בס"ד
פרשת קורח – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ג.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת קורח שנת תשע"ג. עוסקת הפרשה במחלוקתו של קורח. המחלוקת שהמענה עליה, כבר הוכן בששת ימי בראשית.
אומרת המשנה באבות(ה, ו) עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת...
שלושת הדברים הראשונים, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן.
אנחנו בשלושת השבתות הקרובות, הבאות עלינו לטובה, נעסוק בשלושת הפיות. השבת פי הארץ, בשבת הבאה(פרשת חוקת), נעסוק בפי הבאר, ולאחר מכן(פרשת בלק) נעסוק בפי האתון. יש לנו כאן שלוש פיות, וכל פה, שווה שיחה בפני עצמה.
אנחנו היום רוצים לעסוק בנקודה אחת מאוד מחודשת, של שני מחברים – האחד הוא התורת חיים, במסכת סנהדרין, והשני הוא האמרי שפר, לר' שלמה קלוגר.
שניהם מדברים על מחלוקת קורח ועדתו. רק לפני שנתחיל, רק נקודה אחת:
ראיתי בספר דודאי יעקב, בפרשת השבוע, שמעיר הערה מאוד מעניינת, שתופסת את העין ברגע הראשון. הוא שאל את רבו, כך כתוב בספר, למה שלושת הפרשיות שעוסקות בפה, שלושתם יש להם קו"ף?
האחת קו"ף בתחילתה – פרשת קורח. הפרשה הבאה, פרשת חוקת, יש לה קו"ף באמצע, והפרשה שבאה אחרי זה, פרשת בלק, יש לה קו"ף בסופה.
הוא שאל שאלה – למה יש שלוש קופי"ם?
כך הוא שאל את רבו, וביקש תשובה לענין.
הרב שלו השיב לו, שהאות קו"ף מסמלת קדושה, והיות וכך, שלושת הפרשות האלה, יש בהם קדושה - קו"ף הראשונה, מפרשת קורח, זה הקדושה שלו מתחילתה - וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי - הקדושה שלו, באה לו מההורים שלו, והיות וכך, לכן האות קו"ף באה בתחילה.
פרשת חוקת עוסקת בפרה אדומה. פרה אדומה זו קדושה עצמית, זה לא שאמא שלה היתה אדומה, וזה לא אומר שזה בא בתורשה מהאמא, והיות וזה לא אומר שזה בא בתורשה מהאמא, זה קדושה עצמית של הפרה, לכן הקו"ף מופיע באמצע.
פרשת בלק, הקדושה באה בסוף, למה?
בלק עצמו אין בו שום קדושה. אבל מבלק, כידוע לכולם, יצאה רות המואביה, כי הרי בנו של בלק, הוא עגלון מלך מואב, וממנו יצאה רות, ומרות יצא דוד המלך.
אז הוא אמר לו קדוש קדוש קדוש – ישנם שלוש קדושות בפרשות הללו. הקדושה של קורח באה לו מ וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי – אתה מחזיר את זה אחורנית.
כשאתה מדבר על קדושת הפרה, זו קדושה עצמית של פרה אדומה.
כשאתה מדבר על בלק, זו קדושה שעתידה לצאת ממנו, הכוונה לרות המואביה ודוד המלך.
אנחנו בע"ה, רוצים להתחבר בס"ד לקדוש קדוש קדוש, אבל לזה נגיע בע"ה בעוד שעה ורבע.
קודם כל נתחיל לדבר על פרשת קורח, ובסופה נגיע לקדוש קדוש קדוש:
פרשת קורח, היא פרשה מאוד מאוד מעניינת, משום שחז"ל אומרים – קורח חכם היה, פקח היה ומטועני הארון היה, שנאמר(במדבר ז, ט) וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ.
קורח היה אדם גדול, ולמי שזוכר, דיברנו בפרשת במדבר, שארבעה היו נושאים את הארון, וכאשר אש היתה יוצאת החוצה ופוגעת באויבים, היתה אוכלת את האנשים שהיו בקדמת הארון.
עפ"י שיטה אחת, בפרשת במדבר למי שזוכר, ישנה מחלוקת אם השאירו את הארון בצד, או השאירו את הכלים בצד. יש אומרים שאדרבה, רצו כולם לארון, כי כולם מתברכים על-ידו.
ויש אומרים – לא. כולם עזבו את הארון, כי פחדו ממנו.
אז אם ככה, קורח היה מטועני הארון, היה דבוק בקב"ה. כל אחד שהיה מטועני הארון, שהיה צריך להיות דבוק בהקב"ה.
שואלים חז"ל - וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לַשְּׁטוּת הַזּוֹ?
וכל אחד שואל את עצמו – מה זה קשור לפיקח? מאי נפקא מינה לענין?
חז"ל אבל מציינים שקורח פיקח וחכם היה. אבל אדם שיוצא לחלוק על משה רבינו, לא יכל להיות שהרבה חכמה יש בו.
שאלה נוספת שצריכה להישאל – קורח הרי היה במדבר, הוא יודע מה קרה למרים, שהיא רק שאלה שְאלה – מה שונה נבואת משה רבינו משאר הנביאים?
היא אמרה – כולנו נביאים, גם אבא שלי, אחי אהרון. אם כולם נביאים, אף אחד לא פרש, אז מה פתאום משה נוהג בפרישות? רק על השאלה הזאת ששאלה, נענשה בצרעת, בלי שום רחמים.
היא אחותו של משה, והגנה עליו ביאור, וקיבלה צרעת. אז אתה רואה, מה קורה למישהו ששואל שאלה על משה רבינו, אז אתה עוד יוצא למחלוקת על משה?? יש לך ספק שזה יעבור חלק??
לא צריך להיות פיקח בשביל להבין, אפשר רק להתבונן מה שקרה למרים, ותבין מה הולך להיות לך, איזה מן איוולת זאת, לחשוב שאפשר לחלוק על משה רבינו?!
אומר רש"י – וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו
קורח היה בעל רוח הקודש, וראה דברים בעיניים, ולכן היתה הנפילה שלו. מה הוא ראה?
ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן, אמר, בשבילו אני נמלט, וכ"ד משמרות עומדות לבני בניו כולם מתנבאים ברוח הקודש, שנאמר כל אלה בנים להימן(דברי הימים-א כה, ה), אמר, אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום, לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה, ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט. אשר יבחר ה' הוא הקדוש, טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה, ומשה היה רואה.
אמר קורח – אם אחד יוצא, ודאי שזה אני – שמואל הנביא ועשרים וארבע משמרות כהונה? ודאי שבי מדובר!
שואל רש"י- ומה ראה קרח לחלוק עם משה, נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל, שמינהו משה נשיא על בני קהת על פי הדבור. אמר קרח, אחי אבא ארבעה היו, שנאמר ובני קהת וגו'(שמות ו, יח), עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה, אחד מלך ואחד כהן גדול, מי ראוי ליטול את השניה, לא אני, שאני בן יצהר שהוא שני לעמרם, והוא מנה נשיא את בן אחיו הקטן מכולם, הריני חולק עליו ומבטל את דבריו.
קורח יש לו סיבה למחלוקת – מינו את אליצפן בן עוזיאל, אני הייתי מועמד, לא מינו אותי, אני יוצא למחלוקת.
במדרש כתוב, שאמר קורח למשה רבינו – אתה מלך, אין חולק, ולאהרון אחיך עשית כהן גדול? לא ציוה עליך הקב"ה, אלא מדעתך אתה נותן שררה למי שתרצה - את הקביעה הזאת שאלצפן התמנה, זה הכל מדעתך, זה לא שמעת מפי הגבורה.
במדרשי חז"ל, עומדים חז"ל על הקבוצה שהצליח קורח ללכד מסביבו.
(א) וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן:(ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם
אומר המדרש תנחומא, וכך תמצאו בגמרא(סנהדרין קי ) - נְשִׂיאֵי עֵדָה, מְיֻחָדִין שֶׁבָּעֵדָה. קְרִאֵי מוֹעֵד, שֶׁיּוֹדְעִין לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים וְלִקְבֹּעַ אֶת הַחֳדָשִׁים וְהַתְּקוּפוֹת. אַנְשֵׁי שֵׁם, שֶׁהָיָה לָהֶם שֵׁם בַּכֹּל.
