בס"ד
פרשת נח – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ב.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת נח.
היא הפרשה שעוסקת בדורו של נח, עשרה דורות מבריאת העולם, כמו שהמשנה באבות אומרת (ה, ב) עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל.
התורה, בפרשת האזינו מצוה אותנו (לב, ז) זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר-וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָֽךְ.
אומר רש"י - זכר ימות עולם. מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו: בינו שנות דר ודר. דור אנוש שהציף עליהם מי אוקינוס ודור המבול ששטפם. דבר אחר לא נתתם לבבכם על שעבר. בינו שנות דר ודר להכיר להבא שיש בידו להטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא.
מצוה אותנו התורה לזכור מה שהיה בימות עולם, ולהתבונן מה שקרה באותם דורות, שיש לזה השפעה לגבי הדורות שלנו.
אנחנו בכל שנה ושנה, חוזרים על הענין הזה, של דור המבול וחטאי דור המבול, וחז"ל מגלים לנו, כך כתוב בתורה, בסוף פרשת בראשית, שהקב"ה ניחם על בריאת האדם, ולאחר מכן, אומרת התורה וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם...
אומרים חז"ל – על מה היה עיקר התבוננותו של הקב"ה בעולם ?
היה בעקבות שלושה חטאים – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אלו שלושת החטאים שהיו בעיקר אז בעולם.
הכלי יקר כותב, שהחטא שנקרא גזל, והחטא שנקרא עריות, אלו חטאים שכל הזמן האדם מחפש אותם.
האמת היא, שמקור הדברים מופיע בגמרא (מסכת מכות כג, מסכת ב"ב קס"ה-א) שאומרת - רובם בגזל, ומיעוטם בעריות, וכולם באבק לשון הרע.
והגמרא עוד אומרת, שגזל ועריות, האדם מחמד אותם.
שני החטאים הללו, גזל ועריות, אלו היו החטאים שבגללם ניחם הקב"ה על בריאת האדם, והיחיד שמצא-חן בעיני הקב"ה, היה נח, שנאמר וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'.
אומרת התורה - אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ
מה פירוש הדבר אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ ?
אומרים לנו רבותינו – שלושה עוונות שהיו באותו דור, ושלושתם, היה נח נקי מהם, ולכן התורה מדגישה שלושה שבחים - נֹחַ אִישׁ צַדִּיק היה נקי מן הגזל, תָּמִים היה גדור מן העריות, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ היה מופרש מענייני עבודה זרה, היה דבוק אך-ורק בקב"ה.
אומרת התורה – (יא) וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס
אומר רש"י - ותשחת. לשון ערוה ועבודה זרה, כמו (דברים ד טז) פן תשחתון, כי השחית כל בשר וגו'.
ותמלא הארץ חמס. גזל. כי מלאה הארץ חמס. לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל.
אנחנו בע"ה נרחיב על הגזל בהמשך, אבל לפני זה, אני רוצה לעמוד על כמה נקודות:
רש"י מביא את דברי חז"ל, שהקב"ה מצוה את נח לבנות תיבה.
אומר רש"י - עשה לך תבת. הרבה ריוח והצלה לפניו – הרבה דרכים יש לקב"ה, להציל את נח ואת כל בעלי החיים, חוץ מתיבה, למאן דאמר שבארץ ישראל לא ירד מבול, היה אפשר להכניס אותם לארץ ישראל, אז למה סיבב הקב"ה כך ?
ממשיך רש"י ואומר - ולמה הטריחו בבנין זה, כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה מאה ועשרים שנה ושואלין אותו מה זאת לך, והוא אומר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול לעולם, אולי ישובו.
אומרים חז"ל בגמרא (מסכת סנהדרין קח, ב) - מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותם ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים והיו (בוזים) [מבזין] אותו אמרו לו זקן תיבה זו למה אמר להם הקב''ה מביא עליכם את המבול אמרו מבול של מה אם מבול של אש יש לנו דבר אחר ועליתה שמה ואם של מים הוא מביא אם מן הארץ הוא מביא יש לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהם את הארץ ואם מן השמים הוא מביא יש לנו דבר ועקב שמו ואמרי לה עקש שמו אמר להם הוא מביא מבין עקבי רגליכם שנאמר {איוב יב-ה} נכון למועדי רגל.
אומרים חז"ל במדרש (בראשית רבה פרשה ל, אות ז) - אִישׁ, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ, צַדִּיק וּמֻמְחֶה, שֶׁכָּל מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה נֹחַ נוֹטֵעַ אֲרָזִים וְקוֹצְצָן, אָמְרוּ לוֹ לָמָּה כְדֵין, אֲמַר לְהוֹן כָּךְ אָמַר מָארֵיהּ דְעָלְמָא דְּהוּא מַיְתֵי מַבּוּלָא עַל עַלְמָא, אָמְרוּ לֵיהּ אִין אֵיתֵי מַבּוּלָא אם זה נכון שהקב"ה מביא מבול לָא אָתֵי אֶלָּא עַל בֵּיתֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא על הראש שלך ייפול.
* אומר המתנות כהונה – זה היה מן קללה שהיו מקללים אותו.
כֵּיוָן שֶׁמֵּת מְתוּשֶׁלַח אָמְרוּ לוֹ הָא לָא אָתֵי מַבּוּלָא אֶלָּא עַל בֵּיתֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא אמרו לו, אתה רואה, מתושלח זה הרי סבא שלך, כל המזל הרע רודף אחריך. אבא שלך, למך, כבר מת, הסבא שלך מתושלח מת, כולכם תמותו!
כל מי שקורא את המדרש הזה, מיד שואל את עצמו שאלה – נח הולך ונוטע ארזים, לפני שהוא בונה את התיבה. מה קרה, לא היו באזור ארזים ?
אני לא מכיר חברות באזור ההוא, אבל מסתמא היו בטח חברות שהיו מספקות עצים. אז למה לא קנה ארזים, ודווקא נטע אותם ?
תכף נראה תשובה נפלאה, של בעל הזרע ברך, אבל אני רוצה לומר תשובה, לאור מה שאמרנו לפני כמה שנים:
דיברנו לפני כמה שנים, על מה שכתוב בזוהר, ששואל שאלה – למה נותן הקב"ה מידות לתיבה ?
כשהקב"ה אמר לאברהם אבינו, שיעקוד את הבן שלו, הוא לא נתן לו מידות של המזבח, איזה גודל שתרצה, תעשה..
