להישאל(במדבר רבה י"ט, ו) - וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לְךָ אֲנִי מְגַלֶּה טַעַם פָּרָה, אֲבָל לְאַחֵר, חֻקָּה אומר המהרז"ו – זה מה שכתוב שמה וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה – רק אתה תדע טעמה וסודה של פרה אדומה.
אנחנו רוצים לברר, מדוע משה רבינו כל כך התלהב מר' אליעזר. כדי להבין את הדברים, אנחנו צריכים לקרוא דברי מדרש( פרקי דרבי אליעזר, שתי פרקים ראשנים, אבות דרבי נתן פרק ו', בראשית רבה נח ) – מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיה חורש את שדותיו של אביו. והנה באחד הימים ראהו אביו שהוא יושב ובוכה. אמר לו אביו: למה אתה בוכה? השיב לו בנו: איני בוכה אלא מפני שאני רוצה ללמוד תורה. אמר לו והרי אתה בן 28 שנה ואתה רוצה ללמוד תורה? קח לך אשה והוליד בנים, ותוליך אותם לבית הספר ללמוד תורה. עברו שתי שבועות ואליעזר לא טעם כלום, עד שנגלה עליו אליהו זכור לטוב אמר לו: בן הורקנוס מפני מה אתה בוכה? אמר לו: מפני שאני רוצה ללמוד תורה. אמר לו: אם אתה רוצה ללמוד תורה, עלה לך לירושלים ולך אצל רבן יוחנן בן זכאי. עמד ועלה לו לירושלים והלך אצל רבן יוחנן בן זכאי. כשהגיע אליו, ישב לפניו והיה בוכה. אמר לו הרב: מפני מה אתה בוכה? אמר לו מפני » שאני מבקש ללמוד תורה! אמר לו: בן מי אתה? ולא רצה אליעזר להגיד לו. אמר לו הרב: האם למדת קריאת שמע, או תפלה, או ברכת המזון? אמר לו: לא. עמד רבי יוחנן ולמדו שלשתן. לאחר שלמד ברכות ותפילה, ישב לו אליעזר והיה בוכה. אמר לו מפני מה אתה בוכה? אמר לו: מפני שאני מבקש ללמוד תורה. עמד ולמדו תורה, והיה אומר לו שתי הלכות כל ימות השבוע, ובשבת היה חוזר עליהן ומדבקן. עברו שמנה ימים ואליעזר לא טעם כלום, עד שעלה ריח רע מפיו, ורבן יוחנן העמידו מלפניו מפני שלא יכל לסבול את הריח למי שיסתכל בתנחומא ישן, בפרשת לך-לך כתוב שהוא פשוט אכל עפר, והעפר הזה הכניס לו ריח רע. באבות דרבי נתן כתוב עוד יותר גרוע, שם כתוב שהוא לא מצא מה לאכל, והוא אכל גללים. ישב לו אליעזר והיה בוכה. אמר לו הרב: מפני מה אתה בוכה? אמר לו שהעמדתני לפניך כאדם שהוא מעמיד מלפניו מוכה שחין. אמר לו בני כשם שעלה ריח פיך מלפני, כך יעלה ריח חוקי תורה מפיך לשמים. אמר לו: בן מי אתה? אמר לו: בן הורקנוס. אמר לו: והרי אתה בן גדולי עולם ולא אמרת לי? חייך אתה סועד אצלי. אמר לו: כבר סעדתי באכסניה שלי.אמר לו: ואצל מי אתה מתארח? אמר לו: אצל רבי יהושע בן חנניא ורבי יוסי הכהן.
[רבותי, אני רוצה להקריא לכם מה הוא אכל באכסניה(תנחומא ישן, פ.לך-לך) – הלכו לחפש היכן הוא יושן, ר' אליעזר בן הורקנוס, והתברר שהוא ישן אצל איזה אכסנאית אחת(בימינו צימר). באו אליה ושאלו אותה, האם יש אצלה מישהו שמתאכסן. אמרה להם לאו. הלכו לאכסנאית אחרת, אמרה להם הן. שאלו אותה – האם חוץ מהבגדים שלו, יש לו עוד משהו? כן. יש לו שק אחד. אמרו לה – הראי לנו אותו. מיד הביאה לפניהם. פתחו אותו, ומצאו בו עפר, שהיה נוטל ראשו בתוכו, ומוצץ כנבל יין ] שלח רבן יוחנן ושאל את רבי יהושע ורבי יוסי: אצלכם סעד אליעזר היום? אמרו לו: לא, והרי כבר שמונה ימים שלא טעם כלום?! הלכו ומצאו שהיה אוכל אדמה. והנה בניו של הורקנוס אמרו לאביהם עלה לך לירושלים ונדה את בנך אליעזר מנכסיך, ועלה לו לירושלים לנדותו, ומצא שם יום טוב לרבן יוחנן בן זכאי, והיו כל גדולי המדינה סועדים אצלו. הלכו וסיפרו לרבן יוחנן שאביו של רבי אליעזר בא, אמר להם: עשו לו מקום והושיבו אותו ליד העשירים. נתן רבי יוחנן את עיניו ברבי אליעזר ואמר לו: אמור לנו דבר אחד מן התורה! אך רבי אליעזר התבייש לדבר בפני רבו, ולכן עמד לו רבן יוחנן בן זכאי והלך לו לחוץ. מיד פתח רבי אליעזר את פיו והיה דורש ופניו מאירות כאור החמה, וקרנותיו יוצאות כקרנות משה רבינו, ואין אדם יודע אם יום או לילה היה רבי אליעזר יושב ודורש ואביו עמד על רגליו, כיון שראה שאביו עומד על רגל נבהל, אמר לו: אבא שב לך, שאיני יכול לומר דברי תורה ואתה עומד על רגליך. לאחר הדרשה בא רבן יוחנן ונשק לו על ראשו ואמר: אשריכם אברהם יצחק ויעקב מי יצא מחלציכם! אמר לו הורקנוס אביו: לא היה צריך לומר אשריכם אברהם יצחק ויעקב מי יצא מחלציכן, אלא"אשרי אני מי יצא מחלצי". אמר הורקנוס לבנו: בני לא באתי אלא לנדותך מנכסי, ועכשיו שבאתי וראיתי השבח הזה, הרי אחיך מנודים מנכסי, והם נתונים לך במתנה. אמר לו בנו: אילו קרקעות בקשתי מלפני הקדוש ברוך הוא, היה לפניו ליתן לי, ואלו כסף בקשתי היה לפניו ליתן לי, אבל לא בקשתי מהקדוש ברוך הוא אלא שאזכה לתורה בלבד.