רבותי, קורח מצליח לאחד אנשים, שיש להם שם בכל העולם, אנשים שהם מיוחדים בעדה, ואנשים שהם מומחים בעיבור החודש והתקופות.
כותב הדרשות אבן שואב, תלמיד הרשב"א – והיו אלה בקיעים, אנשי השם, בשם המפורש, ועליהם התפלל משה –(טז, טו) אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם – אפילו אם יזכירו את שמך המפורש, אל תפן אל המנחה שלהם.
הוא מצליח לגייס סביבו את כל התותחים שבמדבר.
וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם...
אומר רש"י - רב לכם. הרבה יותר מדאי לקחתם לעצמכם גדולה.
ממשיכה התורה ואומרת - כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'
אומר רש"י -ומדוע תתנשאו. אם לקחת אתה מלכות, לא היה לך לברר לאחיך כהונה, לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנכי ה' אלהיך, כל העדה שמעו.
אומר השפתי חכמים – אמרו למשה רבינו – אין לנו טענה. אתה מלך, אין חולק על המלך. למה?
משום שאתה היחידי ששמעת מהקב"ה עשרת הדיברות.
ברגע שהקב"ה התחיל עשרת הדיברות, אנכי ולא יהיה לך, באנו אליך ואמרנו דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת, אז ממילא, אין חולק שאתה מלך.
קורח גם מודה שהוא מלך, באת למצרים, הקב"ה שלח אותך לגאול את העם, אתה הוצאת אותנו ממצרים, אף אחד לא חולק על זה.
אבל אהרון היה איתנו, הוא לא היה איתך, כולנו שמענו אנכי ולא יהיה לך. אז אם הוא שוה מבין כולנו, מה פתאום בחרת אותו?? זו הטענה, שטוען קורח כנגד משה רבינו.
אם כך, נשאלת שאלה – אני מבין שהוא לוקח איתו אנשי שם, אני מבין שהוא לוקח איתו אנשים החשובים בעדה, אבל מה חשוב כאן קראי מועד? למה הוא צריך אנשים מומחים בעיבור חודש ותקופות? למה אתה צריך אותם?!
שאלה נוספת שצריכה להישאל – ישנה גמרא(מסכת בבא-בתרא עד, א), באגדות רבה בר בר חנה, ואותו דבר תמצאו בסנהדרין, דף ק"י – מספרת הגמרא, שרבה בר בר חנה הלך במדבר סיני, והיה שם ישמעאלי אחד, שהיה מומחה בכל עניני המדבר, ואמר לו – בֹא ואראה לך איפה נמצאים אותם אנשים שמתו בעדת קורח.
אומרת הגמרא - א''ל תא אחוי לך בלועי דקרח חזאי תרי ביזעי והוו קא מפקי קוטרא שקל גבבא דעמרא ואמשינה במיא ודעציתה בראשה דרומחא ועייליה התם וכי אפיק הוה איחרך איחרוכי אמר לי אצית מאי שמעת ושמעית דהוו אמרין משה ותורתו אמת והן בדאין אמר לי כל תלתין יומי מהדר להו גיהנם להכא כבשר בקלחת ואמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאין
אומר הרשב"ם במקום - כל תלתין יומי. כל ראש חודש. בראש חודש הופכים אותם, ובראש חודש הם צועקים משה אמת ותורת אמת.
השאלה שנשאלת היא – איך הם יכולים לצעוק, הם הרי מתו?
הרשב"ם נוקט בפשיטות, שהם חיים וצועקים.
הרש"ש אומר – לא יכל להיות דבר כזה.
השאלה היא, האם אותם אנשים היו מהבלועים או מהשרופים, ואם גם וגם, אז בכלל זה לא יכל להיות, אז השאלה היא, איך זה יכל להיות, ומי צועק, ואיך הם צועקים? עיין בגמרא שם.
השאלה היא – למה הצעקות האלה באות דוקא בכל ראש חודש?
אומר המהרש"א – כיון שקורח בא בהצעה למשה רבינו – אמר קורח, בֹא נעשה סיכום, שכל ראש חודש, נחליף כהן גדול. ראש חודש תשרי – ראובן, ראש חודש חשון – שמעון וכד'. היות והוא רצה להחליף כהן גדול, כל שלושים יום, אז כל ראש חודש אתה תצעק - משה אמת ותורתו אמת.
הריטב"א כותב – שהטעם הוא, שבסוף כל שלושים יום, הם נידונים מחדש בגיהינום.
העיון יעקב אומר- קורח טען כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים כולם יכולים להיות כוהנים גדולים. אם ככה, באה הלבנה וטענה טענה – הרי אין שתי מלכים משמשים בכתר אחד.
אמר לה הקב"ה – את צודקת, ולכן תמעטי את עצמך.
אמרה הלבנה – אם אני צודקת, למה אני צריכה להמעיט את עצמי?|
אמר הקב"ה – את צודקת. תמעיטי את עצמך, ואני יביא שעיר של ראש חודש לכפרה, על זה שהוריתי לך למעט את עצמך.
יוצא, שטענת הלבנה היא נכונה, אין שתי מלכים משמשים בכתר אחד. הקב"ה בכל ראש חודש, מצוה להביא קרבן, למה? על זה שהוא מיעט את הירח. למה? כי טענת הירח היא באמת נכונה, שלא יכל להיות שתי מלכים משמשים בכתר אחד.
אם קורח טוען, שכל העדה קדושים וכולם יכולים להיות כהנים גדולים, אז למה הקב"ה מביא קרבן?
הרי הקב"ה קיבל את טענת הירח, רק על זה שהוא הקטין אותה, הוא מביא קרבן.
לכן בכל ראש חודש, שמביאים קרבן על מיעוט הירח, הם צועקים משה אמת ותורתו אמת, ולכן הופכים אותם.
ראיתי בספר צפנת פענח, שהוא כותב דבר נוסף, אני לא יכל בדיוק להסביר לכם מה זה, אבל הוא מביא, שבכל ראש חודש יש משהו שקשור למתים.
הוא מביא את הפסוק שקוראים בכל שבת ראש חודש, את הפסוק שמסיים את ספר ישעיה(סו, כג) וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'(כד) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר.
אם ככה, אז יש דבר שקשור למתים בכל חדש בחדשו.
ממשיך הספר צפנת פענח – תוכל לראות את זה גם בגמרא(מסכת בבא מציעא פו) שמספרת, שאליהו הנביא לא הגיע לשיעור של רבינו הקדוש, ורבינו הקדוש שאל אותו, למה הוא לא הגיע. אמר לו אליהו – כיון שהיה ראש חודש.
אמר לו – וכי בראש חודש לא צריך לבוא לשיעור?
אמר לו אליהו – בכל ראש חודש, הקב"ה שולח אותי למערת הכפלה, ואני מעיר את אברהם אבינו מקברו, ונוטל לו ידיים, הוא מתפלל, ואני משכיב אותו בחזרה בתוך מערת המכפלה. מעיר את יצחק, נוטל לו ידיים, מתפלל, אני משכיב גם אותו, אחרי זה את יעקב, נוטל ידיים, משכיב גם אותו.
שאל אותו – אז למה אתה צריך להעיר כל אחד בנפרד? תעיר את כולם ביחד, ותוכל לבוא לשיעור.
אמר לו – הקב"ה לא מרשה לי להעיר את כולם יחד. אם יקומו שלושתם ביחד, תהיה תחיית המתים, והקב"ה לא חפץ בזה עכשיו.
אומר הצפנת פענח – אתה רואה שבראש חודש, מתקיים משהו אצל המתים, הם קמים, מתפללים, קורה משהו בראש חודש.
אם ככה, המתים האלה מעדת קורח, אז בכל ראש חודש הם צועקים משה אמת ותורתו אמת.
