בס"ד
פרשת חיי שרה – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשס"ח.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת חיי שרה. היא הפרשה שעוסקת בתחילתה, בפטירתה של שרה אמנו. בהמשך מסופר על רכישת מערת המכפלה ע"י אברהם אבינו...
לאחר פטירתה של שרה, שולח אברהם את אליעזר, למצוא לבנו יצחק שידוך. בס"ד, בניסים, הוא מוצא את אמנו רבקה, הוא מביא אותה אל יצחק אבינו... יצחק מביא אותה לאוהל של שרה אמו, והשכינה חוזרת לשרות בבית הזה. אותם ניסים שהיו כששרה היתה חיה חזרו – היתה ברכה בעיסה, היה ענן מעל האוהל, היתה ברכה בנר... וסיומה של הפרשה, מספרת התורה, שיצחק אבינו הלך והביא את הגר, והשיאה בשנית עם אברהם אבינו....
בסוף הפרשה, מספרת התורה על פטירתו של אברהם אבינו, בגיל 175 שנים, וקבורתו ע"י יצחק וישמעאל בניו...
בסוף הפרשה, מקדישה התורה כמה וכמה פסוקים, על אודות ישמעאל. החל מ'שביעי' ואילך, עוסקת התורה בישמעאל, בנו של אברהם אבינו, ובשמות בניו.
אומרת התורה - {כה, יב} וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם: {יג} וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם: {יד} וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא: {טו} חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה: {טז} אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם: {יז} וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: {יח} וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל – אלו הפסוקים המדברים אודות ישמעאל.
הנושא שהתורה מקדישה פסוקים לישמעאל, והתורה גם מציינת כמה זמן חי ישמעאל, עוסקת בזה הגמרא (מסכת מגילה יז, א), ששואלת למה נימנו שנותיו של ישמעאל?
מה זה מענין אותנו כמה זמן הוא חי?!
ועונה הגמרא - כדי ליחס בהן שנותיו של יעקב דכתיב {בראשית כה-יז} ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים...
הגמרא עושה חשבון, שכמה וכמה דברים, אודות חייו של יעקב אבינו, נלמדים ממועד הפטירה של ישמעאל.
מזה אנחנו לומדים, אומרת הגמרא, בן כמה היה יעקב אבינו, כשקיבל את הברכות מיצחק... חשבון שלם שעושה הגמרא, שלומדים את זה דוקא מישמעאל...
נשאלת השאלה- אם כדי ללמד אותנו דברים, אודות יעקב אבינו, בשביל מה צריך לכתוב את ישמעאל? שיכתבו את הדברים אודות יעקב אבינו...
המדרש אומר, שהסיבה שהתייחסו לישמעאל, זה בגלל שהתורה רצתה ליחס לו כבוד והערכה, על זה שבא להלווית אביו.
אומר המדרש (בראשית רבה, פרשה סב, אות ד) - וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל, מָה רָאָה הַכָּתוּב לְיַחֵס שָׁנָיו שֶׁל רָשָׁע כָּאן, עַל יְדֵי שֶׁבָּא מִקָּדְקָדָהּ שֶׁל מִדְבָּר לִגְמֹל חֶסֶד לְאָבִיו...
התורה מסיימת את הפרשה, בנפילתו של ישמעאל - {יז} וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: {יח} וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל.
ופרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת הבאה, פרשת תולדות - {יט} וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.
כותב כאן בעל הטורים - על פני כל אחיו נפל. וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אזי יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק.
מתי שיפול ישמעאל, יצמח המשיח.
לכאורה, הדברים סתומים וחתומים, ננסה מה כתוב כאן, ומה טמון כאן, כי הרמב"ם באגרת תימן, לפני 850 שנה, מתייחס לפסוקים כאן בפרשת חיי שרה, ומגלה לנו, שצפונותיו של המשיח, צפונים בפסוקים האלה, ומגלה לנו, כיצד נעבור את הגלות הקשה הזאת, גלות ישמעאל...
התורה גם טומנת לנו, סודי סודות, גם בשמות הבנים של ישמעאל, שיש בהם מסר כיצד עלינו להתמודד עם הגלות הקשה הזאת, שנקראת גלות ישמעאל.
כדי להבין למה מתכוון בעל הטורים, ומה המסר הצפון בו, אנחנו בע"ה נפליג למחוזות אחרים... נצא ונפליג קצת לישמעאל ומהותו, ובסיום השיעור נוכל לסגור את המעגל, ולהבין למה בדיוק מתכוון כאן הפסוק.
בפרקי דרבי אליעזר (כ"ח) הוא עומד על ברית בין הבתרים, ונתגלה לאברהם אבינו מחזה של אימה, חשכה גדולה נופלת עליו...
אומרים חז"ל (פרקי דרבי אליעזר) – אימה, זו מלכות רביעית. חשכה, זו המלכות השניה, מלכות יוון, שהחשיכה עיניהם של ישראל. גדולה, זו מלכות פרס. נופלת, זו מלכות בבל. עליו, אלו בני ישמעאל.
כותב הפרק דרבי אליעזר, שעליהם בן-דוד יצמח, שנאמר (תהילים קל"ב) אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ.
עד כאן, דברי הפרקי דרבי אליעזר.
יוצא, שישמעאל זו הגלות האחרונה, וממנו יפרח מלך המשיח...
מה כתוב כאן?