כאן, בא הקב"ה ואומר לנח את המידות לתיבה... אז דיברנו לפני כמה שנים, מה זה.
אומר הפרקי דרבי אליעזר – אמר הקב"ה לנח (טו) וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ. וְזֶה, כמו שכתוב במעשה המנורה, הראה לו באצבע, דברים שהוא התקשה בהם, ולא ידע איך לעשות, הקב"ה הראה לו באצבע.
אם ככה יוצא, אומר הזוהר הקדוש, שכל מה שאתה מוצא, שהקב"ה נותן מידות לתיבה, יש לה סיבה אחת.
מה הסיבה ?
כמו שהקב"ה נותן מידות למשכן, ואומר למשה רבינו, כמה קרשים שמים בצד ימין וכמה בשמאל, למה ?
כי המשכן הוא בית שלי, והבית שלי, אני אומר לך איך לבנות אותו.
אומר הזוהר הקדוש – תיבת נח, היתה מקום השראת השכינה, והקב"ה השרה שם את שכינתו בתוך התיבה, ואם ככה, כשם שהקב"ה נתן מידות לעשיית המשכן, כך נתן הקב"ה מידות לעשיית התיבה, וכמו שהקב"ה הראה באצבע את מעשה המנורה, כך הראה הקב"ה לנח, את מעשה התיבה - וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ.
אם אתה אומר, שהתיבה היא בעצם, מעין משכן, אז תבין שאותם ניסים שהיו לאבותינו במשכן, היו גם בתיבה.
כתוב שבמשכן מעולם לא הסריח בשר הקודש, לעולם לא נראה זבוב בבית המטבחיים... לא היה שם מושג של עיפוש, למה ? כי מקום של השראת השכינה, אין בו עיפוש.
שנה שלמה בתיבה, הפירות שהכניס נח לתיבה לא התעפשו, למה ? כי במקום של השראת השכינה, אין עיפוש.
עפ"י זה חשבתי לומר אולי יסוד:
מי שזוכר, שדיברנו במוצאי שמחת תורה, על נקודת הראשית. על כל הנקודה שקשורה לראש...
הזכרנו את (שמות כו, טו) וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים..
שואל רש"י - ועשית את הקרשים. היה לו לומר ועשית קרשים, כמה שנאמר בכל דבר ודבר, ומהו הקרשים, מאותן העומדין ומיחדין לכך. יעקב אבינו צפה ברוח הקדש ונטע ארזים במצרים, וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים, אמר להם, שעתיד הקדוש ברוך הוא לצוות אתכם לעשות משכן במדבר מעצי שטים, ראו שיהיו מזמנים בידכם. הוא שיסד הבבלי בפיוט שלו טס מטע מזורזים קורות בתינו ארזים, שנזדרזו להיות מוכנים בידם מקדם לכן.
שאלנו - אם הקב"ה דאג לתחש, ודאג לאבני מילואים לאפוד ולחושן, אז שהקב"ה ידאג שיהיה קרשים!
ואמרנו, שאת ההתחלה צריך האדם לעשות. ההתחלה צריכה להיות בקדושה, האדם צריך לעשות אותה.
אם אמרנו שכך נהג יעקב אבינו, וירד לבאר-שבע, כדי להביא את הקרשים של אברהם אבינו, אולי על דרך האפשר, נסביר את אותה דרך גם בנח.
נח אומר – את הקרשים יעקב אבינו הביא, למה ? כי את ההתחלה הוא צריך לעשות.
אם אני קונה קרשים, אצל יצרן קרשים, זה לא שלי. צריך שהראשית תהיה בקדושה.
עומד נח, ונוטע את הארזים, הוא עושה אותם מראשיתם!
למה ???
כמו שיעקב אבינו הביא את הקרשים של אברהם אבינו, שזה היה הראשית, כי אברהם אבינו נטע אשל בבאר-שבע... עומד נח, ונוטע את הארזים, כדי לבנות את התיבה.
אם ככה, אנחנו לומדים מכאן, שכל היסוד של נקודת ההתחלה של יעקב אבינו, עשה גם נח. ככה חשבתי לומר, על דרך האפשר.
בא הזרע ברך, ואומר יסוד לגמרי אחר – אני לא מבין, חז"ל אומרים שהקב"ה נתן ארכה, של 120 שנה, כדי שאנשים יעברו וישאלו אותו"מה זה", ואז הוא יגיד להם, שהקב"ה מביא מבול לעולם.
בשביל זה צריכים לבנות תיבה 120 שנה ? לא רק זה, הוא צריך לטעת ארזים ולקצוץ אותם ?!
שילך ויקנה ארזים, ויבנה את התיבה!
שאלה שנייה שהוא שואל - אומרים לו דור המבול, אם יבוא מבול, על ראשך יבוא!... מה זה, ילדים קטנים ?! מה מונח כאן ?
אומר הזרע ברך יסוד נפלא – כתוב במדרש (בראשית רבה, פרשה לא, אות ג) - רֵיקִים אַתֶּם מַנִּיחִים מִי שֶׁקּוֹלוֹ שׁוֹבֵר אֲרָזִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְעֵץ יָבֵשׁ, וּלְפִי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בְּגָזֵל נִמּוֹחוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא וגו'.
הפסוק פותח בעבודה זרה, הוא מוכיח אותם למה הם עובדים לעץ יבש, ואחרי זה הוא אומר, שלא נחתם דינם על הגזל, ועוד, למה הוא בחר דוקא בפסוק קול ה' שׁוֹבֵר אֲרָזִים, למה דוקא ארזים ? הקב"ה שובר גם הרים וגם סלעים, הרבה יותר מזה.
אז אומרים המפרשים, שכל המזמור הזה, שנאמר אותו לפני 'לכו נרננה', כולו מדבר על המבול. מה מונח בזה ?
אומר הספר זרע ברך יסוד נורא יפה – א' כל בֹא ואומר לך, למה נחתם גזר דינם דוקא על הגזל, למרות שחטאו בעריות ובעבודה זרה...זה שאלה שמביא המדרש, רש"י אומר על זה תשובה – כל זמן שהם מאוחדים, הקב"ה לא פגע בהם... למה ?
אומר המדרש (בראשית רבה, פרשה לח) - רַבִּי אוֹמֵר גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אָמַר הַמָּקוֹם כִּבְיָכוֹל אֵינִי יָכוֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יז): חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ, אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ מַה הוּא אוֹמֵר (הושע י, ב): חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ. הָא לָמַדְתָּ גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם וּשְׂנוּאָה הַמַּחְלֹקֶת.