רבותי, בספרו של הרב וכטפויגל, המשגיח של ישיבת ליקווד בארה"ב, הוא לוקח את המדרש הזה ומפרק אותו לגורמים. שאלה ראשונה שהוא שואל היא – איך אפשר לומר, על ר' אליעזר בן הורקנוס, בדברי השבח, שמשבח ר' יוחנן בן-זכאי את תלמידיו(אבות משנה ב') - חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה?! בגיל 28 לא יודע לברך ברכת המזון, זה בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה?! שאלה שניה הוא שואל – אני לא מבין, אליהו הנביא הולך להכשיל תלמיד בתוך פח?! איך יכל להיות?
איך יכל להיות, שאליהו הנביא יבוא לאדם, שלא יודע לא קריאת שמע, לא ברכת המזון, לא תפילת 18, מילה אחת הוא לא יודע להגיד בע"פ, הוא פוגש אותו ואומר לו – למה אתה בוכה?!
"אני רוצה ללמוד תורה"
אהה, את רוצה ללמוד תורה?! לך לישיבה של ר' יוחנן בן-זכאי! רבותי, אני רוצה לשאול אתכם – אם היה מגיע לכאן בן-אדם, עם תרמיל על הכתף, יש לו גיטרה מקדימה, 12 עגילים על האוזן כנגד 12 שבטי-יה, ועל העין יש לו גם אחד ספייר, שיהיה לו עין טובה J
בקיצור, הוא ירד כאן בטעות, עם כל השינויים באוטובוסים, ירד בבני-ברק, רואה הרבה אנשים מוזרים, עם כובעים מוזרים וחליפות, ב-40 מעלות חום J ושואל אותם –"סליחה, אני רוצה לחזור בתשובה, איפה כל המוסדות שמחזירים בתשובה?!"
מה אתה יודע?
"לא יודע שום דבר, חוץ מלנגן על גיטרה, זה הדבר היחיד שאני יודע".
לא יודע שום דבר?! אתה יודע מה? יש לי בשבילך מקום טוב – לך לפונוביז', זה המקום בשבילך! תלך לגאון ראש הישיבה, ושם ילמדו אותך! אם לא תהיה מרוצה ניקח אותך לבריסק!
עלה בדעתך, שואל הרב וכטפויגל, לקחת בחור שלא יודע אפילו ברכת המזון, ולשים אותו אצל ר' יוחנן בן-זכאי?!
אחד כזה, לוקחים אותו לישיבה של הרב דניאל זר, בפרדס כץ, או לישיבה של הרב אלבז בירושלים.
אומרים לו – בֹא שב, מושיבים אותו עם אברך, מלמד אותו א-ב, מלמד אותו כתב רש"י, ואז יתחיל ללמוד!
מה יעשה שם, בישיבה של ר' יוחנן בן-זכאי?? שאלתו של הרב וכטפויגל. שואל הרב וכטפויגל – מתי בפעם האחרונה בחיים שלך, ראית בחור בן 28 בוכה?
אליעזר, מה קרה??"אני רוצה ללמוד תורה". תגיד לי אתה רציני?! מי בוכה? או אחד שגנבו לו 200 אלף דולר, או אחד שאשתו ברחה או שחזרה, יש שתי אופציות J או שקרה לו אסון! אומר הרב וכטפויגל – זה הסוד שאליהו הנביא גילה לנו. אם אתה רואה בחור בן 28 בוכה, כי הוא רוצה ללמוד תורה, לא בגלל שנאבדו לו 200 אלף דולר, אומר אליהו הנביא – זה, ישר לישיבה של ר' יוחנן בן-זכאי, הוא יהיה תנא!
אדם שמסוגל לבכות, כי הוא רוצה ללמוד תורה, ולא פעם ולא פעמיים כי יום אחד היה לו קשה בחמסין,אז הוא אומר – בשביל מה אני צריך לעבוד במחרשות, עדיף שאני אלך לישיבה שם לומדים תורה עם מזגן.
הוא בוכה פעם אחת, ואחר כך מחזירים אותו למעלה, והוא בא לישיבה של ר' יוחנן בן-זכאי, ניכנס לחדר ומתחיל לבכות, ושמונה ימים הוא לא אוכל, אוכל חול ואוכל גללים, ושמונה ימים התענה, ושבועיים התענה, כדי שיתגלה אליו אליהו הנביא, ופוגש אותו אליהו הנביא, והוא שוב בוכה.