כדי להבין את הדברים, ניכנס קצת להבין, מהו ישמעאל.. נבין מה תפקידו של ישמעאל... ונבין למה הקב"ה הביא אותו לעולם:
סוף פרשת לך-לך, מספרת התורה, כיצד נשא אברהם אבינו לאישה, את הגר. לאחר שהוא חי בארץ עשר שנים ולא זכה להיפקד, ציוותה עליו שרה אמנו, לקחת את הגר לאישה.
האמת היא, שחשבתי לדבר בפרשת לך- לך על הגר, ולהקדיש לה שיעור שלם, כי האמא הזאת של ישמעאל, שנקראת הגר, עפ"י דברי רבותינו, היתה שוות ערך לאליעזר.
כמו שאליעזר היה דולה ומשקה מתורת רבו, כך הגר היתה דולה ומשקה מתורת שרה אמנו, וכל מה ש'ינקה' משרה, היא היתה מעבירה הלאה.
הגר היתה אישה לא פשוטה, היא היתה בתו של פרעה. ואמרו חז"ל, כשלקח פרעה את שרה, והוא גילה את גדלותם של האנשים, אמר פרעה – מוטב שתהיה שפחה בבית אברהם אבינו, מבת מלכים, או מאשת מלך, במקום אחר.
עד כדי כך היא גדלה, עד ששרה העריכה אותה, כתלמידה מובהקת שלה, כשהיא ראתה שהיא לא נפקדת, היא המליצה לאברהם אבינו, לשאת את הגר.
הגר התעברה מביאה ראשונה, כל אומרים חז"ל... ואז וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ – התחילה לזלזל בה... וכשראתה שרה אמנו את הזלזול, החליטה שרה לענות אותה ולגרש אותה...
כתוצאה מהעינוי הזה, מגלים לנו חז"ל, היא הפילה את עוברה...
העובר שהיה ברחמה מת, וכאשר היא בכתה על הצער ששרה עינתה אותה, הקב"ה שולח אליה מלאך, והמלאך מבשר לה הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן...
אומרים חז"ל – מה זה הִנָּךְ הָרָה? משמע שהיא לא בהריון?
נכון, העובר שיש בה מת, אבל את תהרי פעם נוספת, אם תחזרי לאברהם אבינו, וכאן יוולד לך ילד, ותקראי לו ישמעאל. למה?
כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ - ה' שמע לצער שלך, והיות וכך, לכן תנציחי את צערך ואת זה, שהקב"ה ענה לך, בשמו של הילד.
אם הקב"ה רצה שינציחו את השמיעה לצער, אז איך היו צריכים לקרוא לו?
לא ישמעאל... אלא שמעאל.
ישמעאל, פירוש הדבר, שהוא ישמע, כרגע הוא לא שומע.
אם אתה רוצה להגיד כי שמע, תקרא לו – כישמעאל, ולא ישמעאל.... אבל כך אומר הקב"ה"תקרא לו ישמעאל".
המלאך מודיע לה"אל תצפי, שמהילד הזה יהיה לך הרבה נחת... מהילד הזה, תאכלי הרבה חצץ J... הילד הזה, את אף פעם לא תגיעי לאסיפת הורים, והמורה יגיד"הכל 10"... רק במכות J...חוץ מזה כלום... וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ
אומר רש"י - פרא אדם. אוהב מדברות לצוד חיות, כמו שכתוב (כא כ. כא) ויהי רבה קשת וישב במדבר פארן: ידו בכל. לסטים: ויד כל בו. הכל שונאין אותו ומתגרין בו.
אומר הספורנו - פרא אדם. פרא הוא חמור הבר אמר שיהיה חמור במזגו מצד האם המצרית כאמרו על המצרים אשר בשר חמורים בשרם ושיהיה חמור הבר בהיותו שוכן במדבר כאמרו ויגדל וישב כמדבר ושיהיה אדם מצד אביו כאמרם ז''ל שעשה ישמעאל תשובה.
התרגום אומר - וְהוּא יְהֵא מָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא – יהיה רוצח.
מה אנחנו היינו עושים, אם היו אומרים לנו שזה הילד שיוולד לנו?
מיד היינו עומדים בתפילה ואומרים – ריבונו של עולם, מוטב לי להיות עקרה... לא רוצה דבר כזה.... לא רוצה חיות בר בבית...
כתוב בתורה, שהגר הודתה לקב"ה, ששלח לה מלאך עם כזאת בשורה (טז, יג) וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי
אומר רש"י - אתה אל ראי. נקוד חטף קמ''ץ מפני שהוא שם דבר, אלוה הראיה, שרואה בעלבון של עלובין.
ריבונו של עולם, ראית כמה אני עלובה, כמה שרה עינתה אותי, ולכן בישרת לי בשורה כזאת טובה, ריבונו של עולם, אני מנציחה את שם המקום הזה, ואני קוראת למקום הזה אֵל רֳאִי.
בס"ד, היא מקבלת עליה את המרות... היא חוזרת לאברהם ומתעברת... וב"ה היא יולדת בן... ואברהם אבינו, מבלי שידע שהקב"ה, כבר אמר לה לקרוא לילד ישמעאל, קורא לו ישמעאל...
אומרת התורה – (כא, ט) וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק.
אומר רש"י - מצחק. לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש''ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו'.
בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל) כתוב, שהיה ישמעאל רובה קשת. יום אחד, הוא מצא לו אובייקט, על מי לזרוק את החיצים... לא פחות ולא יותר, תפס את יצחק אבינו כאובייקט, והתחיל לזרוק על חיצים, ולא הצליח....