ברגע שיש גזל, יש פירוד, ובגלל הפירוד הזה, בא המבול!
אומר הספר זרע ברך - דע לך, שדורו של נח היו משתחווים לעץ יבש, אבל אתה יודע לאיזה עץ ? לעץ ארז. הארז היה אצלהם עבודה זרה, לזה הם השתחוו. לזה נאמר (תהילים כט) קוֹל ה' שׁוֹבֵר אֲרָזִים, כי הקב"ה שבר את הארזים שהם עבדו להם.
אם ככה, אמר להם, מה אתם עוזבים את הקב"ה, ומשתחווים לעץ יבש, שהקב"ה ישבור לכם אותו ?!
אם ככה, עכשיו תבין טוב מאוד, למה נטע נח ארזים, מהתחלה – הוא לא יכל לקנות ארזים בשוק, כי הכל נעבד לעבודה זרה! רק עצים פגומים נמכרו וזה לא יכל לשמש לבניית התיבה, ועצים חזקים, לא יכלו גם לשמש לבניית התיבה, כי הם היו משמשים כבר לעבודה זרה.
אומרים חז"ל – 120 שנה היה נח נוטע ארזים וקוצצן, למה ?
כי לא היה לא אחר!
כותב הזרע ברך – לכן הסמיכו גזל, לענין הזה של עבודה זרה. תדע לך, שנח לא הוכיח אותם על גזל, אלא רק על עבודה זרה.
למה אתה מזהיר אותם רק על עבודה זרה ? תגיד להם"למה אתם גונבים אחד מהשני" ??
אומר הזרע ברך – בעקבות זה, שנח הוכיח אותם על העבודה זרה, זה גרם לגזל.
אם נח היה מוכיח אותם גם על זה וגם על זה, היה הצלה לאותו דור. נח לא הוכיח אותם על גזל, רק על עבודה זרה –"מה אתם עובדים לארז, שהקב"ה שובר אותו".
גם אותם אנשים שעבדו לארז, פחדו לגנוב, למה ?
בגלל העבודה זרה שלהם. הם פחדו לגנוב, שהעבודה זרה שלהם, לא תעניש אותם בגלל שהם גונבים.
בא נח, ואומר להם להפסיק לעבוד לארז! אבל הוא לא אומר להם"תפסיקו לעבוד לארז ותפסיקו לגנוב"... הארז זה הבלים!
אומר הספר זרע ברך – אז הם הפסיקו לעבוד לארז!
אז מה היתה התוצאה ?
הפסיקו לעבוד עבודה זרה, ובאותו רגע שהפסיקו, לא פחדו יותר מהעבודה זרה, אז התחילו לגזול אחד מהשני!
אם ככה, אומר הזרע ברך - תבין טוב מאוד, מה אמרו לו אנשי דור המבול. היות והם היו עובדים לארזים, והארז היה האלוה שלהם, ונח היה מגדל ארזים וקוצצן, אמרו לו"מה אתה עושה עם הארזים האלה?"
"אני בונה איתם תיבה"
למה ??
"כי הקב"ה הולך להביא מבול לעולם"
אמור לו"תשמע, אם יבוא מבול, על הראש לך יבוא" – למה התכוונו ?
אמרו, אם יבוא מבול, זה לא מהקב"ה, אלא זה מהאלוהים שלנו, שנקרא 'ארז', הוא יוריד עליך מבול. למה ?
כי אתה לוקח את האלוהים שלנו ומבזה אותו! אתה לוקח ארזים וקוצצן ובונה איתם תיבה, אתה מבזה אותם, מזה אתה תקבל עונש!
עד כאן, דברי הזרע הרך, להסביר את המשא ומתן שהתנהל בין נח לבין אנשי דורו.
בא הספר תורת חיים, ושואל – מה פתאום הקב"ה האריך להם 120 שנה ?
את דבריו הוא סומך על רש"י, בפרשת עקב, שכותב על הפסוק (דברים יא, יז) וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר ה' נתן לכם
אומר רש"י - מהרה. איני נותן לכם ארכא. ואם תאמרו והלא נתנה ארכא לדור המבול, שנאמר (בראשית ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים שנה, דור המבול לא היה להם ממי ללמוד ואתם יש לכם ממי ללמוד.
השפתי חכמים אומר במקום, שהיה להם ללמוד מדור אנוש, שהקב"ה הציף שליש עולם... לא ניכנס לזה עכשיו.
אומר הספר תורת חיים רעיון נפלא – אני לא מבין, מה פירוש הדבר 'לא היה להם ממי ללמוד', הגמרא (מסכת עירובין ק, ב) אומרת - אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול.
אז היו מסתכלים על היונה ולומדים ממנה עריות, כמה היא צנועה, כמה היא נאמנת לבן זוגה.
אומר התורת חיים – פשוט מאוד, חז"ל אומרים כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ – אפילו בהמה ועוף השחיתו את דרכם, לא רק הם, אלא גם האדמה השחיתה את דרכה, כולם השחיתו! אפילו כלב הולך אצל זאב, תרנגול הולך אצל טווס.
כותב המסילת ישרים – מעשיו של אדם מחלחלים הן למעלה והן למטה. ברגע שאדם מתעלה, מרומם את כל העולם איתו, וברגע שהוא מתדרדר, מדרדר את כל בעלי החיים איתו.
חז"ל מביאים לזה ראיות:
כתוב באבות דרבי נתן (פרק ח) – בֹא ותראה השפעה של צדיקים, על בעלי החיים שלהם. בשעה שאליעזר עבד אברהם, בא לביתם של לבן ובתואל, הגמלים לא רצו להיכנס לבית, עד שלבן אומר לו (כד, לא) וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּֽים – פיניתי את הבית מעבודה זרה (רש"י במקום).
הגמלים של אברהם אבינו, לא נכנסו לבית של עבודה זרה!
המדרש מספר, שפעם אחת נגנב חמורו של ר' פינחס בן-יאיר, והגנבים הכניסו אותו לתוך מערה, שהה שם שלושה ימים ולא אכל כלום. אמרו הגנבים"את זה, צריכים להוציא מפה מהר, למה אם ימות לנו במערה, ירחם ה', זה 200 ק"ג של סירחון... תפסו וזרקו אותו מהמערה.|
חזר חזרה החמור לבדו לביתו של ר' פינחס, וכשהגיע התחיל לנהור, שמע את זה ר' פינחס ואמר לתלמידיו שיתנו לו לאכל...כי לא אכל כבר כמה ימים.