אומר אליהו הנביא – ככה אתה בוכה בשביל ללמוד תורה?! אתה, תהיה תנא בישראל!!!
אומר הרב וכטפויגל – הוא לא נהיה גדול הדור, בגלל שהוא נולד בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה, עד גיל 28 הוא היה סתום. היות והוא ככה בכה, הקב"ה חנן אותו, שעקבות הבכי והדמעות שלו, שהוא יהפוך ל - בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. אומר הרב וכטפויגל – עכשיו תבין, למה הקב"ה הראה למשה רבינו, את ר' אליעזר בן הורקנוס. אתה יודע למה?
משה עולה למרום לקבל את התורה, אומר לו הקב"ה – אתה יודע איך אדם גודל, אתה יודע איך אדם נהיה גדול הדור. בֹא אני אגלה לך – תסתכל על ר' אליעזר בן הורקנוס, התשוקה שלו, הרצון שלו, השאיפה שלו ללימוד תורה, הביאה אותו להיות ר' אליעזר בן הורקנוס.
זה לא ירושה מאבא שלו, וזה לא ראש טוב –הוא היה סתום! אבל זה שהוא רצה, ובכה והתחנן, וכל-כך השתוקק ללמוד תורה, מזה יצא ר' אליעזר בן הורקנוס! אם אלה פני הדברים, אנחנו רוצים בע"ה יסוד נפלא: המלבי"ם, בביאורו לפרשת השבוע, כתב 7 או 8 דפים, על ביאור המדרש הזה- שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה ואומר הֲלָכָה בְּשֵׁם אוֹמְרָהּאֱלִיעֶזֶר בְּנִי אָמַר, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם... והוא שואל שאלה – למה הקב"ה אומר הלכה בשם ר' אליעזר ולא מביא את חכמים? ולמרות שהוא מביא את ר' אליעזר, הלכה לא נפסקה כמותו?
איך יכל להיות שהקב"ה פָסָק פְסָק - עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם, זה רצון הבורא, וחכמים אומרים – לא, עֶגְלָה בַּת שתים, וּפָרָה בַּתשלֹש והלכה כחכמים?
שאלה נוספת מהגמרא(בבא-מציעא נט, א-ב) והגמרא מופיעה גם במסכת ברכות בדף י"ט, שם זה נמצא בקיצור, אבל כאן(בבא-מציעא) זה נמצא ביתר הרחבה. הנושא המדובר שם, נקרא תנורו של עכנאי.
אני חושב שרוב הציבור מכיר את הענין, של תנורו של עכנאי, אני רק אסביר למה הכוונה. אני הולך כשיטת רש"י במסכת ברכות – הכוונה לתנור עגול, שהיו מכניסים בו פיתות ולאפות לאפות. התנור קיבל טומאה, והיות והתנור מחרס, אין לחרס תקנה. תקנתו היא שבירתו. מה עשה אדם אחד חכם?
לקח את התנור הזה, אחרי שהוא נטמא, וחילק אותו לארבע חוליות, וכרגע, ארבע חוליות הללו, כרגע, הם לא כלי בשביל לקבל טומאה. לאחר שהוא שבר, כביכל, את הכי חרס הזה, אז החוליות הוא הדביק באמצעות חול. עכשיו יש לו תנור מחודש, יותר ארוך ממקודם, כי מקודם זה היה ארבע יחידות מחוברות, עכשיו זה יותר ארוך, זה נראה כמו אוטובוס מפרקים. השאלה היא – האם התנור הזה כשר, הוא מקבל טומאה או לא? אומר ר' אליעזר – התנור הזה, דינו ככלי גללים וככלי אדמה. אם הוא באמת כך, אז פירוש הדבר, שהוא נעשה כלי חדש עכשיו.
כלי האדמה, אינם מקבלים טומאה, אז ממילא, התנור כשר, ופירוש הדבר שהתנור הזה עכשיו, קיבל מהות חדשה. חכמים אומרים – אין דבר כזה. זה שהדבקת אותו עם חול, הוא ממשיך להיות כלי שעשוי מחרס, וממילא הוא טמא, כי הוא גם לא פורק.
זהו ענין תנורו של עכנאי. למה הוא נקרא עכנאי? יש כמה דעות – האם היצרן שלו, קראו לו ככה, או בגלל שזה נקרא תנור של נחש(בארמית נחש נקרא עכנאי), והיות וזה עשוי מחלויות, אז הנחש יושב גם בצורה עגולה. מספרת הגמרא – חלקו ר' אליעזר וחכמים. ואז קרה דבר – כל מה שטיהר ר' אליעזר, טימאו חכמים.
אמר להם ר' אליעזר אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמהאמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המיםחזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר''א ועדיין מטין ועומדיןחזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר''א שהלכה כמותו בכ''מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר {דברים ל-יב} לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה {שמות כג-ב} אחרי רבים להטות כל הפטנטים – חרובים, מים, קירות, שום דבר,"הלכה כמותנו, אנחנו הרוב" אשכחיה רבי נתן לאליהו א''ל מאי עביד קוב''ה בההיא שעתא שאל אותו – מה הקב"ה עושה עכשיו? א''ל קא חייך הקב"ה מחייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני הקב"ה פוסק כרבי אליעזר, וכאן אומרים לו – ריבונו של עולם, אמרת אחרי רבים להטות?! אנחנו הרוב, והלכה כמותנו. עד כאן דברי הגמרא.