ראתה שרה אמנו, על מה הוא מתאמן... נגשה לאברהם אבינו ואמרה לו"כזה וכזה עשה ישמעאל ליצחק, חייך, שאין בן האמה הזה, יורש עם בני עם יצחק.
{יא} וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ.... מה כאב לו?
אומר רש"י - על אודת בנו. ששמע שיצא לתרבות רעה. ופשוטו על שאמרה לו לשלחו.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע – שלא יכאב לך על הילד הזה... למה לא?!
מודיעים לו, שהבן שלו הוא לא מל"ו צדיקים שבדור.. הוא יותר קרוב למ"ט שערי טומאה, אז למה שלא יכאב לו?! הבן שלו עבריין... נכון, אז אמר לו כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע... אז אם יש לו בן אחד פרח, הוא לא צריך לקחת ללב? איזה מן נחמה זאת?!
ואברהם אבינו קורא לו ישמעאל... באים חז"ל ומלמדים אותנו, ששם של אדם, מסמל מהות שלו.
שמות זה לא דבר פשוט. באים חז"ל (פרקי דרבי אליעזר, פרק ל"ב) ואומרים – שישה אנשים נקראו בשמות, עוד לפי שהם בכלל נולדו – יצחק, ישמעאל, משה רבינו, שלמה, ישעיהו ומשיח.
הקב"ה נתן להם שמות ותפקיד. לישמעאל יש תפקיד.
הקב"ה ייעד לתפקיד, את ישמעאל. מהו התפקיד הזה?
בא הפרקי דרבי אליעזר (פרק לב) ומספר מה הסיבה שהוא נקרא בשם הזה.
אם הכוונה בשם ישמעאל, זה כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ, היו צריכים לקרוא לו שמעאל!
אז למה קוראים לו ישמעאל?
אומר הפרקי דרבי אליעזר (פרק לב) – ולמה נקרא שמו ישמעאל? שעתיד הקב"ה לשמוע, בקול נאקת העם, ממה שעתידים בני ישמעאל לעשות בארץ, באחרית הימים.
אז הקב"ה נתן לו תפקיד, והתפקיד של ישמעאל, הוא לגרום לנו לצעוק!
והשאלה היא – מה כתוב כאן? איזה מין תפקיד זה, שהקב"ה מתיל על ישמעאל, שהוא זה שיתחיל לעשות לנו צרות עד שנצעק?!
באים חז"ל (פרקי דרבי אליעזר, סוף פרק ל) ומביאים דבר נורא. כידוע לכולם, שהקב"ה לא נתן לבלעם, לא לקלל ולא לברך, שנאמר (במדבר כב, יב)... לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא...
בלעם לא יכל לברך ולא יכל לקלל, הוא נתון בחסדיו של הבורא יתברך. הוא אומר משפטים, שכולם דברי נבואות לאחרית הימים...
אומר הפרקי דרבי אליעזר (סוף פרק ל) – משבעים לשונות שברא הקב"ה בעולמו, לא שם שמו לאחד מהם, אלא לישראל – הקב"ה חתם את חותמו, רק בשמו של עם אחד – ישראל.
הואיל והשווה הקב"ה, שמו של ישמעאל לשמו של ישראל. אומר בלעם הרשע – (כד, כג)... אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל – אומלל האדם הזה, שיגיע ישמעאל לשיא כוחו!
ודאי שהדברים האלה מבהילים... למרות שהישמעאל הזה, הוא לא סתם ליסטים מזוין. הקב"ה נתן לו כוחות, הקב"ה נתן לו תפקיד... וכשהגר שומעת שהוא הולך להיות ליסטים מזוין וחיה רעה, והיא יודעת שקוראים לו ישמעאל, אז היא מודה לקב"ה.
היא לא מתלוננת ואומרת"ריבונו של עולם, מה שלחת לי!? איזה חיית בר?!" אלא היא ומדע לקב"ה!
לישמעאל יש תפקיד מרכזי בעבודת ה' שלנו, והשאלה היא – מה מונח כאן?
בספר דניאל על הפסוק (פרק יב, א) - וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר...
כותב המצודות - והיתה. אז תהיה עת צרה על ישראל אשר לא נהיתה עליהם מעת היתה לגוי עד העת ההיא הכי הקרן הזעירה שהיא ממלכות ישמעאל יצר להם מאד...
כותב הזוהר הקדוש (פרשת שמות) – ואין לך גלות קשה לישראל, כמו גלות ישמעאל.
כותב האור-החיים הקדוש (פרשת צו ו, ב) – וגלות ישמעאל, אשרי מי שלא ראם, משעבדין וממררין את ישראל.
ר' חיים ויטאל, מקדיש שני דפים שלמים, לבאר מזמור בתהילים, שהוא מגלה לנו, שכל המזמור הזה, מדבר על גלות ישמעאל.
הוא מפענח לנו, מה טמון במזמור הזה, ומה המסר שנמצא במזמור הזה.
המזמור הוא קכ"ד בתהילים - {א} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל: {ב} לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם: {ג} אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ: {ד} אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ: {ה} אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים: {ו} בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם: {ז} נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ: {ח} עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
כותב ר' חיים ויטאל (עץ הדעת טוב, חלק ב, ביאורי תהילים, מזמור קכ"ד):
הוא מביא שבספר דניאל, מופיעים שני חלומות. החלום הראשון, הוא החלום של נבוכדנצר מלך בבל, והחלום השני, הוא החלום של דניאל עצמו.