באו ושמו לפניו תבן, ולא היה מוכן לאכל.
חזרו ואמרו לו – רבי, החמור לא מוכן לאכל...
"עשרתם את התבן ?"
רבינו, הרי אתה לימדת אותנו, שאוכל שנותנים לבהמה, אין צורך לעשרו.
"אתם צודקים, אבל מה אעשה שהוא מחמיר על עצמו"
אם הבעל הבית שלו כזה, אז זה משפיע גם על החמור!
מספרת הגמרא במסכת תענית, על ר' יוסי דמן יוקרת, שהיתה לו חברה להשכרת חמורים, מה שנקרא היום אוויס J
היה לכל חמור מעין תיק כזה, שהיו צריכים להכניס לשם 20 ₪ ולוקחים חמור, ובסוף היום החמור חוזר הביתה.
אומרת הגמרא – היו שמים 19 ₪, החמור לא היה זז.... שמת לו יותר, גם כן החמור לא היה זז.. רק בסכום המדויק, הוא היה זז.
שמעתי פעם מהרב עובדיה יוסף שאמר – אני לא מבין. בשלמא פחות, אני מבין, לא זז... אבל נותנים לך יותר, למה שלא תזוז ?! אסור לתת לחמור טיפ ?! J
מכאן, אמר הרב עובדיה יוסף תלמד – מי שלא לוקח טיפ – חמור J
אומרים חז"ל - היה כבר אחד ששם לו 20 ₪ וגם לא זז, למה לא ?!?
בדק ומצא, הגמרא אומרת, שבאחד הכיסים היתה נעל... הלך והוציא את הנעל, והחמור התחיל לזוז.
אם ר' יוסי דמן יוקרת נזהר, ששקל שאינו שלו, לא יכנס אליו הביתה, זה משפיע גם על הבעלי חיים!
אומרים חז"ל – זה הולך עד למעלה בקדושה, וזה מתדרדר עד למטה בטומאה.
אם בני האדם משחיתים את דרכם, אז זה משפיע גם על הבעלי חיים שלהם.
וזה יורד גם לאדמה, אומרים חז"ל – אתה זורע שעורים, יוצא מלפפונים....
אומר ר' אליהו לופיאן – לכן היו צריכים להציף את העולם, עד עומק של ג' טפחים, כי הכל היה רקוב עד מטה.
אומר ר' אליהו לופיאן - הוא כותב שבעיר שהוא היה גר בה בצעירותו, היה בית חולים, שהיה מאוד משונה – אדם שהיה נכנס לבית החולים עם מחלה אחת, היה יוצא מבית החולים לאחר שבוע, עם שלושה מחלות.... היה שם מבצע 1+2 J
כל הרופאים ניסו לדעת את פשר הדבר, והביאו מומחים מוינה, והחליטו שלבית החולים הזה אין תקנה. למה ?
היות ובית החולים היה עשוי מעץ, וכל החיידקים היו נדבקים בקירות העץ, אז החולים הין מקבלים אנטיביוטיקה, אבל הקירות לא היו מקבלות אנטיביוטיקה, אז החיידקים נשארו שם...
אמרו המומחים מוינה שאין שום ברירה, צריכים לקבור את הבית חולים הזה מתחת לאדמה, ולבנות אחד חדש.
זה מה שקרה כאן בדור המבול.
יכל הקב"ה לעשות בור ולבלוע את כולם, כמו בדורו של קֹרח, אבל זה לא היה עוזר, היו צריכים לעקור עד ג' אמות של המחרשה, כדי שלא ישאר פה זכר.
נחזור לתורת חיים:
אומר התורת חיים – בני האדם השחיתו, אז גם החיות השחיתו.
יוצא, שאם החיות כבר השחיתו, אז גם היונה כבר לא נאמנה לבעלה, כי אם בני האדם לא נאמנים, אז גם החיות כך.
אז אי אפשר ללמוד עריות מיונה כבר, וגם הנמלה החלה לגזול מהשני.
אם הנמלה החלה לגזול מהשני, זה מה שאומר הקב"ה – לא היה לדור המבול ממי ללמוד! לכן הארכתי להם 120 שנה.
אנחנו רוצים להתחיל נושא, לאור מה שאמרנו עכשיו, הוא נושא ארוך מאוד ועמוק מאוד... הוא מקיף את כל ספר בראשית..
בואו נתחיל שלב אחר שלב, ונראה כמה נספיק:
חז"ל אומרים, שלא נחתם גזר דינם, אלא על הגזל.
השאלה הראשונה שעולה היא – למה הקב"ה הביא דוקא מבול לעולם ?
מה זה מבול ?
לא רק שירד גשם מהשמים... הכל היה רותח בחמים חמים, חוץ ממה שהיה מסביב לתיבה... הכל הוצף במים...
אז יש רעיון שמביאים בשם האר"י הקדוש, אני עדין לא מצאתי את זה בפנים, אבל ראיתי שהרבה מהמלקטים מביאים את זה – הקב"ה טיהר את העולם במקווה.
ארבעים יום שירדו המים, הם כנגד ארבעים סאה שיש במקווה, וכמו שבר טמא, מטהרים במקווה, כך הקב"ה, הציף את העולם במים שגבהו מעל ההרים, וככה טוהר העולם.
ר' חיים ויטאל בשערי קדושה כותב, שאדם מורכב מארבעה יסודות שנקראים ערמ"א – עפר, אש, רוח, מים.
כותב ר' חיים ויטאל – כל אחד ואחד מבני האדם, היסודות שמתפעלים אותו, אלה ארבעת היסודות שנקראים ערמ"א, ושם בהרחבה גדולה בספרו, הוא מדבר כיצד כל מידה מתופעלת, ע"י כל אחת מארבע היחידות האלה.
המידה שנקראת עצלות, היא באה מעפר. היות ונאמר (בראשית ג, יט) כי עפר אתה ואל עפר תשוב, היסוד שלו הוא עפר, הוא אפרורי, הוא כבד...
היסוד של האש, ממנו הכעס.
הרוח, ממנו הדיבורים האסורים, כגון שקר, לשון הרע, רכילות...
יסוד המים, ממנו התענוגות, וממנו הרצון לגזול והתאוה לעריות.
כך כותב ר' חיים ויטאל.
כותב הסבא מסלבודקה אומר – המילה מידה באה לומר, שכל מידה צריך במידה.
פירוש הדבר – אם תיקח את המידה הכי גרועה – גאוה, אומר הקב"ה"אני והוא לא מסתדרים ביחד"..
