פירש רשי בשם המדרש צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתיזה נחילים נחילים ע"כ. כלומר שאת הצפרדעים המצרים הם שהביאו את המכה, ומכאן רואים כשאדם לא שולט ביצרו ובתאוותיו הוא מביא על עצמו מכות גדולות ש..
ומעשה נוסף באשה צדיקה מבני ברק שהיתה בסוף חודש התשיעי להריונה וביום שבת קודש הלכה לרמת גן למונית מסוימת ואמרה לו אני אשב במונית וכמובן שאשלם על כל הזמן שאשב אבל ברגע שאומר לך לנסוע תיסע הנהג כמובן הסכ
יסורים למען איבוד טעם החטא א. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכר וכו' (ו.ה) יש להבין, הרי הקב"ה הוא טוב, וכל מעשיו הם רק להיטיב. כיצד א"כ, סיבב ה' את עינוי בני ישראל בשעבו
הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים (ו.יב) איתא בבראשית רבה (פל"ב) אחז"ל: זהו אחד מעשרה ק"ו שבתורה. ויש לתמוה, מה ק"ו הוא זה, הרי מה שלא שמעו בנ"י היה "מקוצר רוח ומעבודה קשה
קריאת התורה מאת רבי יחיא זכריה יצחק זצ"ל יש רשות להעתיק את הקבצים של מנת ללמוד לע"נ,
העתקה למטרת מסחר אסורה! פרשת וארא: א / ב / ג / ד / ה / ו / ז / הפטרה פרשת בא: א / ב / ג / ד / ה / ו / ז / הפטרה פרשת ויהי בשלח: א / ב / ג / ד / ה / ו / ז / הפטרה
פרשת וארא מעיינה של תורה ''וידבר אלהים אל משה, ויאמר אליו אני ה'' (ו, ב)
על פסוק זה שבפתח הפרשה מעיר רבי משה בן חיים, בעל ה''אלשיך'': שנינו במסכת סוטה (י''ד, ע''א): ''תפילתם של צדיקים מהפכת דעתו של הקב''ה ממידת אכזריות למידת רחמנות'' (ממידת הדין למידת רחמים). אולם לגבי המצרים היה תהליך הפוך, ככתוב בסוף פרשת ''שמות'': ''ויאמר ה אל משה: עתה תראה אשר אעשה לפרעה...'' (ו, א); וכוונת הכתוב היא, שמידת הרחמים תיהפך לגבי פרעה למידת הדין, עד שישלח את בני ישראל מארצו. משום כך מדגישה התורה בתחילת פרשתנו: ''וידבר אלהים (כינוי למידת הדין) אל משה, ויאמר אליו אני ה'' (כינוי למידת הרחמים). בכך בא הכתוב לומר, שכלפי ישראל - העשוקים והנרדפים במצרים - ינקוט ה בדרך הפוכה מזו הנקוטה כלפי פרעה והמצרים: לגביהם תיהפך מידת הדין למידת הרחמים, וכך יושיעם ה במהרה מצרתם ויגאלם משעבוד מצרים המפרך.
.jpg?id=18205693)
