יהודי זקן ושבע ימים עלה לשמי מרום, אורות עצומים של טוהר מצד אחד והתחושה מהלא נודע מצד שני היו מנת חלקו...
לאחר-זמן מועט הוא שמע את הכרוז: "סעדיה בן יחיא מתבקש לבוא לבית-הדין"
כששמע שמכריזים את שמו מיד נתמלא פחד, אך אין זמן לפחד, מיד הובילו אותו שני מלאכים והמשפט החל...
עומד מפוחד באמצע האולם וסרט חייו עובר מולו - כל רגע וכל פרט בחייו נראים על מסכי בית-הדין.
פתאום מראים מולו את הספרים שלמד - מאות ספרים - גמרא ומשניות, תורה ונביא, פשט וקבלה, דרש וסוד...
מופתע ולא מבין היה סעדיה, הרי מעולם לא סיים ספר, שלא לדבר על גמרא וקבלה, בקושי לתפילות הצליח להגיע, ואת השבת שמר בקושי רב...
הדיין שידע זאת פנה אליו ואמר: "סעדיה אתה מופתע?"
ובקול רועד אמר: "כן אדוני, מאד, לא למדתי את הספרים הללו!"
חייך הדיין ואמר: "נכון, אתה לא למדת, אך היו לך שתי הוראת קבע אחת למתימן יבוא ואחת למבשר טוב. בזכותך למדו תורה ושמרו את מסורת תימן שכמעט ואבדה.
לכן כל מה שהם למדו נחשב לך כאילו אתה למדת!...
אשריך, אתה מזומן לחיי העולם הבא!"
"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר... וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ." (בראשית לב', כה'-כו').
יעקב נאבק עם מלאך, אומר המדרש - זהו שרו של עשו.
ידע המלאך שכדי לגבור על יעקב - על עם ישראל, הוא חייב לעשות כל מאמץ שהם יהיו רחוקים מתורה ומצוות, כך תהיה לעשו שליטה בעולם.
אך המלאך ראה 'כי לא יכול לו' - היה לו קשה לנצח את כח התורה של יעקב, לכן - 'ויגע בכף ירכו'...
הירך היא האיבר שמחזיק את כל הגוף.
המלאך נגע במחזיקי יעקב - במחזיקי התורה.
הוא ידע שאם לא תהיה תמיכה בלומדי התורה ממילא ח"ו לא תהיה תורה...
"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (משלי ג', יח')
התורה היא עץ חיים, אשריו של האדם שלומד ועוסק בה, מנצל מעט מיומו וטועם ממנה.
אך גם אדם שלא זוכה ללמוד, אך נותן מהונו מעט לקיום התורה על-ידי אחרים זוכה לאותה התורה ולאותו השכר - 'ותומכיה מאושר'...
הרבה מכספינו 'עף' על הנאות זמניות וחולפות.
אדם חכם משקיע בתוכניות עתידיות שיניבו לו בעוד שנים פירות טובים.
לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!