אבל חז"ל אומרים, שתלמיד חכם שאין בו שמינית שבשמינית של גאוה זה לא טוב. כל אחד צריך שתהיה בו מידה מסוימת של גאוה.
שקר – הקב"ה מתעב שקרנים - מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. כת השקרנים אינם רואים פני שכינה, אומרים חז"ל. אבל מותר לשנות מפני דרכי שלום.
אכזריות – מידה נוראה. אבל אם לא היו אכזרים בעולם, לא היו רופאים כירורגים.
איזה אכזריות זאת, לפתוח ראש ??? אבל רח"ל צריכים את זה. כל מידה, צריך במידה. גם המידות הטובות שיש לאדם, צריך לדעת במידה.
אם ר' יוחנן בן זכאי, שולח את התלמידים שלו (אבות ב, ט) צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ... רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב... אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם.
לֵב טוֹב! זה דבר נפלא, אבל יותר מידי לב טוב, מביא אותך להשאיר את אגג. אדם שהוא רחמן על אכזרים, איך אתה מרחם ומשאיר על אגג ?! צריך לדעת כל דבר, להשתמש בו במידה.
רבותי, מים, צריך במידה בעולם. הקב"ה מוריד גשם בעולם, שנועד לקיום העולם. בלי מים, אין קיום לעולם.
הקב"ה הכניס באדם תערובת של מים – הוא חייב רצון של כסף, הוא חייב רצון לקיים את המין האנושי, חייבים את זה! אבל כל דבר, צריך לבוא במידה מסוימת, כמה שצריך ממנו.
ברגע שיש הצפה של מידה מסוימת, כמו לדוגמא המים, אומר הקב"ה – אם יש הצפה של מידת המים, שאנשים גוזלים אחד את השני, ופרוצים בעריות, מה עושה הקב"ה במידה כנגד מידה ?
מציף את העולם במים!
כך מבארים רבותינו, לאור דבריו של ר' חיים ויטאל.
הגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל, כותב תשובה על דרך זו, קצת שונה – הקב"ה ברא שמים, ארץ וים. בשמים יש מים, בים יש מים ובארץ יש יובש.
הקב"ה, כשברא את הים, הוא ציוה עליו את הגבולות שלו. והזהיר אותו לא לעבור אותם.
אותו דבר ברא הקב"ה גבולות, למידות שנקראות מים, שזה בעצם ים – כסף ? זה בסדר גמור, אבל עד כאן! אתה לא מכניס את ידך לכסף של השני!... אישה ? כן! אבל לא אשת חברך!
לכל דבר הוא תחם את הגבול, לכל דבר הוא שם קו.
אבל כשבני-האדם עברו את הקו שהקב"ה קבע, וגזלו אחד מן השני... אמר הקב"ה – אם ככה, נשחרר גם לים את הגבול!
אם אתם פורצים את הגבולות, אני משחרר את גבול הים, ושוטף אתכם.
וכאן יש לנו גם את ההסבר המדויק, מדוע היה צונאמי בכל מיני מקומות.
בא הספר אזנים לתורה, ואומר פירוש נפלא. הוא שם לב, שבתחילת פרשת נח, מופיעה המילה ארץ, שש פעמים:
{יא} וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס {יב} וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ: {יג} וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ.
אומר האזנים לתורה, גם בפרשת בראשית וגם בפרשת נח – ביום שני, היה העולם מוצף במים... מתי בפעם הראשונה נראתה היבשה ?
ביום שלישי, שנאמר יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.
אומר האזנים לתורה – הגמרא (סוף מסכת תמיד לג, ב) שואלת איזה מזמור אומרים בכל יום, מימות השבוע ? [כל מזמור שאומרים בכל יום, מימות השבוע, יש לו קשר לבריאת העולם, שהיה באותו יום]
מה אומרים ביום שלישי ?
(תהילים פב) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט – מה זה קשור ליום שלישי ?
אומר רש"י - אלהים נצב בעדת אל. לראות אם אמת ישפוטו ואתם הדיינים עד מתי תשפטו עול.
ביבשה היו דיינים, הם יקבעו דינים וחוקים, שלא תהיה אנדרלמוסיה, כמו בים.
ביום השלישי נבראה היבשה, גם חוקי אומות העולם.
בני נח מצווים על עשית דינים – מצווים על עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, אבר מן החי, ברכת ה', גזל ודינים.
הם מצווים לייצר דינים – החוקים שצריך כדי לנהל מדינה, באופן תקין.
אם ככה, אומר הקב"ה – שנראתה היבשה, כאן יהיה סדר.
אומר האזנים לתורה – מה זה שונה מהים ? אין לך מקום בעולם, ששם יש לך אנדרלמוסיה, כמו שיש בים.
ים זה מקום של אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ.
כל נברא בעולם, אינו אוכל את מינו. מעולם לא תראה, שאריה טורף אריה, הוא טורף זברה. מעולם לא תראה נמר, טורף נמר...
המין היחיד שטורף את מינו, זה בדגים! הורים אוכלים ילדים!
מי שפעם גידל דגים בבית, הוא יודע שברגע שנולדים הדגים הקטנים, אחרי רבע שעה הם כבר הופכים לז"ל.
היה פעם משל אחד, על שלדג אחד, שעמד על שפת בריכת דגים, תפס דג אחד, והוציא אותו החוצה, שיתייבש קצת, לפני שהוא אוכל אותו.
הדג הזה אומר לשלדג – בחייך, שחרר אותי, שים אותי במים, אני שבוע לפני חתונה J
כתוב שם במשל, שתוך כדי שהוא מדבר, קפצו לו כמה דגיגים החוצה, שהוא בלע כמה דקות קודם...
אומר הדגיג הקטן לדג – תעזוב אותי, אני לפני בר-מצוה J
תתבייש לך, שאתה בולע את הדג, אתה לא חושב את מי אתה בולע! עכשיו שאני רוצה לבלוע אותך, אתה אומר לי שאתה לפני חתונה ?!
הדגים שבמים, אין להם שום סדר, אחד בולע את השני, הורים אוכלים ילדים!
חוץ מזה, אומרת הגמרא (מסכת ב"ב עד) – דגים פרוצים!
אמר הקב"ה – כל מה שבראתי את העולם הזה היה, כדי שיהיה משפט. למה שיהיה משפט ?
כדי שיהיה היפך הים, ששם יש אנדרלמוסיה, ואחד אוכל את השני, ואחד גונב את השני, ואין שם דין ולא דיין.