רבותי, יש הרבה ביאורים בדברי הגמרא הזו. מה פירוש הדבר שהוא הזיז את עץ החרובים אחורה, את אמת המים אחורה, מה הוא רוצה מקירות בית המדרש וכו'. כותב המהר"ם שי"ף – אתה יודע למה הוא הביא את הראיות האלה? הוא אמר להם – רבותי, אני יביא לכם את האיש שקוראים לו חרוב, הוא יוכיח לכם שהלכה כמותי. למי קוראים חרוב? אומר המהר"ם שי"ף - לרבי חנינא בן-דוסא קוראים חרוב. למה? כי הגמרא(מסכת ברכות יז, ב) אומרת - כל העולם כולו נזונין בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת אומר המהר"ם שי"ף - אמר ר' אליעזר, אני יביא לכם ראיה, מהאיש שקוראים לו חרוב. אמרו לו – שום ראיה, אנחנו הרוב!
אמר להם – אני יביא לכם ראיה מהאיש שמסמל את המים. מי זה?
זה החבר שלי, ר' אלעזר בן ערך, שעליו אמר ר' יוחנן בן-זכאי, שהוא כמעין המתגבר. אמרו לו – אין לך להביא ראיה, אנחנו הרוב!
אמר להם – כותלי בית המדרש יוכיחו. אתם תראו שגם התלמידים בבית המדרש, יחזרו לאחוריהם ויסברו כמוני.
אמר לו ר' יהושע – בשום פנים ואופן. אני אדאג שהתלמידים לא יחזרו בהם. אומרת הגמרא – משום כבודו של ר' יהושע, לא חזרו התלמידים. למהרש"א יש ביאור אחר: אומר המהרש"א – אדרבא, הוכיח אותם ר' אליעזר, שלימוד התורה שלהם הוא לא לימוד נקי. אמר להם – אתם רוצים לראות ראיה? אני יראה לכם – חז"ל אומרים, כשיש מחלוקת בין שתי אנשים, מכריעים כדעת הרוב. אבל אף עפ"י שאתם הרוב, אתם לא פרים ורבים בתורה – אין לכם תוצאות שלי יש בתורה, הראיה – אתם כולכם דומים לחרובים – חרובים מוציאים פירות, רק אחרי 70 שנה.
אתם, לא דומים למים. מי שלומד תורה, דומה למים. אומרת הגמרא(מסכת תענית) – מים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, אף התורה אינה נמצאת, אלא במי שמשפיל את עצמו.
מה הוא עשה? החזיר את המים אחורנית – אתם בעלי גאווה.
אמר להם – כותלי בית המדרש יוכיחו, שאתם לא לומדים תורה לשמה. אתם לומדים לקנטר! על זה קם ר' יהושע, עמד על רגליו ואמר, שלא יטו, אנחנו כן לומדים לשמה! בא הגאון מוילנה ואומר – אמר להם ר' אליעזר, אני הסמל להסתפקות במועט, אני אוכל חרובים. כידוע לכולם, חרובים זה המינימום שבמינימום.
כשהקב"ה הכניס את ר' שמעון בר-יוחאי, לתוך המערה, כדי לכתוב את הזוהר הקדוש, הוא נתן לו לאכל בחוץ, רק חרובים ומעין מים. הוא לא שם לו שם, לא קיווי ולא דיאט קולה אמר לו תאכל חרובים! זה המינימום שבן-אדם צריך כדי להתקיים.
אמר ר' אליעזר – אני יביא לכם ראיה מן החרוב. המים, זה הסמל לענווה, הם הולכים ממקום גבוה למקום נמוך. אני הסמל להתמדה. אני יושב בבית המדרש, קירות בית המדרש יוכיחו. כך אומר הגאון מוילנה, בביאור הענין. רבותי, בא המלבי"ם ושואל שאלה עצומה – הקב"ה באופן שיטתי, פוסק כשיטת ר' אליעזר. בפרה אדומה הוא אומר- עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם. כשהוא פוסק כאן, לגבי תנורו של עכנאי, הוא פוסק כשיטתו של ר' אליעזר, ובכל מקום הוא פוסק כמותו, אבל הלכה לא כמותו. למה הקב"ה פוסק כמותו וחכמים לא פסוקים כמותו?? שאלה נוספת ששואל המלבי"ם – ישנה גמרא(עירובין י"ג, ב) שאומרת - א''ר אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו ב''ש וב''ה הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו] יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כב''ה וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו ב''ה לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלוביןהיו ושונין דבריהן ודברי ב''ש
מה זה נח ועלוב? בעברית צחה, אומרים עניו, לא?
ניקח לדוגמא – אתה שואל מישהו – תגיד, למה אתה פוסק כהרב הזה?
מה זאת אומרת למה? הוא מאוד סימפטי.
סימפטי?! זה מקור לפסיקה? אז הוא נח ועלוב, לכן אתה פוסק כמותו?!
אז הפשט הפשוט הוא, שמי שנח ועלוב, הקב"ה נותן לו סיעתה דשמיא, שההלכה כמותו.