רבותי, אם נסכם את מה שאמרנו עד עכשיו – קורח לוקח איתו קראי מועד- מומחים בקידוש החודש, ובלועי קורח צועקים בכל ראש חודש – משה אמת ותורתו אמת.
רבותי, בואו נלך לשלב נוסף של ראש חודש:
הגמרא(מסכת נדרים לט-ב, סנהדרין קי) מביאה פסוק בספר חבקוק(ג, יא) שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ
מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירין באותה שעה ירה בהן חיצים וחניתות אמר להם בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם ובכל יום ויום יורין בהן חיצין וחניתות ומאירים שנא'(חבקוק ג-יא) לאור חציך יהלכו וגו'
זבול זה הרקיע הרביעי, השמש והירח נמצאים ברקיע השני. הגמרא במסכת חגיגה(יב, ב) אומרת שבעה רקיעים הם וילון רקיע שחקים זבול מכון מעון ערבות.
השמש והירח נמצאות ברקיע, הם עלו לזבול, זה מה שכתוב בפסוק שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה.
נשאלת השאלה מדברי הגמרא – למה הם מחו בכבוד בשר ודם ולא מחו בכבודו של ה' יתברך?
כתוב בגמרא(מסכת ברכות) שכל פעם שהשמש מתחילה לזרוח, מלכי מזרח ומערב משתחוים לה.
אומר הקב"ה – כשמשתחווים לשמש אתם לא אומרים – מחר אנחנו לא זורחים, עד שאתה מטפל בהם.
כל אחד שואל את עצמו – למה השמש והירח יצאו להפגנה? יכלו להגיד גם היבשה והים – ריבונו של עולם, אם מחר אתה לא יוצא למחות במשה רבינו, אם לא, אנחנו עושים רעידת אדמה!
שיגידו העננים שיותר לא יביאו גשם, שהרוח תגיד שהיא לא תביא יותר רוח.
למה רק השמש והירח התערבו במחלוקת הזאת?!
הסברנו את זה בשנה שעברה, בכמה ביאורים, אבל אנחנו רוצים ללכת לביאור חדש לגמרי:
בא הרשב"א ומביא את הפסוק(ירמיה לג, כה) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי כל ענין החוקות שמים וארץ, זה רק בשביל התורה הקדושה. ואם אין תורה קדושה, לא צריך חוקות שמים וארץ.
בא קורח וטוען, שמשה רבינו ממציא את התורה מלבו, שזה לא דברים שהוא שמע מפי הבורא, אז הוא מערער בתורה.
אם הוא מערער בתורה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי – אין צורך בחוקות שמים וארץ. כך מביא הרשב"א.
ממשיך הרשב"א ואומר – והינה בגמרא(מסכת עבודה זרה נד, ב) שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה - אם הקב"ה לא רוצה עבודה זרה, אז שיבטל את העבודה זרה מן העולם.
אמרו להן אילו לדבר שאין צורך לעולם בו היו עובדין היה מבטלו - אם היו משתחווים לקרטונים, הקב"ה יכל לבטל את הקרטונים, לא היה קורא שום דבר בבריאה
הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולמו מפני השוטים – אבל הם עובדים לשמש ולירח ולכוכבים, אז מה אתם רוצים, שהקב"ה ישבית את כל העולם?!
כך אומרים לנו חז"ל – כך קורח ועדתו אף עפ"י שהם כופרים, עולם כמנהגו נוהג אמר הקב"ה, אני לא משבית את העולם, ואמר לשמש ולירח לחזור ולהאיר.
עד כאן ההקדמה לדברים שאנחנו רוצים לעסוק בהם.
ישנו ספר שנקרא תורת חיים, כתב אותו ר' אברהם חיים שור, בגמרא במסכת סנהדרין ק"י, הוא עומד לבאר את מחלוקת קורח ועדתו.
רבותי, דברים נפלאים ביותר, שכותב התורת חיים, אבל בדרך הסוד.
הוא פותח בדברי הגמרא(סנהדרין ק"י, א) –(במדבר טז-ד) וישמע משה ויפול על פניו מה שמועה שמע אמר רבי שמואל בר נחמני א''ר יונתן שחשדוהו מאשת איש שנאמר(תהילים קו-טז) ויקנאו למשה במחנה – לא פחות ולא יותר, חושדים את משה רבינו באשת איש. הקב"ה מעיד עליו וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ משֶׁה אִישׁ הָאֱלהִים..
משה רבינו, שהוא עצמו פרש מאשתו, והקב"ה אומר לו(דברים ה, כח) וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. משה רבינו מופרש מכל עניני החומר שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ – תתנתק מהחומריות.
באים למשה רבינו ואומרים – הוא חשוד באשת איש!
משה רבינו שומע את זה, ונופל על פניו.
שואל התורת חיים – אני לא מבין, איך יכל להיות שקורח, מצליח להקהיל את כל העדה, עם סיפור שמשה רבינו חשוד על אשת איש?!
לפני שנתחיל במה שאומר התורת חיים, אני רוצה להביא דבר נפלא, שראיתי בשל"ה הקדוש, אלמלא ראיתי שזה כתוב, לא הייתי מאמין.
אומר השל"ה הקדוש – חלק מהטענה של קורח על משה רבינו, היה הסיפור הזה, שהוא רצה להילחם כנגד אהרון. תשמעו איזה רעיון של קורח – בא קורח וביקש להשקות את אשתו במי סוטה.
מה קרה?
אמר קורח – אני חושב שהיא מתייחדת עם משה רבינו.
כמובן משקים אותה, וזה לא עובד. כלום לא קורה.
איך יעבוד?! מאשתו פרש, אז הוא ילך עם אשת קורח?!?
בא קורח, ואמר לאנשים – אתם יודעים למה זה לא עובד?
אני יגיד לכם – משה רבינו לקח את אהרון, עשה אותו כהן גדול, באותו רגע, אם רוצים להשקות אישה, מי כותב את הפרשה על הקלף, ומי מכניס אותה למים? הכהן!
מי כרגע הכהן הגדול? אהרון! אז הוא כותב! במקום להכניס את פרשת סוטה במים, הוא כתב את פרשת המן, והכניס לתוך המים! הוא כותב מה שהוא רוצה!
הלך משה רבינו ורצה להתייחד עם אשתי, ובשביל שלא ידעו את זה, הוא הלך ומינה את אהרון לכהן גדול, וככה באותו רגע שישקו אותה במי סוטה, זה לא יעבוד, כי בתוך המים מכניסים פרשה, שלא קשורה לענין פרשת סוטה.
זה פירוש הדבר, שחשדו את משה באשת איש, אמר קורח – עכשיו תבינו למה משה רבינו, מינה את אהרון אחיו לכהן גדול.
רבותי, שמעתם קורח פיקח היה!? תראו איזה סיבוב שלם הוא עושה, כדי למרוד שמשה רבינו. לא היינו מאמינים, אלמלא דבר שכתוב. עד כאן דברי השל"ה הקדוש.
רבותי, הגענו לתורת חיים, וממנו אנחנו רוצים בע"ה לעמוד בשיעור:
הזכרנו כבר פעם אחת, אפילו יותר מפעם אחת, שאדם שחוטא, יש לו אפשרות לחזור ולתקן עד ארבע פעמים, כך כתוב בזוהר הקדוש.
כותב הספר תורת חיים, מה שכתוב בתיקוני הזוהר, שקין והבל חטאו – קין חטא ברצח, והבל גם הוא חטא, במה הוא חטא?
אומר הזוהר הקדוש – בשעה שירדה אש מן השמים, ואכלה את הקרבן של הבל, הבל הסתכל על השכינה. והיות וכך, נאמר בתורה(שמות לג, כ) כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, אז היות וזנו עיניו מהשכינה, אז הוא היה צריך למות, כי נאמר כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי.
אבל הבל היה צריך לחזור בחזרה, כדי לתקן את זה. איך הוא תיקן את זה?
אומר הזוהר הקדוש – הבל נרצח, ואז חזרה נשמתו בשת, שנאמר(בראשית ד, כה) כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר.