אמר הקב"ה – אם עשיתי יבשה שישה ימים, ארץ-ארץ-ארץ-ארץ... ואחד גונב את השני, ואחד אוכל את השני, והם פרוצים, אם ככה לא צריך את היבשה! אני מחזיר את הכל למצב של ים! נחזור חזרה לתחילת היצירה, שכל העולם היה מכוסה במים!
אלה דבריו הנפלאים של האזנים לתורה.
אם אלה פני הדברים, אני רוצה לעמוד על עוד נקודה אחת, מדוע לא נחתם דינם אלא על הגזל:
מופיע בילקוט שמעוני, תחילת ספר בראשית – שני מלאכים עמדו ליד הקב"ה, כשהוא ניחם, למה הוא ברא את האדם. לאחד קראו חזאי ולשני קראו עזאל. כך כתוב בילקוט שמעוני.
אומר המדרש - כיון שעמדו דור המבול ועבדו עבודה זרה, היה הקב"ה מתעצב. מיד עמדו שתי מלאכים שם, חזאי ועזאל ואמרו לפניו, ריבונו של עולם, הרי שבראת את עולמך אמרנו לפניך מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ.
אמר להם,,ועולם מה יהיה עליו ?
אמרו לו -ריבונו של עולם, היינו מסתפקים בו (אנחנו נהיה כאן).
אמר להם – גלוי וידוע לפני, שאם אתם שוהים בארץ, גם אתם תחטאו בעבודה זרה.
אמרו לו – תן לנו רשות לדור בין הבריות, ותראה איך אנחנו מקדשים שמך.
אמר להם – בקשה, תרדו.
ירדו למטה, ומיד קלקלו.
אומר ר' יהונתן אייבשיץ – יוצא, שהחטא שחטאו, היה חטא של עריות.
מה היו החטאים ?
עבודה זרה, עריות וגזל.
המלאכים אמרו – ריבונו של עולם, אם תוריד אותנו למטה, לא נחטא!
ירדו למטה וחטאו! במה חטאו ?
חטאו בעריות, ובגזל הם לא חטאו, לכן על הגזל הם המשיכו לקטרג, ולכן אומר ר' יהונתן אייבשיץ – לא נחתם דינם אלא על הגזל.
אני רוצה להתחיל לדבר על הגזל, כיון שהיום אנחנו מסיימים את חודש תשרי.
למי שזכרונו עדין פועל, לפני עשרים יום היינו ביום כיפור...
ביום כיפור, כל היום אמרנו אשמנו... בגדנו... על חטא... ובתפילת נעילה, אנחנו מוסיפים קטע, והקטע הזה, הוא קטע שאני חושב שבכל העדות אומרים אותו - אַתָּה הִבְדַּלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ וַתַּכִּירֵהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה וְאִם יִצְדַּק מַה יִתֶּן לָךְ וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ' אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה קֵץ מְחִילָה לְכָל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן נֶחְדַּל מֵעשֶׁק יָדֵינוּ וְנָשׁוּב לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ בְּלֵב שָׁלֵם.
הבטחנו לקב"ה בתפילת נעילה, שרבותינו אומרים, ארבעים יום הכנה ליום כיפור, וכל היום כיפור, הוא הכנה לנעילה.
בסיום של הנעילה, שכתוב בחז"ל, שזה ההתייחדות עם הקב"ה, בחדר ייחוד... זה כנגד מה שנקרא בלשון חז"ל – חמישה חלקים לנשמה, והחלק שנקרא 'יחידה', הוא נקרא ביום כיפור, בנעילה.
אתה מתייחד עם הקב"ה נעילה, ואתה מבטיח לו – גזל, לא יהיה אצלנו יותר - נֶחְדַּל מֵעשֶׁק יָדֵינוּ.
מה קרה ??? מה זה גילוי עריות ? שפיכות דמים ? נֶחְדַּל מֵעשֶׁק יָדֵינוּ... מה התשובה ?
התשובה פשוטה מאוד – חז"ל אומרים, שאדם שיש לו גזל על הידיים, תפילותיו לא עולות למעלה, שנאמר (ישעיה א, טו) גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ.
התפילה לא עולה למעלה, כי יש לכם דם על הידיים, יש לכם כסף גנוב... אז כל התפילות של יום כיפור, נשארות בבלון סגור, והגזל מושך אותו למטה....
אתה אומר – ריבונו של עולם, התפללתי 24 שעות... אני עומד להתמוטט... בוכה בדמעות שליש...
אומר הקב"ה – הכל ארוז ומוכן, עד שלא תחזיר לספארי, את ה-14 שקל שגנבת, שאמרת שהבן שלך בן 12, בזמן שהיה לו זקן, ושהוא בן 17, הכל עומד ב – סטנד-באי J
רבותי, הבנו למה אומרים את זה בתפילת נעילה...
בדקתי ומצאתי, שמתחילת פרשת בראשית, עד סוף ויחי, כמעט ואין פרשה, שהתורה לא עוסקת בגזל, במישרין או בעקיפין, במדרשי חז"ל, או בפסוקים. כמעט בכל פרשה, תמצאו קשר.
בואו נתחיל שלב אחרי שלב:
כולנו יודעים, שאם התורה כותבת חמישים פעם, את הענין של יציאת מצרים, אומרים חז"ל – כי ביציאת מצרים מונחת התשובה, לכל בעיה שתבוא אליך במהלך החיים שלך.
כל פעולה שהיתה במצרים, נותנת לך מענה, לגבי החיים שלך.
אם ככה נבין, מה חומר הדברים.
רבותי, אתם רוצים לדעת כמה זה חמור ?
לאחר 120 שנה, כשבן-אדם גומר את השבעה, הנשמה עולה לבית דין של מעלה... שאלה מספר אחת (גמרא במסכת שבת לא) נשאת ונתת באמונה... שאלה מספר שתים – האם קבעת עיתים לתורה ?
דבר ראשון! האם באת עם ידיים נקיות ? לא לקחת כמה שקלים שלא שלך ???
דוד המלך בתהילים אומר (תהילים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ, נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב – מי עולה ומי נישאר ?
לעלות, כולם עולים... מי נישאר שם ???
דבר ראשון - נְקִי כַפַּיִם! אל תבוא לפה, אם הידיים שלך לא נקיות!
באת עם ידיים לא נקיות, אתה הולך ל – Standby
בואו ותראו, מה עשה הקב"ה, כדי שעם ישראל, לא יקבל שם של גנבים:
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
שואל רש"י – ולמה פתחו בבראשית ?
אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא ו), שאם יאמרו אמות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
בשביל זה פותחת התורה במילה בְּרֵאשִׁית, כדי שהגויים לא יגידו"אתם גנבתם את ארץ ישראל".
רבותי, והיום שהתורה פותחת ב - בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים... תשאלו את 'אבו עלה' ו'אבו ירד' – תגיד, ארץ ישראל של היהודים ?
הוא מוכן לתת לנו כרטיס מבקר. הכל הוא רוצה – יפו, חיפה, טבריה... בני-ברק הוא משאיר לנו J הוא עדין טוען שהארץ הזאת גנובה!
הקב"ה משנה, כדי שלא יבואו ויגידו שאנחנו גנבים!
אתם רוצים לראות עד כמה זה חמור ?
בפרשת כי תבוא, הקב"ה אומר למשה רבינו, לפני שנכנסים לארץ ישראל – (דברים כז, ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: {ג} וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ... {ח} וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב
כמה ???
שבעים לשון!
הרמב"ן כותב – בדרך נס!
שבעים לשון, כותבים את כל השפות! רומנית, הונגרית, ערבית, טורקית.. הכל!
אומר האזנים לתורה – אני לא מבין. הקב"ה מציע להם לקבל את התורה, הם שואלים – מה כתוב שם ?
"לא תגנוב"... אנחנו לא יכולים, כל המהות שלנו זה גנבים.... הולך לאומה הבאה – מה כתוב בה ?
"לא תרצח".... אנחנו לא יכולים, הרי נאמר בנו"על חרבך תחיה"... הולך לאומה הבאה – מה כתוב בה ?
"לא תנאף"... אנחנו לא יכולים, כל מהותנו באה מזנות...
אם הקב"ה מציע להם לקבל את התורה, והם לא מקבלים, אז מה ???
תכתוב להם שבעים לשון!
"אהה, כתוב שם ככה ?! אנחנו מקבלים!"
מה קרה ????
זה לא רלוונטי כבר....
אז למה זה כתוב בשבעים לשון ???
כולם שמעו את עשרת הדברות, ולא קיבלו... כתבת להם את התורה בשבעים לשון, כולם מקבלים! מה קרה פתאום???
אומר האזנים לתורה – מבחינת אומות העולם, התורה היא עשרת הדברות, הם לא יודעים משהו אחר. פתאום באים עם ישראל, להיכנס לארץ ישראל. הם הולכים לכבוש ארץ של שבע אומות!
אומר הקב"ה – תשמע, לפני שאתם נכנסים לארץ ישראל, הם לא יודעים בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים... הם לא יודעים שהקב"ה ברא את העולם, ברצונו נתן להם, וברצונו נטלה מהם ונתן לנו... הם לא יודעים את זה!
תכתוב להם את התורה מהתחלה, מ- בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים... שידעו, שאין להם מה לגנוב. הארץ הזאת שייכת לי, אני מחליט למי לתת!
כל זה, בשביל שלא יגידו שבני ישראל גנבים, שלא יגידו שאתם גזלנים!
בגלל זה הקב"ה כותב בשבעים לשון, כדי שכל אומה תדע את היסוד הזה!
מה אכפת לך ? שיגידו!
אין דבר חמור יותר, אצל הקב"ה, יותר מגזל!
הוא משנה את הפתיחה של התורה, כדי שלא יגידו, שעם ישראל גזלנים!
אם אלה פני הדברים רבותי, נלך פרשה אחר פרשה:
נח – לא נחתם דינם, אלא על הגזל.
לך-לך, פרשת שבוע הבא – לוט הולך ביחד עם אברהם. כל זמן שלוט הולך עם אברהם, אומרים חז"ל, הקב"ה לא דיבר איתו. אברהם לא יכל לזרוק אותו, הוא חייב לו הכרת טובה.
אברהם אבינו, מוותר על גילוי שכינה, בשביל הכרת הטוב!
חוזרים הרועים של אברהם ואומרים – רבי, הרועים של לוט, מתחילים לגנוב, רטרו אקטיבית, על חשבון הירושה שלך... מתחילים לרעות בשדות זרים..
שואלים אותם – מה זה ???
"זה שלנו"
קורא אברהם אבינו ללוט, ואומר לו – תשמע, אני חייב לך את החיים שלי, אבל עם כל זאת, תסתלק מפה! גנבים, לא באזור שלי!
רבותי, פרשת וירא – סדום ועמורה.
כל סדום ועמורה, על מה היה ?
כותב הכלי יקר – אותם חטאים של סדום (בראשית יג, יג) וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד – רעים בגופם וחטאים בממונם. כל החוקים של סדום, הכל היה חוקים של גנבות.
פרשת חיי שרה – מגיעים הגמלים של אברהם אבינו, אומרת התורה (בראשית כד, לב) וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים...
שואלים חז"ל – בשביל מה צריך לפתוח את הגמלים ? כל הגמלים של אברהם לא מסתובבים ברחוב, מבלי שיש להם סגירה על הפה, שחס וחלילה יגנבו ממקום אחר...
פרשת תולדות – אומר יצחק אבינו לעשו (בראשית כז, ב) וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי: {ג} וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד.
אומר רש"י - וצודה לי. מן ההפקר ולא מן הגזל: לצוד ציד להביא. מהו להביא, אם לא ימצא ציד יביא מן הגזל.
מזהיר אותו יצחק – אוי ואבוי לך, אם תביא לי מן הגזל!
שומעת את זה רבקה, וקוראת ליעקב, ואומרת לו (כז, ח) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ: {ט} לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב
רבותי, אני רוצה לשאול אתכם – אם אמא אומרת לך, לך בקשה למחסן ותביא משם שתי שימורי אפונה, ואני אעשה לאבא, סלט מיונז. תדע לך, שאבא כתב לי שתי קופסאות אפונה בכתובה, אל תפחד, זה לא גזול!
שמעתם פעם דבר כזה ?
וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים – הם שלי, זה לא גזל!
תגידי, מישהו חדש בך בגזל ??! מה את מודיעה לו ?!
אומר כאן הכלי יקר- למה יצחק מזהיר אותו, שלא יביא לו מן הגזול ? כי זה הולך להיות קרבן פסח, ואם ככה, כתוב בתורה קחו לכם – לכם משלכם, גזל אסור!
מה אתה רוצה, להביא קרבן גזול!??
