הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים מסביר את עניינו של יום כיפור: "טעמו של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הוִידוּיים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם."
יום הכפורים - ליקוט הלכות ומנהגי תימן מאת הרב איתמר רמתי שליט"א
א. כתב השו"ע, שיש לבטל המנהג לעשות כפרות על תורנגול. וכן מנהגנו שאין עושים כפרות כלל.
ב. דעת מהרי"ץ, להתפלל בערב יום כפור תפילת מנחה אחת עם הש"ץ, כדי לצאת מן המחלוקת אם החזן חוזר בחזרה להתוודות, וכן מנהג הבלדי.
ג. אין מנהגנו להכות על הלב באמירת הוידוי אשמנו וכו'.
ד. מנהג הבלדי לומר נפילת פנים בכל תפילות יום כפור, כולל תפילת ערבית.
ה. מנהגנו לומר סדר כתר מלכות לרבי יהודה הלוי בליל יום כפור, העוסק בהמלכת ה', ויש שאומרים אותו ביום.
ו. מנהגנו לומר את סדר העבודה אחר תפילת מוסף של יום כפור, ואין אומרים אותו בתוך החזרה מחשש הפסק.
ז. מנהגנו לבשר זה את זה במוצאי יום כפור: תבושר במחילה סליחה וכפרה, ועונים: ואתה תבושר במחילה וסליחה וכפרה.
יש נהגו לקחת תרנגול מסכן לסובב מעל הראש. התרנגול לקח את העבירות והאדם הלך הביתה רגוע.
אח יקר. עצור והתבונן. יהדות תימן בגלות הקשה והארוכה למעלה מאלפיים שנה במסירות נפש שמרה על המורשת העתיקה ועל רוח היהדות הטהורה.עלינו לארצנו בשירה ובשמחה, להקים את המדינה. אך בכאב לב ראינו באובדן התורה, איך אוצרות תימן היקרים, הולכים ונעלמים.אין טעם בבכיות צריך לשקם ההריסות.תלמוד תורה מבשר טוב הוקם במטרה להחיות את המורשת הנפלאה ולהצילה מאבדון הסופי.הילדים הנפלאים זרע קדושים שמחים לקיים את השליחות הגורלית לעם היהודי, ללכת בדרך אבותינו הקדושים נ"ע.
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.