נבוכדנצר, כשהוא חולם על הגלויות, הוא רואה את הגלויות כמתכות. כתוב שהוא חלם על איש אחד, שהראש שלו היה מזהב, החזה והזרועות שלו היו עשויים מכסף, הירכיים שלו היו עשויים מנחושת, והשוקיים שלו היו עשויים מברזל... התעורר נבוכדנצר מהחלום הזה, כולו מבוהל, כולו מפוחד... איזה מין מפלצת כזאת, שמורכבת מכל כך הרבה סוגי מתכות... הרגיע אותו דניאל, ואמר לו"אל תיבהל, אלו ארבעת המלכויות. הזהב שראית, זו מלכות בבל. הכסף שראית, זו מלכות מדי. הנחושת שראית, זו מלכות יוון והברזל שראית, זו מלכות אדום"
בפרק ז, בספר דניאל, מופיע החלום של דניאל עצמו. חלום מפחיד פי כמה וכמה, ממה שחלם נבוכדנצר – הוא רואה שם, ארבעה רוחות נושבות, מארבע רוחות העולם, ונלחמות עם הים הגדול וסוערות אותו, וארבע חיות משונות עולות מן הים...
כל הפרק הזה בארמית... אנחנו נתרגם את זה פשוט ללשון הקודש, כי קשה מאוד, להבין את הדברים שם:
החיה הראשונה באה בדמות של אריה, עם כנפיים של נשר, וזה הכוונה למלכות בבל (מי שרוצה, יעיין שם בפנים, כיון שכל דבר יש לו הסבר).
אחריה שניה, דומה לדוב, יש לה שלוש צלעות בין שיניה, והכוונה למלכות פרס, שמלכו בהם שלוש מלכויות.
החיה השלישית היתה נמר, יש לה כנפיים כמו עוף, יש לה ארבעה ראשים. זה מלכות יוון, שהגזירות שלהם היו שונות ומשונות.
המלכות הרביעית, זו מלכות אדום... כותב שם דניאל – היתה חיה נוראה ואיומה, יש לה שיניים גדולות, עשויות מברזל. אוכלת ושוחקת ורומסת ברגליה, והיא המשונה מכל החיות שלפניה, ויש לה עשר קרניים.
אומר דניאל – התבוננתי בקרניים שלהם, וראיתי קרן אחת עלתה קטנה, ושלוש קרניים נפלו מפניה. שהתחילה לצמוח הקרן הקטנה, שלוש קרניים נפלו... ובקרן הקטנה, עיניים כעיני אדם, והיה לה פה, שמדבר גדולות.
זו מלכות אדום....
יוצא שכל החלום של דניאל, גם הוא מדבר על ארבעת המלכויות שהיו על עם ישראל.
שואל ר' חיים ויטאל בספרו – כל המלכויות האלה, שיש לך את פרס, בבל, יוון, אדום... איפה מלכות ישמעאל?! כולם אומרים שבסוף תהיה מלכות ישמעאל, איפה היא???
ואומר – בברית בין הבתרים, בשעה שהקב"ה נגלה לאברהם אבינו, ואומר לו (טו, ט)...קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל, גם שם לא מופיעה המלכות שנקראת ישמעאל. הרי אמרו חז"ל (בראשית רבה, פרק מ"ד, אות טו) - קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, זוֹ בָּבֶל, שֶׁהֶעֱמִידָה שְׁלשָׁה מְלָכִים, נְבוּכַדְנֶצַר וֶאֱוִיל מְרוֹדַךְ וּבֵלְשַׁצַּר. וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, זוֹ מָדַי, שֶׁהָיְתָה מַעֲמִידָה שְׁלשָׁה מְלָכִים, כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ, זוֹ יָוָן...
ושוב איפה מלכות ישמעאל?
אני אקרא את לשונו בפנים, שתי שורות בתוך ספרו – כבר ידעת כי הגלויות אינם אלא ד' - בבל, מדי, יוון ואדום. אבל עוד עתידים להיות ישראל, באחרית הימים, בגלות ישמעאל. וישמעאל, להיותו בן-אדם, ולהיותו נימול, נקרא פרא אדם, ולא אדם גמור, מפני שלא פרע, אבל שאר הגלויות, משולות לחיות, כנזכר בספר דניאל...
ומלכות ישמעאל, היא הגלות החמישית, אחרונה לכולם וקשה מכולם...
והוא גלות ישמעאל, הנקרא פאר אדם, ואינו נמשל אל החיות, ואז יאמרו ישראל, באופן אחר, והוא לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם, כי לסיבת היותו בן-אדם, יש לו זכות אבות, כמו שמצאנו שאמר הכתוב (יז, יח) לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ... יש לו גם זכות של ברית מילה, וגם לסיבה זו יקרא אדם, ולכן גלותו תקיפה, יותר מארבעת המלכויות, ואמרו חז"ל, שלכן נקרא שמו ישמעאל, על שעתידים ישראל לצעוק צעקות גדולות, בימי גלותו, ואז ישמע האל ויענם.
אומר המצודות בספר דניאל, שלכן כתוב, בחיה המפלצתית, שהיא החיה הרביעית, שיצאה שמה קרן זעירה, ונפלו מפניה שתי קרניים, ובקרן הקטנה הזאת כתוב, שהיו לה עיניים כעיני אדם. למה?