אחרי ששת נפטר, הנשמה שלו עמדה בהמתנה, וכשהגיע נשמת משה רבינו, נכנסה נשמת הבל במשה רבינו.
אומר הזוהר הקדוש(תיקוני זוהר) – משה – משה שת הבל.
קין רצח את הבל, גם הוא צריך לחזור לפה. התורת חיים מדבר כרגע רק על גלגול אחד, למי שזוכר, אני דיברנו כבר על גלגולים נוספים של קין, אני רוצה רק לדבר, על מה שאומר התורת חיים:
נשמתו של קין, הגיעה לגלגול בקורח. שתיהם באות קו"ף בהתחלה. קורח בא לחלוק על משה רבינו, שהוא הבל.
היות ובפעם הקודמת קין הרג את הבל, עכשיו הבל צריך להרוג את קין. למה?
כי נאמר בתורה, בפרשת נח –(בראשית ט, ו) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ.
אומר התורת חיים – הכלל הוא, שאדם רוצח מישהו, אז הנרצח, דמיו מבעבעים והוא לא בא אל המנוחה, אלא עד מתי שהוא הורג בחזרה, את אותו אדם שהרג אותו.
אז היות וקין הרג את הבל, אז עכשיו משה רבינו צריך להרוג את קורח. לכן משה רבינו הרג את קורח – האדמה פתחה את פיה וקורח נכנס לתוך האדמה.
אומר התורת חיים – זה המשנה באבות(ב, ו), שאמר הלל הזקן - עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ. וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן, וזה היסוד, שאדם שרצח מישהו, חייב לחזור הנרצח בגלגול, ואז לרצוח את מי שרצח אותו.
אומר כאן התורת חיים – ולפי זה תבין, מדוע קורח חשד במשה רבינו, על אשת איש:
כתוב במדרש(בראשית רבה כב)- וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵּהוּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר שְׁנֵיהֶם נָטְלוּ אֶת הַקַּרְקָעוֹת, וּשְׁנֵיהֶן נָטְלוּ אֶת הַמִּטַּלְטַלִין, וְעַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אֶלָּא זֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה וְזֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָֹּׂדֶה, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר(מיכה ג, יב): צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ(בראשית ד, ח): וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וגו'. יְהוּדָה בַּר אָמֵי אָמַר עַל חַוָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אָמַר רַבִּי אַיְבוּ חַוָּה הָרִאשׁוֹנָה חָזְרָה לַעֲפָרָהּ וְעַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אָמַר רַבִּי הוּנָא תְּאוֹמָה יְתֵרָה נוֹלְדָה עִם הֶבֶל, זֶה אוֹמֵר אֲנִי נוֹטְלָהּ שֶׁאֲנִי בְּכוֹר, וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי נוֹטְלָהּ שֶׁנּוֹלְדָה עִמִּי, וּמִתּוֹךְ כָּךְ וַיָּקָם קַיִן.
ברגע שנולד הבל עם שתי תאומות, בא קין ואמר לו – זאת שנולדה איתך היא שלי!
אמר לו הבל – מה פתאום! אתה נולדת עם אחת, היא שלך, ואני נולדתי עם שניים, הם שלי!
אמר לו קין – לא. אם אתה קיבלת שניים, אז אחת בשבילי!
אמר לו הבל – מה פתאום?! למה מגיע לך?
אמר לו קין – כי אני בכור, ומגיע לי מנה כפולה!
וזה אומר התורת חיים, שזה אחרי שהבל לקח את התאומות והתחתן איתם. בא קין וטען שהיא שלו.
יוצא, כך כותב התורת חיים, שברגע שקין אומר, שהתאומה היתרה שייכת לו, והבל אומר שהיא שייכת לו, אמר קין להבל – אתה לקחת אשת איש! כי היא שלי! אם אתה לוקח את התאומה היתרה שנולדה איתך, אתה חשוד על אשת איש! למה?
כי היא שייכת לי, אני בכור!
אומר התורת חיים – ולכך עתה, שחזר מגלגולו, לא שב מטבעו ומזגו הרע, וחשד למשה רבינו באשת איש, וקינא את אשתו למשה, כמו שעשה לשעבר.
כמו שקין רצה את האשה המיותרת שנולדה עם הבל, ואמר – זו שלי! אתה חשוד על אשת איש, כי היא שלי! עכשיו שהוא חוזר בגלגול קורח, הוא חשוד על אותו דבר, הוא אומר למשה רבינו – אתה חשוד על אשת איש!
ממשיך התורת חיים – וזה מה שכתוב בספר בראשית(ד, ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ
מאי שְׂאֵת? זה אשת, רמז על דעבר וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ.
דאתה על תאומתו של הבל – קין בא על תאומתו של הבל, ואחרי זה קם והרג את הבל בעצמו.
ולפי זה נראה, מאי דאיתא בגמרא(קידושין ע) – כל הפסול פוסל, וכל הפוסל במומו פוסל.
הוא קין, בא על תאומתו, שהיתה אשת איש, על שרצה לפסלו במומו, וקינא את אשתו ממשה, ונראה, שלכך אשתו האיוולת, הכניסה ראשה במחלוקתם. סבורה היתה, שאין ממש בנבואתו של משה רבינו, כיון שקינא לה ממנו, ונחשד על זה.
יש דעה שסוברת, שקין והבל נולדו עוד, ביום שישי, ביום הראשון לבריאה.
כך יש דעה שסוברת, שבאותו יום נולד קין ותאומתו, ובאותו יום נולדו הבל ותאומותיו, ובאותו יום, רצח קין את הבל. יש דעה כזאת במדרש.
אם ככה, אומר התורת חיים – עכשיו תבין טוב מאוד, למה הקב"ה ברא את פי הארץ, ביום שישי בין השמשות. היות וקין רצח את הבל, עוד באותו יום שישי, אמר הקב"ה – צריכים לעשות לו תיקון. איפה יהיה התיקון?
התיקון יהיה בקורח ומשה. לכן אמר וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה'
אומר רש"י – בריאה מששת ימי בראשית
אם הפה הזה יפתח, אז תדעו שניצחתי, למה?
כי עפ"י הדעה הזאת שסוברת, שכל הענין הזה של לידת קין והבל, היתה ביום שישי, אם ככה תבין, שבריאת פי הארץ היתה, להכין את התיקון לקורח.
אם ככה, אומר התורת חיים ביאור נפלא נוסף – והנה השמש והירח אומרות לקב"ה – אם אתה עושה דין בבן עמרם, טוב, ואם לא, מחר אנחנו לא יוצאים לזרוח.
שואל התורת חיים – מה זה ההפגנה הזאת, שעושים השמש והירח?
ואומר פשוט מאוד – כתוב בתורה, שאחרי שקין עשה תשובה, אמר קין – ריבונו של עולם, אני מפחד. אחרי שחטאתי וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי.
אומר רש"י – אין מי שיהרוג אותו. מי נשאר בעולם? אדם וחוה ושלוש נשים. אז מה זה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי?
כל החיות בבריאה יהרגו אותי. עד עכשיו הקב"ה בירך אותנו, שלנו תהיה שליטה על החיות, אבל באותו רגע שהרגתי מישהו, יהרגו אותי!
וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ – הקב"ה נתן לו אות, כדי שאף אחד לא יוכל לגעת בו.
מביאים חז"ל במדרשים שבע דעות, מה הוא נתן לו – אחד אומר קרן הצמיח לו במצחו, אחד שצרעת, אחד אות, והזוהר כותב איזה אות..
דעה אחת שמופיעה במדרש – גלגל חמה הזריח עליו – הקב"ה שם עליו גלגל של חמה, למה?
כתוב וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת, וכתוב במאורות - וְהָיוּ לְאֹתוֹת – הקב"ה הזריח עליו גלגל חמה
אומרים המפרשים שם במדרש – לאיפה שקין הלך, הלכה אחריו קרן של אור. עפ"י הדעה שכלב נתן לו, אז כלב הולך לפניו, אם הכלב הולך לפניך, תדע שאף אחד לא יכל לגעת בך.
