למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר (רש''י).
מה מוסר יכלו המרגלים ליקח ממרים, והלא מרים דיברה במשה רבינו ואילו המרגלים לא דברו אלא בארץ-כנען שאינה אלא אדמה אדרבה, הרי אמר רש''י בסוף פרשת יתרו על הפסוק: ''אשר לא תגלה ערותך עליו - והלא דברים קל-וחומר, ומה עצים ואבנים אמרה תורה שלא יבזו אותם קל-וחומר אדם שנברא בצלם יוצרו על אחת כמה וכמה'' - אבל אין ללמוד את הקל מן החומר, על עצים ואבנים ממשה רבינו?
ברם, הרי העידה תורה על משה רבנו: ''והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על-פני האדמה'' (לעיל י''ב-ג), שהיה נחשב בעיני עצמו כעצים וכאבנים ולא היה העלבון איכפת לו כלל. לפיכך נאמר שם: ''וישמע ה'' (י''ב-ה) - ה שמע ואילו משה עצמו לא הטה אוזן ולא נתן דעתו על כך. מאדם כגון זה היו צריכים לקחת מוסר שאסור... להמשך