אומרת לו רבקה – זה שלי, זה לא גזול!
אני רוצה להגיע לפרשת ויצא, ושם נעצור, כי אנחנו רוצים שם להתחיל:
(בראשית ל, יד) וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה...
חז"ל אומרים, שאנשים היו דורשים על זה דרשות של דופי – מה התורה כותבת וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים... מה זה משנה מתי ???
אומרים כאן חז"ל – הוא הלך בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, מתי שלא היה גזל, שהכל היה הפקר.
רבותי, אומרים חז"ל - חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה – ילד בן שש, תראה כמה הוא זהיר בגזל... בני ראובן, מאות שנים אחר-כך, עומדים להיכנס לארץ ישראל, מקשים בני דג ובני ראובן, ממשה רבינו – תעשה טובה, תן לנו חלק בעבר הירדן, יש לנו צאן, אנחנו חוששים מן הגזל!
אני רוצה לסיים בפסוק שמופיע בתהילים (כד) נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה...
שואלים חז"ל - על מי זה נאמר ?
אומרים חז"ל – הפסוק הזה נאמר, על יעקב אבינו.
נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב – עשרים שנה נמצא יעקב אבינו בבית לבן, הוא בא ואומר לנשיו"בואו ונלך מפה"... הוא אורז את כל החבילות ובורח בלי להגיד שום דבר, וכתוב בתורה, שרחל אמנו גנבה את התרפים...
(בראשית לא, כא) וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד... {כו} וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב: {כז} לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר: {כח} וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ...
אחרי שלבן מסיים, אומר לו יעקב אבינו - {לו} וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי: {לז} כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ...
תפתחו מדרש רבה – אמר לו יעקב, הנה כל המזוודות, תיפתח אחד אחד ותחפש את האלהים שלך, ותראה לי אם משהו שלך!
אני לא רוצה לקטרג אבל כמה אנשים הולכים לבית מלון לשבת, ו'בלי כוונה חוזרים' עם ארבע מגבות ? J
אומר יעקב אבינו – עשרים שנה אני אצלך! תבדוק אם יש קולב אחד ששייך לך!
אומרים חז"ל – יעקב אבינו זה נְקִי כַפַּיִם.
קראתי בחול-המועד, שיהודי אחד בא לחזון איש, והראה לו תפילין -"כבוד הרב, התפילין האלה, כל החומרות שיש, נמצאות בהם"!
כמה שילמת עליהם ?
1000$
סכום יפה...שאל אותו החזון איש – תגיד לי, הכסף הזה, הוא גם לפי כל החומרות ?
באה התור בפרשיות האלה, ומצוה אותנו זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר-וָדוֹר...
רק לפני עשרים יום, הבטחת לקב"ה, שאם יש לך גזל בידיים, אתה תחזיר אותו לְמַעַן נֶחְדַּל מֵעשֶׁק יָדֵינוּ.
בא הכלי יקר ושואל – למה הגזל כל כך חמור ?
וכותב יסוד נפלא – תחילת הכפירה בקב"ה, מתחיל בגזל. למה ?
ברגע שאברהם אבינו מוכיח את לוט שהוא גזלן, מה המשפט הראשון שהוא אמר ?
אִי אֶפְשִׁי לֹא בְּאַבְרָם וְלֹא בֵּאלוֹהוֹ...
מה קרה ? אמרו לך שאתה גנב...
אם אמרו לי שאני גנב, פירוש הדבר, שאני מחליט איזה כסף יכנס אצלי בידיים, זאת אומרת –אני כופר בנקודה, שהקב"ה זן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים.
כותב לנו הכלי יקר, בתחילת ספר בראשית – תחילת גזל, כפירה באמונה.
אדם צריך לדעת, ששום שקל שלא שלו, לא ישאר אצלו!
אדם לא ירוויח שקל אחד יותר, ממה שהקב"ה גזר עליו!
מה שמגיע לך, תקבל!
אם לקחת ממישהו אחר, כי אתה חושב, שאתה יכל להביא לעצמך, כסף שהקב"ה לא שלח אליך, התוצאה תהיה שתי אפשרויות:
או שהקב"ה יקח את זה, ובדר"כ זה מאוד כואב – או בטיפולי שיניים, או בטיפולים שונים.... הקב"ה יש לו דרך להוציא כסף, בדרך מאוד לא נעימה.
או שהוא לוקח את הכסף ממך, או שהוא לוקח אותך מהכסף. שני אפשרויות, ושניהם לא נעימות!
אומרים רבותינו – דע לך, היסוד הראשון של תחילת כפירה זה, שאדם חושב שהוא יכל להרוויח, כסף שהוא לא שלו.
הרבה שאלות יש בכל מיני דברים, אבל מעט שאלות באים לשאול, בעניני ממונות.
מה ? אסור? מותר ?.... אף אחד לא שואל...
לפני ל"ג בעומר, אין להשיג עגלות בסופרים... אחרי ל"ג בעומר הכל חוזר.... כל העגלות מגויסות למען זכרו של הרשב"י J
אתה שואל ילד – תגיד, העגלה שלך ?
לא! אבל שמתי 5 ₪.
נו, אז מה אם שמת 5 שקל ?! שאלת את בעל הסופר, אם הוא מרשה לך לקחת את העגלה, כדי להביא עצים ?
מה זאת אומרת!? זה בשביל רשב"י!
שאלת את רשב"י, אם הוא רוצה את המדורה הזאת ??
ראובן מביא לאמו דודאים, היא צריכה את זה בשביל ללדת! הוא ניזהר מגזל!
אומרים חז"ל – מה שאתה מחנך בבית, עובר לילדים. אתה המחנך, אתה המוכיח!
אם יעקב אבינו, נזהר שמחט לא תיכנס בטעות לכליו, אז הבן שלו נזהר בדודאים!
אבל אם האבא לא נזהר, ועומד האבא בתחנת רכבת, ושואלים אותו"כמה ילדים יש לך" ?
והוא אומר"כולם פחות מגיל 12"
איך פחות מ – 12 ?! אחד יש לו כבר זקן עד הרגליים, איך הוא פחות מגיל 12 ?!
מה הרווחת ???? 7 שקל ???
תבוא למעלה, יגיד לך הקב"ה – לך! לא רוצה אותך!
דורו של נח, לא נחתם דינם אלא על הגזל!
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר-וָדוֹר...
נתחזק בזה, ובזה יזכנו הקב"ה בחודש טוב ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימנו אמן ואמן!!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.