לא רק זה, אומרת הגמרא - ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב''ש לדבריהן כל פעם שהיו אומרים הלכה, מה היו אומרים?"בית שמאי אומרים ככה, בית הילל ככה" – מקדימים את שתי הדעות. ממשיכה הגמרא -כאותה ששנינו מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין וב''ה מכשירין אמרו ב''ה לב''ש לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב''ש וזקני ב''ה לבקר את ר' יוחנן בן החורנית ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית אמרו להן בית שמאי(אי) משם ראיה אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך כאן ראיה, שגם בסיפור, הם מקדימים את בית שמאי ובית הילל.
רבותי, הגמרא הזו היא פלא מופלא. למה?
כי הגמרא מביאה, שהלכה כבית הילל, שהם נוחים ועלובים, ומה השלב הבא?
אחרי שהם אומרים את זה, מביאים הלכה כבית שמאי.
ההלכה שאדם יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, הלכה כמי?
הלכה כבית שמאי ולא כבית הילל. אתה פוסק הלכה כבית הילל, כי הם נוחים ועלובים, ועכשיו אתה מביא ראיה מבית שמאי שהלכה כמותם?? מה הולך כאן? אנחנו רוצים להיכנס לעומק הענין, לנסות לבאר את הדברים, אבל לפני זה, נקדים עוד שתיים-שלושה גמרות:
ישנה גמרא(מסכת ביצה טז, א) - אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מה היה עושה מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר(תהילים סח-כ) ברוך ה' יום יום. גמרא(מסכת חגיגה יב, א) - ב''ש אומרים שמים נבראו תחלה ואח''כ נבראת הארץ שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ וב''ה אומרים ארץ נבראת תחלה ואח''כ שמים שנאמר(בראשית ב-ד) ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים
מחלוקת נוספת שכתובה בדברי רבותינו משנה(עוקצין פרק ג', משנה ח') - דגים מאימתי מקבלים טומאה. דכל זמן שהן חיים אינן מקבלים טומאה: משיצודו(ב"ש) חשובים כמתים: אם יכולים לחיות. שאם יחזירום למים יחיו, אינן מטמאין. אבל אם אין יכולים לחיות כשמחזירן למים, אע''פ שעדיין לא מתו, מקבלים טומאה. אני רוצה לומר יסוד, אבל מי שירצה ללמוד את הדברים ביתר עומק, צריך לפתוח מלבי"ם וללמוד את זה ככתבו וכלשונו: כותב המלבי"ם, שלאחר חטא אדם הראשון, התערב באדם טוב ורע. מעכשיו, בכל יחידה בגופו, יש לו טוב ורע.
הקב"ה חיבר את שתי החלקים יחד – נשמה, שמושכת לרוחניות, וגוף, שמושך לגשמיות, ומאז החטא, נמזגו להם יחד הגוף והנשמה. זה לא שתי דברים נפרדים, כמו שהיה לפני חטא אדם הראשון, זאת יחידה אחת מחוברת. בכל חתיכת בשר שבאדם, מעורב גוף ונשמה.
ממילא, כותב המלבי"ם – עפ"י זה נוכל לבאר, שכל זמן שהנשמה לא מתנתקת מן הגוף, הגוף עדין שומע, מה נעשה בעולם הזה. אומרת הגמרא(מסכת שבת קנ"ב, ב) -כל שאומרים בפני המת יודע עד שיסתם הגולל פליגי בה רבי חייא ור''ש ברבי חד אמר עד שיסתם הגולל וחד אמר עד שיתעכל הבשר כל זמן שהבשר פה, הנשמה פה אומר המלבי"ם – עפ"י זה, תבין את הגמרא במסכת ברכות(יח, ב) – והתניא מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ר''ה בשני בצורת והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות ושמע שתי רוחות שמספרות זו לזו אמרה חדא לחברתה חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתה איני יכולה שאני קבורה במחצלת של קנים שואל המלבי"ם – מה הבעיה עם מחצלת של קנים? מה הקושי במחצלת של קנים יותר מתכריכים רגילים?
ואומר – בתכריכים רגילים, הגוף נירקב מהר, ושזה נמצא במחצלת של קנים, הגוף לא נירקב.
אמרה הנשמה לחברתה – כל זמן שהגוף לא נירקב, אני לא יכולה לצאת. אומר המלבי"ם – פירוש הדבר, שכדי לתקן את החטא של אדם הראשון, שמאז שהחטא נעשה, הגוף של האדם מעורבב טוב ברע, אין ברירה, אלא רק עד שהבשר מתעכל לגמרי.
אומר הקב"ה לקחת פרה אדומה תמימה, שר לא עלה עליה עול, בשיא השלימות שלה, לשרוף אותה ולהפוך אותו לאפר.
ברגע שהיא נעשית לאפר, היא יכולה לטהר מטומאת מת.
אותו דבר במקביל – כשבן-אדם חוטא, מתי הוא מתקן את עצמו? כשהוא הופך לאפר, אומר המלבי"ם.
ישנה הקבלה בין פרה אדומה, לבין תיקון חטאי האדם. רבותי, בואו וניכנס עכשיו להסברי הדברים, לאט לאט: אומר המלבי"ם – יש מחלוקת בין ב"ש וב"ה – האם האדם בעולם הזה, תפקידו להתנתק מן החומר לגמרי, או לא? בית שמאי אומרים – האדם צריך להרחיק את עצמו לגמרי, מחיי העולם הזה. בית הלל אומרים – לא. אדם צריך לקיים את גופו, ככל שיצטרך. אומר המלבי"ם –"שמאי אומר – בהמה זו לשבת. מצא נאה ממנה? אומר - זו לשבת" – אין הכוונה לשבת שיהיה מחר בערב, אלא, כל דבר נאה שהוא מצא, הוא לא השתמש בו, אלא מה הוא אמר?