אומר ר' חיים ויטאל - כי זו מלכות ישמעאל, שקרואים אדם, ויש להם פה גדול, אלו מלכות ישמעאל, שהפה שלהם הוא פה גדול.
למה הכוונה 'עיני אדם'? למה הכוונה 'פה גדול'?
על זה עומדים רבותינו, לנסות ולבאר, מה הכוח שניתן בידי ישמעאל:
המהרי"ל דיסקין בספרו על התורה, כותב שהמקום היחיד, שהתורה מקדימה את התואר לפני שם העצם, זה אצל ישמעאל.
באף מקום לא תראה שכתוב 'עשיר אדם'.... 'קמצן אדם'.... 'רשע אדם'. קודם כל אומרים לך את שם העצם – 'אדם רשע'...'אדם חכם'...'אדם קמצן'...
אומר המהרי"ל דיסקין – המקום היחיד שאומרת התורה את שם התואר לפני שם העצם, זה בישמעאל, שנאמר (טז, יב) וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם...
אומר החפץ חיים בספרו – המהות של ישמעאל, זו מהות כזאת, שגם אם תראה ישמעאלי פרופסור, ישמעאלי שופט, ישמעאלי עו"ד, אל תחשוב שהוא שופט, או עו"ד, או פרופסור, אלא זה פרא פרופסור, זה פרא עו"ד, זה פרא שופט... כמו שיש לך נמר מעולף שמופיע בקרקס, ואתה אומר 'ואו נמר, תראה איך הוא ניכנס בתוך הגלגל'... זה לא בן-אדם, זה נמר!
שלא תטעה, אומר החפץ חיים – התורה, היא תורת חיים לנצח. הקב"ה לא אמר, שהוא יהיה קצת פרא, תקופה מסוימת, ואחר כך הוא ישתפר. ישמעאל לנצח ניקרא פרא אדם, הוא לעולם לא יהיה אדם פרא. המהות שלו, זה פרא! הוא חמור בר!
רק כמו שאפשר לאלף נחש, ואפשר לאלף נמר, אפשר לאלף ערבי. אבל גם חתולה שאתה מאלף אותה, היא עובדת טוב, עד שהיא רואה עכבר. כשהיא רואה עכבר, היא שוכחת מהכל.
גם אם הצלחת לאלף ישמעאלי, אומר החפץ חיים, זה אילוף מוגבל, כי בשעה שהוא ישתחרר מהתחפושת שבתוכו, מהמהות שבו, יתגלה הפרא שבו.
כותב ר' חיים ויטאל – שאר האומות יכולות לסבול ממשלה על עצמם, האומה היחידה שלא מסוגלת לקבל על עצמה שלטון, זו האומה הישמעאלית. היא דומה לליסטים מזוין – יוצאים, תוקפים וחוזרים.
זו המהות של ישמעאל, אין להם מסוגלות, לקבל על עצמם מרות. הם לא מסוגלים לנהל מדינה, כי המהות שלהם, זה פרא אדם. ליסטים מזוין אין לו בית, הוא ישן באהל.
ראיתי בספר דרכי השלמות, רעיון נפלא:
דוד המלך בתהילים (פרק יד) אומר - הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם ה' לֹא קָרָאוּ. מה פירוש הדבר?
ואומר דבר נפלא – כל בן-אדם יש לו סוג אוכל שהוא אוהב... וכשאתה מביא לו את זה, כל מיצי הקיבה מתחילים לעלות לו.... כל אחד מה שהוא אוהב... אבל אם תתן לאדם הזה, שנה שלמה את אותו אוכל שהוא אוהב, הוא יגיד לך"דיייי"...
מה הדבר היחיד בבריאה, שהקב"ה נתן לנו, שאנחנו יכולים לאכל אותו תשעים שנה, ולא ימאס?
לחם!
אדם יכל לאכל תשעים שנה לחם, ולא יגיד אף פעם שנימאס. למה לא נימאס?
הקב"ה חקק את זה בבריאה.
לחם ומים אלו דברים שאדם צריך, אף פעם לא ימאס לו מזה!
אומר דוד המלך – בֹא ותראה את הישמעאלים האלה אֹכְלֵי עַמִּי אכלו לחם... לא נימאס להם! עוד קסאם ועוד קאסם... דייי, כמה???? לא נימאס!!!
זו המהות של ישמעאלים!
אומר דוד המלך – אני גרתי לידם, אני מכיר אותם, אני אספר לכם מי הם – (תהילים ק"כ) אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר {ו} רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם: {ז} אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה – אל תדמיין, אני מכיר אותם, גרתי לידם, אין סיכוי לעשות איתם שלום!
בא הרמב"ם, באיגרת תימן, שנכתבה לפני 850 שנה וכותב – רצוני לומר, אומת ישמעאל המרבה לצערנו, ולהוציא דינים מדתם, להרע לנו ולמאוס אותנו, כמו שיעדנו יתעלה, ואויבנו פלילים. ולא עמדה כלל על ישראל, אומה יותר מרעה ממנה, ולא משהפליג להשפילנו ולהפחיתנו ולחזק שנאתנו כמותם. עד שדוד מלך ישראל, כשהראו לו ברוח הקודש, הרעות אשר יעברו על ישראל, לא צעק ולא ילל ולא ביקש תשועה, על האומה, זולת ממלכות ישמעאל, שאמר אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר... והסתכלו, איך ייחד קֵדָר, מבני ישמעאל?
כי המשוגע, מוחמד, הוא מבני קֵדָר, כמו שנודע מיחסו...