עפ"י גלגל חמה – הקב"ה שם עליו אור, והאור הזה הלך עם קין לאיפה שהוא הלך. מי שראה את קין עם אות, לא נגע בו.
באים השמש והריח לקב"ה – ריבונו של עולם, אתה יודע למה קורח יוצא למחלוקת? כי אותו קרן של גלגל חמה, שהיה על קין, ממשיכה לזרוח על קורח!
אם היא ממשיכה לזרוח על קורח, אז קורח מרגיש בטוח. למה הוא מרגיש בטוח?
כמו שאי אפשר לפגוע בקין, אותו דבר גם אי אפשר לפגוע בקורח.
אומרת השמש -ריבונו של עולם, אנחנו מפסיקים לזרוח. אנחנו יותר לא זורחים! אם אנחנו לא נזרח, אז מה תהיה התוצאה?
אז כבר לא יהיה מחר קרן על קורח, אם כך, לא יהיה מי שיגן עליו, ואם לא יהיה מי שיגן עליו, אז ממילא יהיה אפשר לפגוע בו. לכן באו השמש והירח, ועצרו את התהליך הזה של הקרן שזרחה על קין, כדי לאפשר לפגוע בקורח.
ממשיך הלאה התורת חיים ואומר – בֹא תראה מה כתוב בתורה –(בראשית ד, כד) כִּי שִׁבְעָתַיִם יֵקַּם קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.
שואל התורת חיים - כִּי שִׁבְעָתַיִם יֵקַּם קָיִן??
אמר לו הקב"ה – ההגנה הזאת שתהיה עליך, היא עד שבע דורות, אחרי שבע דורות, לא תהיה לך הגנה. למה? כי לך יהרוג אותך.
כתוב בחז"ל(מדרש תנחומא), שלמך הלך ביחד עם תובל קין. למך היה עיוור, אבל הוא ידע למשוך טוב בקשת. תובל קין אמר לו – תשמע, ניראה לי שאני רואה איזה בהמה, תן ירייה!
למך משך בקשת, ומתברר שלא פחות ולא יותר, הוא הרג את קין.
שואל התורת חיים – אז אני לא מבין, למה כתוב כִּי שִׁבְעָתַיִם יֵקַּם קָיִן, אתה מדבר אחרי שבע דורות, אז היה צריך להיות כתוב כִּי שִׁבְעָה יֵקַּם קָיִן אז למה כתוב שִׁבְעָתַיִם?
ואומר – הרי קין לא גמר , שהוא נהרג ע"י למך, הוא חזר עוד פעם בתור קורח, אם ככה, הוא צריך אחרי דור שביעי למות. איפה הוא מת אחרי דור שביעי?
פשוט מאוד – שבע הדורות של קורח, הם גם שבע הדורות של משה רבינו.
מקורח יש לך – אברהם, יצחק, יעקב, לוי קהת, יצהר וקורח – שבע דורות.
גם משה רבינו הוא שביעי, עפ"י החשבון הידוע. אם ככה, הוא אומר לו כִּי שִׁבְעָתַיִם יֵקַּם קָיִן – אתה קין לא תמות פעם אחת, ע"י למך, אלא יהרגו אותך, מתי? כשיגיע משה רבינו, שהוא שביעי, הוא יהרוג אותך, ואז תבוא אל תיקונך.
אומר התורת חיים – כשראה משה רבינו, שכל התיקונים האלה של קין לא עוזרים, הרי קין ממשיך לחשוד במשה רבינו, שהוא הבל, הוא חושד בו באשת איש, וקין ממשיך עם כל הדברים שלו, גם שהוא בתור קורח.
מבקש משה רבינו מהקב"ה בקשה – ריבונו של עולם, אם תחזיר אותו עוד פעם, בתור אדם שימות, אז הוא ימות ויחזור בחזרה לעוד גלגול ולעוד גלגול,זה לא יגמר! בכל מקום שהוא חוזר, אני צריך לחזור איתו ביחד!
ריבונו של עולם, אני מבקש ממך בקשה – אל תחזיר אותו עוד פעם, בתור מת, תקבור אותו חי. אם הוא יהיה קבור חי, והוא ימשיך לצעוק משה אמת ותורתו אמת. חי לא מתגלגל, הוא רק מגלגל חובות.
חי לא מתגלגל! אם הוא לא מתגלגל, אז תכניס אותו חי לתוך האדמה. אם הוא יכנס חי לתוך האדמה, אז הוא ישאר שם לנצח, ואז יגמר התיקון שלו, ויגמר התיקון שלי!
רבותי, אם ככה, נוכל בע"ה להתחיל את השיעור:
בא הספר אמרי שפר, של הגאון ר' שלמה קלוגר, ומתחיל לשאול שאלות כפי שהוא יודע, בתחילת הפרשה:
ריבונו של עולם, קראי מועד?! הוא צריך מומחים לראש חודש?! הוא צריך מומחים לעיבור שנה?! קורח שהיה מטועני הארון, מה הנפקא מינא, אם הוא לוקח את ארון או טוען את הקרשים? מספרים על אדם שיצא למחלוקת, מה זה משנה בדיוק מה הוא היה?
שאלה נוספת שכל אחד שואל את עצמו – איך יכל קורח לטעון, שמשה רבינו ממציא מעצמו, הוא לבד לקח את אהרון הכהן! נשאלת השאלה – יש לך ספק שאהרון נבחר? יכל משה רבינו ברגע לנפנף אותו.
יכל להגיד – אתה יודע שנדב ואביהוא מתו, ביום הראשון לחנוכת המשכן, אתה יודע למה הם מתו?
בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' הם מתו!
תגיד, אם אהרון הכהן לא היה שליח של הקב"ה, אתה חושב שהוא היה נותן לו להקריב קרבנות? קטורת? הוא היה חי רגע אחד? איך אתה יכל לטעון, שאני בחרתי את אהרון הכהן?? אם הקב"ה לא בחר בו, הוא היה הורג אותו על המקום!
שאלה נוספת שאנחנו רוצים להבין - כתוב בתורה בֹּקֶר וְיוֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ.
אומרים חז"ל במדרש(תנחומא אות ה') - בֹּקֶר וְיוֹדַע. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, גְּבוּלוֹת חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ. יְכוֹלִין אַתֶּם לְעָרֵב יוֹם בְּלַיְלָה זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, בַּתְּחִלָּה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ(בראשית א, ד), בִּשְׁבִיל תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁהִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, כָּךְ הִבְדִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי(ויקרא כ, כו). וְכָךְ הִבְדִּיל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּבְדֵּל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים(דה"א כג, יג). אִם יְכוֹלִים אַתֶּם לְעַכֵּב אוֹתָהּ הַבְדָּלָה שֶׁהִבְדִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלַּיְלָה, כָּךְ תּוּכְלוּ לְבַטֵּל אֶת זוֹ. לְכָךְ אָמַר לָהֶם: בֹּקֶר וְיוֹדַע ה' וְגוֹ'.
אמר להם משה רבינו – אם אתה תצליחו להחליף יום בלילה, כך תוכלו להחליף גם את אהרון הכהן.
אומר המדרש(תנחומא אות ג') - אָמַר רַבִּי נָתַן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יִתְקַבְּצוּ כָּל חַרְטוּמֵי מִצְרִים וִיבַקְּשׁוּ לַהֲפֹךְ אֶת הַבֹּקֶר לְעֶרֶב וְעֶרֶב לְבֹקֶר, לֹא יוּכְלוּ. כָּךְ, כְּשֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתִּי בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, כָּךְ הִבְדַּלְתִּי אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ בְּקֹדֶשׁ. הַקָּדָשִׁים.
כל אחד שואל את עצמו – למה משה רבינו בחר את הבחירה – האם אתם יכולים להבדיל בין יום ובין חושך?
אותו דבר אפשר להגיד – אם אתם תוכלו להפוך ים ליבשה, או יבשה לים. או תוכלו להפוך קיץ לחורף וחורף לקיץ, אותו דבר.
למה משה רבינו בחר בהבדלה הזאת, שבין אור לחושך?