"זה לשבת", לא הכוונה לשבת הקרובה, הכוונה לשבת מנוחה לחיי העולמים. אומר שמאי – מה?? אתה רוצה ליהנות מהעולם הזה, פרות?? את זה תשמור לעתיד לבוא! שם יאכלו בשר עורו של ליוויתן. שם תשתה מיין המשומר לצדיקים. שם תשמש בזה, פה בעולם הזה, שום דבר לא! בית הלל אומרים –"ברוך ה' יום יום" – מה שאתה צריך לקיים את עצמך, תקיים. לוקסוס לא! חומריות לא! אבל מה שאתה צריך, תקיים. אומר המלבי"ם – עפ"י זה תבין טוב מאוד- בית שמאי אומרים, שאדם שנמצא בסוכה צריך לדעת, שאם ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, אדם כזה לא חי את החיים, שבית שמאי דורשים.
בית שמאי דורשים, שאדם צריך להיות ראשו ורובו ושולחנו, בדירת ארעי! שידע האדם שהוא נמצא בדירת ארעי בחיים האלה!
אם הוא נמצא בדירת ארעי, הוא צריך להיות כל-כולו בדירת ארעי. אם השולחן שלו נמצא בתוך הבית, זה לא בן-אדם שחי בדירת ארעי. זה בן-אדם שמנסה להתפלח, זה בן-אדם שחושב, שהוא כל החיים שלו יהיה בדירת ארעי. בית הלל אומרים – לא. מספיק אם האדם יהיה, רובו וראשו בסוכה והשולחן בתוך הבית.
אם הראש והרוב בתוך הסוכה, זה מספיק, לא צריך שכל-כולו יהיה בסוכה. רבותי, אם אלה פני הדברים, נוכל להבין:
בית שמאי אומרים שמים נבראו תחילה – כל מה שנעשה באדם, צריך לעשות לשם שמים. שום דבר אסור לאדם ליהנות מהעולם הזה. הוא צריך לנתק את עצמו לגמרי מהעולם הזה.
בית הילל אומרים – לא. הארץ נבראה תחילה – אדם צריך לחיות כאן בעולם הזה. יש גם את הביאור במשנה(עוקצין) –- דגים מאימתי מקבלים טומאה. דכל זמן שהן חיים אינן מקבלים טומאה: משיצודו(ב"ש) חשובים כמתים: אם יכולים לחיות. שאם יחזירום למים יחיו, אינן מטמאין. אבל אם אין יכולים לחיות כשמחזירן למים, אע''פ שעדיין לא מתו, מקבלים טומאה.
עם ישראל נמשלו לדגים, שנאמר(בראשית מח, טז) וְיִדְגּוּ לָרֹב.
אומר שמאי – אתה יודע ממתי דג מקבל טומאה? משיצודו – הוצאת אותו רגע אחד מהתורה, זהו, הוא הלך, אין לו יותר קשר.
בית הלל אומרים – לא. עד מתי שהם ימותו. מתי שהם מקבלים סימנים של מוות – כל זמן שהם יתנתקו מתורה, אבל יש להם חיבור, הם עדין חיים, זה לא נקרא שהם מקבלים טומאה.
רבותי, אם אלה פני הדברים, אפשר להתחיל ללמוד את דברי רבותינו: כותב המלבי"ם –לא היה חלוקת רק לגבי תנורו של עכנאי. תנורו של עכנאי, זה רק סמל, למאבקו של האדם. תנורו של עכנאי, זה תנור של חרס שקיבל טומאה, אין הכוונה לחרס שמקבל טומאה. המחלוקת בין ר' אליעזר לחכמים היה, אם אדם שהתחמם בעבירה כתנור, וניכנס בו ערס של עכנאי, הכוונה לנחש, האם הוא יכל לתקן את עצמו, כאן בעולם הזה???
זאת היתה המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל. תנורו, הכוונה לאדם שחטא כתנור. הוא היה מנותק מדברי קדושה, וניכנס בו טומאת העכנאי – טומאת הנחש – האם יכל לתקן את עצמו, בעולם הזה, או לא? אומר להם ר' אליעזר – כן. אם הוא יחתוך את עצמו לחתיכות, ובין חוליה לחוליה, הוא יכניס חול, כמו שאני הכנסתי חול. לתקן את עצמו.
28 שנים, אני הייתי בור ועם הארץ. 28 שנים לא ידעתי קריאת שמע, לא ידעתי מילה בתורה, אבל בגיל 28 בכיתי, שברתי את הגוף שלי, הכנסתי בין חוליה לחוליה עפר!
מה אכלתי באותם ימים שלא היה לי מה לאכל? אכלתי גללים!
אומר ר' אליעזר בן הורקנוס – אני יכל לתקן את עצמי. אני התיקון. אני ראיה!
אומר לו ר' יהושע – אתה יכל, אנחנו לא יכולים. זאת הנהגה של צדיקים, הנהגה רגילה, לא יכולה להיות.
אומר להם ר' אליעזר – אני יוכיח לכם שאני צודק. אתם רוצים לראות? חרוב יוכיח. חרוב זה המינימום שבמינימום באוכל. החרוב הוא הסמל. אמת המים תוכיח – לא רק שאני לא אוכל כלום, אני אוכל חרובים ושותה מים, כמו ר' שמעון בר-יוחאי במערה.