ואנחנו, עם היותנו סובלים מהכנעתם ושקרותם ופחזנותם,מה שאין ביכולת האדם לסבלו, והפכנו כמו שאמר הנביא:"ואני כחרש לא אשמע, וכאלם לא יפתח פיו, וכמו שיסרונו החכמים ז"ל שנסבול שקרי הישמעאלים וכזבם, ונשמע ונדום.
ושמו הערתם על זה על דרך החידוד משמות בניו:"ומשמע ודומה ומשא" [בראשית כה יד]: שמע ודום ושא.
כותב כאן הרמב"ם – יש כאן הוראה כיצד לנהוג, כאשר מלכות ישמעאל גוברת. מה אתה עושה???
שמע ודום ושא – שב בשקט ותסבול.
וכבר הרגלנו עצמנו גדולים וקטנים, לסבול הכנעתם, כמו שציוה ישעיהו ואמר (נ, ו) גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק... ועם כל זה כולו, לא נימלט מחוזק רעתם, והתפרצם בכל עת, וכל אשר נסבול כדי לעמוד עמהם בשלום, יעוררו עלינו מלחמה וחרב, כמו שאמר דוד המלך אני שלום וכי אדבר המה למלחמה.
עד כאן דברי הרמב"ם באגרת תימן.
אנחנו רוצים להבין, מדוע נתן הקב"ה כוח, למלכות ישמעאל? מהו הכוח שלה, שנתן לה הקב"ה, בעוד שישמעאל עוד לא נולד?
כותב הרמב"ן, על הפסוק (טז, ו) וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ, שבמעשה הזה של שרה, היא נתנה לישמעאל את הכוח, לענות את עם ישראל.
לשון הרמב"ן - ותענה שרי ותברח מפניה. חטאה אמנו בענוי הזה וגם אברהם בהניחו לעשות כן ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי.
הקב"ה נתן כוח לישמעאל, בגלל ששרה אמנו עינתה את הגר.
בא המהר"ל בספרו נר מצוה, ומבאר מה הכוח הזה, שניתן למלכות ישמעאל, מה הם בדיוק רוצים מאיתנו, ואז נבין מה מונח כאן.
אני אקרא שני קטעים בדברי המהר"ל:
ויש בני אדם השואלים, היכן רמז מלכות ישמעאל, שהיא מלכות רבתא ותקיפתא. ותשובה לשאלה זו, מה שלא זכר מלכות ישמעאל, כי לא יחשב הכתוב, רק מלכות שקיבלו מלכות קדישין עליונין, שיירשו מלכות ישראל וכוחם, ואילו ד' המלכויות, ואם לא שביטל מלכות ישראל, לא הגיע אליהם המלכות.
אבל מלכות ישמעאל, לא ירש כוחו ממלכות ישראל, כי בכוחו ובתוקפו, נתן לו ה' יתברך בפני עצמו, בשביל שהיה מזרע אברהם, וזה שאמר (יז, כ) וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ... והינה נתן ה' יתברך לישמעאל כוח ותוקף, לישמעאל בפני עצמו.
הדברים לכאורה, צריכים ביאור וננסה להבין את הדברים:
בספר ממעמקים, הוא רומז על דברים, ומסבירם בטוב טעם ודעת – מלכויות בבל, אדום, יון, מדי, לקחו להם מטרה, להשכיח שם ה' מהעולם. מבחינתם צריך לבטל את מלכות ה'. הם לא מכירים במלכות שמים, ואף מתנגדים לה. כוונתם גם לעקור, מלכות שמים מן העולם.
איך אפשר לעקור מלכות שמים?
לקב"ה יש אומה כאן בעולם, שהיא המייצגת של הקב"ה בעולם.
האומה הזאת נקראת עם ישראל, הקב"ה חתם את שמו עליה, וכדי להילחם בקב"ה, מה הם עושים?
הם לא יכולים להילחם בבורא, אז הם נלחמים בעם ישראל, שהם המייצגים של הקב"ה בעולם הזה, והם נלחמים בעם ישראל, כאשר המטרה שלהם, היא לא ישראל, אלא הקב"ה, ולכן כל המטרה שלהם היא, לבטל מלכות ה'.
אומר המהר"ל – אלו האומות האחרות, אך ישמעאל אינו כן. ישמעאל פועל בכוח אחר לגמרי. ישמעאל מה שהוא רוצה, זה להרבות כבוד ה' בעולם. הוא פועל מכוחו של הקב"ה, ולהרבות כבוד לקב"ה.
כותב המהר"ל, שכל הפעולות של הישמעאלים, לפני כל פעולה שהם הולכים לעשות, שם ה' שגור על פיהם.
שהם הולכים לרצוח, הם מזכירים שם שמים לפני זה! שהם בונים לעצמם צבא, הם קוראים בו את שם ה'!
הוא לא נקרא צבא ההגנה לישראל, הוא נקרא חיזבאללה – אל ה'.
כל דבר הם עושים, אומר המהר"ל, הם מזכירים שם שמים, כי הפעולות שלהם יונקות, משם ה'.
כותב הרס"ג, בביאורו לספר דניאל, שהקרן שהיא כעין אדם, ושהפה שלה גדול, למה הכוונה?
הפה שלהם גדול, כיון שהם מאזכרים שם שמים, בכל דבר שהם אומרים! אין להם משפט, מבלי לאזכר שם שמים.