שאלה נוספת שאני רוצה לשאול, לפני שנתחיל לסגור את הפינות:
אני מתאר לעצמי שרוב הציבור פה, אמר ספר תהילים יותר מפעם אחת, ויותר מפעמיים ויותר משלוש.
לבני קֹרח, יש כמה וכמה ומזמורים – למנצח לבני קֹרח, שיר מזמֹר לבני קֹרח וכו'.
בכל יום שני, היום שבו נבראה המחלוקת, השיר של יום, הוא שיר מזמֹר לבני קֹרח. למה? כי נבראה בו המחלוקת, ולמטה, ישמו את זה בני קֹֹרח, אז זה שיר של יום. היום שבו הפריד הקב"ה מים עליונים ומים תחתונים, ולכן לא נאמר בו כי-טוב, כי נבראה בו המחלוקת.
שימו לב רבותי, שכל מזמור שקשור לבני קֹרח, הם מעוררים את תשוקתם לראות את ירושלים.
בואו וניקח כמה מזמורים:
מזמור שיר של יום שני(מח, ב) – גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ(ג) יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב
תהילים(פד, א) לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר:(ב) מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת:(ג) נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי(ח) יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן
תהילים(פ"ז, א) לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ:(ב) אֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב:(ג) נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה
תהילים(ע"ד, א) מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ:(ב) זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ
תהילים(ע"ו, א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר:(ב) נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ:(ג) וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן:
תהילים(ע"ט, א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים
מה יש לבני קֹרח עם ירושלים? מה קרה פה עכשיו?
רבותי, שימו לב, אני רוצה לומר תירוץ חשוב, אבל מהתירוץ הפשוט להגיע אל יסוד עוד יותר עמוק:
ישנה גמרא(מסכת קידושין לא) שמספרת שאבימי כיבד את אבא שלו ובזכות זה זיכה אותו הקב"ה להבין מזמור בתהילים, והבין מה בדיוק אירא לבני קורח.
מה קרה? כתוב במזמור תהילים שאמרנו מקודם(ע"ט, א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים
מזמור לאסף?! תגיד קינה לאסף!
מביא רש"י - לעיים. לגלים ומהו מזמור והלא קינה היא אלא לפי שנאמר(איכה ד') כלה ה' את חמתו ובמה כלה ויצת אש בציון מזמור ושיר הוא ששפך חמתו על עצים ועל האבנים ולא עשה כליה בבניו.
אומר תוספות, בֹא ואגיד לך דבר יותר עמוק - משל לשפחה שהלכה לשאוב מים מן הבאר ונפל כדה לבאר והיתה מצטערת ובוכה עד שבאתה שפחת המלך לשאוב ובידה כלי של זהב ונפל אותו כלי שם התחילה הראשונה לשורר ואמרה עד עכשיו לא הייתי סבורה שיוציא שום אדם כדי שהוא של חרס מן הבאר שאינו נחשב ועכשיו מי שיוציא אותו של זהב יוציא כדי עמו כך בני קרח שהיו בלועים כשראו שטבעו בארץ שעריה אמרו שירה אמרו מי שיוציא השערים יוציא גם אותנו לכך אמר אסף מזמור שהוא ממשפחת קרח.
רבותי, שאלה אחרונה במקבץ, ונוכל לסגור את הפינה:
ספר הזוהר הקדוש(חלק ג, קע"ו) – קורח חלק על השבת.
ננסה לבאר את הדברים ולפשט אותם, עד כמה שניתן:
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה
מה זה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם?
אמר הקב"ה – עד היום 2448 שנה מבריאת העולם, אני מקדש את החודש, מכאן ואילך, קידוש החודש מסור בידכם. אתם קובעים מתי פסח, אתם קובעים מתי סוכות, אתם קובעים! זה בידיים שלכם!
אתם קובעים, עד כדי כך, שגם אם בשמים יודעים, שהיום ראש חודש, ובית הדין החליטו שמחר ראש חודש, אז מחר ראש חודש ולא היום.
אומרים חז"ל(מדרש רבה שמות טו)– אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב(דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, אָמַר לָהֶם אֲנִי וְאַתֶּם מַסְכִּים עַל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְרִין וּמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר(תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר(ויקרא כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וגו', אַתֶּם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹא בִּזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ
שואלים חז"ל במדרש(ילקוט שמעוני) – אמר רב הושעיה בשעה שישראל מגיעים לראש השנה, הקב"ה אומר למלאכי השרת – העמידו במה, הוציאו ספרים, למה? שמחר אני הולך לדון את ישראל, שמחר הוא ראש השנה. מיד מעמידים במה ומציעים ספרים ומחכים לבוקר.
בבוקר הם באים ואין שום דבר.
שואלים מלאכי השרת את הקב"ה – ריבונו של עולם, לא אמרת לנו שמחר ראש השנה?
אמר להם הקב"ה – החשבון בידם, שנאמר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם – מסור הוא לכם.
אם עם ישראל קובע, אז הוא קובע! אם הקב"ה אמר שמחר ראש השנה, למטה לא קידשו את החודש. לא קידשו?! אין ראש השנה!
רבותי, אתם רוצים לדעת עד כמה השליטה של בני ישראל מגיעה, לקידוש החודש?
הגמרא(מסכת ראש השנה כה) ובמדרש תנחומא בהרחבה יתרה – ר' חייא ראה בבוקר כ"ט את הירח. הוא פנה לירח ואמר – בערב אנחנו צריכים לקדש אותך, ואת בבוקר פה?! הוא לקח רגב אדמה וזרק על הריח, והירח ברחה.
ר' חייא עומד למטה, מחזיק רגב אדמה וצועק לעברה זוזי! אני צריך לקדש אותך! שליטה של ר' חייא על הירח.
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה -עם ישראל מחליטים אם לעבר את השנה או לא.
עפ"י זה, נוכל להבין דבר נפלא ביותר:
אומרת הגמרא(מסכת פסחים קי"ז) – לכן אנחנו אומרים מקדש ישראל וראשי חודשים, מקדש ישראל והזמנים. בשבת אנחנו לא אומרים מקדש ישראל והשבת, אלא ברוך אתה ה' מקדש השבת.
למה במועדים אנחנו אומרים- מקדש ישראל והזמנים, ובראש חודש אומרים - מקדש ישראל וראשי חודשים?
התשובה פשוטה מאוד - כי ראשי חודשים ומועדים, אנחנו קובעים. מקדש ישראל, הוא קודם קידש את ישראל ואמר להם – אתם אחראים על החודשים – מקדש ישראל וראשי חודשים, מקדש ישראל והזמנים, אבל בשבת, לא אנחנו קובעים.
שבת, הקב"ה קבע בששת ימי בראשית – ויהי ערב ויהי בוקר...יום השישי ויכולו השמים! הקב"ה קבע. זו קביעה של הבורא יתברך שמו.
אם זה קביעה של הבורא יתברך שמו, ולנו אין אפשרות להתערב בזה, אנחנו אומרים – ברוך אתה ה' מקדש השבת.
אין מקדש ישראל והזמנים, יש מקדש השבת!
אם ככה, נוכל להבין דבר נפלא ביותר:
אומר ר' שלמה קלוגר – בֹא ותבין עכשיו, מה המחלוקת של קורח עם משה רבינו:
קורח בא למשה רבינו ואומר לו – אני לא חולק על זה שאתה מלך, אני גם לא חולק על זה שאהרון כהן גדול, רק יש לי טענה אחת – הקב"ה לא אמר לך למנות את אהרון. הקב"ה אמר לך – משה, צריך למנות כהן גדול.
אתה החלטת, שהכהן גדול יהיה אהרון. באת להקב"ה ואמרת לו – ריבונו של עולם, החלטתי שהכהן גדול יהיה אהרון, והקב"ה הסכים על ידך.
לא שהקב"ה אמר לך, תיקח את אהרון ותמנה אותו, אלא אמר לך תמנה כהן גדול.
אתה בחרת באהרון, והקב"ה הסכים על-ידך.
מאיפה אני יודע שככה זה עובד אצלכם, אמר לו קורח?