גם הבית שלי, הוא בית המדרש – כותלי בית המדרש יוכיחו, שם זה הבית שלי.
אני פרוש מהכל! לא אוכל, רק חרובים. לא שותה, רק מים. ולא נמצא, רק בבית המדרש.
אומר להם ר' אליעזר – אני מוכיח, שמי שכתנור, וכתנורו של עכנאי, יכל לתקן את עצמו!
אמרו לו חכמים – רק אתה יכל, לא כל אדם יכל. אומר המלבי"ם – מיהו האדם הראשון, שהגיע לזיכוך החומר באופן מוחלט?
האדם הראשון שעשה את זה היה – משה רבינו - לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי.
אומר לו הקב"ה, אחרי מעמד הר סיני – לא רק לחם לא אכלת ומים לא שתית, אלא עכשיו אתה גם לא חוזר הביתה. מעכשיו אתה נשאר פה, אין לך קשר עם הבית, שנאמר שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם: וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי.
משה רבינו פירש את עצמו, מכל עניני העולם הזה.
שעלה משה רבינו למרום, כדי לקבל את התורה שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּהואומרהֲלָכָה בְּשֵׁם אוֹמְרָהּאֱלִיעֶזֶר בְּנִי אָמַר, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם
אמר משה – זה ר' אליעזר הגדול? זה ר' אליעזר שאכל חול? זה ר' אליעזר הפרוש הגדול??? אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מֵחַלָּצַי.
משה רבינו אומר- ר' אליעזר בן הורקנוס, בדרך שלי יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מֵחַלָּצַי, לא רק בגלל זה,אלא, כי משה רבינו הוא שיטת בית שמאי.
שמאי אומר –"זו לשבת" - הכל לחיי העולם הבא. אין לי כלום מן העולם הזה.
אם ככה, משה רבינו, הוא כשיטת בית שמאי, הוא מנותק מכל חיי העולם הזה. ר' אליעזר בן הורקנוס, הולך בקו שלו. אומר משה רבינו - יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מֵחַלָּצַי.
אם אלה פני הדברים, אני רוצה ללכת בע"ה לשלב נוסף: כותב המלבי"ם – איך ייתכן, שהקב"ה אומר למשה רבינו לפרוש מהאישה, כשלמשה רבינו יש רק שתי ילדים. היו לו שני בנים. לא היו לא בנות.
משה רבינו רץ למצוות, ומצוות פרו ורבו, הוא לא קיים!?
הקב"ה אומר לו – אתה לא צריך. וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי.
איך ייתכן דבר כזה? שואל המלבי"ם. אומר המלבי"ם – כי הקב"ה פוסק כשיטת בית שמאי, ואמר למשה – אתה פוסק כשיטת בית שמאי.
מה זה שיטת בית שמאי? אומרת הגמרא(מסכת יבמות ) – בית הלל אומרים שאדם מקיים מצוות פריה ורביה, כאשר יש לו בן ובת, ובית שמאי אומרים שאם יש לו שני בנים, אז הוא קיים פריה ורביה.
אם יש לו שני בנים, הוא קיים פריה ורביה. אמר לו הקב"ה – אני פוסק כבית שמאי בעולם הבא, אתה לא צריך יותר ילדים.
ר' אליעזר היה שייך לבית שמאי, אם כך, אמר משה רבינו – זה(ר' אליעזר) קשור אלי. הוא אומר עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם. למה?
כיון שפרה לא יולדת עד גיל שלוש, כך אומרת הגמרא. פרה לא יכולה ללדת.
סובר ר' אליעזר – אדם יכל להפריש עצמו מהכל למען התורה.
אמר משה רבינו - יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מֵחַלָּצַי. עפ"י זה נבין, למה הוא לא ביקש את ר' עקיבא:
רבי עקיבא היה שייך למי? לבית הלל. אז אם משה רבינו, הוא מבית שמאי, אז הוא לא יכל לבקש, יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מֵחַלָּצַי, כי כל השיטה של משה רבינו, זה פרישות.
אם כל השיטה שלו זה פרישות, אז זה לא הדרך של ר' עקיבא, אז הוא לא יכל לבקש יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מֵחַלָּצַי. אם אלה פני הדברים, נוכל להבין יסוד נפלא:
אומר הקב"ה למשה -(במדבר יט, ב) וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה – רק אתה יכל להבין חוקה של פרה אדומה, אף אחד אחר לא יכל להבין. מי יכל להבין?
מי שפרוש ממים לא שתה ולחם לא אכל, ונשאר כאן לעמוד עמדי, הוא יכל לקבל טעמה של פרה אדומה.
למה הקב"ה אומר רק את ר' אליעזר?
כי הוא פרוש מכל עניני העולם הזה. אומר הקב"ה מימרות בשמו, אז הקב"ה דורש את ר' אליעזר.
ששלמה המלך מבקש(קהלת ז, כג) אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי – אני רוצה לדעת טעמה של פרה!
אומר לו הקב"ה למשה - אתה תדע, לאחרים חוקה. לא יכל להיות מלך, כמו שלמה, נשוי לאלף נשים, ולדעת טעמה של פרה אדומה. זה לא הולך ביחד.
כדי לדעת טעמה של פרה אדומה, צריכים להיות כמשה רבינו, פרוש מהכל. מי ממשיך בדרך הזאת?
ר' אליעזר בן הורקנוס.