בואו ונתבונן, עד כמה האמונה שלהם בבורא חזקה:
בפרשת שבוע שעבר קראנו, שאברהם אבינו ביום השלישי למילתו, רואה שלא באים אורחים... הוא יושב על פתח האוהל, מחכה שיבואו אורחים... פתאום הוא רואה שלושה מלאכים...
כתוב בחז"ל, שהמלאכים האלה נראו, בדמות ערבים...
אברהם אבינו רואה אותם, ומה אומר להם?
(יח, ד) יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ...
שואלת הגמרא – למה אמר להם לרחוץ את הרגלים?
ואומרת – כסבור היה שהם ערבים, שמשתחוים לאבק רגליהם, והקפיד שלא להכניס עבודה זרה אל ביתו.
שואל הספר ממעמקים – איזה שיגעון זה, להשתחוות לאבק?!
כל אחד יש לו אלוהַ שאליו הוא סוגד, אבל להשתחוות לאבק ברגלים?! איזה מין שיגעון זה?!?
אומרים רבותינו – דע לך, זה בכלל לא שיגעון, זה מסמל על אמונה מוחלטת, בבורא יתברך... שמה?
הם מאמינים, שהאבק שיש להם על הרגלים, גם זה נעשה בציוויו של הבורא! שאין צעד אחד שהם עושים, מבלי הכוונת הבורא!
הדבקות שלהם, היא דבקות כ"כ מוחלטת, עד שהם משתחווים לאבק, ואומרים"הנה, האבק הזה, הוא מקב"ה, בואו ונשתחווה לזה"...
היהודי כורע ומשתחווה, דיברנו בשבוע שעבר – משה תיקן להם לישראל, שלוש תפילות ביום, למה?
הוא ראה שהתבטלה ההשתחוויה של הביכורים, עמד ותיקן להם שלוש תפילות ביום, שנאמר (תהילים צה) בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִֽפְנֵי-ה' עֹשֵֽׂנוּ...
שלוש פעמים ביום אנחנו כורעים – אבות – תחילה וסוף.
המלכות הזאת, שנקראת מלכות ישמעאל, הם לא מסתפקים בשלוש כריעות ביום. בשבילם זה יום כיפור, כל יום!!!
אנחנו מתפללים ביום כיפור, חמש תפילות ביום... אצלהם הם אומרים"אצלנו כל יום, זה יום כיפור", הם כל יום מתפללים חמש תפילות ביום. אין להם שום בושה להתפלל!
באמצע דיזנגוף, באמצע אלנבי.... אופפפ, פותח שטיח ומתחיל להתפלל....
יהודי, באמצע שקיעה..."איפה אני יעמוד... איפה אני יתפלל...מה.. יצחקו עליי..אני אלך מאחורי הקיוסק...."
הערבי לא עושה חשבון! ישר על הרצפה, מוריד הנעליים, ואופפפ...
הישמעאלי דבוק, כי זאת המהות שלו!
אומר בלעם הרשע - אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵֽל – היכולת של ישמעאל, היא להכניס את האמונה בקב"ה.
באים רבותינו ואומרים לנו – בֹא ותראה, כאשר הגר היתה בצרה, מה היא עשתה?
התפללה. בא אליה מלאך, ואמר לה - כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ הקב"ה שמע לתפילתך!
מאיפה אנחנו לומדים, שגדולה תפילתו של החולה על עצמו, יותר מתפילת אחרים עליו???
מישמעאל - כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר...
באים רבותינו ואומרים – הכוח שיש לישמעאל, זה הכוח של הזכרת שם ה'. יש להם פה גדול, להזכיר שם שמים, ולהשריש שם שמים.
מתי גובר כוחם??
כאשר הכוח של ישראל יורד. כאשר האמונה בקב"ה יורדת, מתעצם כוחו של ישמעאל!
משה רבינו לפני פטירתו, שולח נבואה לעם ישראל (שירת האזינו), שהרמב"ן כותב עליה, שהיא המסר לדורות, כיצד אנחנו נתקדם ונגיע, בואו של משיח...
נקרא את הקטע מהרמב"ן - והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן תגיד כל המוצאות אותנו...
אומר הקב"ה – אין דבר שאני לא אחראי לו. שלא תחשבו לרגע, שהכוח שלכם עשה לכם את זה.
הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל... אתם לא סומכים על הקב"ה?! אתם סומכים על עצמכם?! חכו... חכו.. וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם – אני לא אשלח לכם עם גדול, אני אשלח לכם כאלה 'קטנים', חבורות קטנות של פשע, יעשו ממכם צחוק!
אתם עם גדול, יש לכם לוויינים בשמים... יש לכם מה שאתם רוצים! אבל הם יבואו עם טילים קטנים, עם קסאמים, ויעשו ממכם קרקס, אתם לא תצליחו להילחם בהם! לא תצליחו להתגבר עליהם! למה זה???
כי אתם בוטחים בכוח שלכם, אתם לא מחשיבים אותי - הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל - הם לא מחזיקים את שם ה' בפיהם....
וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם – אני אשלח לכם חבורות של פשע, שכלום אין להם! הם ירו עליכם, ולא תצליחו לגבור עליהם.
כותבים רבותינו – היסוד הזה, של מלכות ישמעאל, מהווה כמשקל נגד לעם ישראל, וככל שעם ישראל, יגביר את אמונתו בבורא, ככל ששם שמים יהיה שגור בפיו, ירד כוחו של ישמעאל ויפחת.