זו גמרא במסכת שבת(פ"ז, א) - ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב''ה עמו הוסיף יום אחד מדעתו ופירש מן האשה ושבר את הלוחות הוסיף יום אחד מדעתו.
בא קורח וטען - בחירתו של אהרון הכהן היתה בדיוק כמו ראש חודש. למה?
כי פה קובעים מתי ראש חודש, פה קובעים מתי יהיו מועדים, והקב"ה מסכים מתי יהיה מועד.
יוצא, שבחירתו של אהרון היתה בחירה מעין ראש חודש.
אם הבחירה שלו היתה מעין ראש חודש, פירוש הדבר שמשה רבינו מקבל ציווי כלל – תמנה כהן!
משה רבינו החליט שהכהן הוא אהרון, והקב"ה הסכים עם בחירתו. קוראים לזה – מקדש ישראל והכהנים.
הקב"ה אמר לך לקדש, ואתה החלטת שזה יהיה אהרון הכהן! לכן הביא איתו קורח, את כל המומחים לענייני ראש חודש. לכן הוא הביא איתו את כל המומחים לענייני עיבור שנה. לומר למשה – דע לך, שהבחירה שלך כאן, זו בחירה בדיוק כמו ראש חודש, ולא כך צריכים למנות את מנהיג ישראל. מנהיג ישראל לא היה צריך להיבחר עפ"י מה שאתה החלטת. היית צריך לקחת את כל שבעים הסנהדרין, הם צריכים להחליט, מי יהיה כהן גדול, לא אתה תחליט!
אמר לו משה רבינו – בשום פנים ואופן לא! הבחירה של אהרון הכהן, לא היתה בחירה של ראש חודש או של מועדים, הבחירה של אהרון היתה בחירה של שבת! הקב"ה אמר לי – תיקח את אהרון ותקדש אותו! הוא לא אמר לי לבחור מנהיג ממי שאני רוצה!
זה בחינת שבת! שבת זה רק שבת, מבלי התערבות שלנו!
לכן אומר הזוהר הקדוש – אתה יודע על מה הוא חלק? הוא חלק על בחינת שבת.
לא רק בגלל שהזוהר הקדוש כותב, שתלמיד חכם, הוא מבחינת שבת, הוא אומר לו – לא! בחירת המנהיג היתה כאן, ע"י שהקב"ה אמר לבחור אותו, בדיוק כמו שבת.
עפ"י זה, אומר ר' שלמה קלוגר – תבין טוב מאוד, למה משה רבינו אומר בֹּקֶר וְיוֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ – מה הקשר לבוקר?
אם אתה יכל להחליף יום ולילה, כך תוכל להחליף את אהרון הכהן!
למה הוא בחר את זה ולא אם תחליף ים ליבשה? או קיץ וחורף? למה דוקא הוא בחר יום ולילה??
אמר לו – יום ולילה? אם תוכל להחליף את וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד... וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.. עד יום שבת קודש, זה קביעה שהקב"ה קבע.
אם זו קביעה שהקב"ה קבע, אני לא יכל להתערב בזה, אני לא יוכל לשאול את הסנהדרין, כי שבת קבועה וקיימת מששת ימי בראשית!
אם שבת קיימת מששת ימי בראשית, היא לא ניתנת לשינוי!
אם ככה רבותי, נוכל להבין טוב מאוד:
השמש והירח יוצאים להפגין. למה?
מסיבה אחת פשוטה מאוד – כיון שקורח טוען, שהבחירה של אהרון הכהן, היא כמו בחירה שעושים בקידוש החודש. אם זה אותו דבר כמו שמקדשים את החודש, ככה אתה קידשת את אהרון – בית דין קבעו, אתה החלטת והקב"ה הסכים!
אומרים השמש והירח – ריבונו של עולם, אם אתה לא עושה דין לבן עמרם, אנחנו יכולים להעיד, שהבחירה של אהרון הכהן, לא היתה עם שמש וירח. הבחירה של אהרון הכהן זה שבת! קבועה וקיימת!
אם זה קבוע וקיים, בזה אין לשמש ולירח במה להתערב, זה הקב"ה בששת ימי בראשית, קבע את השבת, והקב"ה קבע, שאהרון הכהן יהיה מנהיג.
אם ככה, נוכל בע"ה להבין דבר נפלא:
הגמרא(סנהדרין ס"ה, ב) מביאה ויכוח בין טורנוסרופוס הרשע לבין ר' עקיבא - שאל טורנוסרופוס את ר''ע אמר לו ומה יום מיומים למה בחר הקב"ה בשבת? מה יש בזה? אותה שמש שיש בחמישי יש גם בשבת. במה זה קדוש יותר? אמר לו ומה גבר מגוברין שאל אותו ר' עקיבא ומה אתה שונה משאר האנשים? אתה קיסר ושאר האנשים לא א''ל דמרי צבי המלך בחר בי שבת נמי דמרי צבי אותו דבר כאן, אמר לו ר' עקיבא, המלך גם בחר בשבת.
גוי לא מבין שיש שינוי, ראשון שני שלישי שישי שבת, הכל נראה אותו דבר מבחינתו.
אמר ר' עקיבא – לא. המלך בחר בשבת. זו לא בחירה שאני יכל להתערב בה. כמו שהוא בחר אותך, ככה הוא בחר גם בשבת.
אם ככה רבותי, נוכל להבין יסוד נפלא:
כותב הזוהר(פרשת יתרו), מקור הדברים בספר יצירה – שלושה קדקודים שנקראים – עולם, שנה, נפש.
הזוהר הקדוש קורא לזה – והר סיני עשן כולו. עשן ראשי תיבות – עולם שנה נפש.
מה פירוש הדבר עולם שנה נפש?
עולם, פירוש הדבר מקום.
שנה, פירוש הדבר זמן.
נפש, פירוש הדבר אדם.
שלושה קדקודים של קדושה יש בעולם – בעולם, בזמן ובאדם. מהם שלושת הקדקודים?
עם ישראל, מתוך עם ישראל בחר הקב"ה את שבט לוי, ובתוך שבט לוי הוא רומם קדושה יותר נעלה של הכהנים, ובתוך הכהנים הוא רומם קדושה יותר גבוהה, שזה כהן גדול – אהרון הכהן.
איך נקרא אהרון הכהן? וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים(דה''א כג, יג).
הקב"ה ברא עולם, ובתוכו הוא ברא את ארץ ישראל, שהיא קדושה מכל הארצות.
בארץ ישראל הוא ברא את ירושלים, שהיא קדושה מכל הערים.
בתוך ירושלים, מונה המשנה במסכת כלים, עשר קדושות הם, עד שאתה מגיע לקֹדש הקֹדשים, שזה המקום שהארון נמצא בו.
קדושת המקום – בית המקדש. קדושת האיש, קדושת הנפש – הכהנים עם אהרון הכהן.
אבל יש עוד קדושה – קדושת הזמן. מהי?
בשבוע, בחר הקב"ה את השבת, ובשנה בחר הקב"ה את יום הכיפורים.
ימים יוצרו ולא אחד בהם – ימים יוצרו. יש לקב"ה הרבה ימים בשנה. ולא אחד בהם. אחד בשבוע ואחר בשנה – שבת קודש בשבוע ויום הכיפורים בשנה.
אומר הזוהר הקדוש – ביום הכיפורים נפגשים להם שלושת הקדקודים – האיש הקדוש ביותר – הכהן הגדול. ביום הקדוש ביותר – יום הכיפורים. במקום הקדוש ביותר – קדש הקדשים.
לשם הוא ניכנס עם קטורת ומעלה עשן.
עשן זה עולם שנה נפש. מתחברים להם שלושת הקדקודים, של עולם שנה נפש, זה המהות.
אם ככה רבותי, הבנו שאין מושג כזה של שוויון.
הקב"ה בחר בישראל מכל האומות, ומתוכם הוא בחר את שבט הכהונה, ומתוכם הוא בחר את הכהנים, ומתוכם הוא בחר את הכהן הגדול.