אומר לו הקב"ה - אֱלִיעֶזֶר בְּנִי אָמַר, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם.
הקב"ה בשמים, פוסק כשיטת בית שמאי, ולעתיד לבוא, כותב החיד"א, בביאורו למשנה באבות – עתיד הקב"ה לפסוק, כשיטת בית שמאי. למה? אומרת המשנה באבות - אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי... אומרים חז"ל – המחלוקת הזאת, סופה להתקיים. אומר לנו החיד"א – מה זה סופה להתקיים? בסוף השיטה תהיה, כשיטת בית שמאי.
כרגע אנחנו פוסקים כהלל, כי הם נוחים ועלובים, כי אנחנו לא יכולים לחיות בראשו ורובו ושולחנו בסוכה!
אנחנו בדור הירוד שלנו, לא יכולים לחיות כל החיים, בדירת ארעי!
אבל בית שמאי, הם פוסקים שהכל צריך להיות בתוך דירת ארעי – ראשו ורובו ושולחנו! כי השמים נבראו תחילה, כי שמאי אומר – הכל לשם שמים - כל מה שאני עושה, הכל זה בשביל העולם הבא. אומר המגלה עמוקות(כך ראיתי שמביאים בשמו, לא מצאתי את זה בפנים) – כשמשה רבינו הלך לגאול את ישראל, הוא אמר לקב"ה – אני לא יכל לדבר בפני פרעה. למה? (שמות ד, י) לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי.
אומר המגלה עמוקות - לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי – סופי תיבות שמאי.
אמר לו הקב"ה – אתה לא יכל לדבר, אבל הלל ידבר.
מי זה הילל? אהרון.(שמות ד, טז) הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה.
בדור הזה הילל הוא המדבר, אוהב שלו ורודף שלום.
הפרשה שלנו עוסקת בפטירתו של הילל, שהיה אוהב שלום ורודף שלום.
הפרשה מתחילה, בפרה אדומה של משה. מה משה? לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי לעתיד לבוא, אומרים רבותינו, הפסיקה תהיה, כפסיקתו של שמאי. זה מה שאומרת המשנה באבות, שלעתיד לבוא סופה להתקיים.
השיעור פחות או יותר הסתיים, אבל אי אפשר מבלי לעמוד על נקודה, אני חשוב, שהקב"ה מדבר אלינו בשפה, שאף פעם לא היתה.
רבותי, בעשרה ימים, הסתלקו לבית עולמם 305 שנות תורה, מכל יבשות העולם. לפני 12 ימים, הסתלק לבית עולמו הרב קופלמן, ראש ישיבת לוצרן, ניפטר בגיל 105-106, עד השלושה חודשים האחרונים שלו, עדין לימד תורה. מסתמא שהוא הרביץ תורה 65 -70 שנה. כל יהודי אירופה למדו אצלו.
אחריו הגאון ר' מיכל לפקוביץ', 97 שנות תורה, מתוכם 71 שנים של הרבצת תורה. יום אחרי השבע ברכות, לקח אותו חותנו ושם אותו להיות ראש ישיבת"תפארת ציון". לפני שישים שנה, נהיה לראש ישיבת פונוביז'.
אתמול, הסתלק לבית עולמו, הגאון ר' חיים שטיין, ראש ישיבת טלז בארה"ב. נפטר בגיל 98. הרביץ תורה בלי הפסקה, משנת תש"ז הוא מסר שיעורים, 64 שנים הרבצת תורה.
רבותי, הקב"ה לקח שלושה מרביצי תורה, מכל אחת מהיבשות בעולם. לקח מארה"ב, מאירופה, ומישראל.
אם זה היה קורה רק בארה"ב, אז כל היהודים שם היו מתעוררים, כי כולם למדו ממנו.
אם זה היה קורה רק באירופה, הרב קופלמן, לקח אותו גם הקב"ה, שלא יגידו"לא שמענו", ולקח הקב"ה עכשיו, גם את הגאון ר' מיכל יהודה לפקוביץ.
שלא תגידו שלא קראתי לכם! יהודי ארה"ב אירופה וישראל, אני מדבר אליכם!!!
הקב"ה יש לו טענות על עולם התורה, אני לא יודע מה הוא רוצה, אינני גדול בתורה, אבל הקב"ה מדבר!!! הקב"ה כועס מאוד על עולם התורה! על מה הכעס, אינני יודע. אם הקב"ה לקח 305 שנים של תורה, הקב"ה קורא לנו, הקב"ה מדבר אלינו.
רק חירש ועיוור ומי שהלב שלו מאבן, לא רואה. הפרשה הזאת עוסקת בסילוקן של צדיקים, גם אהרון הכהן וגם מרים הנביאה חקה חקקתי גזרה גזרתי אין לך רשות להרהר עליה, אבל אנחנו חייבים להתעורר. הקב"ה מדבר אל כל אחד מאיתנו, כל אחד חייב להתחזק. הגאון שנפטר ר' מיכל יהודה לפקוביץ', מה הוא היה? שעות של עמל התורה, שעות של יגיעת התורה, שעות של הרבצת תורה, היהודי הזה הלך לבית עולמו בחטף. כל זה נועד, כדי שאנחנו נלמד מהדרכים שלו, מהתפילות שלו, מהתורה שלו.
נכנסים בע"ה מחר בערב לראש חודש תמוז, יחדש עלינו הקב"ה את החודש הזה לטובה ולברכה, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימנו אמן ואמן!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.