לכאורה קשה: א. מדוע משה אמר לשון "ראה" שהוא יחיד ו"לפניכם" שהוא לשון רבים? ומדוע אומר "אנכי נותן", והרי הקללות והברכות אינם ממשה אלא מהקב"ה? ב. מדוע נאמר: "ברכה וקללה", ולא: "ברכה או קללה"? ג. מדוע נאמר: "אשר תשמעו", ולא: "אשר תעשו"? ד. על השאלה, מדוע בברכה נאמר: "אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ", ואילו בקללה נאמר: "אִם לֹא תִשְׁמְעוּ"? כתבו המפרשים שהוא משום כבודם של ישראל, כי המילה "אשר" היא לשון וודאי, ואינם חשודים שלא יקיימו את מצוות התורה. אלא דאם כן קשה, מדוע בפרשת בחוקותי נאמר: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וכו'", שהוא לשון ספק, והיכן כבודם של ישראל?...להמשך
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן לפי שהיו השבטים מבזין אותו: הראיתם בן פוטי זה שפטם אבי אמו עגלים לעבודה-זרה והרג נשיא מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן (רש''י).
חשדו השבטים בפינחס, שלפיכך הרג את זמרי משום שמוצאו מעובדי-עבודה-זרה ויש בו איפוא מטבע האכזריות, לקום ולשפוך דם. על-כן בא הכתוב ומייחסו אחר אהרן, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, כדי להוכיח בזה, שלאמיתו של דבר דומה פנחס בטבעו לסבו אהרן, ועשה מה שעשה רק מתוך קנאת-ה טהורה. אף-על-פי שהוא היה כה עז וחריף, מקנא קנאת ה, בכל-זאת נשאר ''בתוכם'' – מעורב עם כל ישראל ולא התבדל מהם. ''לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום'' להמשך
קריאת התורה בתימנית, מהאתר מורינט לצפיה מורחבת הקש>