אין שוויון בקדושה, ארץ ישראל קדושה יותר מכל הארצות, וירושלים קדושה יותר מכל הערים, כי זה פלטרין של מלך, ובית המקדש, זה קדש הקדשים.
בשנה ישנם קדשים – שבת בשבוע, ויום הכיפורים בשנה.
אומרים חז"ל במדרש(ויקרא רבה אחרי-מות ו) - בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ... רַבִּי יוּדָן פָּתַר קְרָיָא בְּכֹהֵן גָּדוֹל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת יֵשׁ בְּיָדוֹ, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה(דברים ד, מד): וְזֹאת הַתּוֹרָה, בִּזְכוּת מִילָה(בראשית יז, י): זֹאת בְּרִיתִי, בִּזְכוּת שַׁבָּת(ישעיה נו, ב): אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת, בִּזְכוּת יְרוּשָׁלַיִם(יחזקאל ה, ה): זֹאת יְרוּשָׁלִַם, בִּזְכוּת שְׁבָטִים(בראשית מט, כח): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, בִּזְכוּת יְהוּדָה(דברים לג, ז): וְזֹאת לִיהוּדָה, בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל(שיר השירים ז, ח): זֹאת קוֹמָתֵךְ, בִּזְכוּת תְּרוּמָה(שמות כה, ג): וְזֹאת הַתְּרוּמָה, בִּזְכוּת הַמַּעְשְׂרוֹת(מלאכי ג, י): וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, בִּזְכוּת קָרְבָּנוֹת, בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן
הכהן הגדול ניכנס ביום הכפורים לפני ולפנים, על מה? בזכותה של שבת.
שבת קודש, נקראת גם קדש הקדשים, כך כותב הגר"א בביאורו, מקור הדברים בזוהר.
היות ושבת קדש, היא קדש קדשים, לכן נוהגים לקרוא בכניסת השבת, שיר-השירים. למה?
כי כל המגילות קֹדש, ושיר-השירים קֹדש קֹדשים.
ההכנה שלנו לקראת שבת, שהיא קֹדש קֹדשים, לקרוא ספר שיר-השירים, שהוא קֹדש קֹדשים.
אם ככה רבותי, נוכל להבין – יש אדם קדוש, שקוראים לו אהרון הכהן שהוא קדש קדשים. יש מקום קדוש, שנקרא קדש הקדשים, ויש יום קדוש, שנקרא יום הכיפורים, אבל יש לזה מקבילה – שבת קודש שהיא קֹדש קֹדשים, וקֹדש הקֹדשים הוא בכל בית יהודי, וכל תלמיד חכם, נקרא קֹדש קֹדשים. איפה זה כתוב?
בספר הלכה של הרמב"ם(סוף הלכות שמיטה ויובל) - וְלֹא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד אֶלָּא כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וֶהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ לְדֵעָה אֶת ה' וְהָלַךְ יָשָׁר כְּמוֹ שֶׁעֲשָׂהוּ הָאֱלֹהִים וּפָרַק מֵעַל צַוָּארוֹ עַל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְיִהְיֶה ה' חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְיִזְכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ כְּמוֹ שֶׁזָּכָה לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם
מיהו קֹדש קֹדשים? תלמיד חכם!
רבותי, אם ככה נוכל להבין:
קורח טוען – כל העדה כולם קדושים. אין הבדלי מעמדות. כולם קדושים!
אם אתה אומר שכולם קדושים, אז אין כהן גדול, ואין ירושלים, ואין שבת, ואין יום הכיפורים. אתה פוגע בבסיס של עשן - עולם שנה נפש.
יש קדוש בקדושת הזמן, יש קדוש בקדושת המקום ויש קדוש בקדושת האיש.
אם קורח אומר – כולם שווים, אתה פוגע בכל האישות של עולם שנה נפש.
אין דבר כזה ביהדות – שוויון בנטל. אין דבר כזה!!! מי שפוגע בדבר הזה שנקרא שוויון בנטל, הוא לא יודע מה זה יהדות!
אין ביהדות דבר כזה שנקרא – כולם שווים.
עם ישראל נבחר יותר מכל האומות, ובתוך עם ישראל יש את שבט לוי, ובתוכו יש את הכהנים.
בכוהנים עצמם, בשבט לוי, יש הבדלים. איפה יש הבדלים?
גרשון קהת ומררי. כולם לוקחים את הארון?! כולם לוקחים את הקרשים?! כולם לוקחים את היריעות?!
מי לוקח את השולחן?? מי לוקח את המנורה?? מי??? שבט קהת, הוא לוקח.
קורח? אם אתה פיקח, איך אתה יכל לטעון טענה, שסותרת את עצמה??
אתה טוען - כי כל העדה קדושים, כולם אותו דבר! איך אתה יכל לטעון שכולם אותו דבר??
אם אתה מבני קהת, ואתה לוקח את הארון, ושבט מררי לא לוקח את הארון, ומשפחת גרשון לא לוקחת את הארון, רק אתה לוקח! למה רק אתה לוקח??
כי משפחת מררי ומשפחת גרשון, הם פחות ממשפחת קהת, אז אתה מבין כבר, שלא כל העדה קדושים. יש גם בקדושה דרגות – קדושה פחות וקדושה יותר.
משבט קהת אתה רואה, שאין שוויון!
קורח שפיקח היה, קורח שהוא מטועני הארון, תגיד, איך אתה יכל לטעון שטות ואיוולת כזאת, שכל העדה קדושים?
אם אתה קהת, נושא את הארון ומשפחת מררי לא נושאת, למה אתה לא אומר – כי כל העדה כולם קדושים, ומשפחת מררי תיקחו את הארון!
את זה אתה לא אומר. אתה לוקח את הארון. מררי לא נוגע בארון, גרשון לא נוגע בארון, רק משפחת קהת!
אין מושג כזה, שכולם קדושים!!! יש רבדים של עולם שנה נפש.
יש לנו שלוש קדושות – קדושת הזמן המקום והאיש - עולם שנה נפש.
האיש הקדוש – הכהן הגדול, במקום הקדוש – קדש הקדשים, ביום הקדוש – יום הכיפורים בשנה, ושבת קודש בשבוע.
אמרנו בשם הרב טויבנפלד, שפרשת קורח פותחת בקו"ף, פרשת חוקת באמצע יש קו"ף, ופרשת בלק, בסופה קו"ף, למה?
קדוש קדוש קדוש – שלושה קדושות הם.
פרשת קורח הקדושה הראשונה - וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי – אתה טוען שכולם שווים??
לא כולם שווים, יש הבדלי מעמדות - עולם שנה נפש.
כותב הזוהר הקדוש – דע לך, תלמיד חכם, הוא בבחינת שבת. מה זה שבת?
כמו שהשבת משפיעה את השפע, לכל ימות השבוע, כך כל השפע שיורד לעולם, יורד מצדיקי הדור.
אומרת הגמרא(מסכת תענית כד, ב) - אמר רב בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת.
בשביל, אומרים חז"ל – זה אותו שביל של השפע של הפרנסה, שיורד לעולם, דרך צדיקי הדור.
קורח שאמר, שכולם שווים, קורח שפיקח היה, איך אתה סותר את עצמך?! אתה תיתן לבני גרשון לקחת את הארון?? לא! כי אנחנו בני קהת, חשובים יותר!
אז איך אתה טוען – כי כל העדה קדושים???
אתה פוגע בשבת! אתה פוגע ביום הכיפורים!!! אתה פוגע בירושלים!!
שרים בני קורח את כל השירים שלהם – ריבונו של עולם, הבנו במה אבא פגע – ירושלים, ירושלים, ירושלים.
מתי הוא יצא?
יצא מתי שְ - טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ – אותם שערים של בית המקדש, שהוא קדוש, כי ירושלים קדושה יותר ובית המקדש קדוש יותר.
כשתבין את זה, אז קורח יצא מתוך האדמה, ואז יקוים צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח – סופי תיבות קֹרח, ויהי רצון שבקדוש קדוש קדוש, נזכה לבית השלישי, שיבנה במהרה בימנו אמן ואמן!!!
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.