השם מרחשוון נזכר בתרגום יהונתן (דברים לב, ב) ובחז"ל.
יש אומרים כי השם מרחשוון מורכב מב' מילים מרחש-וון, מרחש מלשון רחש כלומר מבוע מים, כי וון בפרסית מים. מפני שבחודש זה מזל כימה עולה ומעיינות מתגברים (כ"ה י"א, ב)
ויש אומרים שמטעם זה נקרא גם בול (מלכים א' ו, לח) כי בו יורדים גשמים ומלחלחים את הארץ, כי בלל הוא לחות (ר"ה י"א ב,).
ויש אומרים כי מרחשוון כמו חשרת מים בהיפוך האותיות.
ויש אומרים כי מר הוא מלשון טיפות כמו שנאמר "מר מדלי" (ישעיה מ').
השם מרחשוון לא נזכר במקרא אבל כמו שאר שמות החודשים עלה מבבל.
ויש אומרים למה נקרא שמו בול על שם המבול שהתחיל במרחשוון, וחסרה האות מ, מפני שאף שהקב"ה נשבע שלא להביא מבול על הארץ הרי מכל מקום ארבעים יום בכל שנה ושנה היו אותם הימים עושים רושם בעולם, עד שעמד שלמה ובנה את המקדש ופסקו אותו מ' יום. ולפיכך כתוב חסר, מ' כנגד אותם, מ' יום שפסקו. (ילקוט מלכים).
ועוד טעם לשם בול מפני שבוללים לבהמות מתוך הבית, שאין מרעה בשדה ומאכילים אותו בבית ממה שהכניסו בבית. (ראה ירושלמי ר"ה, תנחומא נ"ח)
ויש אומרים שבו העלה נובל והארץ עשויה בולות, כלומר גושים (עיין שם).
ויש אומרים שם בול הוא לשון יבול כי בחדש זה מצוי שפע של תבואה.
ואילו התרגום מתרגם "ירח מיסף איבביא", כלומר חודש שבו כלתה התבואה.
ויש אומרים כי מרחשוון יסודו באשורית שפירושו - השמיני.
התינוקות היו מפרשים על דעת עצמם כי מרחשוון נקרא על שום שאין בו חגים הפוטרים מתלמוד תורה (ראה מידי חודש בחדשו א' 198).
על כל פנים קשור החודש בזיכרונות המבול כי בו ירד המבול בתחילה (בראשית ז, יא). נהגו להשמיט את החלק מר לסימן יפה.
.jpg?id=18205693)
בטעינה...
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.