פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בנ"י ולא כילתי את בנ"י בקנאתי,
לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום
כשהרג פנחס את זמרי היו השבטים מבזים אותו ואומרים: ראיתם את "בן פוטי" זה, שאבי אמו פיטם עגלים לעבודה זרה והוא הורג נשיא שבט בישראל, לפיכך יחסו הכתוב לאהרן.
מה ראו לבזות אותו והרי הוא עשה מעשה גבורה והציל את עם ישראל מכליון.
אמנם עם ישראל הכירו במעשה ההצלה שעשה פנחס במסירות נפש והציל את עם ישראל. אך הרגישו שיש טענה כלפיהם מדוע אתם לא פעלתם כך. כדי להנצל מהטענה הם הסבירו שפינחס עשה את מעשהו כי זורם בו דם של יתרו אבי אימו שהיה גוי עובד ע''ז וזה מה שנתן לו את הכח לדקור את החוטאים. לכן מובן מדוע שאר הצדיקים לא עשו את מעשהו.
ה' כותב בתורה. פנחס... בן אהרון הכהן. ה' מעיד שפנחס עשה את מעשה הדקירה מכוחו של אהרון הכהן אוהב שלום ורודף שלום.
הבאור הוא שכאשר אדם עומד לדקור אדם אחר לשם שמים, הוא לובש אכזריות וכוחות הרע שבתוכו מתעוררים ושולטים בו והוא מכוח הרע שבתוכו עושה מעשר רע לשם שמים.
פנחס כאשר מתעורר למעשה הדקירה לשם שמים, הצד הרע שבתוכו מהיותו נכד ליתרו והדם הגוי הזורם בו התעורר לנקום נקמת ה', אך פנחס דחה את כוח הרע ועורר את כח הסב השני הנחבא בו, כוחות עדינות הנפש של אהרון הכהן אוהב שלום ורודף שלום ומכח אהרון הכהן דקר את החוטאים.
הדבר דומה לרופא מנתח שחותך בבשר בנו כדי להצילו והוא חותך בבנו מתוך אהבה ורחמי אב.
על כן מובן השבח הגדול והעצום לו זכה פנחס, ברית כהונת עולם, כי הטביע בנפשו את מידת הכהונה במעשהו וזכה לברית שלום עם ה' והוא פנחס הוא אליהו שנזכה לראותו בבי"א.