אומר לנו ר' חיים ויטאל, בסוף ביאורו בתהילים לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם – וגלות ישמעאל, עתידים לייסר את ישראל, צרות קשות ומשונות שלא נראו כמותם, ואנחנו לא נדע מה נעשה, אין לנו תקוה, זולתי שנבטח בשמו הגדול יתברך, שיושיענו מידם.
כותב ר' חיים ויטאל, ומסיים {ח} עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ – אם אתה תחזק את האמונה שלך בקב"ה, אז שזה יביא לכך, שמלכות ישראל תגבר על מלכות ישמעאל, ואז יצמח לו משיח צדקנו.
בא דוד המלך בתהילים, ואומר לנו, בֹא ותראה, עם ישראל נמצא בתוך ארץ ישראל. ארץ קטנה, אבל כל האויבים מקיפים אותה. אין לך מסביב, שום מדינה ידידותית. פה סוריה, פה ירדן, פה מצרים... כלום!
אומר לנו דוד המלך – בֹא ואלמד אותך, מה מחכה לך (תהילים קיח) כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי מסביב לארץ הקודש, מקיפים אותך גוים, איך אתה יכל להתגבר עליהם? בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם תזכיר שם שמים.. תכתוש אותם!
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי לא רק מסביב יש לך גוים, אלא גם בתוכך יש לך גוים! יפו.. ת"א...פקיעין... כל המקומות! שלא תחשוב שיצאת בשקט... איך תתגבר עליהם?? באה המשטרה, עושה אמבוש בלילה... אבל הם לא יודעים שחצי מהמשטרה הם כבר ערבים... מכינים ב"ה משאיות עם בלוקים, מעלים את זה לגגות.... רק באה משטרה, מתחילים לזרוק עליהם אבנים... כולם בורחים בבושת פנים... מה אתה חושב?! ערבים טובים, יורים רק מתוך שמחה J
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, אומר לך דוד המלך... בתוכו!!! איך תגבור עליהם מבפנים????
בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם – הכוח שלהם זה בשם ה'! תזכיר שם שמים, ואז תכתוש אותם!!!
אומר דוד המלך – תראה מה זה סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים אתה יודע מה זה דבורה?!
רש"י בתחילת ספר דברים, מסביר מה זה דבורה. הדבורה יודעת שהיא הולכת למות, עוקצת אותך ומתה! אז למה את עוקצת?!
כי זה הטבע שלה, היא לא יכולה מבלי לעקוץ!
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים... שהידים! אתה יודע שאתה מת, בשביל מה אתה עושה את זה????
אין... הוא לא יכל...זה החיים שלו!
אומר דוד המלך - סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים... איך תכתוש אותם???? בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם! לפני שהוא הולך לחבר את המגעים של המטען חבלה, הוא צועק אללה ואכבר!!!
מתי צעקת"ה' הוא האלוקים" בסופרמרקט???
יגידו לך רח"ל"בואו נאשפז אותו"...
למה??? תראה איך הם מאמינים! הם לא מתביישים מכלום! למה אתה מתבייש??? למה שם שמים לא שגור על פיך???
אומר הגאון מוילנה - אֵלֶּה בָרֶכֶב יש כאלה שבאים ברכב, יש להם עוצמות – מטוסים, טנקים, נגמשים, טילים וְאֵלֶּה בַסּוּסִים ויש כאלה שבאים על סוסים, יורים קסאמים. מה זה קסאמים?!
אתה מספק להם את הדלק לקסאמים... זה הרי לא יכל לעוף בלי דלק. מעביר להם חשמל, מספק להם ברזל, והם מכניסים חומר נפץ וזורקים עליך.
(דברים לב, כא) בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵֽם הם מנוולים! תתן להם ותתן להם, והם ימשיכו לזרוק עליך! אתה לא מבין את הכוח שלהם. אומר הקב"ה הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל אתה לא תזכיר שם שמים כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵֽם אתה תחליט להוריד להם את השלטר, יבוא אחד מהשרים בממשלה ויגיד לך"תדליק". הוא גר בתל-אביב לא אכפת לו, נראה אם היה גר בשדרות, איך הוא היה מגיב...
בכניסה לשדרות יש כבר שלט"אני גר בשדרות, כי קסאם לי" J
מאיפה יונק ישמעאל את כוחו???
בא הקב"ה להגר, ואומר לה"תדעי לך שאת תלדי בן, שיהיה פרא אדם, חיה רעה שמלסטמת את הבריות, חיה טורפת!"
מודה הגר לקב"ה ואומרת (טז, יג) הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי – איזה בשורה נתת לי, איזה צעצוע!
מבשר לה הקב"ה – תדעי לך, שאני נותן לך את המשקל, כנגד ישראל. הם מהווים את האנטי, כנגד ישראל. הם יזכירו שם שמים, עם ישראל לא יזכיר, הם יגברו עליהם!
אבל אם עם ישראל יזכיר שם שמים, אז תדעי לך שאתם תיפלו!
מסיימת פרשת השבוע שלנו, פרשת חיי שרה, בפסוקים עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל – בשעה שישמעאל ייפול, כי אנחנו נזכיר שם שמים... וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק...כותב בעל הטורים, כשהם ייפלו, אז תצמח מלכות בית דוד – בשעה שנזכיר שם שמים, כוחו של ישמעאל ייפול, וכשהוא ייפול, כוחם של ישראל יקום, ואז בע"ה, נזכה לראות בבואו של משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן ואמן!!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.