''אלה תולדות נח נח איש צדיק'' (ו - ט)
תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. (רש''י).
היהודי הקדוש מפשיסחה היה אומר: כל אדם רגיל לטעון, כי איננו עמל ויגע אלא בשביל בניו, שיגדלו ויהיו יהודים טובים ובני תורה. כאשר הבנים הללו מתבגרים, שוב אינם נותנים דעתם על עצמם וטוענים אף הם, כי כל עמלם ויגיעם אינו אלא בשביל בניהם. אי לזאת, כבר הייתי תאב לראות את הבן הראוי לשמו...
לפיכך אמר הכתוב: ''אלא תולדות נח, נח'' – נח לא הזניח את עצמו, כדי לפעול רק בשביל בניו, כי אם ראה גם את עצמו כבן ושקד על עליית עצמו. הוא הוא אשר היה הבן הראוי לשמו, אשר הבין כי גם עליו מוטלת החובה לעבוד את האלוקים. וזהו פירושם של הדברים: ''תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים'' – הצדיקים רואים במעשיהם הטובים כאילו הם בניהם... (בית יעקב מהה''צ ר' יעקב אהרן ז''ל מאלכסנדר).
הגאון רבי יושה בר מבריסק ז''ל היה אומר: כל ימי הייתי שואף, שלא אזדקק לזכות של ''ברא מזכה אבא''... (חיי מוסר).להמשך
יגל יעקב - על פרשת השבוע
הרב יעקב צבי אופמן בן הרה"ח אברהם חיים זצוק"ל הי"ד
פרשת נח
ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה יהיו.
ברש"י אפילו שדים (והוא מהגמרא). ויש לפרש דאף שלשדים הרי אין גוף מ"מ הוצרכו להכנס דבחוץ א"א להם להיות חיות אם אין שם בני אדם דכל ינוקת הס"א הרי רק מחטאות בני אדם וכו'.ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים (ח' א'). ברש"י מה זכר להם לבהמות, זכות שלא השחיתו דרכם קודם לכן וכו'. וברמב"ן כתב דאין בבעלי נפש זכות או חובה זולתי באדם לבדו, ופי' שזכר את דבר קדשו שאמר והיה העולם והרצון אשר לו בבריאת העולם עלה לפניו וכן'. ולפרש רש"י אפשר לומר דקודם המבול היה באמת אפילו בחיות ובהמות דעת כמו שמצינו אצל הנחש ושייך בהם זכות, ורק אחר המבול נאמר כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל (ט' ג'), דהיינו שהושוו החיות לעשב דלא שייך בהם דעת וכו'. וברש"י סוף בראשית מאדם עד בהמה (ו' ז') בא"ד ד"א הכל נברא בשביל האדם וכיון שהוא כלה מה צורך באלו. וזה אליבא דהרמב"ן הנ"ל. להמשך